yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: חיים הורנשטיין
    חדשות • 04.11.2018
    אין מוצא
    במלחמה הזאת אין מנצחים: תאונות הדרכים גובות עוד ועוד קורבנות • ילדים שלא יגדלו, משפחות שלא ישובו לעולם להיות מה שהיו • בכביש 90 מתו אתמול עוד שישה אנשים בתאונה קטלנית • רק חלק קצר מהכביש שחוצה את ישראל לכל אורכה הוא מחודש ומודרני, לעומת מאות קילומטרים בלי מעקות בטיחות, בלי גדר הפרדה, ועם תשתיות שנסללו לפני עשרות שנים • עד מתי?
    אודי עציון

    הכביש נשאר אותו הכביש, רק הפרטים והשמות מתחלפים. אתמול היו אלה שישה פועלים שהטרנזיט בו נסעו התנגש חזיתית במשאית שנהגה סטה מנתיבו. תאונה קטלנית שלישית בתוך שבועיים בכביש 90. לפני שנה וחודש נהרג באותו העיקול נהג משאית.

     

    כביש 90 לא סלחני לכולם: ליהודים ולערבים, לגברים ולנשים, להורים ולילדים. נדיר שתאונת דרכים מתרחשת כיום בגלל בעיה טכנית. תאונות מתרחשות כשנהג טועה או מתרשל. כביש סלחני יכול להפוך טעות או רשלנות של נהג לתאונת פחחות במקום לתאונה קטלנית. זה יכול לקרות כשיש בו גדר הפרדה שמונעת התנגשות חזיתית, שאין בו עיקולים שיכולים להפתיע נהג לא עירני, שיש בו מעקות בטיחות שיספגו את אנרגיית ההתנגשות. אבל הכביש הכי ארוך בישראל, שמתחיל במטולה ונגמר בטאבה, הוא לא כביש כזה. 480 קילומטרים, תערובת של קטעים שחלקם נסללו בידי הטורקים והבריטים. הקטע ה"ישראלי" האחרון שהשלים אותו, בצפון ים המלח, נסלל אחרי מלחמת ששת הימים, עם הידע ועם המשאבים של לפני 50 שנה.

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כל פוליטיקאי נואם היום בזכות הפריפריה. אין כביש יותר פריפריאלי מזה. הקטע שבו התרחשה התאונה אתמול, לאורך הבקעה הוא עורק החיים של יישובי הבקעה ושל בית־שאן. בדיוק כמו שהקטע הדרומי יותר, בערבה, הוא עורק החיים של היישובים שם, של מפעלי ים המלח, והכביש המרכזי לאילת. ועדיין, רק כ־80 ק"מ מאורכו הם כביש מודרני, דו־מסלולי ודו־נתיבי בכל כיוון, עם גדר הפרדה במרכז, גדרות בטיחות, אספלט איכותי וכל מה שאפשר היה לצפות מדרך מרכזית בסטארט־אפ ניישן בת 70 שנה.

     

    הקורבנות: שושי, יריב, יעקב, עטרת, איילה, מוריה, ידיד ואביגיל עט
    הקורבנות: שושי, יריב, יעקב, עטרת, איילה, מוריה, ידיד ואביגיל עט

     

    כמו תמיד, מדובר בכסף ובסדרי עדיפויות. המדינה נוהגת להכפיל כביש חד־מסלולי רק כאשר עוברות בו החל מ־15 ולעיתים 20 אלף מכוניות ביממה. בקטע שבו אירעה התאונה האחרונה עוברות כמה אלפי מכוניות ביום. בקטעים הדרומיים יותר מדובר על כ־10,000 בממוצע. אבל הסטטיסטיקה הזאת לא כוללת את מספרי ההרוגים: לפי נתוני עמותת “אור ירוק” נהרגו בו מאז 2003 233 בני אדם, ו־700 נפצעו באורח קשה. בכביש חד־מסלולי הסיכוי להיהרג גבוה פי 2.7 מאשר בדו־מסלולי.

     

    קראו עוד: טרגדיה בשידור חוזר

     

    רובו של הקטע לאורך הבקעה, מאזור מצפה שלם ועד לאזור צומת מחולה, למשל, נמצא מעבר לקו הירוק. מדינת ישראל ידעה להשקיע בכבישים ביהודה ושומרון, גם לצורכי בטיחות, כמו בכביש המנהרות היקר מירושלים לגוש עציון, שיוכפל בשנים הקרובות. אבל הקטע הזה נשאר יתום. רק לפני כמה חודשים הורה שר התחבורה ישראל כץ להתחיל בתכנון סטטוטורי להרחבת הקטע לאורך הבקעה. לוח זמנים לביצוע עדיין אין, והעלות תעמוד על מיליארדים. גם כשיש תוכניות זה לא תמיד מספיק. חברת נתיבי ישראל הרחיבה כבר את הכביש מאילת עד ליטבתה ועובדת על הרחבת 10 ק"מ נוספים עד לקטורה. נת"י סיימה כבר תכנון ראשוני להרחבת 130 ק"מ עד לצומת הערבה, שתעלה סביב 2.1 מיליארד שקל.

     

    אבל הכסף יגיע בטפטוף: סמנכ"ל התשתיות במשרד התחבורה קובי בילשטיין אמר אמש כי הכוונה היא להשלים את ההרחבה בקצב של 10 ק"מ בשנה, שמשמעותו סיום העבודות אחרי שנת 2030. יהיה ניסיון לבצע חלק מהקטעים במקביל. על פי הערכות, התנועה בכביש הערבה צפויה לגדול בעקבות העברת שדה התעופה מאילת לעובדה, מרחק של 20 ק"מ מעיר הנופש הדרומית. המהלך הזה, במקביל לסגירת שדה דב והעברת הטיסות לנתב"ג, יובילו לכך שהמסע לשדה, טיסה והגעה למלון ייארכו כמו נסיעה ברכב. אם כך, בחופשות הבאות כביש הערבה המסוכן יהיה מלא בהרבה משפחות נרגשות. כמה מהן יגיעו אל כותרות העיתונים אחרי התאונה הטראגית הבאה?

     

    הקורבנות : עלא קרש, מג'ד עסילה, מג'ד סמארה, אחמד אל־איובי, לוטפי זהאדי, רג'אי זהאדי | צילום: דוברות כבאות והצלה
    הקורבנות : עלא קרש, מג'ד עסילה, מג'ד סמארה, אחמד אל־איובי, לוטפי זהאדי, רג'אי זהאדי | צילום: דוברות כבאות והצלה

     

    בעקבות התאונה המחרידה בשבוע שעבר הורה בילשטיין לנתיבי ישראל לתכנן גדר הפרדה בקטעים המסוכנים לאורך ים המלח, אלא שבניית גדר כזו ללא הרחבת הכביש יוצרת סיכונים בטיחותיים משלה, ולכן תהיה מוגבלת. מדובר בצעד יקר, שעשוי לעלות מעבר ל־25 מיליון שקלים לקילומטר. הסכומים גדולים, אבל זה המקום להזכיר: נהגי ישראל מכניסים לקופת המדינה יותר מ־40 מיליארד שקל בשנה ממסי קנייה, מסי דלק ואגרות רישוי גבוהות. אבל כשעולה הצורך להשקיע בכבישים בחזרה, כדי לספק למשתמשי הדרך תשתית בטוחה, למשרד האוצר יש דברים דחופים יותר לעשות עם הכסף.

     

    "כביש 90 ממשיך לגבות קורבנות ולגדוע חיים כתוצאה מתשתית רעועה שאינה סלחנית לטעויות הנהג", סיכם אתמול ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "מדובר בכביש שנסלל לפני חמישים שנה וכבר היו חייבים לשפר בו את התשתית. הכי קל תמיד להאשים את הנהגים, אבל לא כל טעות צריכה להסתיים במוות, ותפקיד התשתית הוא להגן על משתמשי הדרך גם אם הם טעו. רשימת הכבישים המסוכנים ידועה למשרד התחבורה וברור שייהרגו שם אנשים, ולכן צריך לשפר את התשתית כבר מחר בבוקר ולא לחכות לעוד הרוגים".

     

    הקורבנות: כפיר, שירה וגאיה אביטן | צילום: נתן קניג
    הקורבנות: כפיר, שירה וגאיה אביטן | צילום: נתן קניג

     

    גל התאונות בכביש 90 עומד בניגוד לנעשה בשאר כבישי הארץ השנה, ועלול למנוע את ההישג שהסתמן, לפיו 2018 עשויה להיות השנה עם הכי מעט הרוגים בתאונות דרכים מזה 50 שנה.

     

    משרד התחבורה מסר בתגובה לתאונה הקשה אתמול: "המשרד מביע את צערו ושולח את תנחומיו למשפחות ההרוגים וברכת החלמה לפצועים. האמירה שיש להתקין הפרדה ולמנוע כל אפשרות עקיפה לאורך מאות קילומטרים של כביש 90 היא מופרכת וחסרת כל בסיס תחבורתי ומעשי. הכביש מטופל ומתוחזק באופן רצוף ונקודתי על ידי ובאחריות חברת 'נתיבי ישראל', ולאחרונה הינחתה מנכ"לית משרד התחבורה את החברה לבחון באופן נקודתי את הצורך בהפרדות, או שימוש באמצעים נוספים. הניסיונות להצביע על הממשלה כאחראית לתאונות הטראגיות האחרונות, תוך התעלמות מכשלים וטעויות קשות וחמורות של נהגים, פסולים וחוטאים לאמת".

     

    משפחת אביטן מקצרין
    משפחת אביטן מקצרין

     


    פרסום ראשון: 04.11.18 , 23:48
    yed660100