שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "יום בהיר אחד גיליתי שאני חולה בסרטן הדם"
    בגיל 42 מנחם קזרנובסקי גילה בוקר אחד שהוא חולה בסרטן הדם מסוג CML. הבשורה תפסה אותו לא מוכן והוא שקע בתהומות הייאוש והדיכאון, עד שאשתו תפסה שליטה על המצב והחזירה את החיים לשיגרה. היום, 4 שנים אחרי הוא מספר על ההתמודדות גם עם מחלת השתל עם המאכסן שחלה בה והחיים עם הסרטן

    בשיתוף העמותות אמ"ן וחליל האור

     

    כל מי שיגיד שנשים הן לא המין החזק תשלחי אותו אלי - אשתי היא הסלע היציב שלי ובזכותה אני כאן.

     

    לפני 4 וחצי שנים, בגיל 42, חליתי ברולס רולס של סרטני הדם. עד אז הייתי בריא לחלוטין, דייר קבוע במכון הכושר, ויום בהיר אחד, אחרי חמש שנים שלא ערכתי בדיקות דם, (כי אם מחפשים מוצאים), גיליתי שאני חולה בסרטן דם מסוג CML.

     

    שמי מנחם קזרנובסקי (46), נשוי באושר, ואב ל-3 ילדים בני 21, 19 ו-15 שנים. מתגורר בגבעת שמואל ועובד בתפקיד מנהל מחלקת שכר והטבות לעובדים במשרד רואי חשבון גדול ומוביל בארץ, המונה כ-2,000 עובדים.

     

    נולדתי לפני 46 שנים אך לפני כשנתיים נולדתי שוב וזכיתי בחיי מחדש. שום  דבר שאומר לא יתאר את ההלם, והאגרוף החזק בבטן שקבלתי כשגיליתי שאני חולה. חשבתי שסוף העולם הגיע, כי מדובר בסרטן, מחלה סופנית שלא מבריאים ממנה.

     

    מרגע הבשורה הפסקתי לתפקד, לא עבדתי, לא ישנתי, הפכתי אדיש לכל, ושקעתי ברחמים עצמיים. בשלב הזה, אשתי תפסה פיקוד, ניערה אותי והחזירה במעט את המצב לשפיות. אלמלא אשתי, הכוח והחוסן הנפשי שלה. הסבלנות והסובלנות, לא יודע לאן הייתי מגיע, אם בכלל.

     

    סרטן הדם ( )
    מנחם קזרנובסקי. "נולדתי מחדש"

     

    "אל תהיו אדישים לבריאות שלכם"

    CML היא מחלה כרונית של מח העצם, שבה תאי דם לא בריאים משתלטים על תאי דם לבנים ואדומים בריאים במח העצם, ומונעים את ייצורם של תאי דם בריאים. כיוון שהמחלה מתפתחת באיטיות, קשה לגלות אותה בשלבים מוקדמים. בדומה לי, חלק מהאנשים לא חווים תסמינים, ומחלתם מתגלה בעקבות בדיקת דם שבוצעה במסגרת בירור רפואי אחר, או בדיקות שגרתיות.

     

    לאחר שהחשדות למחלה הפכו למציאות ורד ואני החלטנו שזה הזמן הנכון לשתף את הילדים. לאחר כמה דקות של שקט, הלם ובכי הגיעו השאלות. מרגע ששיתפנו את הילדים הם תפקדו כבוגרים הרבה מעבר לגילם. בעידוד, סבלנות וסובלנות כלפיי וכלפי המצב שנוצר. ובעזרה גדולה ללא כל התניה שהיא בבית, תוך ויתור גדול על ההנאות ובזמן הפרטי והאישי שלהם.

     

    בהתחלה טופלתי בכדורים ביולוגיים שנועדו לייצב את המחלה. כשהטיפול לא הניב תוצאות מקוות, ד"ר רון רם, הרופא המלאך שלי, מנהל מחלקת השתלות מח עצם בבית החולים איכילוב, הודיע כי אין מנוס ועליי לעבור השתלת מח עצם מתורם. למזלי, נמצא לי תורם במאגר "עזר מציון", ואין מילים שיתארו את השמחה והאופטימיות שחזרו אליי ואל בני משפחתי כשקיבלנו את הבשורה, שנמצא לי תורם.

     

    את ה-12 בנובמבר 201

    4, יום ההשתלה, אני מציין כיום הולדתי השני. היום בו נולדתי מחדש, בזכות שקית דם קטנה מהמאגר. ההחלמה לא הייתה קלה, ולאחר כשלושה חודשים מיום ההשתלה אושפזתי שוב לכמעט שנה, בגלל חיידק עקשן ש"תפס" אותי והביא אותי לתפקוד אפסי ולמצב "מאוזן" במשך רוב האשפוז.

     

    כמה חודשים אחרי ההשתלה קיבלתי 'מתנה' מיוחדת נוספת. חליתי במחלת השתל נגד המאכסן, מחלה נפוצה שתוקפת מושתלים. במחלה הזו, שלא הכרתי, תאי הדם הלבנים של השתל תוקפים את הגוף, כי הם מזהים אותו כגוף זר. אם לא הספיקה לי הלוקמיה, קיבלתי סלסלת תסמינים בצורת, נפיחות ברגליים ובידיים, חולשה עד כדי כך שאני מתהלך בקושי. כמו גם, נשירת שיער, שקיות מתחת לעיניים, קשיי נשימה, ראייה שנחלשת, שלשולים וכאבי בטן. מצד שני, הצד הטוב הוא על פי הרופא שלי, הוא שכל הזמן שיש לי GVHD, ראשי התיבות של המחלה באנגלית, הלוקמיה לא 'מאיימת' עליי.

     

    שיגרת היום יום שלי כוללת 12 כדורים. אני 'אורח' במחלקות רבות באיכילוב: אף אוזן גרון, ריאות, עיניים, אורתופדיה ועוד. אחת לשבועיים אני עושה בדיקות דם, מקבל עירוי ויטמינים ועוד ועוד. והפחדים לא לגמרי עזבו אותי.

     

    בעקבות המחלות, המראה החיצוני שלי מאוד השתנה. תתארו לעצמכם שמישהי שאלה אותי בעבודה שלי, אם מנחם כבר לא עובד במשרד. אני עובד, כי אם אשב חסר מעש בבית אשתגע ואשגע את כולם. במשרד עוזרים לי להרגיש טוב ושאני מועיל. תמיכה גדולה קיבלנו גם מחברינו ומחברי הקהילה באזור מגורינו.

     

    חברים ומנהלים במקום העבודה ובכלל, נוכחנו לדעת כי בזמן צרה, אין כמו עם ישראל, מאוחד ודואג לכל. ואני מתנדב פעיל בעמותת "חליל האור", שמשמשת בית לחולים כמוני והוקמה על ידי גיורא שרף, שהוא עצמו חולה ב-CML.

     

    לסיום, ברצוני לומר ולהדגיש: אל תהיו אדישים לעצמכם. תקפידו על הבריאות, שלכם, תערכו בדיקות שגרתיות, כי אף אחד לא יודע לצפות את העתיד ומתי יזדמן לכם להעריך את החיים, המשפחה, החברים, עצמכם והסובבים אתכם.

     

    ותמיד, אבל תמיד תדעו שגם אם הכל נראה שחור ודבר לא הולך כמתוכנן, תמיד יש את האור שמחכה לכם בקצה המנהרה. הרבה מאוד אנשים וארגונים טובים לא יתנו לכם לשקוע. תאמינו שיהיה טוב וכך יהיה. בריאות טובה לכווולם.

     

    בשיתוף העמותות אמ"ן וחליל האור

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים