איש המרתון: אליוד קיפצ'וגה לא מאט לעולם
הוא האדם היחיד שירד מ-2:02 שעות במרתון, ניצח בכמעט כל הריצות בהן השתתף, ובריצה מיוחדת היה קרוב מאוד להפוך לראשון ששובר את מחסום השעתיים הפנטזיונרי. אליוד קיפצ'וגה הוא המתרוניסט הגדול בהיסטוריה
"מה שקיפצ'וגה עשה היום למרתון, שווה ערך לנחיתה על מאדים עבור חקר החלל"
במילים הבומבסטיות האלו תיארו בעיתון השווייצרי, Zurcher Zeitung את אחת מתצוגות הריצה המושלמות והמרשימות ביותר בהיסטוריה. כזו שעומדת בשורה אחת עם ה-9.58 שניות של אוסיין בולט ב-100 מ'.
ב-16 בספטמבר הרץ הקנייתי אליוד קיפצ'וגה (34) ערער עוד קצת את תפיסתנו לגבי גבול היכולת האנושית כשחצה את קו הסיום של מרתון ברלין בזמן בלתי נתפס , 78 מהיר יותר מהשיא הקודם של דניס קימטו – שנחשב בעצמו כזינוק אל עבר העתיד כשהיה לאדם הראשון שירד מ-2:03 שעות.
כדי להכניס את התוצאה המדהימה הזו לפרספקטיבה, קיפצ'וגה לצורך העניין רץ 420 פעמים 100 מ' בקצב של 17.2 שניות. חלוקת הזמנים שלו הייתה אף היא מטורפת, את החצי הראשון של הריצה הוא סיים ב-61:06 דקות, ואת החצי השני בזמן משוגע לגמרי של שעה ו-33 שניות.
התוצאה הזו אמנם הותירה אחריה לסתות שמוטות והפתיעה כנראה אפילו את השיאן הטרי עצמו, אבל יכולות הריצה המטורפות של קיפצ'וגה לא היו דבר חדש כלל וכלל. כבר כמה שנים שהוא רץ המרתון הטוב והיציב בעולם, כמעט בלתי מנוצח, והחל מהשנה גם המהיר מכולם.
כמו רצים אפריקאים מפורסמים רבים אחרים, קיפצ'וגה התייחס לריצה בילדותו לא כספורט תחרותי אלא כאמצעי תעבורה. מהכפר הקטן שבו גדל קפסיסיוואה, הוא נהג לרוץ שלושה קילומטרים מדי בוקר כדי להגיע לבית הספר. לפעמים הוא גם היה עולה על האופניים ונוסע לעיירה הסמוכה שם היה עוזר לפרנסת משפחתו במכירת חלב.
קריירת הריצה של קיפצ'וגה זינקה בעקבות מפגש בגיל 16 עם פטריק סאנג, סגן אלוף אולימפי ב-3,000 מ' מכשולים באולימפיאדת ברצלונה 1992 ואחד ממאמני הריצה הנחשבים בעולם כיום.
אחרי שפרש מריצה סאנג נהג לארגן אירועי ספורט באזור מגוריו של קיפצ'וגה ושם הם גם נפגשו. קיפצ'וגה ביקש מהמאמן הנחשב להכין לו תוכנית אימונים, וסאנג בלי להתעניין יותר מדי בפרטיו של הנער היה מגיש לו מדי שבועיים תוכנית עבודה. רק אחרי שקיפצ'וגה ניצח במרוץ אזורי – השניים גילו שאמו של קיפצ'וגה הייתה הגננת של סאנג – והקשר ביניהם הלך והתחזק. עד היום סאנג משמש כמאמנו האישי של קיפצ'וגה.
הפריצה הבינלאומית הגדולה של קיפצ'וגה הגיעה כשהיה בן 18. קיפצ'וגה הדהים את ענף האתלטיקה כשהוכתר ב-2003 לאלוף העולם בריצה ל-5,000 מ' תוך שהוא משאיר מאחוריו שני רצים אגדיים – הישאם אל גורוז', שיאן העולם ב-1,500 מ' ששנה לאחר מכן יזכה בדאבל אולימפי ב-1,500 ו-5,000 מ', וקנניסה בקלה, מגדולי הרצים למרחקים ארוכים בהיסטוריה – ומי ששנה לאחר מכן יהפוך לשיאן העולם ב-5,000 מ'.
ב-2004 קיפצ'וגה כבר הפך למדליסט אולימפי אחרי שסיים שלישי (הפעם אחרי אל גורוז' ובקלה) ב-5,000 מ', ובאולימפיאדת בייג'ינג 2008 הוא כבר טיפס עוד מקום בפודיום וסיים שני בריצה.
נקודת מפנה משמעותית בקריירה שלו התרחשה דווקא אחרי רגע של אכזבה מרה. קיפצ'וגה התרסק לחלוטין במבחנים האולימפיים של קניה ללונדון 2012, סיים רק במקום השביעי בריצה ל-5,000 מ' ומצא את עצמו מחוץ לאולימפיאדה.
קיפצ'וגה ניצל את נקודת השפל בקריירה כדי לבצע חישוב מסלול מחדש, הוא החליט לוותר על ריצות המסלול ולעבור למרתון. ההחלטה הזו התבררה כחכמה ביותר שיכול היה לקבל וכזו שתשנה את פני המרתון לנצח. אם ב-5,000 מ' הוא היה אחד הרצים הטובים בעולם, במרתון קיפצ'וגה הוא הרץ הטוב בעולם, סליחה בהיסטוריה.
מאז שהחל לרוץ מרתונים, קיפצ'וגה כמעט בלתי מנוצח – במאזנו 11 ניצחונות ב-12 מרוצים בהם השתתף והוא האדם היחיד בהיסטוריה שירד מ-2:02 שעות.
למרתון האולימפי האחרון קיפצ'וגה הגיע כפייבוריט מובהק – והוא לא איכזב. הוא חצה ראשון את קו הסיום בזמן של 2:08:44 שעות והקדים את פייסה לילסה האתיופי שסיים שני ב-70 שניות, הפער הגדול ביותר במרתון אולימפי מאז 1972.
הקרבה ההולכת והגוברת של רצי המרתון הבכירים אל רף השעתיים בריצת מרתון, הצית את הדמיון של חובבי וחוקרי הריצה והעסיק אותם בשאלה, האם ניתן לרוץ את הריצה המפרכת בפחות משעתיים?
בסוף 2016, חברת נייקי החליטה לעשות מעשה והכריזה על פרויקט יומרני שכינתה Breaking2, וכשמו כן הוא ניסיון לרדת משעתיים בריצת מרתון. בתור רץ המרתון הטוב בעולם, קיפצ'וגה גויס כמובן למטרה.
הרעיון של נייקי היה לספק לרצים את התנאים המושלמים להשגת התוצאה – המרוץ המדובר נערך על מסלול מרוצי פורמולה 1 במונזה בגלל הגובה הנמוך שלו, תנאי מזג האוויר החמימים וההקפות הקצרות. החברה השקיעה גם בפיתוח נעליים מיוחדות עבור הריצה, ובמקום מכתיב קצב אנושי השתמשו ברכב, כשבנוסף אליו הוצבו רצים נוספים במסלול שמטרתם הייתה לחסום רוח פנים מהרצים המנסים לשבור את השיא. כל התנאים הללו הפכו את המרוץ המדובר לכזה שלא מוכר לשבירת שיא עולם, אבל הוא סיפק עדות נוספת לפוטנציאל המטורף של קיפצ'וגה. הפנומן הקנייתי אמנם לא הצליח לרדת משעתיים, אבל הוא היה קרוב מאוד לכך - הוא עצר את השעון על 2:00:25 שעות, והשאיר על אש חמה את האמונה כי יום אחד גם הגבול הזה ייפרץ.
קיפצ'וגה נהנה ממבנה גוף מושלם לספורטאי בענף סיבולת, גובהו הוא 1.66 מ', הוא שוקל 56 ק"ג ואחוז השומן שלו נמוך מאוד. טבעי לדמיין את אורח חייו של הרץ הטוב בעולם למרחקים ארוכים כספרטני עם אימונים מפרכים ומאות קילומטרים שהוא רץ מדי שבוע. קיפצ'וגה אכן עובד קשה מאוד, הוא קם מדי בוקר ב-5:00, רץ יותר מ-200 ק"מ בשבוע לרוב בתנאי גובה, אבל מקפיד דווקא לא לתת את הכול באימונים. במקום זאת הוא מתעקש להגיע רק ל-80 או לכל היותר 90 אחוז מהיכולת שלו באימונים – את היכולת המקסימלית הוא שומר למרוצים עצמם. מה שהוא כן מקפיד עליו הוא מעקב מתמיד אחרי האימונים שלו – מתחילת דרכו המקצוענית הוא מתעד כל אימון במחברת – כיום יש לו כבר 15 מחברות מלאות.
חייו מתחלקים בין מגורים באלסורט עם אשתו ושלושת ילדיו – לבין חיים במחנה האימונים לרצים בגובה של 8,000 מ' מעל פני הים. הוא אמנם מיליונר, כוכב על בענף האתלטיקה ואגדה חיה בקניה, אבל כשהוא שוהה במחנה האימונים הוא מנקה שירותים לחבריו וקוצץ להם סלט כאחד האדם. התזונה שלו היא קלאסית לספורטאי סיבולת, מינון מבוקר בין פחמימות וחלבון והרבה אוגלי, מאכל קנייתי מסורתי, מעין פירה מקמח תירס.
"יש שני דברים חריגים אצל קיפצ'וגה", אומר נחשון שוחט שמרבה לכתוב על ריצות ארוכות בפלטפורמות שונות, "הדבר הראשון הוא העקביות. אין לו יום בינוני, הוא כמעט תמיד יורד מ-2:05 שעות, הוא מניה בטוחה במרתון וזה משהו שאפילו לא היילה גברסילאסי האגדי לא היה. הדבר השני קשור למה שאני מכנה מהפכת היילה גברסילאסי - סמואל וונג'ירו - המעבר של רצי 5,000 - 10,000 מ' למרתון - זו המהפכה שהביאה לשיפור העצום במרתון בעשר השנים האחרונות. קיפצ'וגה בשיטת אימונים שכוללת הרבה יותר ריצות ארוכות עם שינויי קצב ופחות אינטרוולים, הצליח להגיע למצב שהקצב שלו לקילומטר בריצת מרתון איטי בסך הכול ב-12-13 שניות מהקצב שלו לק"מ בריצת 10,000 מ'"..
האימונים הללו אכן הצליחו להביא את קיפצ'וגה ליעילות מיטבית ובד בבד גם שומרים על גופו בשיא - לראיה הוא מעולם לא סבל מפציעה רצינית.
מבחינת האופי, קיפצ'וגה הוא טיפוס מאוד חיובי ופילוסופי. בזמנו החופשי הוא קורא המון, ומחבב את כתיבתו של הפילוסוף הסיני קונפוציוס. הוא אחד מאותם אנשים שישלוף לך משפטים בסגנון: "רק האנשים הממושמעים בחיים הם חופשיים. אם אתה לא ממושמע, אתה עבד למצבי הרוח ולתשוקות שלך".
כמו כל אחד שרץ מהר מאוד, הספקנים מיד יעלו סביבו את שאלת הסמים, בטח כשמדובר ברץ קנייתי – מדינה עם רקורד מפוקפק מאוד בכל הקשור לחומרים אסורים – רצים קנייתים רבים, ביניהם רצים בכירים, נתפסו בעבר והושעה. עם זאת, הרקורד של קיפצ'וגה נקי לחלוטין, לא רק שהוא לא נכשל בבדיקת סמים מעולם, אלא ששמו לא נקשר לאף דיווח כזה או אחר הקשור בחומרים אסורים. "אני מסביר לאנשים שהעניין הוא פשוט: תעבוד קשה. אם אתה עובד קשה, מבצע את מה שצריך ויוצר סדרי עדיפויות נכונים, אז אתה יכול להצליח בלי לקחת קיצורי דרך. אם אתה לוקח קיצורי דרך, אתה לא תהיה חופשי", הסביר קיפצ'וגה את הפילוסופיה שלו בנושא.
הפופולאריות העולה של ריצות המרתון בעולם הפכה אותן לאחד המקצועות המתגמלים באתלטיקה הקלה. ממרתון הברלין האחרון בו שבר את שיא העולם, קיפצ'וגה יצא עם 120 אלף אירו – 40 אלף אירו על הניצחון, 50 אלף אירו על שבירת השיא העולמי ועוד 30 אלף אירו על כך שירד מ-2:04 שעות. וזה עוד לא אחד מהמרתונים הנדיבים ביותר – על הניצחון במרתון שיקגו קיבל קיפצ'וגה 130 אלף דולר.
הבעיה העיקרית היא כמות המרתונים התחרותיים שרץ יכול לרוץ בשנה. קיפצ'וגה למשל לא נוהג לרוץ יותר משני מרתונים רציניים בשנה – כך שאת המענקים השמנים הללו הוא יקבל לכל היותר פעמיים בשנה. עם זאת, לא צריך לדאוג לו כלכלית – הוא נהנה מחוזה אימוץ של ענקית האופנה נייקי ועל פי ההערכות הרוויח בשנה האחרונה יותר מחצי מיליון דולר בתמורה לנעילת הנעליים של החברה. חברת ההשקעות NN שמאמצת את קבוצת הריצה שלו משלמת לו על פי דיווחים כ-100 אלף דולר נוספים מדי שנה.
כמובן שהשאלה הבוערת ביותר לגבי קיפצ'וגה, היא האם הוא מסוגל לרדת משעתיים בריצת מרתון. הפרויקט של נייקי הוכיח שבתנאים מושלמים הוא קרוב מאוד להשיג את המטרה – הבעיה היא שאת השיא הוא יצטרך לקבוע בתנאים לא מושלמים.
צריך להבין שהשיא הנוכחי של קיפצ'וגה הוא בלתי נתפש כלשעצמו, ואם הפנומן הקנייתי עצמו לא ישבור אותו, ספק אם מישהו אחרי יעשה זאת בעתיד הנראה לעין. עם זאת, אפשר לשאוב עידוד מכך שקיפצ'וגה לא נראה מרוסק פיזית בסיום מרתון ברלין בו קבע את השיא. נראה שהוא עדיין לא הגיע לקצה גבול היכולת שלו. עם זאת, חשוב לזכור שישנו עדיין מרחק משמעותי של 1:39 דקות מרף השעתיים. "למרות שבריצה של נייקי במונזה, הוא פשוט הדהים אותי, לדעתי הוא לא יירד משעתיים", טוען שוחט, "הוא כבר קבע שיא מדהים ולדעתי אם הוא יצליח לשפר אותו זה יהיה בעוד כמה שניות ולא בכל כך הרבה. אני לא חושב שהירידה משעתיים תהיה בדור הזה, ההימורים מדברים על סביבות 2030".
ד"ר מייקל ג'וינר פרסם ב-1991 מחקר על קצה גבול היכולת האנושית בריצה. אז הוא העריך שהתוצאה הכי מהירה שאדם יוכל לקבוע אי פעם בריצת מרתון היא 1:58 שעות. קיפצ'וגה נראה כמו האדם המושלם להתקרב לגבול הזה - כך או כך הוא צפוי לקרוע עוד המון סרטי ניצחון.
