ההורים רכשו בית - בנם חויב לשלם למתווך

הבן חתם על הסכם תיווך ומאוחר יותר הודיע שאינו מעוניין בנכס. כשהתברר שמי שקנו את הבית הם הוריו, חייב אותו ביהמ"ש בכ-56 אלף שקל

עו"ד עומר עידופורסם: 02.01.19 , 22:27

בית משפט השלום באשקלון קיבל לאחרונה תביעה של מתווך נדל"ן נגד מי שהתקשר איתו בהסכם לרכישת בית פרטי באשדוד, אף שמי שבסופו של דבר קנו את הנכס היו הוריו. השופטת סבין כהן קבעה כי בני המשפחה לא הצליחו לסתור את זכאותו של התובע לדמי תיווך, והוא יקבל מהבן כ-56 אלף שקל.

בעל משרד התיווך פרסם את הבית למכירה במחיר של 2.9 מיליון שקל. הבן התקשר עם עובדת במשרד והתעניין ברכישתו. בפגישה בין השניים הוא חתם על "טופס הזמנת שירותי תיווך", ולאחר מכן ראה את הנכס. בשלב זה המתווכת סיפרה לו שהבית מצוי בהליכי כינוס נכסים, ומחירו מבוסס על הערכה של משרד התיווך. הבן הסביר שהוא מעוניין ברכישה עבור הוריו, ובשיחה נוספת אף סוכם שיתואם להם ביקור, אולם מאוחר הוא הודיע הנתבע שהוא אינו מעוניין ברכישת הנכס.

חוק ונדלן

נדחתה תביעת תיווך על עסקה של 48 מיליון ש'

עו"ד ינון פריד

בעקבות מכירת שני בניינים במרכז ת"א דרשה חברת התיווך "סקוטה" יותר מחצי מיליון שקל מהחברה הרוכשת; בית המשפט חשב אחרת

נדחתה תביעת תיווך על עסקה של 48 מיליון ש'

אלא שבהתמחרות שנערכה במשרד עורכי הדין שביצעו את כינוס הנכסים גילה בעל משרד התיווך את ההורים, שהגישו הצעה שבסופו של דבר זכתה, וכך הם רכשו את הנכס.

בתביעה שהגיש דרש בעלי המשרד את דמי התיווך המוסכמים בשיעור של 1.5% מתמורת הנכס. הוא טען כי בעת ההתקשרות בטופס הזמנת שירותי תיווך, חתם הבן על הסכמה מפורשת שלפיה ישלם את דמי התיווך גם במקרה שבו הנכס נרכש על ידי מישהו מבני משפחתו.

הבן טען בבית המשפט כי ביקש לרכוש את הנכס עבורו ולא בשביל הוריו. לדבריו, בד בבד גם הוריו ביקשו לרכוש בית להשקעה ונושא זה עלה תוך כדי שיחה עם המתווכת, אך לטענתו הוא לא התבקש לסייע להם. לדבריו מדובר בצירוף מקרים, שכן אביו הכיר את הנכס מפרסומים בעיתון שנעשו על ידי כונס הנכסים, ופעל בנפרד לתת הצעה.

הוכחה חותכת, כביכול

לאחר שניתחה תמלילי שיחה בין הנתבע לבין המתווכת, שוכנעה השופטת סבין כהן שהחל מהשיחה הראשונה, הבן הציג את רכישת כמיועדת להוריו.

פסק הדין התייחס לטענת האב שלפיה צילם את הפרסום בעיתון עוד לפני שבנו פנה למשרד התיווך. השופטת הבהירה כי צילום זה כביכול מהווה הוכחה חותכת לטענת הבן, אלא שהוא בחר לצרף כראיה אך ורק את הצילום מהעיתון, ולא את צילום מסך הטלפון, שממנו ניתן יהיה ללמוד שהאב אכן צילם את העיתון באותו יום.

"העדרה של ראיה זו, שמהווה ראיה חותכת לטענת האב לעניין המועד שבו החל להתעניין בנכס, ללא כל קשר לפרסום על ידי המתווכת, יש בה כדי לפעול לחובת הנתבע, כך שהימנעותו מלצרפה יש בה כדי ללמד כי הייתה פועלת נגדו", הוסיפה השופטת.

בסיכומו של דבר, ובשל העובדה שבחוזה אכן צוין כי הבן ישלם גם אם מישהו ממשפחתו ירכוש את הנכס, הורתה לו השופטת הכהן לשלם לתובע את דמי התיווך (56,160 שקל), בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל.