עוד בטרם הספיק לפרוס את משנתו המדינית־כלכלית־ביטחונית, רשם בני גנץ סוג של הישג, שוודאי היה מוותר עליו: הוא נפל ככל הנראה קורבן לכלי החדש והמלוכלך בארגז הפוליטי – הבּוֹטִים. על פי גורם בצוות הקמפיין של גנץ, הבוטים - תוכנות המחשב האנונימיות שיכולות להפיץ ידיעות ופייק־ניוז, להגיב להן, להעניק "לייקים" או לכתוב טוקבקים בעצמן – "התלבשו" על גנץ, או ליתר דיוק על אשתו, רויטל.
זה התחיל מפוסט שפירסם "הצל" בספטמבר 2017, ובו כתב: "הידעתם שרויטל אלוני־גנץ, אשתו של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ היא חברה בארגון ה0מאל הקיצוני נשות מחסום ווטש הממומן על ידי הקרן לישראל החדשה?". הטענה הזו הופיעה פה ושם כבר בעבר ברשת, אבל לא זכתה ליותר מדי אזכורים. הפרסום בעמוד הפייסבוק הפופולרי של "הצל" אמנם הביא להפצה נרחבת יותר של הסיפור, אבל הוא נותר בגדר "אגדת אינטרנט". גנץ הכחיש את הטענה, ואמר כי אשתו כלל לא הולכת להפגנות ולעולם לא תעשה "משהו שיש בו, ולו בפסיק, לפגוע בחיילי צה"ל". גם ב"מחסום ווטש" אמרו ששמה של רויטל גנץ איננו מופיע כחברה בתנועתם. "פייק־ניוז" - הגדיר הרמטכ"ל לשעבר את הדברים.
אז מה קרה שפתאום, סמוך להכרזה על כניסתו של גנץ לפוליטיקה, הסיפור על אשתו ניעור לחיים, שב להדהד במרחבי הרשת, והשר אופיר אקוניס אף איזכר אותו בראיון ברדיו. מה קרה פתאום? "המסר כאילו אשתו של גנץ, רויטל, מקושרת ל'מחסום ווטש', התחיל אמנם מהצל", טוען גורם בצוות הקמפיין של גנץ, "אבל בוטים היו אלה שהתחילו להפיץ אותו".
איש המחשבים נעם רותם, שנחשב לאחד המומחים בארץ לבוטים ועוקב אחרי כמה רשתות בוטים פוליטיים שמוקמות ופעילות בימים אלו, מאשש את דברי המקור: "אני יכול לאשר שחלק מהמגיבים (כלומר, אלו שהפיצו את הידיעה על רויטל גנץ) שייכים לאחת מרשתות הבוטים שאנחנו עוקבים אחריהן".
כך נראית פוליטיקת הרשת של קמפיין הבחירות הנוכחי: סיפור שסופר לפני חודשים רבים, הוכחש נמרצות ולא נמצאו לו תימוכין, שב להסתובב ברשתות החברתיות – בזכות בוטים שמישהו דאג להפנות אותם נגד המתמודד הטרי גנץ. הגורם המקורב לגנץ רומז לכך שהבוטים הללו הופעלו בידי הליכוד, אבל לא מספק הוכחות לכך. "אנחנו רואים בטוויטר שהליכוד מפעיל בוטים", הוא טוען. מהליכוד נמסר בתגובה: "הליכוד לא הפעיל או מפעיל בוטים או תגובות בתשלום. התמיכה האדירה לה זוכה ראש הממשלה נתניהו והליכוד אותנטית לחלוטין".
גם אנשיו של גנץ מתחייבים שהם עצמם אינם משתמשים בבוטים. "בוטים זה הפתרון של החלשים", מכריז בגאווה הגורם שעימו שוחחנו. "ברגע שיש לך אנשים אמיתיים שהם איתך, אתה לא צריך את זה. כדי לייצר מניפולציה של שיח צריך פשוט לדבר עם פעילים ולהגיד להם 'בואו תשנו', ואצלנו אנשים כאלה עומדים בתור".
כמעט בלתי אפשרי להוכיח מי מפעיל בוט, אבל זה בדיוק גם אחד היתרונות של הכלי הזה. מה שבטוח הוא שלקראת הבחירות הקרובות השימוש בבוטים ילך ויתפוס תאוצה. כבר עכשיו מסתובבים ברשתות החברתיות בישראל המוני פרופילים שהמהימנות שלהם מוטלת בספק - ואשר מחלקים לייקים, משתפים פוסטים ומגיבים לציוצים כאוות נפשם. מאחורי רבים מהפרופילים המזויפים הללו לא עומדים אנשים בשר ודם, אלא תוכנות מחשב מתוחכמות, שמופעלות בידי גורמים בעלי אינטרס: ברצותם ירמסו את בני גנץ, בנימין נתניהו, נפתלי בנט (ונשותיהם), ברצותם ירוממו אותם או כל פוליטיקאי אחר שיחפצו ביקרו.
בעולם הפוליטי החדש הזה, הנע על גבולות האתיקה והחוק, התוכנות הללו זכו לכינוי "בּוֹט" (BOT, קיצור של "רובוט").
במערכת הביטחון העריכו לאחרונה כי כ־30%(!) מכלל השיח ברשתות החברתיות הוא תוצר של בוטים. מרבית הבוטים נוטים להשתמש בשפה קשה יחסית, מביעים כמעט תמיד עמדה נחרצת, ומתרכזים בלתקוף את אלו שהם חולקים עליהם. כך, בהבל פיהם הדיגיטלי, מצליחים הבוטים - שחלקם פעיל מן הסתם גם בפיד שלכם - לעוות את השיח הציבורי ולנווט אותו בהתאם לאינטרסים חבויים. הם מומחים בייצור שנאה, מהווים איום ממשי על הדמוקרטיה, משנים לחלוטין את חוקי המשחק הפוליטי, והכי חשוב - הם הולכים להיות הדבר החם ביותר בקרב האלקטורלי שיתחולל כאן בחודשיים וחצי הקרובים. ברוכים הבאים לעידן הבוטים הפוליטיים.
"יהיה מטורף פה"
אז מה זה בוֹט, ואיך פתאום הדבר הזה השתחל לרשתות החברתיות שבהן אתם חברים?
בשנים האחרונות הבינו יותר ויותר פוליטיקאים שהרשתות החברתיות הן אחת הזירות החשובות, במיוחד לפני בחירות. "65% מהתקציב של הקמפיין שלי מופנה לאינטרנט", אומר יועץ אסטרטגי בכיר, שעובד בבחירות הנוכחיות עם מפלגה מוכרת. "אסטרטגיה שיווקית מנהלים בכל אמצעי המדיה ובמגוון דרכים, אבל הרשת החברתית הפכה להיות הזירה המרכזית שבה מתנהל הקמפיין".
הכספים הרבים שישקיעו מועמדים ברשתות החברתיות יממנו למשל סרטונים, ישמשו לרכישת באנרים באתרים ויופנו לתשלום עבור פוסטים ממומנים, שהם למעשה פרסומות לכל דבר. "הבעיה היא שגולשים היום פחות מעריכים פוסטים ממומנים", אומר ק', שייעץ בעבר לפייסבוק ישראל בדיוק בנושאים הללו. "הגולש הממוצע יתעניין ויאמין הרבה יותר לפוסט שמופיע באופן טבעי בפיד שלו ומקבל הרבה לייקים, שיתופים ותגובות".
אבל כדי להגיע למסה גדולה של לייקים, שיתופים ותגובות, וכדי להשתחל למיקום יותר גבוה בפיד שלכם, צריך להעסיק הרבה מאוד אנשים. או – וזה זול ויעיל בהרבה – לבנות בוט.
בוט היא תוכנה שמיועדת לבצע פעולות בדרך של חיקוי משתמש רגיל. במקור, הבוטים נולדו כדי לדמות משתמשים במשחקי מחשב מרובי־משתתפים, לנהל שיחות עם לקוחות באינטרנט ("צ'ט־בוט") וכו'. אך בשנים האחרונות, עם העלייה בהשפעתן של הרשתות החברתיות, החלו הבוטים לשגשג במקומות כמו פייסבוק, טוויטר ובמידה פחותה גם אינסטגרם ורשתות אחרות. ושם, הם קצת פחות נחמדים.
בגלל שהרשתות החברתיות הן כלי נפלא ליצירת השפעה על בני אדם אמיתיים, הבוטים משוטטים בהן במטרה לממש את האינטרס של שולחיהם. השימוש הנפוץ ביותר בהיבט הזה הוא הקמה של רשת בוטים, כלומר רשת שיכולה לנוע בין כמה עשרות למאות ואפילו אלפי פרופילים מזויפים. הכל שאלה של תקציב.
מפעיל רשת הבוטים יכול לתכנת אותה כך שכל הפרופילים הללו ידאגו באופן מתואם שפוסטים מסוימים יזכו ליותר לייקים, שיתופים ותגובות, כדי שיקבלו תהודה רחבה. "המטרה היא לעבוד על האלגוריתם של הרשת החברתית", מסביר יועץ הדיגיטל ק'. "ככל שיש לך יותר קליקים על פוסט מסוים, האלגוריתם מקדם אותו, והוא זוכה ליותר תפוצה".
"הטכנולוגיה משתנה, אבל המטרה של כל קמפיין פוליטי תמיד זהה: להגדיל את הנראות של המועמד", מצטרף נמרוד פרידברג, יועץ אסטרטגי המתמחה בפרסום דיגיטלי. "הבעיה היא שזה לא קל לעשות את זה עם אנשים אמיתיים". פרידברג ממחיש בדוגמה: "בבחירות המקומיות האחרונות עבדתי בשביל ראש עיר מכהן. לכאורה, היו אמורים להיות לו כבר לא מעט תומכים, שילכו אחריו באש ובמים. החלטנו שאנחנו רוצים להקים עבורו 'סיירת פייסבוק', שתורכב מתומכים שיקדמו את הפוסטים שלו. אז פירסמנו מודעה. אתה יודע כמה אנשים הגיבו?"
כמה?
"שלושה. אף פוליטיקאי לא רוצה שהפוסט שלו יהפוך לקיץ של אביה, ולכן רבים מהם נעזרים בבוטים כדי להגדיל את נפח השיח סביבם. אלה חוקי הפורמט".
זו הצהרה דרמטית מאוד, שיש לה גם השלכות. לדברי פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה, המכהנת כנשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, "מאז ומעולם היו מניפולציות במהלך קמפיינים פוליטיים, אבל בעידן הרשתות החברתיות למניפולציות הללו יש יכולת להגיע להרבה אנשים ובמהירות רבה. לכן אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו שחקן פוליטי, שיש לו את ההון הדרוש ואת הידע הטכנולוגי, יוכל לשנות את תוצאות המשחק הדמוקרטי, וזה מסוכן".
ואת הסכנה הזו מתחילים להבין בכל רחבי העולם. מחקר שבוצע על אודות הבחירות לנשיאות בארה"ב ב־2016 מצא שכ־20 אחוז משיח הבחירות ברשתות החברתיות התבצע על ידי בוטים, ורשתות בוטים היו פעילות גם בבחירות בצרפת, גרמניה, הולנד וסביב משאל הברקזיט בבריטניה. כפי שהזהיר ראש השב"כ, נדב ארגמן, בשבוע שעבר, בחלק ממערכות הבחירות הללו הייתה מעורבות זרה ענפה (בעיקר בבחירות בארה"ב), אבל סביר להניח שגם צבאות בוטים מקומיים ניסו להשפיע על המצביעים. אם זה מה שקורה שם, אין סיבה שבמדינה כמו ישראל – שמכורה לפוליטיקה מצד אחד ולרשתות החברתיות מצד שני – המצב יהיה שונה.
ואכן, בינואר 2018 ערך המגזין היהודי־אמריקאי "פורוורד" בדיקה של חשבונות הטוויטר של כמה מהפוליטיקאים המובילים בארץ. הבדיקה מצאה כי נכון לזמן שבה בוצעה, מעל 60% מהעוקבים בטוויטר אחרי נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר החינוך נפתלי בנט, שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן וחברי האופוזיציה אבי גבאי, ציפי לבני ויאיר לפיד – היו של פרופילים מלאכותיים. בבדיקה אקראית של ציוצים של אותם פוליטיקאים התברר שלפחות 75% מהמגיבים שלהם היו משתמשים שאין להם עוקבים כלל, או שזו הפעם הראשונה שהם מגיבים בטוויטר, שני סימנים שמעלים את החשד כי מדובר בבוטים (ראו מסגרת). המגזין בדק, למשל, ציוץ אחד של הנשיא ריבלין בנקודת זמן מסוימת, וגילה כי 11 מתוך 12 המגיבים נחשדו כפיקטיביים. יש להדגיש כי פעילות של בוטים בחשבון מסוים לא מעידה שבעל החשבון הוא שהזמין אותם, שכן במקרים רבים הבוטים דווקא תוקפים את בעל החשבון. בכל מקרה, מטעם הנשיא נמסר ל"פורוורד" כי הוא מעולם לא רכש עוקבים פיקטיביים.
אם האחוזים הגבוהים הללו נשמעים לכם מוגזמים, תתכוננו. בניגוד לפורמטים מיושנים כמו תשדירי בחירות, פעילות הבוטים ברשתות החברתיות יכולה להתבצע עד לסגירת הקלפיות ממש. לכולנו זכורה האמירה של נתניהו על הערבים באוטובוסים, שלדעת רבים היטתה את הכף במהלך הבחירות האחרונות. עכשיו דמיינו צבא של בוטים שדואג להפיץ ידיעה מהסוג הזה, ממש על קו הסיום של המרוץ לראשות הממשלה. "ממה שאנחנו מכירים מהעולם, בימים שלפני הבחירות זה הולך להיות מטורף", אומר נעם רותם, שכאמור נחשב לאחד המומחים בארץ לבוטים.
לדבריו, כבר ביום שלאחר ההכרזה על הקדמת הבחירות החלו רשתות הבוטים הישראליות להרים את ראשן. "התחלנו לראות הרבה תזוזה", הוא אומר. "פרופילים שמשנים את השם שלהם, עלייה בקצב של פתיחת חשבונות חדשים ורכישת עוקבים ונעקבים. אתה יכול לראות בעיניים איך זה זז, ואנחנו מאמינים שככל שנתקרב לבחירות זה הולך רק להחמיר".
בימים אלה מנהל רותם, ביחד עם יובל אדם, מיזם לאיתור רשתות בוטים בטוויטר, והשניים אף יוצאים לקמפיין מימון המונים עבורו. "אנחנו ממפים את כל הרשת בעברית ומנסים לזהות דפוסים לא אורגניים של התנהגות עדרית", הוא אומר. "אנחנו אוספים את הראיות, מעבירים לטוויטר, ועד היום הם מחקו את כל החשבונות שדיווחנו עליהם".
אחת הרשתות, שהשניים גילו רק בחודש שעבר, צייצה בשנה וחצי האחרונה אלפי ציוצי תמיכה בראש הממשלה נתניהו. מקורה של הרשת היה מחוץ לישראל, והקשר שלה לנתניהו או לליכוד מעולם לא הוכח. משום מה, אגב, צייצה הרשת גם נגד שרה נתניהו, ובין היתר כינתה אותה "מפלצת".
האינדונזים נוהרים
כל העולם החדש הזה לא היה נוצר אלמלא מנהלי קמפיינים דיגיטליים היו משוכנעים שבכוחם של הבוטים לייצר השפעה. "המטרה של הבוטים היא להטות דעת קהל, לתת אשליה", אומר רן בר־זיק, מתכנת מחשבים ופעיל מרכזי במרדף אחר רשתות בוטים בישראל. כדוגמה הוא מפנה אותי לפוסט שפירסם ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שבו הביע תמיכה ב"חוק הפורנו" שאותו הוא מקדם במרץ, ואשר זכה ל־3,000 לייקים, מספר חריג. "כשעולה פוסט שהוא בעד חוק הפורנו ויש לו כל כך הרבה לייקים", מסביר בר־זיק, "הבן אדם ברחוב אומר: 'אולי מיקי זוהר צודק, תראה כמה תמיכה יש לו'".
בר־זיק לא יכול לדעת בוודאות שנעשה שימוש בבוטים כדי לקדם את הפוסט של זוהר, אבל יש לו סיבה טובה לחשוד: לדבריו, מתוך אלפי הלייקים לפוסט, כמחצית שייכים לגולשים בעלי שמות ערביים. מסתבר שלחוק הפורנו של זוהר יש תומכים אפילו באינדונזיה הרחוקה (ראו צילום). "אין ספק שזה קצת מוזר", מחייך בר־זיק.
"שמעתי על זה", אומר ח"כ זוהר, כשאני שואל אותו כיצד הגיעו כל כך הרבה לייקים ערביים לפוסט שלו, "אבל אני מעולם לא השתמשתי בבוטים".
אז מאיפה הלייקים?
"אני כמעט בטוח שאנשי הטכנולוגיה, שהיה להם אינטרס לפגוע בחוק שלי, פעלו כדי לשבש את הפוסט ולצייר אותו באופן שלילי. אל תשכח, אלה אנשים שיודעים איך לפגוע בך באינטרנט".
אין סיבה להטיל ספק בדבריו של ח"כ זוהר, אבל כך או כך, זו דוגמה מצוינת למרחב ההכחשה ששימוש בבוטים מאפשר: עדיין לא נולד הפוליטיקאי שיודה שרכש רשת בוטים שתעבוד עבורו. הנה עוד דוגמה: באוגוסט 2018 חשף בר־זיק רשת של בוטים שפעלה לקדם את משה (בוגי) יעלון ברשתות החברתיות (וזכתה לכינוי "בוֹגיבוֹטס"). אנשיו של שר הביטחון לשעבר הכחישו מעורבות ואמרו: "אין ליעלון אפשרות לשלוט בפעולות עצמאיות ברשת המיוחסות לתומכיו או עוקביו". גם כאן אין סיבה להטיל ספק בדבריהם – ייתכן מאוד כי מעריץ נלהב של יעלון החל להפעיל עבורו רשת בוטים – אבל לדברי בר־זיק, זה לא באמת משנה. "במצב שנוצר כבר אי־אפשר להאמין לאיש", הוא אומר. "לכן לקראת הבחירות אני מאוד מצמצם את החשיפה ברשתות חברתיות ולא נכנס לדיונים פוליטיים עם זרים. אני חושד בכל אחד".
בר־זיק חושד בצדק. במהלך הכנת הכתבה שוחחנו עם מספר גדול של מנהלים אסטרטגיים ויועצי דיגיטל, אשר עבדו עבור פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית בעבר ובהווה, במטרה לבחון את מקומם של הבוטים במערכת הבחירות הקרבה. לכולם הייתה פחות או יותר אותה התשובה: "כולם משתמשים בבוטים - חוץ מאיתנו".
עם זאת, יש לציין שמרבית המרואיינים לכתבה טענו שמפלגות הימין נוטות להשתמש בבוטים יותר מאשר מפלגות השמאל, או לפחות שמפלגות השמאל מצליחות להסוות את פעילותן טוב יותר. כך למשל, אחד המומחים לאיתור בוטים מספר שברשימה המשותפת ובמרצ הוא לא הצליח לאתר בוטים, ובמפלגת העבודה "מצאתי משהו כל כך פרימיטיבי, שזה יהיה מעליב לכנות אותו 'רשת בוטים'". לעומת זאת, בקרב שתיים מהמפלגות הגדולות בצד הימני של המפה נמצאו לדבריו עדויות לקיומן של רשתות בוטים מתוחכמות, שכבר מחממות מנועים לקראת הבחירות 2019. במפלגות נוספות נמצאה בינתיים פעילות בהיקפים נמוכים.
מגדלי האווטארים
כמו כל טכנולוגיה, גם הבוטים דוהרים קדימה, והופכים מתוחכמים יותר וקשים יותר לזיהוי. בתחילת דרכן של רשתות הבוטים היה מדובר בתוכנות פשוטות יחסית, שחיפשו מילות מפתח בפוסטים (נניח, שם כמו "ביבי" או "אבי גבאי") והגיבו עליהם בלייק, או לכל היותר בתגובה גנרית (למשל, "ביבי המלך" או "אין כמו אבי גבאי"). כדי להסוות את העובדה שלא מדובר במגיבים בשר ודם, נוספו לתוכנות הללו מערבלי מילים. כך, במקום שכל התגובות ייראו בדיוק אותו הדבר, אחת או יותר מהמילים הוחלפו בכל פעם. תגובה כמו "ביבי המלך", למשל, יכולה להיות גם "ביבי קינג" או "נתניהו המלך".
הבוטים הללו היו יחסית קלים לזיהוי, לא רק בגלל ההתנהגות השקופה שלהם, אלא מפני שהתבססו על "חשבונות צעירים" ברשתות החברתיות, שרק נפתחו ומיד החלו להפציץ מסרים לכל עבר. במהרה לא רק קהל הגולשים למד לזהות אותם ולהתעלם מהם, אלא גם הרשתות החברתיות, שפעלו כדי למחוק אותם. ואולם בתקופה האחרונה החל להשתכלל השימוש בבוטים לרמה כזו, שמטשטשת מאוד את היכולת לחשוף אותם. השאיפה של מתכנתי הבוטים היום היא לטוות אשליה כה מתוחכמת, עד שלבסוף ההבדל בין בוט לבין אדם אמיתי ייעלם לחלוטין. בעגה המקצועית, הם מכונים אווטארים. "יש אווטארים בפייסבוק שיש להם יום הולדת, ופתאום אתה רואה מלא אנשים אמיתיים, שאשכרה אומרים להם מזל טוב", אומר גורם בפייסבוק.
כדי להבין איך בוט מתוחכם שכזה יכול להפוך לכלי נשק פוליטי, צריך לחזור למקום שבו הוא גדל, או מה שמכונה בעגת הרשת "גן הילדים". "ברשת פועלות חברות סייבר, שפותחות פרופילים פיקטיביים ומעבירות אותם תהליך של יישון, במה שנקרא 'גן ילדים'", אומר ב', האקר שמכיר מקרוב את התופעה. "פרופיל אמין צריך שתהיה לו היסטוריה, ולכן הפרופילים האלו יתחילו לצייץ מדי פעם, להעלות פוסט גנרי כמו 'בוקר טוב לעולם', ולעשות לייקים לאנשים. ברגע שהפרופיל 'מיושן', החברות הללו מוכנות למכור אותו".
טווח המחירים לפרופילים מזויפים רחב. ברשת ניתן לרכוש עשרת אלפים עוקבי טוויטר חדשים במחיר מבצע של 80 דולר, אבל פרופיל טוויטר אחד מיושן, בן שנתיים עם היסטוריה של ציוצים, כבר יעלה לכם 12 דולר ליחידה. עבור אווטאר ותיק באמת, שרכש כבר 7,000 עוקבים, תצטרכו לשלם לפחות 30 דולרים, וזו רק ההתחלה. "כדי לבנות רשת של בוטים שלא ייסגרו לך אחרי יומיים, צריך להשקיע כסף", אומר גורם שהקים כמה רשתות כאלה בעבר. "אתה צריך עובדים, אתה צריך מפתחים, וזה דבר שלוקח זמן וכסף".
אחרי שרכש רשת של פרופילים מזויפים ומיושנים, מנהל קמפיין יכול להתחיל להפעיל אותם, ויש יותר מדרך אחת. הפעילות הבסיסית היא להיעזר בבוטים כדי להפיץ מידע שישרת את הפוליטיקאי: החל מפוסטים תומכים, דרך ידיעות אמיתיות ועד לפייק־ניוז. במקרה כזה, הבוטים יסתערו על ידיעה שמשרתת את האינטרס של המפעיל שלהם, ובפעולה מתואמת יהפכו אותה לאחד הדברים הכי חמים ברשת. "מפלגות בישראל נוטות להשתמש בזה המון", אומר דניאל כהן, חוקר בכיר במרכז הסייבר של אוניברסיטת תל־אביב ובסדנת יובל נאמן למדע. "זה אומר שכל ידיעה מעכשיו שתראה לקראת הבחירות, יש סיכוי טוב שעומד מאחוריה מערך בוטים של אחת המפלגות".
כהן מביא כדוגמה את המכתב הקטארי, אירוע סייבר משולב שהתרחש ברקע התקררות היחסים בין קטאר לערב הסעודית בקיץ 2017. במסגרת האירוע פרצו האקרים לסוכנות הידיעות הקטארית ושתלו בה ידיעה מפוברקת, שייחסה לאמיר הקטארי תמיכה במשטר האיראני. עם פרסום הידיעה החל צבא בוטים להפיץ אותה, ועד שהיא הוסרה כבר היה מאוחר מדי: מאות אלפי גולשים אמיתיים שיתפו את הידיעה, והובילו למשבר דיפלומטי חריף ביחסים בין קטאר לערב הסעודית.
הבוטים מהזן החדש פועלים לא רק כסוכני הפצה, אלא מנסים להשפיע באופן הרבה יותר עמוק על השיח ברשת, באמצעות תגובות. כדי לעשות זאת, החלו מפעילי רשתות הבוטים לעבור למודל היברידי, המשלב אדם ותוכנה. "ברשתות האלה בני אדם מכינים את הנוסחאות של התכנים, והבוטים מפיצים אותם בצורה כזו שמאוד קשה לאתר", אומר גורם בתעשייה. "ישנן גם רשתות הפועלות על בסיס בינה מלאכותית".
וכמה כזו רשת יכולה לעלות?
"עשרות אלפי דולרים".
שיטה נוספת להפצת מסרים אמינים, שצוברת פופולריות בעיקר בסמוך לבחירות, נקראת "כימרה", על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית בעלת ראש של אריה, גוף של עז וזנב נחש. "נניח שהלכת לכנס של המפלגה, ובא אליך מישהו ואומר לך: 'אם אתה תומך במפלגה, תן לי את הסיסמה לפייסבוק או לטוויטר שלך'", מסביר נעם רותם. "במקרה הזה אתה ממשיך להעלות פוסטים רגילים ומספר שאכלת צ'יפס בים וכאלה, אבל פעם בכמה ימים, כאשר יש מסר מהמפלגה, מתחברים לחשבון שלך ומפיצים אותו בשמך". היתרון של הכימרה הוא שמדובר בפרופילים של אנשים אמיתיים, אבל במסרים ממוקדים של הקמפיין (ומכאן הכינוי כימרה – יצור חצי־חצי), ולכן הסיכוי לחשוד שהם פועלים מטעם הוא נמוך.
הקמת רשת בוטים, מוסווית ומיומנת ככל שתהיה, לא תהיה שווה הרבה מבלי שתשתמש במאפיין נוסף של האינטרנט – יכולת פילוח הקהל, או "טארגטינג" בעגה המקצועית. כדי להיות יעילה באמת, רשת בוטים צריכה להעביר את המסר הנכון למקום הנכון. בשביל זה היא צריכה מידע, ובשביל זה יש את מומחה הסייבר רותם גז.
"אני מאמין בדאטה", אומר גז, שבשנים האחרונות עובד לדבריו עם פוליטיקאים מכל קצות הקשת. "אני סורק לפייסבוק את הצורה, אני סורק לגוגל את הצורה, אני סורק ללינקדאין את הצורה. בגלל שלשמחתי לכל אחד יש היום עקבות ברשת, אני יכול לטרגט כל אחד, לא רק על בסיס תחומי עניין, גיל ומקום מגורים, אלא הרבה מעבר לזה. את המידע הזה אני מוכר".
גז גובה מהלקוחות שלו שקל לשורה, כאשר כל שורה היא כתובת של חשבון מייל, פייסבוק וכדומה. "בעצם ככה הם חוסכים, כי הם צריכים לעבוד רק על קהל היעד שלהם, ולא לבזבז כסף על כל השאר", מסביר גז. "במהלך הבחירות הקרובות אני הולך למכור שורות כאלה במאות אלפי שקלים".
אתה עובד ישירות מול הפוליטיקאים עצמם?
"לא, אני החלטתי שאני כבר לא נפגש איתם. יש לי בן אדם בשביל זה".
ואיך הפוליטיקאים מגיעים לבן אדם הזה?
"הם מכירים אותו, אל תדאג".
אחרי שהבנת מי הקהל שלך, השלב הבא הוא להתאים לו את המסר שהבוט ישלח. "אם, למשל, אני תוקף את אשתו של בנט סביב עניין השרצים במסעדות שבהן עבדה, זו הטלת רפש חסרת משמעות, כל עוד היא לא מופנית לקהל של חובשי כיפה", מסביר יועץ התקשורת מולי ארי.
ארי מספר על שיטה נוספת שבה פועלים הבוטים, על ידי כניסה לקבוצות בפייסבוק. "אם אתה חבר בקבוצה 'דתיים ונהנים', למשל, סביר להניח שתצביע לבנט", הוא אומר. "בוט שירצה להשפיע, ייכנס לקבוצות האלה ודבר ראשון יבסס אמינות. הוא יגיב ויעשה לייקים באופן ספונטני - וברגע הנכון הוא יתחיל להציע חברות לאנשים שמתאימים לקהל היעד שלו. אחרי שהפכתי לחבר של מישהו אחד בקבוצה, מאוד קל לי להגיע גם לחברים שלו, שגם הם, סביר להניח, קשורים לקהל היעד שלי. וכך הלאה והלאה".
"זה מקצין הכל"
אחרי כל זה, נותרת השאלה הקריטית: האם הבוטים יעילים? מחקרים אקדמיים עדיין לא הצליחו לענות על השאלה הזו ברמה המדעית, אך לדברי היועץ ארי, בהחלט כן, במידה שאתה מכוון את המסרים שלך באופן מדויק לאותם אחוזים קטנים אך קריטיים של קולות מתנדנדים.
מחקר בריטי אחד המתייחס לבחירות שנערכו בבריטניה בקיץ 2017 מאשש את הטענה הזו. המחקר מצא כי במהלך הקמפיין הופעל בוט אחד שהשתמש ברשת ההיכרויות טינדר, כדי לפנות ליותר מ־30 אלף גולשים, בגילאים 18־25, ולשכנע אותם להצביע לחברי פרלמנט ממפלגת הלייבור. הבוט טירגט קהלים במחוזות שבהם המרוץ היה צמוד במיוחד, והחל לשוחח עם משתמשי האפליקציה ולספר להם שהוא (או היא) מצביע/ה ללייבור. בחלק מאותם מחוזות נציגי הלייבור ניצחו בהפרש של קולות בודדים בלבד.
"היכולת של הבוטים היא להעצים את התודעה הקיימת, לא לשנות עמדות", אומר מנגד נעם מנלה, חוקר תודעה דיגיטלית. "הכוח שלהם הוא להתמקד בקהלי יעד שאנחנו יודעים פחות או יותר מה הכאבים שלהם ומה מעצבן אותם, ולספק להם מידע, כולל מידע מזויף, שמתאים מאוד להנחות המוצא שלהם".
לדברי מנלה, זו הסיבה שהפעילות של הבוטים מתבטאת בעיקר בהפצת מידע על דרך השלילה. "רגש השנאה רץ הרבה יותר מהר ברשת", הוא מסביר. "אם אני אראה לך את הילארי קלינטון עוזרת לילדים, זה לא יתפוס. אבל אם היא 'פדופילית', זה הרבה יותר מעניין וחי".
מנלה מתכוון לאחד מהסיפורים המוזרים ביותר בבחירות בארה"ב, אשר זכה לכינוי "פיצה גייט". ברשתות החברתיות הופצו ידיעות, שלפיהן מנהלי הקמפיין של קלינטון מנהלים רשת של סחר בילדים למטרות מין, שמרכזה בפיצרייה בוושינגטון. העניינים הגיעו לכדי כך שאזרח אמריקאי התייצב במקום והחל לירות לכל עבר.
הראשונים שהבינו את העוצמה שמעניק צבא בוטים שמפיץ פייק־ניוז היו, לדברי מנלה, הרוסים. "בבחירות בארצות־הברית הם נכנסו לתוך השסעים החברתיים והרחיבו אותם. זה מסוכן מפני שזה מייצר שנאה לכל מיני כיוונים, זה מקצין הכל".
ההתערבות הבוטה של הרוסים בבחירות האחרונות בארה"ב דחקה את פייסבוק לקיר. על פי דיווחי החברה, בששת החודשים שבין אפריל לספטמבר 2018 הוסרו ברחבי העולם מעל מיליארד וחצי משתמשים פיקטיביים, ועוד היד נטויה. בפייסבוק אף הקימו צוות מיוחד הכולל מומחים מתחומים שונים, שכל ייעודם הוא ניסיון לשמור על אמינות השיח ברשת במהלך קמפיינים לבחירות. בשבועות האחרונים החל הצוות הזה למקד את תשומת הלב שלו במדינה קטנה במזרח התיכון. "בשנים האחרונות האתגר הפך ליותר גדול, כי יש יותר ויותר אנשים שמנסים לנצל את הפלטפורמה שלנו לרעה", מודה גורם בכיר בפייסבוק ישראל. "לקראת הבחירות נפעל לגרום לאנשים להרגיש בטוחים ברשת שלנו". בטוויטר מספרים כי הם עוקבים מדי שבוע אחרי כ־10 מיליון חשבונות שמאחוריהם עומדת תוכנת מחשב.
בישראל יש מי שמנסה לגייס למאבק הזה את החוק. לפני כשבועיים הגישו עורכי הדין שחר בן־מאיר ויצחק אבירם עתירה לוועדת הבחירות המרכזית על בסיס חוק הבחירות (דרכי תעמולה), שקובע כי ב־90 הימים הקודמים לבחירות כל פרסום פוליטי חייב להיות מלווה בגילוי נאות, המציין את שם המפלגה העומדת מאחוריו. לדברי העותרים, יש להחיל את החוק גם בכל הנוגע לפוסטים, טוקבקים, תגובות ואפילו לייקים.
כל זה, כמובן, תקף גם לבוטים. "מכיוון שחלק גדול מהקמפיינים הם ברשתות החברתיות, סברנו שגם שם החוק צריך להיות רלוונטי", מסביר עו"ד בן־מאיר.
עד כה המפלגה היחידה שהתנגדה לעתירה היא הליכוד, וזאת בנימוק שאם אכן יש צורך לתקן את חוק הבחירות הרי מי שסמכותה לעשות כן היא הכנסת (שם, כידוע, יש לליכוד רוב). ביום שלישי השבוע הגישה התנועה את תגובתה לעתירה: “לגישתנו צריך לתקן את חוק הבחירות דרכי תעמולה, ולהתאימו למציאות המשתנה, אולם הסמכות לעשות כן מסורה לכנסת ולה בלבד”.
אבל את בן־מאיר זה לא משכנע. "כשמישהו מתנגד למשהו באופן כזה, הוא עושה זאת מסיבה טובה", הוא אומר. "אם תיתן לשועלים למנות את השומר על כרם הענבים, הם יבחרו שומר עיוור, חירש ואילם".
גם אם העתירה תתקבל, מאוד קשה לדעת מי עומד מאחורי בוט. איך החוק ייאכף?
"ההנחה היא שאם שופט נותן צו, המפלגות יקיימו אותו".
בוט באפלה
כך תזהו פעילות של בוטים בפיד שלכם
חיים אישיים: בחשבון שמפיצים בוטים מתפרסמות מעט תמונות אישיות, פוסטים וסטטוסים.
התנהגות: בעל החשבון נוטה בעיקר לעשות לייקים, לשתף פוסטים של אחרים ולהגיב.
תמונה: תמונת הפרופיל לא קיימת או שהיא תמונה של בחור/ה צעיר/ה יפה במיוחד.
תאריך: בעל החשבון הצטרף לרשת החברתית לאחרונה או החל לפרסם פוסטים לאחרונה.
חברים: יש בחשבון מעט חברים, או שאין לו חברים בכלל.
שפה: בעל החשבון כותב תוך טעויות בתחביר (מה שיכול להעיד על תרגום בידי מכונה), משתמש באותם ביטויים שוב ושוב, או חוזר על אותם מסרים.
