שתף קטע נבחר

בן הזוג שווה לאב הביולוגי: ההורות תוכר מיום הלידה

החלטה משמעותית בסוגיית ההורות הפונדקאית: השופטת אילוטוביץ'-סגל קבעה שאין "לדחות" את הורותו של בן הזוג למועד הוצאת הצו המשפטי. עו"ד גלפנד שייצגה את בני הזוג: "בתי המשפט בארץ הם מגדלור באפלה"

באחד מפסקי הדין החשובים שהתקבלו בעת האחרונה בעניין צו הורות לבני זוג שאינם בעלי המטען הגנטי של הילד, קבעה שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, איריס אילוטוביץ' סגל, כי ככלל יש להכיר בהורות המשפטית ככזו שחלה מיום הלידה, ולא מיום מתן הצו כפי שסבור היועץ המשפטי לממשלה.

 

פסק הדין ניתן במסגרת בקשה שהגישו בני זוג שב-2017 נולדה להם ילדה מפונדקאית אמריקנית. בית המשפט בארה"ב הכיר בבן הזוג הלא ביולוגי כאבי הילדה, ושני האבות נרשמו בתעודת הלידה האמריקנית של הילדה כהוריה. אלא שבישראל סירבו להכיר בבן הזוג כהורה של הילדה מיום לידתה. יש משמעות לא מבוטלת למועד ההכרה באבהות המשפטית מבחינת זכויות הירושה והאפוטרופסות, המזונות והמשמורת, הזכויות הסוציאליות והאפשרות לטעון לחטיפה.

 

בהתאם לעמדה העקבית שמביעה המדינה בנושא, היועץ המשפטי לממשלה טען כי צו ההורות צריך לחול רק מיום שניתן. הסיבה, לטענת היועמ"ש היא שהכרה רטרואקטיבית בבן הזוג כאבי הילדה תיצור מצב שבחודשים הראשונים לחייה היו לה שלושה הורים: ההורה הגנטי, בן זוגו והאם הפונדקאית, והדין הישראלי לא מכיר באפשרות כזו. לטעמו, רק אחרי שהקשר ההורי בין הפונדקאית לבין הקטינה מנותק אפשר להכיר בבן הזוג כאביה.

 

ואולם, מאחר שפסק הדין האמריקני ניתק את הקשר בין הפונדקאית לבין הקטינה כבר שבוע לאחר לידתה, הסכים היועמ"ש לבסוף כי הצו יחול מאותו היום. אך האבות ביקשו בכל זאת להכיר בבן הזוג כאבי הילדה מיום לידתה בהתאם למציאות בפועל.

 

השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה כי בניגוד לעמדת המדינה וחלק מהשופטים, היא סבורה כי הכלל צריך לקבוע שהצו חל מיום הלידה, שכן לטעמה זהו צו הצהרתי המכריז על הורות קיימת.

 

היא תמכה את המסקנה הזו בשלל נימוקים וציטוטי שופטים מפסקי דין בנושא, תוך התייחסות לאפליה שגורמת ההכרה בהורות רק מיום מתן הצו (לעיתים שנים אחרי שהילד נולד) בין זוגות חד-מיניים לבין זוגות הטרוסקסואלים – שדי בהצהרתם המשותפת על האבהות כדי להכיר באב כהורה מיום הלידה, גם אם לא לקח חלק בחייו מעולם.

 

בתוך כך הבהירה השופטת כי ההכרה באבהות בסך הכול משקפת את המצב העובדתי הקיים, בהתחשב בכך שבן הזוג משמש אב מיום הלידה. בהתאם לכך, הקביעה שהצו חל רטרואקטיבית מיום הלידה גם הולמת את טובת הקטינה שמרגע הגיעה לעולם הכירה טופלה בידי שני אבות.

 

"משעה שבית המשפט קובע צו הורות מיום מתן הצו ולא מיום לידתה של הקטינה, אנו כמעין יוצרים שני ימי הולדת לקטינה ויש שיאמרו יום הולדת להורות. גם להורה הלא ביולוגי, 'לטוען להורות', מגיעה הזכות להכרה ולקבלת הסטטוס המתאים מיום לידת ילדו ולא מיום אחר שרירותי אשר יקבע על ידי בית המשפט. לאדם יש תאריך לידה אחד ומאותו מועד ואילך מתחיל סיפור חייו", נכתב.

 

לפיכך נענתה השופטת לבקשת ההורים וקבעה כי צו ההורות יחול מיום הולדתה של הקטינה.

 

את בני הוזג ייצגו עו"ד ויקטוריה גלפנד, שמשרדה עוסק בפונדקאות חו"ל ובזכויות של משפחות להט"ב, עו"ד דפנה כהן-סטאו ועו"ד בת-חן גרינבלט. בתגובה לפסק הדין הן מסרו: "אנו שמחות לראות שבתי המשפט ממשיכים להיות מגדלור באפילה שמאפשר מתן הכרה למשפחות מסוגים שונים כשוות מעמד – בעוד המחוקק שותק והיועץ המשפטי לממשלה ממשיך לעמוד על הרגליים אחוריות ולהתנגד בכל הזדמנות לבקשות של הורים מהקהילה לקבל זכויות והכרה באופן שוויוני לאחרים. גם במקרה זה, בית המשפט הכיר בכך שמדובר בתא משפחתי קיים, שלם, מאוחד ומתפקד, וקבע שאין סיבה להפרדה מלאכותית ופחיתות במעמדו של ההורה הלא גנטי כלפי הילדים, כבר מרגע הלידה. מצער שגם בשנת 2019 משפחות להט"ב צריכות לעבור את הוויה דולורוזה בבתי משפט בכדי לקבל זכויות בסיסיות להורים ולילדיהם, שניתן היה לצפות שכבר יהיו מובנות מאליהן נכון להיום".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים