המורה למתמטיקה גולדי עמירן מתיכון "נחשון" במועצה האזורית חבל מודיעין זקוקה נואשות לוויי-פיי. היא ביקשה מתלמידי כיתה י' להיכנס למערכת תרגול המשוואות האינטרנטית "מטא", אבל לדאבונה, ולשמחת חלק מהתלמידים, יש בעיית קליטה בכיתה שבה הם נמצאים. כשגבה אל הקיר ותוך חשש אמיתי שהמומנטום של השיעור יחמוק לה מבין האצבעות, גולדי שולפת את נשק יום הדין ומכריזה: "הכל בסדר, אני אתן לכם הוט-ספוט מהנייד שלי".
התלמידים ממהרים להתחבר לרשת ומיד ניצבים בפני פיתוי. מאחר ואין הקצאות ללפטופ לכל תלמיד ב"נחשון", הם עובדים על ה"מטא" דרך הסלולריים שלהם - מה שאומר שתוך כדי הניסיון לענות על שאלות באלגברה קופצות להם 17 הודעות וואטסאפ חדשות בדקה. אם מבול האימוג'יז הזה לא מספיק, חלק מהכיתה זולג למחוזות הפיד של האינסטגרם, נער אחד בודק את אתר ערוץ הספורט ואחר נכנס לבדוק את ביצועי השחקנים שלו בליגת הפנטזי בכדורגל.
שתי תלמידות, טל ביטון ועדי אהרונוביץ', מצליחות להתגבר על הסחות הדעת ולתרגל יחד שאלות ב"מטא". בסוף כל שאלה מופיעות מספר תשובות והן מתבקשות לבחור את הנכונה, כשלפני המעבר לשאלה הבאה עליהן להשיב אם הן בטוחות בתשובתן או לא. הריטואל הזה מצחיק אותן. "תלמידים עם חרדות ממבחנים זו בעיה ענקית בדור הזה, בעיקר במתמטיקה", מספרת עמירן, שמלמדת את המקצוע בתיכון מאז שנות ה-90. "יש לי תלמידים מעולים שלא ניגשים למבחנים ומעדיפים לקבל נכשל רק כי הם לא עומדים בחרדה של מעמד המבחן. לכן, אני חושבת שלשאול אותם, 'אתם בטוחים?' אחרי כל שאלה בשלב התרגול זה דבר שיכול לחזק מאוד את הביטחון שלהם. תלמיד שרואה שוב ושוב שלמרות שהוא לא היה בטוח, הוא צדק — זה מנטרל חרדות".
את חצי השעה לפני שליפת הסלולריים ותחילת העבודה על ה"מטא", הקדישה עמירן להסבר של נושא השיעור: פונקציות מורכבות. החלק הזה ממש לא מרמז על הבאות מבחינה טכנולוגית, כשלמעשה מדובר בהעתק של שיעור מתמטיקה משנות ה-80: עמירן כותבת את ההגדרה המילולית של "פונקציה" על הלוח בכתב מסולסל, והתלמידים מעתיקים את המשפט וזועקים "רגע!" כשהיא עומדת למחוק אותו כי לא סיימו.
כמחצית מהתלמידים, בהערכה גסה, נראים כמי שמתחברים לדיבור על פונקציות וגרפים באופן מילולי ואילו החצי השני די מאבד אחיזה, ברגע שההמשגה עוברת מייצוגים ויזואליים ומספריים למילים בעברית. בסיום השיעור, התלמידות עדי וטל מודות שהשאלות ב"מטא" קלות יותר מאלה שבמבחנים בבית הספר, מהטעם הפשוט שמדובר בשאלות אמריקאיות בזמן שבמבחן הן נתקלות בשאלות פתוחות. "אני מודעת לחיסרון הזה", אומרת אושרה בן דרור, ממייסדות "מטא", "אבל התקשינו למצוא טכנולוגיה שתדע לעבור על פתרונות לשאלות פתוחות, לבדוק אותן ולתת להן ציון".
בחמש השנים האחרונות משקיע משרד החינוך מאמצים רבים בהגדלת כמות התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות לבגרות. הרציונל פשוט, אך גם שנוי במחלוקת: במשרד סבורים שהירידה בכמות הלומדים מתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר לבגרות, בין השנים 2006-2013 (מ-13,000 בשנה לכ-8,800) השפיעה לרעה על הכלכלה, האקדמיה וההיי-טק הישראליים. מאחר ובישראל ישנו חוסר גדול במהנדסים ואנשי תוכנה, ומאחר ורוב עובדי ההיי-טק הם חילונים מהמרכז ורק מעטים מהם חרדים, ערבים ותושבי פריפריה, במשרד חושבים שהגדלת כמות הלומדים בתיכונים ברחבי הארץ, בדגש על הפריפריה, תעזור לחבר את האוכלוסיות המוחלשות להיי-טק. מבחינת מספרים התוכנית מצליחה, שכן ב-2018 סיימו 18,000 תלמידים בגרות במתמטיקה במסלול המוגבר, אבל הרציונל מאחוריה אינו מובן מאליו. האם נכון להתייחס להיי-טק כקטר הצמיחה העיקרי בכלכלה הישראלית, בזמן שברור שהמקום על הקטר הזה מוגבל? האם משרד החינוך צריך להתאים את יעדיו לצורכי שוק העבודה באופן כזה ישיר?
בתפיסת העולם הזו משתלבת מצוין תוכנית "פאי צ'אלנג'", שמפעילה עמותת בוגרי יחידת המודיעין 8200. העמותה מארגנת תחרות בין שבעה סטארטאפים ישראליים בתחום הוראת המתמטיקה. מאז תחילת שנת הלימודים הנוכחית, משולבים הסטארטאפים האלה בשיעורי מתמטיקה ב-42 בתי ספר ברחבי הארץ, כשבסוף השנה יבחרו אנשי פאי צ'אלנג' ומשרד החינוך סטארט-אפ מנצח אחד, שיזכה בפרס של מיליון שקל - תרומת קרן טראמפ הישראלית (אין קשר לדונלד טראמפ). אותו סטארט-אפ יתחייב להמשיך לפעול למשך שנת לימודים נוספת בכ-50-70 בתי ספר, ובסופה יחליטו במשרד החינוך האם להטמיע אותו בכל הארץ.
"בלי לפגוע בחשיבות מדעי הרוח, כדי לקחת את המדינה והכלכלה הישראלית קדימה, צריך גרעין מדעי וטכנולוגי חזק", אומר יו"ר עמותת בוגרי 8200, ניר למפרט. "המדיניות החדשה של משרד החינוך היא לדחוף כמה שיותר תלמידים לחמש יחידות ולעשות מאמץ שהם לא ינשרו. זה הביא לירידה ברמת הלימוד וביחס המספרי בין מורים לתלמידים, ומפה נולד הצורך בפרסונליזציה בהוראת מתמטיקה. אם אנחנו יודעים היום לייצר פרסונליזציה בפרסום וברפואה, אז למה לא בחינוך? קרן טראמפ זיהו את הצורך הזה ופנו אלינו, כדי שנרים יחד פרויקט".
מלבד "מטא", ניתן למצוא בין רשימת הסטארטאפים גם מערכת בשם Coml, שמאמנת את היכולת הקוגניטיבית של תלמידי המתמטיקה בעזרת כל מיני משפטים ותמונות שהם מתבקשים לחוות דעה עליהם; בוט בשם "עלי צ'ט" שמתקשר בצ'ט עם התלמידים, שולח להם שיעורי בית, מחלק להם טיפים ורמזים במידת הצורך ומאפשר להם לחבור לתלמידים אחרים בקבוצות לימוד; מערכת בשם "טיילור אד" שמאבחנת את התלמידים בתחילת השנה, מחלקת אותם לכמה קבוצות בהתאם לרמתם ומידת הביטחון שלהם וכותבת תוכנית לימודים נפרדת לכל קבוצה; אתר בשם education ANN שמאגד סרטונים של מורים למתמטיקה, בהם התלמיד יכול לצפות בביתו ואז מזמין את התלמידים לתרגל את מה שלמדו מהסרטונים בכיתה; ואתר נוסף בשם VIA ששולח לתלמידים שאלות תרגול בכיתה ובבית בהתאם לרמתם, ובמקביל מעדכן את המורה בתוצאות.
"כל הסטארטאפים בתוכנית הם כאלה שמתמקדים בפרסונליזציה של תהליך ההוראה", מסביר מוהנא פארס, מנהל האגף לתוכניות לאומיות במשרד החינוך. "הכוונה בפרסונליזציה היא לבנות לכל תלמיד 'חליפה' אישית שמתאימה להעדפות שלו, לחוזקות והחולשות שלו. זה מושג לא חדש בעולם החינוך, וחלומו של כל איש חינוך הוא לייצר הוראה שמתאימה לתלמידים שונים ומדורגת בהתאם לרמתם. מתמטיקה ברמת חמש יחידות זה המקצוע המושלם להתחיל בו".
גאולה סבר האחראית מטעם משרד החינוך על הליווי הפדגוגי של תוכנית הסטארטאפים, מסבירה שיש קשר ישיר בין המאמץ להגדיל את כמות התלמידים ברמת הלימוד הזו, לבין הצורך להתאים את הלמידה לכל אחד מהם. "כיתות המתמטיקה היום עמוסות ולמעשה, כל תלמיד שמביע רצון ומוטיבציה, מכניסים אותו", היא אומרת. "במצב כזה, כשישנם תלמידים שמתקשים לצד כאלה שמסתדרים מצוין, לימוד שלא מתייחס לכל הכיתה כמקשה אחת הופך חשוב מאוד".
הסטארטאפים שמשתתפים בתחרות שונים אמנם אחד מהשני, אבל דומים בדבר אחד מהותי: רובם ככולם מספקים מענה טכנולוגי לתרגול מתמטיקה, אבל לא מתיימרים להחליף את המורה בשלב ההסבר והלימוד של חומר חדש. האתגר להבין מתמטיקה, במובן העמוק של המילה, ולא רק לשנן את הנוסחאות והקיצורים הדרושים כדי לצלוח את הבגרות, מלווה את מערכת החינוך הרבה לפני העת הנוכחית, שבה הטכנולוגיה מתיימרת לפתור אתגרים מתחום ההוראה. "יש תופעה של תלמידים שמסיימים בגרות במתמטיקה ושוכחים את החומר שנייה אחר כך", קובע ד"ר מארק אפלבאום, ראש רשות המחקר וההערכה במכללה האקדמית לחינוך בב"ש, ומי שמכשיר מורים למתמטיקה מזה עשרות שנים. "זה מעיד על שימת אנרגיית יתר על תרגול מתמטיקה ומעט מדי אנרגיה על הבנת מתמטיקה. בנוסף, תוכנית הלימודים מאוד עמוסה והמורים בלחץ מתמיד להספיק את החומר. יש פה מאבק בין איכות לכמות, ואני סבור שעדיף שנלמד פחות חומר ומה שיילמד יישאר בזיכרון של התלמידים".
איך היית גורם לנושא כמו פונקציות וגרפים מורכבים להיקלט בראש התלמיד? זה הרי מאוד מופשט.
"המורים יכולים להשתמש בגרפים מחיי היום-יום, כמו נגיד בעיתונים כלכליים, וככה התלמיד מבין את הרלוונטיות לחיים שלנו. הבעיה היא שזה יאט את קצב הלימוד והמורים, כאמור, בלחץ להספיק הרבה חומר".
הסטארט-אפ השביעי והאחרון בתוכנית נקרא Full Proof, ומאז ה-1 בספטמבר הוא מוטמע בתיכון אלנהדה בכפר קרע, בבית החינוך המשותף חוף השרון, בתיכון חדש בהרצליה, בבית ספר קשת בירושלים ובתיכון חדש דרכא בבת-ים. ספק אם מישהו באחד התיכונים האלה אוהב ללמוד מתמטיקה דווקא בימי שישי בבוקר, ולרוע מזלם של התלמידים בתיכון דרכא בבת־ים, עליהם נפל הפור.
בניגוד לתיכון "נחשון", בדרכא יש הקצאות ללפטופ לכל תלמיד בכיתת חמש יחידות. זה משאיר את הסלולריים מחוץ לתמונה ומוריד משמעותית את היקף הפיתויים שהתלמידים צריכים לעמוד בפניהם בעת העבודה על
המערכת. מה גם שהלפטופים והרשת הבית ספרית מגבילים גלישה לאתרים מסוימים. Full Proof הוא אתר שמתמקד בתרגילי גיאומטריה בלבד, כשההישג הטכנולוגי שלו הוא יכולתה של המערכת לבדוק ולהעריך את סוג התשובות שנדרשות בתרגילי גיאומטריה, טבלה שבה התלמיד כותב טענות מילוליות בצידה האחד ואת הנימוק הגיאומטרי שלהן בצד השני. זהו, כזכור, האתגר הטכנולוגי שב"מטא" התקשו להתמודד איתו ולכן הלכו על הקונספט של שאלות אמריקאיות, למרות שבבגרות יידרשו התלמידים להשיב לשאלות פתוחות.
לב, תלמיד בדרכא, מספר שהמערכת ידידותית כל כך, שאיש לא היה צריך להסביר לו כיצד להשתמש בה. הוא פשוט למד לבד. לרנטה, המורה שלו, זה לקח קצת יותר זמן, אבל גם היא הסתדרה בסוף.
כך תתמודדו עם חמש יחידות מתמטיקה
ה־Full Proof מציגה לתלמיד צורה גיאומטרית ומבקשת ממנו לחשב משהו בנוגע אליה — שטחה, היקפה, אורך האנך וכו'. בבוקר שישי המדובר מצא עצמו לב מתמודד עם מקבילית, כשמשימתו הייתה לחשב את שטחה בעזרת כמה נתונים שקיבל, כשהוא ניגש עם הסמן לטבלת הטענות וההוכחות והתחיל להקליד
טענה כלשהי. המערכת, מצידה, ידעה להשלים לו אותה לכדי הטענה שהוא רצה לטעון, ובמילים המתאימות ביותר. "לתלמידי תיכון יש נטייה לכתוב משפטים מיותרים בשלב ההוכחה של תרגילי גיאומטריה, סוג של לירות לכל הכיוונים", אומר חיים בלין, ממייסדי Full Proof. "המערכת שלנו נותנת לו פידבק בשלב התרגול, וכך עוזרת לו לזקק את הפתרון".
בשלב מסוים, לב נתקע ומתקשה להתקדם בתרגיל. הוא מנסה ללכוד את תשומת ליבה של רנטה, אבל היא עסוקה בעזרה לתלמיד אחר, אז הוא ניגש לפינה השמאלית העליונה של המסך ומבקש רמז מתיבת צ'ט שנמצאת שם. השהות שלו ושל חבריו ב-Full Proof נראית זורמת ונוחה למדי, אולי אף נוחה מדי, כי כשרנטה מבקשת מהכיתה להרים מבטים מהמסכים ולהקשיב לה, זה לוקח כמה דקות טובות עד שהיא מצליחה ללכוד את תשומת לב כולם. לצערם, היא מרגישה צורך לחדד משהו לגבי שתי משוואות עם שני נעלמים, ועבור זה עדיין לא המציאו סטארט-אפ ייעודי. "תראה, מתמטיקה זה מקצוע חשוב", מסביר לב תוך כדי שהוא ממהר לסיים את ההתכתבות עם צ'ט הרמזים, לפני שרנטה תאבד סבלנות. "זה דבר מאוד נחוץ אם אתה רוצה להיות מתכנת, ואני ממש רוצה להיות מתכנת".
פורסם לראשונה: 14:40, 11.02.19
