"כאבים מטורפים": נשים מספרות על הימים הראשונים אחרי ניתוח פלסטי

כאבים, דיכאון ולעתים גם חרטה: ארבע נשים שעברו ניתוח פלסטי מספרות בגילוי לב על הימים שלפני ואחרי הניתוח הפלסטי, ומגלות אם היו עושות זאת את זה שוב.

לפני: "הרגשתי שהגיע הזמן לעשות משהו בשביל עצמי"

"אחרי שלושה הריונות, כולל היריון אחד שבו העליתי 40 קילו, היו לי קרעים בעור", מספרת שירה (שם בדוי), בת 37 מקריית־אתא. "זה מצב שאי־אפשר לצאת ממנו: או שאת יורדת במשקל והעור נראה תלוי, או שאת משמינה כדי שהעור יימתח ואז את בעודף משקל. הבן הקטן שלי אובחן על הספקטרום האוטיסטי, ועכשיו כשהוא בן ארבע וחצי, מטופל היטב ועלה על דרך המלך, הרגשתי שהגיע הזמן לעשות משהו בשביל עצמי. זו הגישה שלי: אם הטבע הרס, למה לא לתקן? זה משפיע על מצב הרוח, הביטחון העצמי והנשיות. החלטתי לעבור ניתוח של מתיחת בטן, כולל תיקון של בקע טבורי, שאיבת שומן מהירכיים ועל הדרך גם הזרקת שומן בעצמות הלחיים".

ויקי רובינשטיין (38) מחולון, נשואה ואם לשניים, כבר צברה ותק בעולם הניתוחים: "זה כבר הניתוח השלישי שלי. עשיתי הגדלת חזה לפני עשר שנים, לפני חודש החליפו לי את השתלים ועשו לי גם הרמה, לפני שבוע עברתי מתיחת בטן ושאיבת שומן מהמותניים, והניתוח הבא יהיה הרמת ישבן עם שתל. איכשהו בכל פעם אני מוצאת פאק אחר שצריך לתקן. אני רוצה להרגיש שלמה עם איך שאני נראית, אבל זה לא קורה".

ויקי רובינשטיין. עברה הגדלת חזה והרמה, מתיחת בטן ושאיבת שומן מהמותניים(צילום: אלבום פרטי)

ההכנה: "הסבירו לי שזה ניתוח פשוט ושהכל בסדר"

"בפגישת הייעוץ אצל הרופא המנתח, הוא נתן לי שתל להכניס לחזייה כדי שאראה איך זה יושב ומה יהיה הגודל", מספרת ג'סיקה כהן (30), אם לשלושה מקריית־ביאליק, שעברה לאחרונה ניתוח הגדלת חזה. "סיפרו לי בערך מה התהליך, אבל לא הסבירו יותר מדי. אמרו לי שאהיה עם חבישה לוחצת, אבל שזה עובר. שאלתי מתי אוכל לחזור לעבודה כי אני עובדת במטבח בעבודה די פיזית, ואמרו לי שזה תלוי בי ובגוף שלי".

"לא הסבירו לי בכלל על תהליך ההחלמה", משתפת ויקי. "עשיתי בדיקה מעמיקה, הסתכלתי על תמונות, התעניינתי ברופאים הכי טובים ולא חסכתי באמצעים כלכליים. הלכתי לרופא הטוב ביותר, וגם שם קיבלתי אינפורמציה דלה מאוד. הסבירו לי שזה ניתוח פשוט ושהכל בסדר, והלכתי אל הלא נודע. חשבתי שהרבה נשים עברו מתיחת בטן ושההחלמה קלה. כבר עברתי ניתוחים ואמרו לי שזה אותו הדבר, אבל זה ממש לא אותו הדבר. אני מושבתת".

גם שירה מרגישה שהיה מקום לפרט יותר על תקופת ההחלמה: "הייתי אצל ארבעה או חמישה רופאים, ואף אחד מהם לא התעכב על עניין ההחלמה. לא נכנסו איתי לפרטים ואפילו לא אמרו לי במה להצטייד. הייתי רוצה לדעת מראש שאני צריכה פולידין, פדים, אנטיביוטיקה. אני לא חושבת שאדם אחרי ניתוח צריך לדאוג לדברים האלה. היה נחמד אם היו מסבירים יותר לפני, ומזל שהייתה לי עזרה".

ג'סיקה כהן. עברה הגדלת חזה(צילום: אלבום פרטי)

ההתעוררות: "הרגשתי שבעוד שנייה לוקחים את נשמתי"

"הייתי די מפוקסת כשהתעוררתי", מספרת שירה. "העבירו אותי מחדר ההתאוששות לחדר האשפוז, ולא הרגשתי כאבים. בעלי היה לצדי ותמך בי מאוד. ההתחלה קשה, כמו אחרי כל ניתוח – המקלחת הראשונה, הפעם הראשונה בשירותים, זה לא קל. את צריכה שיהיה איתך מישהו".

גם ויקי זוכרת את רגעי ההתעוררות: "התעוררתי חצי שעה אחרי הניתוח, והרגשתי שבעוד שנייה לוקחים את נשמתי. מיד הזריקו לי מורפיום, והאמת היא שטיפלו בי ממש יפה. כל הזמן הייתי עם מורפיום וכל כמה שעות דחפו לי משככי כאבים וכדורי שינה, כך שלא הרגשתי את הכאבים עד שהגעתי הביתה".

הכאבים: "תחושה קשה של חוסר אונים"

"עברתי את הניתוח לפני שבועיים ורק השבוע חזרתי לעבוד", מספקת ג'סיקה. "ניסיתי לחזור בשבוע שעבר אבל הייתי ממש זומבי ולא הצלחתי לזוז. היום הראשון אחרי הניתוח לא היה נורא וחשבתי לעצמי שאם זה הכאב אז הכל בסדר, אני עוברת את זה תיק־תק. בשבת בבוקר כבר התחיל לכאוב לי יותר כי המורפיום כנראה התפוגג, ויום ראשון, שהיה בעצם היום השלישי אחרי הניתוח, היה היום הכי גרוע שלי. הרגשתי חולשה וכאבים, ואחר כך התברר שהאנטיביוטיקה שקיבלתי לא התאימה לי. כשהחליפו לי אנטיביוטיקה התחלתי קצת להשתפר. הייתי די מוכנה לכאבים האלה כי זה צפוי, בכל זאת זה ניתוח".

ויקי, לעומתה, לא הרגישה מוכנה: "עברתי את הניתוח בשבוע שעבר והופתעתי מאוד מעוצמת הכאבים", היא מספרת. "יש לי כוח סבל מטורף, והניתוח הזה הוא חלום שהייתי מוכנה לתת הכל בשביל להגשים אותו, אבל אם הייתי יודעת שזה כרוך בכזה סבל, הייתי מוותרת. הכאבים בלתי נסבלים. אני לא יכולה לצחוק, להתעטש, להשתעל, ללכת לשירותים, שום דבר. יש לי עזרה צמודה, מקלחים אותי, מחליפים לי בגדים, מכינים לי לאכול ולשתות כי אני מוגבלת במאה אחוז, הכאבים מטורפים וזו תחושה קשה של חוסר אונים. הרופא אמר לי שהוא ראה מצבים גרועים משלי, ושכל אישה מקבלת את זה אחרת". 

גם שירה הופתעה מהכאבים: "השבוע הראשון לא פשוט בכלל. זה ניתוח גדול, ולהפתעתי השאיבות בירכיים כאבו לי יותר ממתיחת הבטן. בהתחלה, אפילו מגע של בד על הירכיים כאב לי. אבל מה שהכי כואב הוא שבעקבות מתיחת הבטן, בימים הראשונים הייתי ממש מכופפת, לא יכולתי להתיישר, והתחושה היא שהגב עומד להישבר. הגוף מתיישר בהדרגה והכאב עובר, אבל זה לוקח זמן".

גלית לקס (48), נשואה ואם לשלושה מהרצליה, עברה לאחרונה שאיבת שומן מהירכיים אצל פרופ' בני מייליק, וזוכרת את הכאבים מניתוח אחר שעברה: "בשנת 2014 עשיתי הרמה והקטנת חזה וזה היה סיוט, ממש ממש קשה, עוד יותר קשה ממתיחת בטן. לקח לי חודש להחלים. בניתוח חותכים לך את הפטמה, שמים אותה בצד, מקטינים את החזה ותופרים בחזרה, ואלה כאבים שאפשר להתעלף מהם. זה הניתוח הכי קשה

שהיה לי".

גלית לקס. עברה הקטנת חזה, מתיחת בטן ושאיבת שומן מהירכיים(צילום: אלבום פרטי)

החרטה: "היום לא הייתי עושה את זה גם אם היו אומרים לי שאיראה כמו בר רפאלי"

"לפני שנה עברתי מתיחת בטן, ובחודש שאחרי הניתוח בכל פעם שנכנסתי להתקלח הרגשתי חרטה", מוסיפה גלית. "ההחלמה קשה בהרבה מניתוח קיסרי. הפתח של הקיסרי ממש קטן, ופה זה מותן למותן, גדול מאוד. אבל היום אני חושבת שזה היה שווה".

ויקי כאמור מרגישה אחרת: "אם היו מחזירים אותי לאחור, לא הייתי עושה את זה גם אם היו אומרים לי שאיראה כמו בר רפאלי. אחרי הניתוחים הקודמים לא הרגשתי ככה, כי לא חוויתי כזה סוג של כאבים. זו תחושה נוראית, ואני שואלת את עצמי בשביל מה הייתי צריכה את זה? כמה אני משלמת בשביל להיות יפה? גם כשאחלים לגמרי ותהיה לי בטן חלקה אזכור את הכאב הזה, וכל מי שתשאל אותי אגיד לה שזה לא שווה. זה בלתי נסבל. שתשקול לא פעמיים, אלא עשר פעמים אם זה שווה את הסבל ואם היא מוכנה לעבור את זה".

שירה דווקא לא מתחרטת: "להפך. גם בשיא הכאבים שלי, כשבעלי אמר לי שאני מטורפת ומה אני מעוללת לעצמי, אמרתי – הייתי עוברת את זה עוד חמש פעמים. אין לי אפילו שנייה אחת של ערעור. רציתי את זה, הכנסתי את עצמי לזה, זה חלום שלי כל כך הרבה שנים – הרי אני עושה את זה בשביל התוצאה, וזו ההחלטה שלי לטוב ולרע. זו הגישה, ותמיד צריך הומור וקלילות כדי להתגבר על דברים".

אחרי: "השדיים עדיין קשים כמו אבנים"

"כבר רואים את התוצאה", מספרת ג'סיקה. "השדיים עדיין קשים כמו אבנים, והכינו אותי לזה כשהורידו את החבישה. לוקח בערך חודשיים־שלושה עד שהם מתרככים, וידעתי את זה מראש. בינתיים אני מרוצה מאוד, ואני כבר יכולה להגיד שהיה שווה, כי לפני כן הייתי שטוחה לגמרי. אני מאמינה שברגע שאת שלמה עם הגוף שלך, הכל נראה אחרת, וזה הדבר היחיד שהיה חסר לי כדי להרגיש שלמה". שירה אופטימית: "אני מקווה שהתוצאה תהיה טובה, בינתיים נראה שזה הולך לכיוון טוב, אבל אני עדיין לא שם. אני רק שלושה שבועות אחרי הניתוח".

ויקי כבר רואה תוצאות: "הבטן חלקה לגמרי, אין עליה סימנים בכלל. היא מושלמת, אבל אני לא שמחה. אני מקווה שכשיחלפו הכאבים אצליח לשמוח מזה".

מילה של רופא: "ככל שמודעים לתהליך יש פחות חרדה ופחות כאבים"

"ככל שהמטופלת מגיעה מוכנה יותר לניתוח, כלומר, קיבלה יותר הסברים ומכירה את הפרטים, לא רק שההחלמה תהיה קלה יותר, היא גם תצרוך פחות משככי כאבים – וזה הוכח מחקרית", אומר ד"ר נמרוד פרידמן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית. "ככל שמודעים לתהליך יש פחות חרדה ופחות כאבים. לכן, אצלי במרפאה אנחנו מקדישים לזה הרבה זמן ומסבירים למטופלים בדיוק מה הם עומדים לעבור בכל שלב ושלב".

ד"ר אברי רווה, מומחה לכירורגיה פלסטית ובעלים של קליניקה לטיפולי אסתטיקה, מוסיף: "תקופת ההחלמה עלולה להיות קשה. יש נשים שממש חוות דיכאון שדומה לדיכאון אחרי לידה, במיוחד כשמדובר במתיחת פנים, כנראה בגלל הקושי להתרגל למראה החדש. בתחילת דרכי כמנתח, מטופלת אמרה לי שהיה לה ממש קשה בתקופת ההחלמה בגלל הכאבים. היא הרגישה שהיא לא הייתה מוכנה לזה, אז לקחתי את זה לתשומת לבי. היום יש לי מצגות עם תמונות שמציגות את הצלקות, הנקזים ושטפי הדם אחרי כל ניתוח בכל שלב ושלב. אני מעביר את זה באופן ויזואלי כדי שלא תהיה בהלה. אני שם את הכל על השולחן, זה מקל מאוד עלי ועל המטופלות. כשהן שואלות אם זה כואב, אני אומר שלי זה לא כואב כי אני לא עובר את זה. אני נותן להן טלפונים של מטופלות והן מספרות על החוויה שלהן. חשוב לקבל מידע מבעלת ניסיון".