לפני שנתיים פורסם סקר לאומי שמצא כי בישראל לתשע מתוך 10 נשים בהיריון יש חוסר ביוד. הסקר, שבוצע על ידי קופת חולים מכבי בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים ברזילי, מצא כי המדדים של 85% מהנשים בהריון הצביעו על חסרים משמעותיים של יוד בשתן. חציון כמות היוד בשתן של הנבדקות עמד על 83 מיקרוגרם לליטר בעוד שערכי הנורמה נעים בין 100 ל-199 מיקרוגרם לליטר.
בעקבות הסקר, משרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות לרופאים, לטיפות החלב ולאיגוד המיילדות לפיהן יש להמליץ על צריכת תוסף תזונה המכיל יוד במינון של 150 עד 290 מיקרוגרם לכל אישה כחודש לפני ההיריון ולכל אישה מיניקה.
"היוד הוא מינרל חשוב לתפקוד תקין של בלוטת התריס. בגיל העוברות הוא קריטי בהתפתחות המוח. חוסר ביוד אצל העובר עלול לפגוע במנת המשכל, לגרום לבעיות נוירולוגיות ולעיכוב התפתחותי", מסביר ד"ר גיל יוסף שחר (MD), רופא וראש המרכז לרפואת הרמב"ם.
מאיפה מגיע פתאום המחסור ביוד?
"פעם כל המזונות שגדלו באדמה הכילו יותר יוד. בזמנים עברו הייתה לגידולי הקרקע מחזוריות בריאה - גידלו בה במשך כמה שנים גידול מסוים, למשל עדשים, ולאחר מכן החליפו אותו בגידול אחר כמו חיטה.כל זה השתנה בחקלאות המודרנית. ברגע שמגדלים רק גידול אחד במשך עשרות שנים על אותה קרקע, האדמה מידלדלת וכך נוצר מחסור ביוד. היום האדמה דלה מאוד ביוד, בייחוד בישראל. כיום ברוב המזונות שאנחנו אוכלים יש כמות זניחה של יוד".
"בנוסף לכך, חלק ניכר מאוכלוסייה שותה מים מותפלים. תהליך ההתפלה מביא לחוסר במינרלים וביניהם גם יוד. מים מותפלים הם גם מקור מים מרכזי לחקלאות מה שגורם גם לפרות והירקות להיות דלים ביוד."
האם רק המחסור ביוד הוא משהו שמאפיין רק נשים בהיריון?
"לא, כמעט כל הנשים חסרות היום ביוד. גם לגברים יש חוסר אבל ההשפעה עליהם היא לא דרמטית כמו אצל אישה בהריון שאחראית על העובר שלה. ההיריון הוא חלון הזדמנויות להתפתחות המוח של העובר וחוסר ביוד עלול לפגוע בו".
האם יש נשים שנוטות יותר לחוסר ביוד?
"אי אפשר לדעת עד שלא עושים בדיקה. מאידך הבדיקה לא זמינה בקופות החולים. בעיקרון, לכל אישה בגיל הפוריות מומלץ לצרוך יוד. הסיכוי שלא חסר לה הוא אפסי".
מזון מועשר ביוד: לא תמיד בריא
כאמור האדמה הדלה ביוד מניבה מזונות עניים מאוד במינרל אבל ישנו מקור טבעי אחר עשיר יחסית ביוד והוא מאכלי-ים. עם זאת, גם במקרה הזה אליה וקוץ בה: "הדגים עשירים ביוד אבל יש להם בעיה אחרת. זהו המזון שיש בו את ריכוז הרעלים הגבוה ביותר על פני כדור הארץ. בדגים היום יש רעלים שונים כמו ארסן, כספית, קדמיום ועוד. כאשר דג גדול אוכל דג בינוני שאכל דג קטן, ריכוז הרעלים הולך וגדל ככל העולים בשרשרת המזון ."
"גם האצה, שהיא צמח ימי, עשירה ביוד, אבל כמעט כל האצות שנמכרות בישראל הן אצות מיובאות שיובשו. כלומר, הן לא טריות. מתברר שבאצות האלו יש כמות גבוהה של ארסן, מתכת כבדה ורעילה. כאשר מייבשים את האצות, ריכוז הארסן בהן גדל עוד יותר. האבסורד הוא שמי שצורך אצות הם בדרך כלל שוחרי בריאות שלא מודעים לכך שהם קונים מוצר עם המון ארסן מסרטן".
ד"ר שחר ערך לאחרונה בדיקות מעבדה עצמאיות לאצות הנמכרות בישראל ומצא כי בכולן יש ריכוז גבוה של ארסן, מלבד אצה אחת שמיוצרת בישראל. "לצערנו הרב, משרד הבריאות לא בודק את כמות הארסן באצות, התקן לא נאכף והאצות שנמכרות בישראל הן בעלות רמת ארסן גבוהה. מצאתי רק אצה אחת עם רמות ארסן נמוכות. היא נקראת אצת אולווה, היא גדלה בברכות מי ים שנמצאות ביבשה ובעיניי היא כיום המקור הטוב ביותר ליוד. האצה הזאת מכילה גם מינרלים ונוגדי חמצון רבים".
אצת האולווה המיוצרת על ידי חברת סיקורה בעזרת טכנולוגיה ייחודית, היא היחידה שאינה מיובאת אלא גדלה בבריכות מי ים בישראל. בריכות אלה נקיות מזיהומים ומרעלים והתוצאה היא אצות מקומיות וטריות שמיוצרות בתנאי גידול נאותים ומפוקחים. "סוף סוף יש מזון נקי מרעלים ובכמות שאנחנו זקוקים לו. אני ממליץ עליו לכל אישה בהריון, אישה מניקה ובעצם לכל אישה בגיל הפוריות. גם אשתי לוקחת אותן".
מה לגבי תוסף יוד?
"יש מעלה באכילת מזון שלם, שממנו אתה מקבל את כל מה שאתה צריך. גם הספיגה של הרכיבים המזינים טובה יותר כאשר הם מגיעים ממזון שלם. כמובן שיש מקרים שאין ברירה: האצות לא תמיד זמינות, הן דורשות הקפאה ובישול, והטעם לא אהוב על כולם. במקרה של תוסף התזונה של סיקורה, שגם אותו בדקתי במעבדה - הם ייבשו את האצות והפכו אותן לאבקה. זהו תוסף תזונה של אצת אולווה (מזון שלם) שמכילה יוד טבעי ולא מינרל שהוסף מלאכותית. 'יוד ירוק' זה לא תוסף תזונה שיוצר במעבדה אלא תוסף המכיל אצת ים טבעית ועשירה ביוד בכמוסה".
המלצה תזונתית נוספת היא לצרוך מלח מועשר ביוד.
"מדובר בתוסף יוד מבודד שהוסיפו למלח. זה לא משהו אורגני שבא מהטבע. תמיד עדיף לאכול אוכל אמיתי ולא תוספים שיוצרו במעבדה. כמובן שלפעמים אין ברירה. יש ויטמינים ומינרלים שאנחנו זקוקים להם במצבי חולי מסוימים ואין אותם בכמות רבה במזון. אני לא נגד תוספי תזונה כאשר זה נדרש, לרוב האנשים קל יותר לקחת כמוסה או שתיים ביום מאשר לאכול את האצה. זה לפעמים הפתרון הפשוט והבטוח ביותר במיוחד בכל הנוגע למינון הנכון של היוד שקבוע בכל כמוסה וכמוסה, דבר שקשה לשלוט עליו אם מנסים לקבל יוד דרך המזון".
"לסיכום", אומר ד"ר גיל יוסף שחר, "חסר ביוד הוא חיוני לנשים בתקופת טרום הריון, בהיריון ובתקופת ההנקה. לכל אישה להקפיד על צריכה קבועה ונאותה של יוד בתקופות חשובות אלו. לכל תינוק יש פוטנציאל קוגניטיבי. המטרה שלנו היא לאפשר לתינוק המתפתח להגיע למלוא הפוטנציאל שלו. אחד הגורמים המעכבים את ההתפתחות הוא חסר ביוד ולכן חשוב להשלים אותו".
