עצה לראש הרשות: "אין לי כסף אין לי..."

האירוע המורכב ביותר בלוח השנה של כל רשות מקומית הוא מועד אישור התקציב השנתי. הצעת התקציב שמועלית למועצה טומנת בחובה את עיקר הפעילות אשר עתידה הרשות המקומית לבצע בתקופה הבאה, ולמעשה מביאה לידי ביצוע את השקפת הנעשה ברשות המקומית ותיעדופה בתחומים רבים, כגון: חינוך, רווחה, תרבות ועוד.

על כן, נדרשת הרשות לבחון תמיד את מקורות ההכנסה הכספיים שלה, ובעיקר את יכולתה להגדיל מקורות אלו, זאת על-מנת להגדיל את סל השירותים העירוניים, תשתיות הפיתוח, והמענה שניתן לתושבי הרשות המקומית.

שרה פריש(צילום: איתן ריקליס)

ככלל, תחילת הדרך לבחינת אפשרות להגדלת ההכנסות העצמאיות של הרשות המקומית, היא בחינת הנעשה בתוך הרשות עצמה, קרי בחינת הפעילות והחיובים אשר אותם מפיקה הרשות, ובדיקה יסודית האם ישנם מקרים בהם נוהגת הרשות בשגגה או האם ישנם מקרים בהם מסיבות שונות - לא מיצתה הרשות את מלוא פוטנציאל הגבייה.

כבר בשלב זה חשוב להדגיש כי בתי המשפט היו ערים לכך כי לרשות הסמכות ואף ניתן לומר החובה לבחון את התנהלותה כחלק מפעילותה השוטפת, ונקבע כעיקרון על לא אחת, כי הרשות המקומית רשאית אם לא חייבת לתקן טעויות בחיובי העבר, כאשר באופן לא מפתיע נמצאים בפסיקה הענפה בנושא זה מקרים רבים ומגוונים בהם מסיבות רבות ושונות נהגה רשות מקומית בצורה שגויה עם נישומים, דבר אשר גורר פגיעה ישירה ביתר התושבים מקבלי השירות מהרשות המקומית, שנדרשת לצמצם את פעילותה לאור קשיים כלכלים.

על-מנת ליישם מדיניות שכזו ולהתחיל בתהליך בדיקה יסודי זה, נדרשת הרשות להתנהלות בהתאם למספר עקרונות המשנה, כאשר העיקרון הראשון והחשוב ביותר שבהם הוא נקיטת מהלכים בצורה אחידה וללא אפליה בין נישומים ובים נכסים.

משמעות הדבר כי רשות אשר מחליטה לדוגמה לבחון את דרך חיובי הארנונה של נישומים העוסקים בפעילות מסוימת, נדרשת לעשות זאת לכלל הנישומים בתחום זה, וזאת לאור עיקרון השוויון שמהווה עיקרון משפטי בסיסי ויסודי בשיטת המשפט הישראלית.

העיקרון השני הינו, כי ככלל תהליך שכזה לרוב הינו תהליך צופה פני עתיד, ועל כן מדובר ב-"תיקון טעות מעתה ואילך", ובתי המשפט קבעו לא אחת כי ישנו קושי לתקן חיובי נישומים בגין תקופות קודמות (רטרואקטיבי) אלא במקרים חריגים, בהם, לדוגמה, כחלק ממהלך של בחינת החיובים ברשות או כחלק מפעילותה השוטפת של הרשות מתגלה כי נישום מחויב בחסר בידיעה כי הוא מחויב בחסר. דוגמה לכך הוא פסק דין בעיריית רמת גן שם התברר כי משתלה ענקית לא שילמה ארנונה לעירייה כלל במשך 30 שנה, וכאשר חייבה אותה העירייה בתשלום ארנונה בגין שנתיים אחורה בלבד, טענה המשתלה לפגיעה בה, טענה שכמובן נדחתה על־ידי בית המשפט שקבע כי החיוב שנעשה במקרה זה הינו חיוב חוקי וכדין.

דרכי הפעולה העומדות לרשות באות לידי ביטוי במספר אפיקים, שמהווים לרוב את עיקר ההכנסה של הרשות המקומית.

הבדיקה הראשונה המומלצת לעשות היא בדיקת תעריפי חוקי־העזר השונים של הרשות. לעיתים מתגלה כי הרשות במשך שנים רבות לא עדכנה את תעריפי חוקי־העזר השונים הקבועים בחוקי־העזר של הרשות, כאשר ישנם מקרים שמגלים כי קיימים פערים אדירים מול רשויות מקבילות והדבר נכון בתחומים רבים בהם עוסקים וחלים חוקי־העזר של הרשויות השונות, החל מתעריפי אגרת החנייה המשולמת בגין חנייה בשטחי חנייה ציבוריים, דרך תעריפי היטלי הפיתוח השונים הנגבים בגין כל מטר הנבנה בעיר וכלה בשטח קרקע, אגרות השילוט ועוד סוגים רבים של תשלומים אשר קבועים בהוראות חוקי־העזר השונים.

נציין, כי לא לשווא קובע משרד הפנים במסגרת הנהלים שלו לרשויות המקומיות חובת עדכון תעריפי החיוב בהיטלים לדוגמה אחת ל־5 שנים, ובדרך זאת נדרשת למעשה הרשות אחת לתקופה לבדוק את עלויות הפיתוח שלה והאם עלויות אלו מכוסות לאור התעריפים הקבועים בחוקי־העזר השונים העוסקים בתחום ההיטלים.

דרך פעולה נוספת שבה נדרשת הרשות לנקוט היא בדיקת הנכסים הנמצאים ברחבי הרשות המקומית מחשש שלא חויבו באופן נכון. מדובר בבחינה הנוגעת לשני היבטים:

ההיבט הראשון הוא גודל הנכסים, כאשר לגודל הנכסים משמעות הן בהיבט חיוב בהיטלים והן לעניין החיוב השוטף בתשלום ארנונה, דוגמה אשר אנו נתקלים בה לרוב היא בנייה לא חוקית שנעשית ללא היתר, ועל כן הרשות אינה מודעת לה ובוודאי שלא חייבה בגינה תשלומים כחוק, ותיקון חיובים אלו יכול ליצור הגדלת היקף ההכנסות באופן משמעותי והינו בעל השלכות גם לטווח הארוך, כאשר לעיתים עולה תמונה בדבר אלפי מ"ר שהרשות כלל אינה מחייבת בגינה.

ההיבט השני הוא השימוש שנעשה בנכסים השונים בעיר, כלל ידוע הוא כי החיוב בארנונה ולעיתים אף בהיטלים ובאגרות שונות נובע מפעילות המתקיימת בנכס, ולכן הרשות נדרשת כחלק מפעילותה השוטפת לבחון אחת לתקופה את הפעילות הנעשית בנכס, דבר אשר יש לו השלכות משמעותיות. דוגמה לכך היא כי דירה אשר משמשת כמשרד, תופעה נפוצה ומוכרת בעיקר במרכזי הערים, והדבר אינו מדווח לרשות, נדרשת לשלם לרוב ארנונה בשיעור גובה יותר, נדרש לשלם אגרת שילוט וכו', ועל כן בדיקה פשוטה של הפעילות שמתבצעת בנכס יכולה להוביל לעיתים לתוספת משמעותית להכנסות העירייה.

אדגיש שוב לסיום, יכולתה של הרשות המקומית לתת מענה מירבי טוב ויעיל לתושביה ולבאים בשעריה הוא תוצר ישיר של היקף ההכנסות שלה, ועל כן יכולה הרשות המקומית בעזרת ביצוע מספר תהליכים ובליווי נכון, לפעול להגדלה מקסימלית של הכנסותיה מבלי להסתמך על גורמי חוץ. יובהר, כי המפתח ליישום מוצלח של תהליכים שכאלו הוא שקיפות, בהירות ובעיקר שוויוניות. מדובר אומנם בתהליכים שלעיתים לוקחים זמן ובעלי השלכה "מורכבת" בזמן הקרוב, אך לאורך זמן מדובר בדרך הנכונה ביותר ובעיקר ההוגנת ביותר להגדיל את בסיס ההכנסה, וכתוצאה מכך את היקף השירותים וטיבם, ובעיקר להטיב עם כלל תושבי הרשות המקומיות שייהנו בסופו יום מפרי עמל הרשות המקומית.

הכותבת הינה מבעלי משרד עוה"ד פריש שפרבר ריינהרץ ושות', מהמשרדים המובילים כיום בתחומי השלטון המקומי