החודש לפני 30 שנה הלך לעולמו צלם האמנות הפרובוקטיבי רוברט מייפלתורפ, שהיה בן 42 במותו ממחלת האיידס. בימים אלה מציינים בעולם את התאריך באינספור מחוות: מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק מציג רטרוספקטיבה בת שני חלקים לעבודותיו של הצלם, שתסתיים בינואר 2020; וסרט עלילתי חדש מבקש להביא את סיפור חייו של הצלם בשילוב תצלומי ארכיון מילדותו ותמונותיו האיקוניות.
הסרט "מייפלתורפ" בכיכובו של מאט סמית מגיע השבוע לישראל, כשנתיים לאחר הסרט התיעודי המצוין "מייפלתורפ: הביטו בתמונות" שהוקרן בפסטיבל הסרטים בירושלים ב-2016. הסרט העלילתי החדש הוקרן השנה בפסטיבל טרייבקה בניו יורק ויוקרן היום (חמישי) במסגרת "אפוס", הפסטיבל הבינלאומי לסרטי תרבות ואמנות במוזיאון תל אביב.
ליוצרי הסרט החדש אומנם ניתנה גישה לצילומי הארכיון המקוריים של הצלם, אך הדיוקן שעולה ממנו אינו חד וטעון ליבידו כצילומיו של מייפלתורפ, והוא התקבל בביקורות צוננות בעולם. בניו יורק מגזין כינו אותו "מייפלתורפ ונילה", ובניו יורק טיימס הכתירו את הסרט כדיוקן מבויש לצלם בעל שפה חזקה ובולטת – זאת למרות שהוא מוגבל לצפייה מגיל 13 ומעלה, ומציג לראווה את תצלומי איברי המין וה-BDSM של מייפלתורפ, כמו גם את התמכרותו לקוקאין.
החיים והמוות ליוו תמיד את מייפלתורפ. בעוד תצלומיו – מהפולארוידים הראשונים ועד עבודות האמנות המאוחרות – מהדהדים את חייו והאסתטיקה שלו על קירות המוזיאונים, אלה הבגדים, הקולקציות והאביזרים שנעשו בהשראתו אשר מפיחים חיים ותנועה בעבודתו העל-זמנית. מעצבים רבים, אמנים ולא מעט יוצרים בתחום העיצוב (למשל, האדריכל הנודע פיטר מרינו, שמחזיק באחד מאוספי מייפלתורפ הגדולים), הכתירו את הצלם כמי שהעניק להם השראה – בין אם זו המהות שחילצו מתוך עבודותיו, אורח חייו, הקשר ההדוק בתחילת הדרך למוזיקאית פטי סמית' או התמונות עצמן.
סמית', לדוגמה, שנחשבת לאייקון אופנה בפני עצמה, תיזכר לעד בזכות צילום הדיוקן של מייפלתורפ המעטר את אלבום הבכורה שלה, Horses משנת 1975 – מראה אנדרוגיני שהורכב ממכנסיים שחורים, חולצה לבנה מכופתרת ושלייקס דקים, אשר זכה לפרשנויות רבות של מעצבי אופנה, כמו קמפיין אביב-קיץ 2012 של בית האופנה בלנסיאגה, או עבודתו של המעצב הדי סלימאן, שב-2005 הציג בפריז תערוכה מעבודותיו של מייפלתורפ.
סלימאן, שכיום משמש כמנהל האמנותי של בית האופנה הצרפתי סלין, שואב השראה ממייפלתורפ עוד מתקופתו כמעצב קו הגברים של סן לורן בשנים 2000-1996. חליפות המכנסיים ההדוקות, העניבות הצרות בשחור ובגדי העור לגברים, מהדהדים את סגנונו של מייפלתורפ – בין אם כמתלבש או בקומפוזיציות של עבודותיו. תצוגת הביכורים לקו בגדי הגברים הראשון של סלין שהוצג בינואר השנה בפריז שילבה מספר מקורות השראה של סלימאן, אולם הפריטים בהשראת רוברט מייפלתורפ בלטו בסגנונם החד, האיקוני והמחוספס, גם 30 שנה מאז הלך לעולמו.
מעצב אופנה בולט נוסף ששומר אמונים למייפלתורפ הוא ראף סימונס הבלגי, שיצר את קולקציית אביב-קיץ 2017 במחווה לצלם הפרובוקטיבי. קולקציית הגברים של סימונס היתה אז חלק מגל של אוספי לבוש שנוצרו לציון 70 שנה להולדתו של הצלם, כמו קולקציית קדם-סתיו 2016 בעיצוב דיוויד קומה למוגלר, וקולקציות סתיו-חורף 2016 של המעצב אלכסנדר וונג והמותג Hood by Air, שמאז נעל את שעריו.
רוחו של מייפלתורפ שרתה על קולקציות אלו בזכות אלמנטים הלקוחים מעולם ה-BDSM, בגדי העור ההדוקים שלבש והלביש חלק מהמצולמים שתיעד מסצנת ה-Leather של מועדוני הגייז ברובע המיטפקינג בניו יורק (כמו מועדון Hellfire המופיע בסרט) ותחושה של מיניות הנמצאת על קו מתח גבוה. מבין כולם, סימונס הוא היחיד שזכה לשלב בעבודתו הדפסים של תצלומים מקוריים של מייפלתורפ, שהופיעו על חולצות אוברסייז מכופתרות במחיר התחלתי של 619 דולר.
בראיון לאתר ווג הסביר המעצב שהקולקציה שהוצגה ביריד הגברים Pitti בפירנצה נוצרה בעקבות פנייה אליו מקרן מייפלתורפ, האחראית על עזבונו של הצלם. לדבריו, לקח זמן עד שהתרצה, בעיקר בשל החשש לעסוק בחומרים האיקוניים של מייפלתורפ, אליהם קיבל לבסוף גישה בלתי מוגבלת. התוצאה היתה קולקציה של חולצות עם הדפסים של 100 תצלומים ממוסגרים של הצלם, שמתוכם הוצעו למכירה רק 74 תמונות. "אסור לנו למכור הכול. אסור לנו למכור תמונה של זין, למשל!" הסביר סימונס.
על הבחירה להציג את התמונות as is כמעין אוסף עבודות בגלריה, בלי לעשות עליהן מניפולציה, הסביר סימונס כי רצה להשאיר את הפוקוס על עבודותיו של מייפלתורפ, אך הקפיד על הדפס מקצועי בטכנולוגיה חדשנית כך שההדפס נראה כחלק מהבד עצמו. "אני יודע שהאוסף נראה פשוט למדי, אבל שנאתי את הרעיון שהקולקציה או הצלליות של הבגדים ייראו אובר-מעוצבים בהשוואה לצילומים של מייפלתורפ, שנראים תמיד טהורים", הוסיף המעצב, "היה לי חשוב לא להשתלט על עבודתו עם הבגדים שלי".
ואיך משפיע ההיריון על מור סילבר, שמדגמנת בשבוע 28?