שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    הנבחרת חיה על אהבת הקהל

    האוהדים גילו בגרות כשעודדו את זהבי אחרי תקרית סרט הקפטן, והחלוץ החזיר להם בגדול. הוכח שכשהשחקנים מקבלים אהבה, הם הרבה יותר מחויבים ובדרך כלל גם מנצחים. הרוש מנע לפחות שבעה־שמונה שערים בשני המשחקים

    אנדי הרצוג והשחקנים שלו הוכיחו שהם יכולים. יכולים לנצח נבחרת שמדורגת מעליהם. להבקיע ארבעה שערים במשחק אחד. להבקיע רביעייה מול אוסטריה. יכולים להשיג ארבע נקודות בסיבוב אחד מול היריבות המרכזיות על ההעפלה ליורו. לפתוח קמפיין בלי הפסדים. להגיע למקום השני ללא משחקים מול יריבות נחותות.

     

    יכולים לגרום למאות אלפי צופים בבית ובאצטדיון לשאוג בשמחה גם בסוף הערב. לגרום למאות אלפי תושבים להתחרט שלא קנו כרטיסים למשחק. לגרום להקהל לאהוב שוב את הנבחרת. וזה לא שהעזרה חד כיוונית. גם לקהל יש חלק בתצוגת הענק של ערן זהבי ושות'. גם זהבי עצמו התייחס לזה. אחרי ההפסד המביך מול מקדוניה במוקדמות מונדיאל 2018 וזריקת סרט הקפטן, הוא אמר לחבריו בחדר ההלבשה: "עוד 50 שנה לא נגיע לשום דבר. הקהל הזה צריך להתבייש".

     

    אוהדי נבחרת ישראל (צילום: אורן אהרוני)
    אוהדי נבחרת ישראל(צילום: אורן אהרוני)

     

    עכשיו, אחרי שהקהל התנהג אחרת, הוא נשמע אחרת: "כולם ציפו שהקהל ישרוק לי בוז, אבל האוהדים באו ונתנו לי אהבה." ו"מגיעה לקהל מילה טובה, הוא היה בטירוף." מה למדנו? שההופעה של השחקנים תלויה לא מעט במנטליות, ולנו, הקהל, יש חלק גדול בזה. אם נשרוק בוז נובך מול מקדוניה, אבל אם נעודד ונאהב נביך את אוסטריה.

     

    כשהנבחרת שלנו בטירוף, היא משחקת טוב בכל מקום במגרש. כשספגנו את הגול המביך מול סלובניה, השחקנים התחילו ללחוץ ובסופו של דבר הבקיעו. מול אוסטריה הם ניצחו בנוקאאוט. גם שחקנים כמו אלי דסה ועומרי בן הרוש פרצו קדימה ועשו סלאלומים מרשימים. וזה כמובן בלי להזכיר את ההופעות הנהדרות של ביברס נאתכו עם הבישול ומואנס דאבור עם השער, כששניהם עושים עוד פעולות קטנות ויפות. גם בירם כיאל סיפק, שוב, הופעה טובה. אבל שלושה אנשים ראויים להכי הרבה הערכה בסיכום שני המשחקים - הרוש, אנדי הרצוג וזהבי.

     

    הרוש הוכיח למה הוא אכן היה זה שצריך לפתוח בהרכב, עם מספר לא קטן של הצלות אדירות מול סלובניה ואוסטריה. הוא הוכיח למה הוא השוער הישראלי הכי טוב מאז אוואט. בלעדיו היינו סופגים שבעה־שמונה שערים בשני המשחקים, במקום שלושה, שאף אחד מהם לא היה באשמתו. לא היה לו מה לעשות במצבים האלה.

     

    הרצוג היה זה שהבריק עם הרוש, שהבריק עם ההיצמדות למערך וההרכב המוכרים שכבר הוכיחו את עצמם בעבר, למרות כל הביקורת. הרצוג הייתה בחירה נהדרת למשרת מאמן הנבחרת, והוא מוכיח זאת כל משחק מחדש. שלושה שערים מתוך החמישה שהבקענו בקמפיין הזה הגיעו אחרי תרגילים שהרצוג הגה.

     

    וערן זהבי. כבר הכל נאמר עליו לפני וייאמר עליו אחרי. הוא הוכיח שכל הביקורות על הרמה הנמוכה של הליגה הסינית לא מוצדקות. נשאר לו רק להעביר את הקריירה לאירופה, כי הוא ברמה שלה כבר הרבה שנים. אז למרות דבריו, יכול להיות שנגיע לטורניר גדול תוך 50 שנה. עכשיו זה כבר 48.5. ויכול להיות שהספירה תסתיים ב-48, בנובמבר הקרוב.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עוז מועלם
    החגיגה הישראלית
    צילום: עוז מועלם
    מומלצים