באדיבות הספרייה הלאומית, הארכיון הציוני המרכזי וארכיון המרכז לחקר התפוצות - אוסף הכרזות והכרוזים

סיפור הכישלון של המפלגה הקומוניסטית העברית

חבורה של חנונים ירושלמים, ילדי שמנת נאיביים שרצו לשנות את העולם, הקימו ופירקו בשנות ה־40 את המפלגה הקומוניסטית העברית. רגע לפני שלא נשאר מי שיזכור, חוזרת כרמית גיא לסיפור, ומסבירה גם למה השמאל הרופס והתקשורת המזוהמת גרמו לה להעדיף כדורגל


בסוף כל דגל אדום עם פטיש ומגל, מגלה כרמית גיא בספרה החדש, יושב חנון ירושלמי. "למשל יגאל וגנר. הוא גר עם משפחתו בטלביה, באחד הארמונות האלה בכיכר מגנס. וב־1946, אחרי הפיצוץ במלון 'קינג דיוויד', החדרנים הסודנים נותרו בלי עבודה, אז ההורים של יגאל לקחו סודני ענק, שני מטר לגובה ולרוחב, שיהיה המשרת שלהם. וככה, כשהחבר'ה שלו מהקומוניסטים העברים, המהפכנים שבאים לשנות את העולם, היו מגיעים אליו הביתה - משרת סודני היה פותח להם את הדלת. עם תרבוש אדום", צוחקת גיא.

premuim_image

כתבה זו זמינה רק למנויי ynet+ - שנהנים מגישה מלאה לפרשנויות, לראיונות בלעדיים, לכתבות ולטורים של מיטב כותבי ynet ו"ידיעות אחרונות"

כבר יש לכם מינוי? התחברו

הצטרפו עכשיו - החודש הראשון עלינו
רוצים לראות מה יש לנו להציע?