לפני כחודשיים נפטר בפתאומיות המוזיקאי אריק רודיך מדום לב, ולאה לופטין, שהייתה נשואה לו במשך 22 שנה, עוד הלומת צער. "בבוקר הוא עוד עבד באולפן ואחרי הצהריים הוא פתאום הרגיש לא טוב ואיבד את ההכרה", היא משחזרת. "אנחנו עדיין כל כך המומים, עוד לא הרמנו את הראש מהאסון הזה".
רודיך והזמרת לופטין הביאו לעולם שני ילדים: מעיין (34), מוזיקאית, ויובל, שנפטר לפני שבע שנים ממחלת הסרטן בגיל 24. כשנפרדו עבר רודיך להתגורר עם הזמרת והמורה לפיתוח קול דלית כהנא, שממנה נולדה לו בת. דלית ואריק מעולם לא נישאו, ואחרי שנפרדו הוא הכיר את נעמי טיר, נישא לה והביא איתה שני ילדים נוספים.
התגרשתם לפני יותר מ־20 שנה, הוא הקים עוד שתי משפחות אחרייך, ובכל זאת את מדברת עליו כאילו נפרדתם אתמול.
"היינו החברים הכי טובים עד יומו האחרון. מיום שנפרדנו שמרנו על קשר הדוק וגם עבדנו יחד, הוא עזר לי מבחינה מוזיקלית גם אחרי הפרידה. המשפחה החדשה שהקים היא המשפחה שלנו, זכינו להיות משפחה אחת גדולה, חמה ואוהבת. אנחנו, שלוש הנשים בחייו, חברות מאוד טובות והילדים שלנו מחוברים ביניהם. אנחנו עושים שבתות, חגים ואירועים ביחד כבר 20 שנה".
הערך של לופטין (68) בוויקיפדיה נפתח במילים: "לאה לופטין הייתה זמרת פופ ישראלית, שעיקר פעילותה התרכזה בשנות ה־70 וה־80 של המאה ה־20". כשאני מקריאה לה את השורה הזאת, היא נראית יותר משועשעת מאשר ממורמרת. "אני מופיעה כל הזמן, זאת הפרנסה שלי ואני מרוצה ממנה", היא אומרת. "למזלי, עשיתי פרויקטים שנשארו, מישהו סידר מלמעלה שהחיים שלי ייראו כמו ספר היסטוריה, עם להקת הנח"ל הכי מפורסמת במדינה, עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, עם להקת חלב ודבש. אני שמחה לראות שהקהל עדיין מתרפק על השירים האלה".
אז למה נראה שנעלמת?
"נעלמתי מהרדיו. לא התראיינתי שנים, וההתנהלות שלי כנראה הכתיבה את המציאות. אם הייתי פועלת לכיוון של החצנה, של טלוויזיה ושל תקשורת, אולי זה היה אחרת, אבל אני לא בן אדם שמשתף, ומי שלא משתף לא משתתף. האמת היא שהמון שנים לא הוצאתי שום דבר חדש, אבל אני זמרת שעובדת ומתפרנסת לא רע. לפני 36 שנה קניתי דירה בשדרות רוטשילד, עוד לפני שהשדרה נהייתה המקום הכי מבוקש בישראל, ואני חיה יפה".
עולמי חרב עליי
היא נולדה בקיבוץ אפיקים. ללהקת הנח"ל הגיעה ביוזמת חבר מהקיבוץ שכבר שירת בלהקה. "במחזור שלי היו גידי גוב, ירדנה ארזי, דני סנדרסון, אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק. כשהתגייסתי מירי אלוני הייתה הכוכבת. כשהיא השתחררה ביקשו ממני להחליף אותה בכמה סולואים וככה הבנתי שאני יכולה לפרוץ קדימה".
כשהשתחררה מהלהקה נסעה לסיבוב הופעות של שנה בארצות־הברית לצד שושנה דמארי, וכשחזרה הציעו לה חברותיה ירדנה ארזי ורותי הולצמן להצטרף אליהן לשלישיית שוקולד מנטה מסטיק. עד מהרה השלישייה כבשה בסערה את המדינה, ואף ייצגה את ישראל באירוויזיון עם השיר "אמור שלום", אבל אחרי כמה שנים החליטו בנות השלישייה להתפזר.
את רודיך הכירה כשכבר הייתה כוכבת. הוא היה מוזיקאי מוערך, הפיק אלבומים לזמרים מובילים, כתב מוזיקה לסרטים (ובהם הסרט המיתולוגי "דיזנגוף 99"), והוציא את האלבום "סטאללה", שכלל מוזיקה אלקטרונית שהקדימה את זמנה.
לאה לופטין ואריק רודיך בשיר משותף
אחרי ששלישיית שוקולד מנטה מסטיק התפרקה, היא באה לשמוע אותו באולפן כדי לבדוק אם הם מתאימים להופיע ביחד בפסטיבל נואיבה. "הוא היה יפה תואר ונדלקתי עליו בטירוף. זה היה הדדי, גם אני נראיתי לא רע", היא צוחקת.
נולדו להם שני ילדים, מעיין ויובל, שהיה גולש סקטבורד מקצועי וחלם להיות משורר (בשביל הנפש) ושף (בשביל הפרנסה), אך נפטר בגיל 24, לפני שהגשים את חלומותיו. "זו מכה שאי־אפשר להתחיל להכיל אותה, הדבר הכי קשה שיכול לקרות לבן אדם", היא אומרת. "גילינו את זה מאוחר, ואי־אפשר היה להגיד איפה זה התחיל, כל הגוף שלו היה מלא גרורות. לא כאב לו כלום, הוא חי כרגיל, לא כאבים, לא חולשה, הכל נחת עלינו ביום אחד".
איך זה נודע לך?
"הייתי בהופעות בברזיל, הוא סימס לי שיש לו כאבים ברגליים, ואמרתי לו שילך לרופא. כשחזרתי לארץ ראיתי שעוד כואב לו, לקחתי אותו לבית חולים, עשו לו בדיקת סי־טי וישר ראו. הרופא אמר לי שהגידולים משתוללים, זרק את כל האמת בפרצוף. עולמי חרב עליי, התמוטטתי. אני לוחמת מטבעי, בן אדם שלא מוותר, אבל הם מיד אמרו לנו שהעסק כל כך מפושט, שהם אפילו לא מצאו את המקור.
"לקח כמה ימים עד שזה נודע ליובל, לא רציתי לספר לו עד שלא נדע מה הסיכויים. לא רציתי לבוא אליו בלי תקווה. הוא שכב במחלקה פנימית, ויום אחד הגיעה רופאה ואמרה לו שרוצים להעביר אותו למחלקה האונקולוגית. ככה זה נודע לו. עמדתי בצד ודיברתי בטלפון, ופתאום ראיתי אותו פעור פה ורצתי אליו. הייתי בשוק מההתנהלות, אבל בדיעבד אני חושבת שזה לא דבר רע, הוא היה צריך לדעת את זה במוקדם או במאוחר".
מה הוא אמר?
"הוא אמר לה: 'יש לי תחרות סקטבורד עוד מעט, אין מצב שאני נשאר פה'.
"עשינו כל מה שיכולנו, חיפשנו רופאים בכל העולם, אבל זה היה אבוד מראש. לא היו לי ציפיות והייתי בהדחקה גדולה. הייתי צריכה להיות האמא הכי חזקה והכי תומכת שיכולתי להיות".
איך המוות של יובל השפיע עלייך?
"כל עולמי השתנה, אני בן אדם אחר. עד אז הייתי בן אדם אופטימי, אפילו תמים. תמיד ראיתי רק את חצי הכוס המלאה. היום זה נגמר, אני מבינה שיש חצי כוס ריקה. התבגרתי, נכנס לחיי ממד של כאב שלא מרפה, אני מתעוררת איתו בבוקר והולכת איתו לישון, ולומדת לחיות לצדו. חוץ מזה, כשאת נמצאת שנה במחלקה האונקולוגית, את מבינה מה זה פרופורציה".
איך יובל התמודד עם המחלה?
"הוא עבר טיפולים קשים ביותר ועמד בהם, בשנה הזאת הוא פיתח חוש הומור סרקסטי שהשאיר אותי לפעמים פעורת פה. הוא היה צעיר, לא הספיק כלום. הוא עבד כסו־שף, הייתה לו חברה שעד היום אנחנו בקשר איתה. לראות את היקר לך מכל הולך ונמוג בגיל כל כך צעיר, זה דבר שאי־אפשר להתמודד איתו. למזלי, יש לי משפחה טובה וחברים טובים שעזרו לי".
לדעתך יש קשר בין המוות של יובל למוות של אריק?
"מוקדם מדי לענות על זה. אריק נפטר מדום לב ואני בהחלט חושבת שנשבר לו הלב כשיובל נפטר, אבל החיים מורכבים וזה בטח קרה בגלל עוד דברים. נשאנו ביחד את הכאב הזה, את הגעגועים ליובל. מאז שיובל נפטר הרגשתי שאריק הוא הבן אדם היחיד שמבין אותי, שיודע מה אני עוברת. היה לי למי לשפוך את הלב, עם מי לעבור את כל ההלם הראשוני, ועכשיו אני שוב בהלם. אני לא מאמינה שאריק לא פה. יובל היה חלק מהגוף שלי, וכשהוא מת כאילו חתכו לי איבר מהגוף, ואריק היה חלק ממערכת התמיכה שלי. כשהוא מת, כאילו נשארתי לבד".
רומן אחרי הנישואים
אריק ולאה התגרשו בשל מה שהיא מגדירה "מיצוי הקשר הרומנטי". אחרי זמן לא רב הוא עבר להתגורר עם הזמרת דלית כהנא, מה שגרם לרבים לחשוב שמדובר ברומן שהתחיל עוד כשהיה נשוי ללאה. "לרומן עם דלית לא היה שום קשר לפרידה שלנו. כשהוא התחיל את הרומן הזה כבר לא היינו יחד", היא אומרת. "כשהוא עזב את הבית לא כל כך שיתפנו, אנשים לא ידעו מזה ואז התגלה הרומן עם דלית ואנשים עשו את החיבור שהוא עזב בשבילה. ידעתי שיש לו מערכת יחסים אחרת וגיביתי אותו. אמרתי לו: 'לך על זה בלב שלם', הרי הכרתי את דלית וחיבקתי אותה".
לא כאב לך לשמוע שהוא חי עם אישה אחרת כל כך מהר?
"לא, כי כבר לא היה בינינו כלום. לא יכולתי לבוא בטענות, הבנתי אותו. לא פתחתי חשבון, לא איתו ולא איתה. לא היה מקום להכניס דם רע כי לא היה דם רע. כל אחד מאיתנו רצה להמשיך בדרכו ואולי להכיר אנשים אחרים. לא היה פה מקום למרמור, להפך. מיצינו והלאה".
את רוצה להכיר מישהו?
"כן, למה לא? אני לא אכנס לטינדר, אין מצב, ואני גם לא הולכת לתת לך קורות חיים כדי שתסדרי לי מישהו. מי שבא ברוך הבא. כל זמן שאני עובדת, כל עוד אני עומדת על הרגליים ואני בריאה, הכל טוב. כל השאר זה בונוס".
- הראיון המלא עם לאה לופטין בגליון החג של "לאשה", השבוע בדוכנים
