שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רשלנות באסף הרופא תעלה למדינה 2.2 מיליון שקל
    בן 51 שעבר ניתוח להסרת גידול בבטנו הונחה לאחר כמה זמן להפסיק את השימוש במדלל דם ונוגד קרישה. הדבר גרם לו לפקקת ורידים ברגליו
    בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה למדינה לשלם פיצויים בסך כ-2.2 מיליון שקל לגבר כבן 51, שעבר ניתוח להסרת גידול מבטנו בבית החולים "אסף הרופא". השופטת מלכה ספינזי-שניאור קיבלה את טענתו שלפיה הוראות שקיבל לאחר הניתוח להפסיק שימוש בתרופת קלקסן (מדלל דם ונוגד קרישה), גרמו לו לפקקת ורידים ברגליו.

     

    התובע, נהג משאית במקצועו, סבל בעבר מיתר לחץ דם, עישון כבר, השמנת יתר ופסוריאזיס. בדצמבר 2011, במהלך בירור של בקע טבורי בבית החולים "שיבא", אובחן בבטנו גידול שפיר (לא סרטני) בקוטר של יותר מ-15 ס"מ. בבדיקת CT נמצא כי הגידול דוחק את הכליה ואיברים נוספים, והומלץ לו לבצע ניתוח להסרתו. לאחר בדיקות נוספות, בחודש מרץ 2012 התקיים הניתוח באסף הרופא.

     

    כשלושה שבועות לאחר מכן אובחן שהתובע סובל מפקקת ברגליים (DVT) והומלץ לו על המשך טיפול תרופתי בקלקסן ושימוש בגרביים אלסטיות. כארבעה חודשים לאחר מכן, בעקבות בדיקת אולטרסאונד ורידי רגליים, הומלץ לו להפסיק את הקלקסן, ולהגיע לביקור כעבור שלושה חודשים.

     

    כחודש וחצי לאחר מכן התלונן התובע על כאבים ורגליים נפוחות. רופאת משפחה הפנתה אותו לחדר המיון באסף הרופא, שם אושפז למשך כמה ימים ושוחרר עם המלצה להמשך טיפול בקלקסן. מאז הוא סובל מפקקת ברגליו (התנפחות, קרישיות וכאבים).

     

    בתביעתו טען שמאחר שלא היה מדובר בגידול ממאיר, צריך היה להסתפק בכריתה חלקית. הוא הוסיף כי משהוחלט על כריתה מלאה, ומאחר שהנזק לווריד הנבוב במצב שכזה היה צפוי, היה על הרופאים לתכנן את הניתוח כך שיכלול השתלת שתל ולא להסתפק בקשירת הווריד מתחת לוורידי הכליות, קשירה שהובילה לטענתו בסופו של יום להופעת הפקקת. עוד נטען להתרשלות בהוראה להפסיק את השימוש בקלקסן.

     

    בסמוך להפסקת הקלקסן

    לאחר שניתחה את עמדות המומחים הרפואיים השונים קבעה השופטת ספינזי-שניאור שכריתה מלאה וכריתה חלקית היוו "שתי אופציות ניתוחיות טובות", ובמיוחד לנוכח העובדה שקיים סיכון להישנות הגידול. היא דחתה את טענת התובע בנוגע לאי-ביצוע השתלה, בנימוק שבנסיבות האישיות הכוללות השמנת יתר, ולנוכח בדיקות שבוצעו במהלך הניתוח, העדפת פרוצדורת הקשירה הייתה נכונה יותר.

     

    לעומת זאת נקבע כי רופאי בית החולים התרשלו בכך שהורו לתובע להפסיק את השימוש בקלקסן. ראשית, מומחה מטעם בית המשפט סבר כי הפסקת השימוש בקלקסן לגמרי גרמה להופעת הפקקת. שנית, השופטת הצביעה על העובדה שכל עוד התובע היה מטופל בקלקסן, בדיקת הדופלר הוורידי הייתה תקינה. לעומת זאת, בסמוך להפסקת הקלקסן הופיעה הפקקת.

     

    "בהינתן האמור, אני קובעת כי הגם שלא הוכחה רשלנות בבחירת הפרוצדורות הניתוחיות (כריתה מלאה או חלקית) ובאופן ביצוען (קשירה או שתל) הרי שהוכחה התרשלות מצד רופאי הנתבעת באופן הטיפול בתובע לאחר הניתוח, שעה שהורו על הפסקת הקלקסן", סיכמה.

     

    לאחר חישוב נזקיו חייבה השופטת את המדינה לשלם לתובע פיצויים בסך קרוב ל-2.2 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כ-512 אלף שקל. הפיצוי ניתן עבור הפסדי שכר לעבר ולעתיד, פנסיה, כאב וסבל ועזרת הזולת.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שאול גולן
    אילוסטרציה
    צילום: שאול גולן
    צילום: ליאור גולדנברג
    עו"ד אייל בן ישי
    צילום: ליאור גולדנברג
    מומלצים