אני גרושה, בת 75, יש לי ילדים ונכדים, גרה בדרום.

לפני כשנתיים וחצי נוצר קשר ביני לבין אלמן בגילי, גם לו יש ילדים ונכדים. הוא גר במרכז. חלק מהזמן אנחנו בביתו, חלק מהזמן בביתי וחלק מהזמן כל אחד חי את חייו. אנחנו מבינים זה את זו וטוב לנו ביחד. צוחקים הרבה.

מתחילת הקשר הוא העמיד כתנאי שנישן בחדרים נפרדים, מסביר זאת בקשיי השינה שלו. כמו כן, איננו מקיימים קשר מיני מלא. כן מתחבקים, מתלטפים, מתנשקים. פעם בהרבה שבועות אנחנו מקיימים יחסי מין, אבל לא מלאים. הוא מסביר זאת בכך שצרכיו המיניים מצומצמים, בהשוואה אליי, שהצורך עדיין קיים, ולכן אינו יוזם קשר מיני. אני מאוד נמשכת אליו פיזית, והמצב הזה בינינו קשה לי.

אני אוהבת אותו ולפעמים גם מרגישה שהוא אוהב אותי. למרות חולשתו הפיזית הרַבָּה, הוא משקיע מאמץ רב בנסיעות הארוכות אליי, ואומר שאף פעם לא היה לו קשר כזה עם בת זוג. עם זאת, אני מרגישה פגועה.

לפני מספר חודשים נוצר בינו לבין אישה צעירה ונאה (בת כ־40), קשר של שיחות טלפון ו־ווטסאפים, שהוא יזם מרצון לתת לה אוזן קשבת. הוא אומר שאין לו כוונה רומנטית ואין סיכוי שיתפתח משהו. אני חולקת עליו.

כשסיפר לי על הקשר שנוצר, התנגדתי. בן זוגי הסתיר ממני את המשך קיום הקשר (שיחות טלפוניות פעם בשבוע־שבועיים, ו־ווטסאפים). כשזה התגלה לי נוצר בינינו משבר אמון קשה ועמוק. לדבריו, מה שהוא עושה מאוד משמעותי בחייו כיום, כאשר יכולותיו הפיזיות מועטות ואינן מאפשרות לו לעסוק בכל הדברים שאהב ועסק בהם בעבר. הוא אומר שהתכוון שגם אני אקח חלק בקשר הזה, אשוחח איתה, פרויקט משותף לשנינו.

אני לא יכולה, למרות שניסיתי, להכיל את הקשר הזה. הוא מתיישב אצלי על פצעים ישנים ועל החֶסר העצום שיש לי בזוגיות שלנו.

בוויכוח האחרון בינינו בנושא אמרתי שהוא חייב לבחור, היא או אני. ואז הוא ניתק איתה את הקשר בהודעה טלפונית, אך עשה זאת תוך כעס גדול עליי, שבגללי הוא נאלץ לוותר על משהו שכל כך משמעותי עבורו. הוא רוצה שנמשיך להיות ביחד ולכן עשה בחירה. גם אני רוצה בכך. אבל לאור כל הנאמר עד כאן, אני מתלבטת אם להמשיך את הקשר הזוגי שלנו, או לסיימו.

אתם מקיימים זוגיות יפה במסגרת היכולות המוגבלות של בן זוגך וחבל לוותר עליה, אלא אם כן מגבלות אלה מתסכלות אותך במידה רבה מדי. הנכונות שלו לוותר על ה"נעזרת" שלו מעידה על חשיבות היחסים ביניכם מבחינתו.

לי נראה נכון יותר שתסירי את התנגדותך לניהול הקשר שלו עימה, באם הדיבור ביניהם לא בא על חשבון הזמן שלכם ביחד, כיוון שהוא מוסיף לתחושת המשמעות של קיומו כגמלאי, המחפש עוד תוכן בחייו.

בינתיים, אל תוותרי על היחסים עימו, אלא אם כן תרגישי שהוא פוגע יותר משהוא תורם לך. בסופו של דבר, המאזן הרגשי הוא כרגע, וגם בעתיד, רק שלך - ובכל רגע תהיי חופשייה לבחור שוב מה עדיף לך.