יש לי בת, 29, בראש קבוצת אל־הורות, לא רוצה להתחתן ולא רוצה ילדים, היא גרה איתנו. בעלי נכה סיעודי אחרי אירוע מוחי עם מטפל צמוד בבית. הבת נוהגת לפזר את חפציה בכל הבית, יש ערימת כביסה על כיסא במרפסת, עד שהיא מקפלת לוקח חודש.

היא נוהגת להכין לעצמה אוכל ואינה שוטפת את הכלים אחריה. כאשר אני מעירה לה היא צועקת עליי. היום ברוב חוצפתה הרימה עליי כיסא עם צרחות איומות, זרקה את הנס קפה שהכנתי לעצמי והעוגה שהנחתי לאכול.

אין לה חברות שמגיעות אליה, היא בקשר עם מישהו שהפסיקה מזמן להיפגש איתו. היא בעצמה אומרת שהיא לא אוהבת אנשים. כאשר אנו במצב של לא רבות, היא רוצה שאשמע בקולה, היא חסרת סבלנות להסביר משהו בטענה שאני מטומטמת ולא קולטת והיא לא מוכנה לחזור על מה שאמרה. היא יוצאת מהבית מבלי לומר שלום ונכנסת בביקורת עליי למה אני לא פותחת לה את הדלת, נכנסת בעצבים למה אני לא קמה לפתוח לה את הדלת. הגעתי למסקנה שהיא חסרת תקנה, אי־אפשר לתקן אותה, ולצאת מהבית היא לא רוצה, היא תלויה בנו ומכריזה שתמשיך לחיות ולמרר לנו את החיים.

מה דעתך על התנהגות הזאת? לי קשה מאוד לקבל אותה כבתי עם החוצפה הנוראית שלה, עם הצרחות שלה, עם האל־הורות שלה וחוסר המוכנות לעזוב את הבית וללכת לקראתנו. אני התייחסתי בכבוד להוריי, לא צרחתי, עזרתי בעבודות הבית, אוהבת ילדים, רציתי ילדים משלי.

מה דעתך? איך עליי לנהוג כלפיה?

אם אתם רוצה לטפל בבעיה שלכם באופן רציני, אתם חייבים לקבל ליווי של איש מקצוע (פסיכולוג או עובד סוציאלי), שיעזור לכם ליצור גבולות עם בתכם, כך שלא תרשו לה להשפיל ולשפוט אתכם. ליווי כזה ייתן לכם אומץ לעמוד מולה תוך הכרה בזכויותיכם, כולל להבין שהבית שלכם שייך לכם ולא לה. אם היא איננה מוכנה לקבל את חוקי הבית, שפירושם (נניח) לסדר אחריה ולהתנהג בנימוס אלמנטרי, תגרמו לה לעזוב את הבית ששייך לכם ולא לה. כדי להגיע למצב הזה אתם חייבים להחליט על שיתוף פעולה הדוק בין שניכם, על אף נכותו של בעלך, כדי שלא תנצל שום סדק וכדי שלא תתמרן את אחד משניכם לחמול עליה באופן שיחליש אתכם.

החלטותיה לגבי הורות או אל־הורות הן כבר עניין פרטי שלה. אל תתערבו ואל תתווכחו עם ההחלטות שלה לגבי חייה הפרטיים והעתיד שבו היא בוחרת. אולם לגבי ההתנהגות בבית, אל תפחדו להחליט שאם היא לא משנה את התנהלותה זכותכם להרחיק אותה מביתכם. כן, אתם חייבים להיות תקיפים, כולל להגיע למצב של החלפת מנעול הבית מבלי שהיא תקבל מפתח. כולל מצב שבו היא תהיה "הומלסית".

אתם חייבים לעמוד מולה באומץ, לא לפחד מהאיומים, לא לפחד להזמין משטרה במקרה של אלימות, לא לפחד מפתיחת תיק פלילי, לא להיבהל מניסיונות התאבדות שזה נשק יום הדין של צאצאים מניפולטיבים. אל תפחדו משום דבר.

אולם כדי לבצע את כל ההחלטות האלה אתם זקוקים לתמיכה מקצועית, שתשחרר אתכם מרגשי אשמה ותחזק אתכם. רק התחזקות שלכם תחזק אותה בבחירותיה לגבי חייה העתידיים.