תוצרת טאיוואן זו גאווה: המעצבים של מדינת-האי מציגים בירושלים

סיקור שבוע העיצוב בירושלים - בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים

בשיחת טלפון, בן צ'יו מודה שהוא כבר מתחיל להתרגש, ואפילו טיפה מתוח: אין לו מושג כיצד יקבל הקהל הישראלי את הפריטים הטאייוואניים שיוצגו ב"מסורת של איזון" (A Balancing Act), תערוכה שהפיק לשבוע העיצוב שייפתח השבוע בירושלים.

הוא דווקא ביקר כאן כבר פעמיים, ומכיר מעצבים ישראלים. איתי אהלי הוא מי שהכיר לו את ענת ספרן, המנהלת האמנותית של שבוע העיצוב, וארז טל, האוצר הראשי. "אנחנו מדינה קטנה, בונים מהר אבל מעט מחוספס", ניסה אהלי לאפיין לצ'יו את העיצוב הישראלי. עמיתו ענה לו ש"אנחנו מיקס של השפעות מארצות הברית, יפן וסין. גם ההולנדים והספרדים היו פה. לא מעט השפעות במשך השנים, אבל הן מתקיימות בהרמוניה".

כלי פורצלן שעיצבה טצאי יי צ'נג, עם אמירה אירונית על העמדתם בחלונות ראווה(צילום: Tsai Yi Cheng, A Balancing Act)

הישראלים מתייחסים אל טאיוואן כ"מזרח הרחוק", אומר צ'יו, "ומבחינתנו אנחנו במזרח אסיה, כך שהנושא של שבוע העיצוב בירושלים השנה, 'מזרח', הרגישה כמו גורל". תחילה, חשב להביא הנה משהו מסורתי; במחשבה שנייה, הבין שהוא צריך לבטא את טאיוואן של ימינו. מאז שנות ה-50, עת זכתה לסיוע כלכלי מסיבי מהאמריקאים, ידעה המדינה התפתחות כלכלית מואצת, והיום היא נחשבת למוקד טכנולוגי הודות ליכולות הייצור המפותחות שלה. במקביל לכך התפתח העיצוב המקומי, ובהדרגה קיבל סגנון משלו.

לדבריו, "בתערוכה נראה איך אלמנטים מעולמות המזרח והמערב משתלבים אלה באלה, איך מסורות זוכות לרנסאנס בזכות חומרים חדשים, איך טכניקות מודרניות משפיעות על מלאכות מסורתיות, ואיך מעצבים שואבים השראה מחיי היומיום ומתרבותם המסורתית, ונותנים להם פרשנות חדשה".

רשימת המשתתפים כוללת מעצבים צעירים ומותגים יותר מבוססים, ולדברי צ'יו, "החיבור הזה מבטא מאפיין משמעותי שלנו – האיזון, שבפילוסופיה שלנו מקבל מקום מרכזי. האנרגיה של הצ'י. אנחנו מאמינים שכשאתה מאוזן, אתה במצב טוב. אם אני צריך להגדיר את טאיוואן במלה אחת – היא תערובת נפלאה ומאוזנת להפליא".

יש לו תפקיד-מפתח ב-Taiwan Designers' Web, החברה שעומדת מאחורי שבוע העיצוב הגדול בארצו ותערוכות עיצוב טאיוואני במדינות שונות. "אנחנו בקשר עם רשת ענפה של מעצבים וחברות עיצוב, והמטרה שלנו היא לקדם את העיצוב הטאיוואני", הוא מצהיר.

במציאות גלובלית, כשכולם רואים הכל ברשתות החברתיות וכולם מושפעים מכולם, אפשר עדיין לדבר על עיצוב מקומי?

"יותר ויותר קשה להגיד על משהו שהוא ייחודי, או להגדיר עיצוב לפי מאפיינים גיאוגרפיים. ועדיין, כשעשינו את High Contrast (תערוכת עבודות מהמכון הטכנולוגי חולון, שאצר אהלי ב-2016, ס"נ), התערוכה עמדה לצד תערוכות מקומיות. וכשאתה רואה את כל התערוכות ביחד, אתה מיד רואה שהעבודות שונות מאוד אלה מאלה".

"לי, כטאיוואני, קשה להגדיר את העיצוב שלנו, אבל אנשים מבחוץ רואים ומזהים. הרבה שנים הקהל של הדברים שיוצרו בטאיוואן היה מערבי, כך שהתפתח כאן אמנם ידע רחב בטכניקות ייצור, אך לא התפתחה שפת עיצוב מקומית. הדור הצעיר כבר מסתכל על סגנון החיים הטאיוואני, על ההיסטוריה שלנו, על תרבות הרחוב. אנחנו חושבים מי אנחנו, וזה עוזר לנו להגדיר את עצמנו. אנחנו פורחים וגדלים באיטיות".

האגרטל המערבי והמזרחי נפגשים בעבודה של Kimu, ששומרת על קווי המתאר המסורתיים של הפריט - אך מציגה אותו בדרכים הפוכות לפי אופן ההחזקה שלו(צילום: Kimu Design, A Balancing Act)

עבודה נוספת של Kimu עם התייחסות לבעיה שמטרידה אנשים בכל העולם: נפנוף לגירוש החום המעיק(צילום: Kimu Design, A Balancing Act)

המחשה ישירה לכך היא האגרטל של .Kimu Design במדינות מסוימות במזרח אסיה, סידור הפרחים משקף אלגנטיות וזן, בעוד שבמדינות אחרות במערב הוא משקף רומנטיקה ואת אופיו הפראי של הטבע. "האגרטל הישן-חדש" זנח את החומריות והשימושיות המסורתיות, ומשמר רק את קווי המתאר של האגרטל האיקוני - בצד אחד בגרסתו הטאיוואנית, וכשהופכים אותו על פיו, בגרסתו המערבית.

בתשובה לאומנות העבודה המסורתית בבדיל, הדועכת בטאיוואן, עיצב קולקטיב Woo אגרטלים וקערת פירות מהמתכת הזו. הנראות העכשווית מושגת באמצעות שילוב בין טכניקות חדשות ומסורתיות. הגימור המוזהב נועד לצרוב בכלי ברכה, באופן סמלי, כמחווה לנוהג להבעיר קטורת בזמן התפילה.

כשהיא מאירה את הקונפליקט בין המסחרי לתרבותי, עיצבה טצאי יי צ'נג כלי פורצלן המבטאים אמירה אירונית על אופן העמדתם של מוצרים, שלעתים שונים זה מזה בתכלית, בחלון הראווה.

כלי הגשה מבדיל, במחווה לאומנות הנעלמת של העבודה עם המתכת הזו בטאיוואן. עבודה של קולקטיב Woo(צילום: Woo collective, A Balancing Act)

דוגמת פני השטח של כלי הפורצלן, שאותם עיצבה פילי וו טסה, לקוחה מזו של כלי הפלסטיק החד-פעמיים שרואים במסעדות דרכים בארצה. הקונטרסט בין הפורצלן המעודן והעבודה האמנותית לבין הפאטרן הפשוט לכאורה, יוצרת עניין. את הכלים האלה היא יצרה לחברת הקרמיקה הדנית "לינגבי".

מבט על כלי פלסטיק חד-פעמיים במסעדות דרכים, ביצירה מעודנת של פורצלן. עבודה של פילי וו טסה(צילום: Pili Wu Tsé, A Balancing Act)

סיפור העם הסיני על הארנב על הירח, מככב מדי שנה בחגיגות פסטיבל הירח שנערכות בסתיו. הארנב גומע מהספל ובהדרגה הופך להשתקפות ב"מים", בדיוק כפי שהירח משתקף במים.

הארנב, הירח, הספל והמים. עבודה של סאלי לין(צילום: Sally Lin-Moon Rabbit, A Balancing Act)

סיקור שבוע העיצוב בירושלים - בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים