לזמרת ריף כהן יש מתלה ארוך עם בגדים בסגנון אתני שאותם היא מכנה "ריף הישנה", פריטים שליוו אותה בשני האלבומים הראשונים שהוציאה, A Paris מ-2012 ו-A La Menthe שיצא שלוש שנים מאוחר יותר. כאן תמצאו בגדי וינטג' מאוסף גדול ששייך לאמהּ, פטריסיה כהן, ופריטי מעצבים כמו המותג הצרפתי הנודע מנוש, שעם בגדיו הופיעה כהן לא מעט.
"נגמרה התקופה של בגדים אוריינטליים שמחים. אין סיכוי שאחזור ללבוש את הסגנון הזה", היא אומרת בראיון ל-Xnet לרגל השקת Dis Moi (מצרפתית: תגיד לי), סינגל ראשון מתוך אלבום שלישי שיושק בשנה הבאה. עכשיו, לדבריה, היא בתקופה ארוכה של חיפוש עצמי, שנתמכת גם בשיר החדש שהלחינה למילים שנכתבו על ידי אמהּ (שכתבה גם את רוב להיטיה של ריף, ובהם A Paris ו-J'aime) והפיקה במשותף עם הכוכב העולה עטר מיינר, אחיו הצעיר של בעלה, מעצב בגדי הגברים הד מיינר.
כהן, 35, שהיתה ב-2011 מחלוצות הגל האתני החדש, חודרת הפעם לזירה האלקטרונית עם ביט אפריקאי בשילוב קטעי ספוקן וורד שלא תוכלו להשתחרר מהם בשמיעה שנייה. "זה שיר פילוסופי שמחפש אחר משמעות החיים", היא מסבירה, "יש פה דיאלוג בין מישהו ששואל שאלות טריוויאליות כמו מאיפה אתה בא? איפה אתה גר? מה אתה אוכל? ומישהו שעונה ונותן תשובות נונסנס ללא משמעות. המסר מאחורי כל הסיפור הוא שיש דבר שנקרא אהבה וזו תמיד דרכו של הבן אדם שנשאל. אני מרגישה ששאלות אקזיסטנציאליות מעסיקות היום רבים מבני הדור שלי, בעיקר עם עליית הרשתות החברתיות וההתנהלות בהן. האם יש משמעות למספר העוקבים? ואיפה אתה שם את הדגש בחיים שלך: האם החיים האמיתיים הם במדיה או מה שקורה לך באותו הרגע?"
השיחה עם כהן מציפה יותר שאלות מתשובות. כשהיא מדברת על חיפוש אישי, היא באמת נשמעת בעיצומו, מהרהרת בתובנות החיים או בפרשנויות שעולות מתוך מהלכים שהיא מבצעת או מילות השירים שלה. אולי זה הצורך להתחמק מהגדרות כובלות, או הרצון להישאר פתוחה לגירויים חיצוניים.
לא פלא שאת העבודה על הקליפ החדש היא עשתה עם יוצרים צעירים, בתחילת שנות ה-20 לחייהם – מהסטייליסטית בת ה-21 אודליה אטלסוביץ' ועד קבוצת הרקדנים שמלווה אותה – ולא עם בני 30 שלהגדרתה, "כל מה שמעניין אותם זה לסיים יום עבודה ולראות סדרה בנטפליקס". התוצאה: וידאו קליפ אנרגטי ועכשווי המתכתב בסגנונו עם אופנת רחוב ועם אלמנטים המהדהדים ביצירתה: מריקודי בטן שהופיעו גם בקליפ של A Paris ועד לריקודי ווגינג הזוכים בימים אלה לעדנה מחודשת.
מי שמצפה לראות בקליפ את ריף כהן הקופצנית והצבעונית, יקבל הפעם תדמית מתונה ומתוחכמת יותר מבעבר. לא שינוי של 180 מעלות, יותר זווית חדה של התכווננות. בקליפ החדש היא לובשת מכנסיים וחולצה בגזרת אוברסייז בעיצובו של הד מיינר, שעליהם יצרו חגורה שחורה רחבה בצורת איקס. לדבריה, בחגורה יש אלמנטים מעולמות הסאדו-מאזו, אך ההשראה הגיעה מחגורות קליעים ישנות של בדואים.
מגוון הדמויות שהיא מגלמת בקליפ מגיעות לשיאן בדמות סקסית שנראית כמו הלחמה בין גריימס לאריאנה גרנדה, שני קצוות של עולם הפופ, לבושה שמלת גולף צמודה באורך מיני עם הדפס מאנגה יפני ומגפי ברך מבריקים. "זאת הדמות שכולם חושקים להיות בסופו של יום", היא צוחקת, "מעולם לא התלבשתי כך, אבל פתאום הבנתי מה זה סטיילינג תרפי, כשמלבישים אותך אחרת ויש לזה אפקט שאנשים מגיבים אלייך אחרת. חברים שלי לא זיהו אותי בתמונה. לא האמינו שזאת אני. זה מעניין, כאילו, איך פתאום אני נראית כוסית? מה, לא ראיתם את הפוטנציאל?!"
מהשאלה אם היא רואה את הפוטנציאל הסקסי בעצמה, כהן מתחמקת בתשובה דיפלומטית. "אני לא יודעת עד כמה הלכתי עם זה עד הסוף, אבל נושא הזהויות וההשפעות דרך לבוש מעניינים אותי". בכלל, נראה כי למרות שהיא חיה לצד מעצב אופנה מזה עשור, היא מנהלת יחסים מורכבים עם בגדים ואופנה.
"אולי מהצד נראה שאני אוהבת להתלבש, אבל אני לא אוהבת את זה. אני טיפוס קונספטואלי שמחפש משמעות ללבוש", היא מסבירה, "אעדיף ללבוש משהו עם תדר שמדבר עם התדר שאני מרגישה. דרך הד נחשפתי לעולם האופנה 'הארד קור', מעצבים כמו מרטין מרג'יאלה, שלא יוצרים אופנה במובן הנמוך שלה, אלא אמנות קונספטואלית ופילוסופית בת זמננו".
מיינר, שסיים את לימודיו לפני שבע שנים במחלקה לאופנה וצורפות בבצלאל, סלל בשלוש השנים האחרונות את דרכו העצמאית בסצנת מעצבי הגברים הבינלאומית ומציג בקביעות מדי עונה בשבוע האופנה לגברים בפריז. השנה הוא מועמד לפרס המעצב המבטיח של תאגיד היוקרה LVMH שיוכרז בספטמבר, והיום (חמישי) צפויה להתכנס ועדת השופטים של פרס ANDAM, שמיינר הוא אחד מארבעת הפיינליסטים לפרס הגדול, הכולל, בין היתר, סכום של 250 אלף יורו לזוכה.
השניים מגדלים יחד בתל אביב את הבנים פסח בן השלוש ואיזי בן השנתיים, שנולדו בהפרש של שנה ויום. "הד הוא סוג של נביא, וגם הוא מתחבר לתדרים ולמה שקורה עכשיו. זה כמו לעבוד עם מפיק מוזיקלי מחו"ל", היא מתארת את הדינמיקה ביניהם בכל הנוגע לבגדים, "השיח איתו מפרה מאוד את סימני השאלה שלי, מה נכון, מה לא נכון. אנחנו נופלים אחד על השני. בום טראח עם הערות לפנים בלי רחמים".
הסינגל החדש הוא דריסת רגל של כהן לאחר הפסקה שלקחה לגידול הילדים. יחד עם מיינר הם מתמרנים בין פיתוח הקריירה המוזיקלית שלה לזו שלו המתקיימת על קו תל אביב-פריז. "אנחנו מתמרנים בנוכחות עם הילדים. בית ורוטינה הם הדברים שהיו לי הכי קשים, אבל אין מה לעשות, צריך לעמוד בזה", היא מסבירה.
"בסופו של דבר, אנחנו זוג שנתמך אחד בשני, ולא הייתי יכולה לעשות שום דבר בלעדי הד והוא בלעדיי. אני מרגישה שהד שמח בשבילי, וההצלחה שלו היא גם ההצלחה שלי", היא אומרת, "זה לא דבר קל ולא לכל יוצר מתאים שיחיה איתו יוצר נוסף. בשנים האחרונות הוא נהיה כוכב, וזאת התמודדות בשבילי. לא הייתי רגילה לזה עד עכשיו, אבל ציפיתי שזה יקרה. זה קורה, למשל, כשאני הולכת איתו למקום וכולם אומרים 'הד, הד, הד' ולא 'ריף, ריף, ריף'. אני חושבת שאדם אחר שעובד בעבודה שלי, אולי לא היה עומד בזה והיה מתרסק. זה ממש ביטול עצמי. כי יש גם שני ילדים, ובקושי יש זמן לעצמך, אפילו ללכת לשירותים. אבל אחד הדברים שאולי מחזיקים אותנו יחד זה שאין בינינו תחרות – אלא כבוד וחיבה הדדית".
ואיך השתנו התאומות אולסן מול המצלמות לאורך השנים?
