הבית החדש של משפחת ליברמן נמצא בשכונה ירוקה של אבן יהודה. לפניו, על החלקה המשותפת, בונים עכשיו עוד בית, כך ששביל הכניסה נראה כמו אתר בנייה, אך מעבר לדלת העץ הישנה מתגלה עולמם הרגוע והשקט של תומיק, ארז וארבעת ילדיהם (4,6,8 ותינוקת טרייה).
גג משופע וגבוה, שתחתיו קורות עץ לבנות, מתנשא מעל המטבח, פינת האוכל והסלון. בפינת הישיבה דרים יחד רהיטים ישנים וחדשים, הרבה עץ, וגם תעלת מיזוג חשופה, שמוסיפה טאץ' תעשייתי למראה הרך הכללי. במטבח ארונות חדשים לצד ארון ויטרינה ירקרק ואי ממשטח עץ גושני, שהורכב על ארונית מגירות ישנה; רהיט וינטג' שמצא שימוש ומקום חדשים.
קל לזהות את אהבתם של בני הבית לעץ. ארז נולד למשפחה של אנשי כפיים, ותמר היא נגרית. היום הם מחזיקים יחד עסק משפחתי בשם ''תומיק'', נגרייה שגם מייבאת מהמזרח רהיטים בעלי מראה טבעי ומחוספס.
לא תמיד זה היה הפוקוס של בני הזוג: תהליך ההסבה המקצועית החל עם בואו של בנם השני לעולם, לפני כשש שנים. תומיק היתה בחופשת לידה מעבודתה כפיזיותרפיסטית, ונרשמה לקורס נגרות (אצל חי פלח, בכפר נטר). זמן קצר אחרי הקורס פתחה חנות אינטרנטית, שבה מכרה פריטים קטנים שייצרה: מראות שחידשה ממסגרות ישנות, שידות ישנות ששיפצה. קצב ההזמנות הלך וגבר, וארז נרתם לעזור בעבודות נגרות, לפני יום העבודה שלו ואחריו. תומיק מספרת שכבר מגיל 12 עזר לאביו המסגר בסדנה. כשהיו זוג צעיר וגרו בדירה שכורה, נהגו לשפץ רהיטים מהרחוב. את שולחן הקפה שלהם בנה ארז, וכשהיא נדלקה על קורס הנגרות התלהב בעצמו, אבל ויתר כשטענה מולו שזו מיומנות שהוא כבר מכיר.
הוא עבד אז כעו''ד בתחום ההייטק עם משכורת בטוחה, וכשנולדה ילדתם השלישית יצא לחופשת לידה. בני הזוג שילבו טיפול בילדיהם הקטנים וטיפול בהזמנות הלקוחות, וארז קלט את הפוטנציאל במה שהוגדר עד אז כ''עסק הקטן של תומיק''. הוא החליט להצטרף לעשייה במשרה מלאה ועזב את קריירת המשפטים הנוחה לטובת עבודת כפיים וניהול נגרייה. במבט לאחור, הוא מדגיש, ההחלטה האמיצה עשתה לו רק טוב.
אחרי הצטרפותו של ארז לעסק החליטו למכור את הג'יפ שלהם כדי להתחיל לייבא רהיטים מהמזרח. בתחילה עבדו מתוך שתי המכולות שייבאו, משם התרחבו לחנות באבן יהודה, והיום הם מחזיקים בעין ורד אולם תצוגה ונגרייה המשתרעים על 600 מטרים רבועים.
הבית שלהם משקף את שיתוף הפעולה הזוגי שלהם: לה חוש אסתטי מפותח וחלומות, הם מעידים, והוא המוציא לפועל. היא מציינת את ארון הוויטרינה הירוק, שכל המטבח תוכנן סביבו, והוא מספר על שטיח שהתעקשה לקנות לבית עוד לפני שידעו מה יהיה גודל הסלון. מאחר שרהיטי עץ ישנים דורשים התאמה לתכלית חדשה, הוא מוסיף, גם כשיש קושי טכני – ימצא פתרון.
למשל, הרעיון להשתמש בשידת מגירות ישנות לניירות שרטוט כבסיס לאי ואחסון למטבח. איך הופכים את המגירות הרחבות והנמוכות, שהותאמו לצרכי משרד, לרהיט שימושי למטבח? ארז חיבר כל ארבע מגירות לאחת, והוסיף מנגנון של טריקה שקטה.
כמעט את כל רהיטי העץ בבית הם בנו בנגרייה המשפחתית, בעזרתם של ארבעת עובדיהם: שולחן הקפה, שולחן האוכל, האי במטבח, המיטה הזוגית, וגם מיטת קומתיים משולשת, כדי שהילדים יוכלו לישון כולם ביחד. ארונות הכיור בחדרי הרחצה מבוססים על שידות ישנות שחודשו, ודלתות העץ הגדולות נאספו בשנים האחרונות ונשמרו לטובת הבית. בכמה מקומות ארז חיפה את הקירות בקורות עץ, תוספת שמחממת את האווירה. למרגלות הספרייה שבנו בסלון מונחים בולי עץ המיועדים לקמין (בחוץ יש קמין נוסף). "בארוחות הערב קל לערבב בין דיבורי העסק והמשפחה'', אומרת תומיק, "אבל אני מקפידה לא ליפול למלכודת הזו''.
לבית, שתכננה האדריכלית מיכל כלב, שתי קומות: בהמשך קומת הקרקע חדר משחקים, פינת עבודה וחדר רחצה. בעתיד, כשהילדים יגדלו, מתכננים בני הזוג להפוך את האזור הזה ליחידת הורים. בקומה העליונה ישנם שלושה חדרי שינה, שני חדרי רחצה וחדר ארונות. בדרך כלל הרהיטים נכנסים פנימה בסיום הבנייה; כאן היה תהליך הפוך, והרבה מהתכנון נעשה סביב הרהיטים (למשל, פתחים שהוגדרו לפי מידותיהן של דלתות העץ הישנות).
באופן טבעי לו, ארז לקח על עצמו את תפקיד הקבלן. לא היה קל לשכנע בעלי מקצוע דעתנים ליישם רעיונות בלתי שגרתיים, הוא מספר. למשל, ההחלטה להשאיר את רצפת הבטון המוחלק ללא חריצי חלוקה ליחידות, על אף הסדקים שמבצבצים בה עם הזמן; או ההחלטה לסיים את ריצוף חדר הרחצה מעבר לו, בחיבור עם המבואה שמשמשת כחדר עבודה. מהמסגר ביקשו פרופיל בסגנון צרפתי, שבו החלק התחתון של החלונות גבוה מהרגיל, ואף הכינו לו דגם מעץ, עד שהתרצה לנסות.
"כשבונים בית מגיעים עם הרבה פנטזיות ורעיונות", הם מסכמים את תובנותיהם מהבנייה, שארכה שנה וחודשיים, ''אבל אם אין מספיק נחישות מול המתכננים ובעלי המקצוע, ואם אין די ידע והבנה טכנית – קל להיכנס לשטאנץ קיים". אחרי שנתיים של בנייה מקבילה – של העסק ושל הבית – הם מרגישים שהגיעו לנחלה. בינתיים.
- סטיילינג לצילומים: דיאנה לינדר
-----------------------------------------------------------
לחצו על התמונה לעוד בית שמבוסס על הנגרייה המשפחתית:
