שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יתוש, שושנת יריחו וסקביאס: איך לטפל בעקיצות הקיץ
    אם גם אתם או ילדיכם מתגרדים בלי הפסקה, אתם לא לבד. הקיץ הגיע ואיתו כמדי שנה גם מכת העקיצות. איך אפשר לטפל בהן, מה הסכנות ומתי לגשת לרופא?

    הקיץ בעיצומו ועמו גם מכת העקיצות והגירודים. במרבית המקרים, אין מדובר בסכנה בריאותית, אלא במטרד שיכול "לשגע פילים" ולגרור גירודים עזים. אלא שבמקרים מסוימים, מתפתח זיהום משני הדורש טיפול אנטיביוטי דחוף, או תגובה אלרגית שעלולה להוביל לסכנת חיים.

     

    אלה העקיצות הנפוצות, האשמים המרכזיים - ומה מומלץ לעשות כדי למנוע הידרדרות.

     

    קיראו עוד:

    החברה שהמציאה כיפת ברזל נגד יתושים

    רק לא לגרד: להגן על העור מעקיצות יתושים

    למה עקיצת יתוש מגרדת?

     

    עקיצת יתושה

    זו אולי הפגיעה הקשה ביותר במהלך הקיץ. לרוב מדובר בגרד קל החולף בתוך ימים ספורים, אולם לעיתים העקיצות עלולות להתבטא בנפיחות, ואפילו זיהום.

     

    עקיצות "משגעות פילים" . עקיצת יתושה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עקיצות "משגעות פילים" . עקיצת יתושה(צילום: shutterstock)

     

    כף תטפלו:

    1. הקפידו שלא לגרד את אזור העקיצה ומנעו מהתינוק או הילד לגרד את האזור. כל גירוד עלול לפצוע את האזור ולהחדיר חיידקים לפצע, לגרום לזיהומו עד כדי סכנה.

     

    2. אם מתפתחת תגובה אלרגית, כלומר גרד עז, אדמומיות או נפיחות באזור, תוכלו לבקש מהרופא מרשם לסירופ פניסטיל (המינון לרוב הוא טיפה לכל ק"ג משקל למנה אצל תינוקות וילדים מעל גיל שנה).

     

    3. במקרים של גרד עז ניתן למרוח על אזור העקיצה גם משחת קורטיקוסטרואידים המפחיתה מהגרד (דוגמת "אלוקום") הניתנת במרשם רופא.

     

    4. יש לסמן את אזור האדמומיות בעקיצה. אם האדמומיות הולכת ומתפשטת או שמופיעים סימני קוצר נשימה, הקאות, נפיחות בגפיים בשפתיים או בלשון – יש לפנות מיד לחדר המיון.

     

    מי עוקץ - יתוש או יתושה, ולמה דווקא אתכם? צפו:

     

     

    דבורים וצרעות

    עקיצות דבורים וצרעות אינן מהוות סכנה, אלא במקרים של רגישות יתר לחיה העוקצת, ריבוי עקיצות או עקיצה באזור הגרון. הסימנים לעקיצות הם פשוטים וביניהם אדמומיות, כאב מקומי, נפיחות או בצקות, העלולות להתפתח לבעיה מערכתית.

     

    במקרים הקשים יותר יופיעו קוצר נשימה, פריחה כללית, גירוד, כאבי ראש וירידה בלחץ דם.

     

    איך מטפלים?

    1. שטפו וקררו: אם התגובה אינה חמורה, הטיפול הוא שטיפת הפצע עם מים וסבון, הוצאת העוקץ על ידי גירוד עדין (על ידי להב ובצורה מאוזנת) וקירור מקום העקיצה.

     

    2. אם אזור העקיצה מגרד: היעזרו במשחה נגד גירוד ובמקרים קשים יותר פנו לייעוץ רופא.

     

    3. במקרה של איבוד הכרה: אם החולה איבד את הכרתו יש לבצע החייאה, להזעיק צוות מד"א ולפנות לבית החולים.

     

    שטיפת ידיים (צילום: shutterstock)
    שטיפה בסבון ומים יכולה להקל על העקיצה(צילום: shutterstock)

     

    שושנת יריחו: עקיצת זבוב החול

    כאשר פצע העקיצה אינו מתרפא בתוך 3 שבועות, וכולל גם הפרשה מוגלתית או כאבים עזים, יש לפנות לרופא עור בחשד להדבקה בשושנת יריחו (לישמניה).

     

    המחלה נקראת "לישמניאזיס עורי", וביטויה הקליני הוא נגעים הפוגעים במראה החיצוני, מוכרת כאמור גם בשמות העממיים "שושנת יריחו" ו"חבורת יריחו".

     

    היא מוכרת בישראל מאז שנת 1949 ומועברת על ידי שני מיני טפילים המדביקים את בני האדם דרך זבוב החול. הטפיל נישא על ידי המכרסמים, פסמון ומריון או שפנים. 

     

    סוגי הטפילים וזמן החלמתם:

    נגעי לישמניה עורית הנגרמים על ידי הטפיל "לישמניה מייג'ור", יחלימו ברובם בתוך 12-6 חודשים.

     

    נגעים הנגרמים על ידי "לישמניה טרופיקה".  ברוב המקרים ההחלמה תתרחש בתוך 24 חודשים. לעיתים מדובר גם בנגעים קשים, מודלקים ומכאיבים, שדורשים אשפוז תחת טיפול תרופתי לתוך הווריד וטיפולי אלקטרותרפיה או לייזר.

     

    על מסלול ההדבקה:

    הטפיל מסוג L.tropica הגורם למחלה שוכן סביב הכנרת, גב ההר ביהודה ושומרון, מרכז הגליל ובקעת הכנרת, הטפיל השני הגורם למחלה - L.major קיים בבקעת בית שאן, בנגב המערבי, בהר הנגב ובערבה. המחלה קשה מאוד לטיפול, ודורשת פעמים רבות אשפוז לצורך קבלת עירוי לווריד.

     

    מסלול ההדבקה בלישמניה מתחיל בטפיל הלישמניה העובר לשפני הסלע (לישמניה טרופיקה, באזור השומרון וצפון הארץ) או פסמונים (לישמניה מייגו'ר באזור הדרום) על ידי עקיצת זבוב החול. הזבוב מחדיר לתוך שפן הסלע או הפסמונים טפילים והופך אותו למאחסן.  הטפיל מתרבה בגופו של שפן הסלע. הזבוב עוקץ שוב את שפן הסלע, שואב ממנו טפילים, עוקץ את בני האדם ומחדיר אליהם את הטפיל.אזור העקיצה הופך דלקתי וכואב מאוד.

     

     

    יתוש (צילום: shutterstock)
    אינו מסכן חיים אך כואב מאוד. זבוב המעביר את טפיל שושנת יריחו(צילום: shutterstock)

      

    לישמניה עורית הנפוצה בישראל אינה מסכנת חיים, אולם כאמור גורמת לכאב רב, פצע קשה לטיפול ומותיר פעמים רבות צלקת על העור.מרבית העקיצות בישראל אינן של זבוב החול, והן חולפות תוך מספר ימים. במקרה של נגע שאינו מתרפא בתוך כשבועיים, מכאיב ומפריש נוזל עכור, יש צורך להגיע לרופא.

     

    כיצד מאבחנים לישמניה?

    במקרה של חשד לנגע לישמניה, רופא נוטל דגימה מהנגע שנשלחת למעבדה לזיהוי הטפיל, לבדיקה הנקראת PCR.

     

    מדובר בבדיקה רגישה ומדויקת המאתרת את המטען הגנטי של הטפיל. הבדיקה לא מתבצעת בקופות החולים, אלא במספר מרכזים רפואיים בארץ ובהם מחלקות העור בבתי החולים תל השומר, שניידר, הדסה וסורוקה. התשובה מתקבלת תוך מספר ימים.

     

    היכן אתם עלולים להידבק בשושנת יריחו? צפו:

     

    צילום: אלי סגל

    צילום: אלי סגל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כך תטפלו

    טיפולים המקובלים בישראל כוללים טיפולים מקומיים במרפאות עור או מרפאות מטיילים, וטיפולים סיסטמיים בעירוי לתוך הווריד.

     

    הטיפולים המקומיים הם:

    הזרקת התרופה Pentostam לתוך הנגע, אחת ל-1 עד 3 שבועות. מדובר בטיפול כואב שאינו מתאים לילדים.

     

    מריחת המשחה LeshcutanR פעמיים ביום למשך כשלושה שבועות. תופעת הלוואי בטיפול זה כוללת גירוי של העור וגרד עז. טיפול זה אינו מתאים לנגעים בפנים, מאחר שהוא יוצר דלקת עור.

     

    צריבת הנגעים בחנקן נוזלי, אחת לשבוע, למשך 20 שניות בכל פעם. נדרשים מספר טיפולים בהתאם לגודל הנגע. טיפול זה יכול לגרום לצביעה של העור ואינו מתאים לטיפול בנגעים בפנים או לטיפול בילדים.

     

    חשיפה למנורות אור אדום. טיפול זה כולל 4 עד 10 טיפולים בהפרש של שבוע עד שבועיים בין הטיפולים.

     

    הטיפולים הסיסטמיים כוללים מתן עירויי תרופות במסגרת אשפוז מלא או אשפוז יום במחלקת עור. במקרים מסוימים ניתן טיפול בכדור Impavido במינון של 150 מיליגרמים ליום למשך חודש. טיפולים אלה ניתנים רק במקרים קשים, וכוללים תופעות לוואי רבות.

     

    תרסיס נגד יתושים (צילום: shutterstock)
    אפשר להתגונן בפני העקיצות באמצעות תכשירים(צילום: shutterstock)

     

    סקביאס

    חרק הסקביאס, ובשמו הרפואי סרקופטס סקאביי, הוא אחד הנפוצים ביותר בעולם, ומתפשט במהירות  במגע של עור בעור, או באמצעות מגע עם בגדים עליהם הסקביאס או כלי מיטה.

     

    כשהחרק מחוץ לגוף, הוא אינו שורד יותר מ-48 עד 72 שעות. אולם על גוף האדם, נקבת הסקביאס עשויה להאריך ימים עד חודש. במהלך זמן זה היא מטילה ביצים (לעתים על העור עצמו ולעתים היא חופרת ומטילה מתחת לעור), מהם בוקעים זחלי הסקביאס.

     

    תנועת הסקביאס בתוך העור ועליו, גורמת לגרד עז הדומה לתגובה אלרגית במראהו: "איים" של נגעים אדומים מורמים מעט מעל פני העור. גם נוכחות הביצים אותן הטילו נקבות הסקביאס על העור, גורמות לתגובה אלרגית עזה המביאה לתחושת גרד קשה.

     

    בתוך ארבעה עד שישה ימים מרגע ההדבקה, מתחילים הסימפטומים להופיע. על העור יופיעו נגעים הנראים כמו חצ'קונים או חורים זעירים על העור, במיוחד בין האצבעות, על קפלי עור בזרועות, במרפקים, בברכיים, על הפין, השדיים או הכתפיים.

     

    הנגעים גורמים לגרד עז בכל הגוף, במיוחד בלילה. תחושת הגרד העז גורמת לנדבקים, איך לא, לגרד את הפצעים, ובכך לגרום להדבקה נוספת (הדבקה שניונית) גם בחיידקים.

     

    חרק הסקביאס הוא אחד הנפוצים בעולם, מתפשט במהירות במגע של עור בעור (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    חרק הסקביאס הוא אחד הנפוצים בעולם, מתפשט במהירות במגע של עור בעור(צילום: shutterstock)

     

     

    קיימות כמה תמיסות לטיפול בסקביאס, אותן יש למרוח מכף רגל עד ראש לפני השינה, למשך שמונה שעות. לאחר מכן נדרש הנדבק להתקלח ולהסיר מעליו את שיירי התמיסה. הטיפול בתמיסה נדרש גם כעבור שבוע עד 10 ימים, כדי לוודא השמדה של כל חרקי הסקביאס.

     

    גם לאחר הטיפול, עשוי להימשך הגירוד גם שבועיים עד שלושה אחר כך, אולם אין זה אומר שהאדם עדיין נגוע. הרופא עשוי לרשום תרופות נוספות כדי להקל על תחושת הגרד העז.

     

    כל הבגדים, כלי המיטה והמגבות של אדם נגוע צריכים לעבור שטיפה במים רותחים מיד עם האבחנה, משום שהחרק נוטה לשהות גם עליהם. מאחר שהחרק מדבק ביותר ועובר בקלות מאדם לאדם או מביגוד לאדם, גם בני משפחה שהיו במגע קרוב עם האדם הנגוע, ובני או בנות הזוג צריכים לקבל טיפול כדי למנוע הדבקה מחודשת.

     

    פשפש המיטה

    חרק נפוץ ביותר בישראל שחוזר להטריד בשנים האחרונות. הוא נפוץ בעיקר במקומות בעלי היגיינה ירודה כמו מעונות, בתי סוהר, בתים מוזנחים, מגורי חיילים, רהיטים ישנים ברחוב וגם בתי מלון וצימרים.

     

    פשפש המיטה נפוץ בכל עונות הקיץ, וסימני ההדבקה כוללים עקיצות על הגוף מהתגובה האלרגית שהפרישו בעת מציצת הדם, וכתמי דם על המיטה.

     

    בתוך כך עלולים להימצא נשלים בגוון חלודה על גבי המזרן. הפשפש אינו יכול לחיות על גוף האדם, והוא מתחבא לרוב בתוך המזרן, בין קפליו ואפילו בשקעי חשמל, סדקים בקירות או באזור המשקופים. העקיצה מתרחשת לרוב בשעות הערב.

     

    מאחר שהפשפש אינו יכול לחיות על גוף האדם, הדרך להיפטר מהמטרד היא באמצעות הדבקה של הבית, שאיבת כלי המידה, והקפדה לא להכניס הביתה רהיטים ישנים שלא עברו ניקוי או שאיבה.

     

    הטיפול בגרד עצמו הוא הימנעות מגירוד אזורי העקיצה למניעת זיהום משני, תרופות אנטיהיסטמיניות ובמקרה הצורך גם משחת קורטיקוסטרואידים.

     

    מתי לפנות לרופא?

    עקיצה המלווה בחום גבוה מעל יומיים.

    • גרד עז שאינו מוקל על ידי טיפול במשחה מקומית
    • עקיצה מפרישה מוגלה או מלווה בכאבים עזים.
    • קוצר נשימה, נפיחות בשפתיים בלשון או בגפיים או הקאות

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מתגרדים בלי הפסקה? כך תטפלו בעקיצות הקיץ
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים