כמעט כל מי שגילה עניין כלשהו בבודהיזם כבר נחשף לג'ק קורנפילד, האיש שעומד מאחורי רבי מכר עולמיים כמו "הלב הנבון" ו"דרך הלב". אלה שלא קראו את הספרים שלו, ודאי ראו אותו בתוכניות טלוויזיה פופולריות כמו זו של אופרה ווינפרי. קורנפילד, בן 74, הוא ד"ר לפסיכולוגיה קלינית ממוצא יהודי ומורה לוויפאסנה בתנועה הבודהיסטית האמריקאית, ורבים מספריו נעים על הגבול הדק שבין הפסיכולוגיה המערבית על מחקריה לפסיכולוגיה המזרחית על תובנותיה.
בצעירותו הצטרף לחיל השלום ונשלח במסגרת השירות לתאילנד, שם פגש את אג'אן צ'ה, אחד המאסטרים החשובים בעולם למדיטציה, ובהמשך היה גם תלמידם של מאסטרים בכירים נוספים. מאז 1974 הוא מלמד מדיטציה ברחבי העולם ונחשב לאחד הראשונים שהציגו, והנגישו, את תורת המיינדפולנס הבודהיסטית לתרבות המערבית.
ספרו החדש "אין זמן טוב מההווה - למצוא חופש, אהבה ושמחה במקום שבו אתם נמצאים", יצא החודש לאור בעברית בהוצאת מודן. גם בספר הזה מזמין אותנו קורנפילד לצאת איתו למסע רוחני שנועד לשחרר אותנו מכבלי הסבל וללמוד לחמול ולאהוב, ומשלב סיפורים ואנקדוטות עם תרגולים ממוקדים כמו "מדיטציית הלב האוהב", "היפתחו לאל־זמניות", "חמלה" ועוד. לרגל צאת הספר ולטובת אלה שטרם נחשפו לתורת המחשבה שלו, הנה מבחר ציטוטים של קורנפילד מתוך ספריו וראיונות שנתן לתקשורת האמריקאית במהלך השנים.
1. החיים מלאים ביופי לצד הצער והסבל
"אם אנחנו רואים את העולם כמקדש, שהוא מעין שלוחה של החיים הרוחניים, אז הוקרת התודה מגיעה באופן מיידי וטבעי. ניתנה לי האפשרות המדהימה לחוות את העולם הזה כבן אדם – ומובן שהאינטרקאציה האנושית כוללת בתוכה אינסוף צער וכאב, '10,000 רגעי אושר ו־10,000 רגעי צער', כפי שאומר הספר 'טאו טה צ'ינג' (ספר החוכמה הסינית – ח"ג). אבל עם זאת, יש לנו זכות לחוות את צבע הלבנדר של השקיעה, את טעמה של מנדרינה בפינו ואת היופי עוצר הנשימה של החיים שנמצאים סביבנו, לצד הצרות שלהם.
"אנחנו יכולים ללכת לאיבוד בתוך מצב של תודעה מוקטנת, מה שנקרא בפסיכולוגיה הבודהיסטית 'גוף הפחד', מה שמביא לנו ולאחרים סבל – או שאנחנו יכולים להביא לחיים איכויות של אהבה והערכה, שלהן אני אקרא 'הוקרת תודה'. עם הוקרת התודה הזאת מגיע סוג של אמון. המשורר פבלו נרודה כתב: 'אתם יכולים לקטוף את כל הפרחים, אבל אתם לא יכולים לעצור את האביב'. החיים ממשיכים ליצור את עצמם ולהציג לפנינו נסים מדי יום".
2. התודעה היא המפתח לחופש
"הזן מאסטר סוזוקי רושי קורא לאנשים שמתחילים לתרגל מיינדפולנס Beginner's Mind (תודעה של מתחילים – ח"ג). לתרגל מיינדפולנס זה אומר לראות את העולם מנקודת מבט רעננה בלי ללכת לאיבוד בתוך התגובות והשיפוטיות שלנו. כשאנחנו מתחילים לראות את העולם בבהירות, אנחנו מתחילים להיות מסוגלים להגיב (Respond) אליו ולא רק לפעול (React).
"אני אוהב לתרגם את המילה 'מיינדפולנס' כ'תודעת אהבה'. תודעה שיודעת מה זה להיות נוכח וגם מוסיפה לכך איכויות של חמלה, אהבה וטוב לב. טיפוח של התודעה - שמדעני המוח כבר הראו במחקרים בשני העשורים האחרונים שהוא יכול להביא להחלמה נפשית ופיזית – מאפשר לנו להיות נוכחים בתוך הגוף שלנו, עבור האדם שנמצא מולנו ועבור החיים שניתנו לנו. הרחבת התודעה והוקרת תודה מזינות זו את זו – טיפוח של הוקרת התודה בחיינו עוזר לנו להפוך למודעים יותר לחיים שסביבנו ולנסיבות שבהן אנחנו פועלים".
3. אפשר למצוא הוקרת תודה גם בתוך הקושי
"אני זוכר את המאסטר שלי למדיטציה בג'ונגלים של תאילנד, שנהג מדי פעם לשאול: 'איפה למדת יותר חמלה? איפה הלב שלך גדל והחכים – רק בזמנים הטובים או במהלך קשיים?'. יש תרפיה יפנית באוריינטציה בודהיסטית שנקראת נאייקאן, ואחד משלבי האימון הוא להשקיף על חיינו ולזכור את כל הדברים שאנחנו מוקירים תודה עבורם - גם דברים שהיו קשים ולימדו אותנו שיעורים. גם כשמדובר באנשים שהיו קשים עבורנו, לפעמים בני המשפחה שלנו – להוקיר תודה על כך שיש לנו משפחה ושהם פשוט נמצאים כאן.
"ואם מדברים על הוקרת תודה, בקבוצה שלימדתי לאחרונה היה אדם שדיבר על בנו וכלתו, שהפכו למכורים לסמים. הם היו מכורים עד לרמה כזאת שהאיש הזה ואשתו, הסבא והסבתא, נאלצו לקחת את הילדים של בנו ולגדל אותם. אחרי רגע של ייאוש גדול הוא התחיל לתרגל הוקרת תודה כדי לבדוק על מה בתוך הסיטואציה הזאת הוא יכול להיות אסיר תודה. הוא גילה שהוא יכול להיות היה אסיר תודה על כך שיש לו נכדים, שהילד שלו וכלתו עדיין בחיים ושהם שוקלים ללכת לגמילה. הוא הוקיר תודה עבור העומק והחמלה שגילה בתוך הדרך הזאת, ואמר שבזכות היכולת להוקיר תודה, הוא היה מסוגל לשאת את הקשיים ולהביא לתוכם אהבה, חמלה וחסד".
4. האושר לא נמצא בחומר
"בין אם מדובר בצרכנות יתר ובין אם בשימוש בחומרים ממכרים או בשמירה על עצמנו עסוקים, או להיות און ליין כל הזמן או לעבוד 80 שעות בשבוע - יש לנו דברים ששומרים עלינו עסוקים. זאת משום שבדרכים מסוימות התרבות שבה אנחנו חיים רוצה לשמור אותנו עסוקים בעצמנו ולא להתבונן סביבנו יתר על המידה, כדי שלא נראה מאבקים של אנשים, חוסר צדק, ייאוש כלכלי, רעב ושינויים באקלים.
"מה שברור בעיניי הוא שאין שום דבר חיצוני – שום מחשבים, ננו־טכנולוגיה או ביוטכנולוגיה וכל שאר הדברים הנפלאים שפיתחנו – שיכול להציל אותנו מגזענות, ממלחמות ומהרס הסביבה. ההתפתחויות הטכנולוגיות האלה חייבות להיות מלוות בטרנספורמציה של התודעה האנושית, כדי שנבין שאנחנו תלויים באוויר שאנחנו נושמים ובאנשים בארצות אחרות ממש כשם שהם תלויים בנו. אנחנו שזורים זה בזה, כפי שאמר ד"ר מרטין לותר קינג. כשאנחנו רואים את זה, אנחנו מתחילים להבין שהערך של החומר והצורך להשיג עוד ועוד ממנו הולך ונעשה ריק יותר ויותר - והוא לא מספק את הלב.
"כשאנחנו מתבוננים על מה שסיפק אותנו בשבוע, בחודש או בעשור האחרון – אלה היו הקשרים, האהבה והפתיחות של חיינו, המקומות שבהם טיילנו והאנשים שפגשנו. כשאנחנו מבינים את זה, אנחנו יכולים להתחיל לחיות עם מיינד שקט יותר ועם לב פתוח יותר, ועם תחושת סיפוק שנובעת מתוך עצמנו. הסיפוק שנמצא בעצם הווייתנו".
5. אנחנו לא הגוף שלנו, אנחנו הרוח שבו
"שואלים אותי לא מעט: 'מה זה אלוהים?' אני לא נוטה להשתמש במילה 'אלוהים', כי המילה הזאת מתערבבת עם דימויים של כנסיות ואפיפיור או בית כנסת או מסגד. העולם הזה קדוש, והרוח שיצרה את העולם הזה, הרוח המסתורית הזאת, היא זו שגם מביאה אותנו לחיים. אם הייתי משתמש במשהו כדי להגדיר את אלוהים, זו הרוח הקדושה הזאת שמחברת את הכל.
"כששואלים אותי מה זו נשמה, זו כבר שאלה הרבה יותר מסתורית ונפלאה. כשאני מסתכל במראה, אני שם לב שהזדקנתי. קצת יותר קמטים, קצת פחות שיער. אבל הגוף הזה הוא לא מי שאנחנו. מי שאנחנו הוא הרוח שנולדה בתוך הגוף הזה, הרוח ששומעת את המילים ומרגישה את הבריזה. מי שאנחנו על־זמני ובלתי מוגבל על ידי הגוף הזה. אם רוצים להשתמש במילה 'נשמה' כדי להגדיר את זה, זה בסדר גמור".
6. בלי מחשבות על העבר, בלי פנטזיות על העתיד
"הנצח כבר כאן, חי תמיד סביבנו ברגע הנתון. מיינדפולנס מזמינה אותנו לחזור לכאן ועכשיו, לרגע ההווה, במקום להיות קבורים במחשבות על העבר שכבר אינו קיים או בפנטזיות על עתיד שטרם הגיע. ברגע הנתון, ההווה, אנחנו לומדים לראות בבהירות ובאדיבות.
"עם כוחה של המיינדפולנס אנחנו יכולים להפוך לנוכחים באופן מלא ליופי הבלתי נתפס ולטרגדיה הבלתי נמנעת שמרכיבים את החיים האנושיים. אנחנו יכולים לחבק אותם בכבוד ולהתייצב לחיים שהוענקו לנו. שימו לב שכשאתם פתוחים לעולם, אחרים נרגעים סביבכם ומורידים את ההגנות שלהם. אפשרו לעצמכם להיות סקרנים, אוהבים ודואגים לאחר. למדו לראות בדרכים חדשות, אף פעם לא מאוחר לפתוח את הלב והראש שלכם".
7 . הלב יכול להפוך לאזור של שלווה
"בשנים שבהן לימדתי אנשים, מצאתי שחשוב לעצור פעם ביום באופן מכוון ולקחת 5, 10 או 15 דקות רק כדי להיות עם עצמנו, להשקיט את המוח ולהקשיב ללב שלנו. אנחנו עסוקים כל כך, שאנחנו מאבדים את הקשר עם עצמנו. זו יכולה להיות ישיבה בחוץ בטבע, או מציאת פרקטיקה פשוטה של מדיטציה, שמשתמשת באיכויות של אהבה ומודעות לגוף שלנו.
"כשאנחנו הופכים את הלב שלנו לאזור של שלווה, זה משפיע על כל מי שבא איתנו במגע - הפקיד בדואר, המוכר בחנות, האנשים ברכבים לידינו בכביש. הם מרגישים את זה, זה מתוקשר איכשהו באמצעות ההוויה שלנו. אם נעשה קצת מהתרגול הפנימי שהמדיטציה או השקטת המיינד מאפשרות לנו, אנחנו יכולים לצאת מחוסר הסבלנות והשיפוטיות ולהבין שאנחנו בסך הכל בני אדם, וכך אנחנו יכולים להסתובב בעולם עם לב פתוח יותר".
7 שיעורים חשובים ממסעות בעולם עם הדלאי לאמה, הקליקו על התמונה:
