אבל אלה וגם אלה, יידעו להעריך. להעריך את הטכנולוגיה, את העיצוב, את איכויות הגימור, את הביצועים. כי אומרים, שעולם הרכב ניצב כיום בפני מהפכה שדוגמתה לא נראתה מאז הופיעו המכוניות הראשונות, בשלהי המאה ה-19. אומרים, שבעוד רגע ייסעו כאן כלי רכב חשמליים, אוטונומיים, משעממים. כאלה שרק ייקחו אתכם מנקודה לנקודה בלי רעש, זיהום אוויר או תאונות. אומרים גם, שעידן המכונית בבעלות פרטית נמצא לקראת סופו. שעניינים כמו ביצועים או עיצוב ייזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה המוטורית.
אז אומרים. בינתיים, המכוניות רק הולכות ומתפתחות, משתכללות, מתעצבות להפליא והופכות לבטוחות, נוחות, חסכוניות ועתירות ביצועים. קחו למשל את הליין החדש של ב.מ.וו, שהוצג לאחרונה גם בישראל. תמצאו שם את מכונית הסלון היוקרתית של המותג, ה-7; את הקרוס-אובר הגדול ביותר שהציג היצרן אי-פעם, ה-X7; את הקופה-קונברטיבל היפהפייה, ה-8; ואת הרודסטר הדו-מושבית הקטנה ועתירת הביצועים, ה-Z4. כולן מציעות ביצועים טובים יותר, נתוני חיסכון מרשימים יותר ואיכות חומרים וייצור משובחים יותר, הן עמוסות בטכנולוגיות של בטיחות ושליטה שמזכירות תאי קוקפיטים של מטוסים, והן כמובן נוחות מפנקות עד קנאה.
אז האם אנחנו אכן רגע לפני הסוף? האם הדור הבא של הנבחרת הזאת יהיה כל-חשמלי, כל-אוטונומי, ממוצע ביצועים, מוטה חיסכון ומשעמם עיצובית? בב.מ.וו טוענים שממש לא. שהתחזיות על המהפכה מוקדמות מדי, מוקדמות מאוד. שלא תהיה רבולוציה (כלומר מהפכה קיצונית מהירה) אלא סוג של אבולוציה (כלומר התפתחות הדרגתית), ושהדורות הבאים פשוט יעלו עוד קצת במדרגות החיסכון והבטיחות לצד העיצוב והביצועים.
השימושית: ה-X7
ב.מ.וו נמצאים בעסקי הפנאי-שטח זה יותר מ-20 שנה, מאז הוצג לראשונה ה-X5, מהבולטים ברכבי היוקרה-ביצועים-פנאי-שטח. במהלך השנים החליף ה-X5 דורות, השתדרג והשתבח, נוספו לו אחים קטנים יותר - ה-X3 וה-X1 - וכעת הבשילה אצל ב.מ.וו ספינת הדגל של הקרוס-אוברים, ה-X7. מצד אחד, זה האירופאי, מתמקם ה-X7 בליגה של הריינג'רובר היוקרתי והיקר וה-GLE של מרצדס. מהצד השני, במגרש האמריקאי, ובזכות 7 המושבים המרווחים שהוא מציע, הוא מתחרה ביצירות המוטוריות-יוקרתיות הפופולריות של צפון אמריקה, כמו קאדילק אסקלייד או לינקולן נביגייטור.
ה-X7 הוא אכן קרוס-אובר גדול. כמה גדול? אורכו 5.15 מטרים, רוחבו 2 מטרים, בסיס הגלגלים (המדד למרחב הפנימי של הרכב) נמתח לאורח 3.10 מטרים (כ-40 ס"מ בלבד פחות מאורכה הכולל של מכונית המיני סוזוקי אלטו, למשל), משקלו כ-2.4 טונות ונפח מיכל הדלק 80 ליטר. אז תקראו לו "אנייה"? ממש לא, ההגדרה הנכונה תהיה כנראה "ספינת טילים", כי עם מנועים המפיקים 400-265 כ"ס (בהתאם לדגם), עם הנעה לכל ארבעת הגלגלים ועם זינוק מ-0 ל-100 קמ"ש בתוך 7 ואפילו 5.4 שניות (בהתאם לדגם) – ה-X7 הענק הוא קרוס-אובר די זריז.
ובכל זאת, לא מדובר ברכב שתעדיפו לתרגל בנסיעה ספורטיבית. כאמור, הוא גדול וכבד ויציב, עם נוכחות על הכביש. הממדים מאפשרים מרחב מחייה מצוין לשבעה מבוגרים, לרשימה הארוכה של אבזרי הבטיחות והפינוק קשה למצוא מקום כאן, וההגדרה המתאימה לו היא "סלון על גלגלים". מחירים? מ-890 אלף שקל ועד למעלה ממיליון, תלוי בדגם. בהחלט קרוס-אובר שימושי, למשפחה שחשבון הבנק שלה גדוש במידה הנכונה.
היוקרתית: ה-7
7 היא ספינת הדגל של ב.מ.וו, ממכוניות הסלון-פאר הטובות והנחשקות בשוק הרכב. כ-170 יחידות מדגם זה נמסרו עלו לכבישי ישראל בשנת 2018, רובם היברידיים, שנהנו (ועדיין נהנים) מהטבות מיסוי נדיבות. ה-7 החדשה עושה כל מה שעשתה קודמתה – אבל טוב יותר. נתמקד במנוע החדש (הקטן מבין שני המוצעים בדגם), 3 ליטרים נפחו, שישה צילינדרים, ובשילוב המנוע החשמלי מפיקים השניים 394 כ"ס, עליה של 68 כ"ס לעומת הדגם הקודם. גם קיבולת הסוללה שופרה, והיצרן טוען לטווח נסיעה חשמלי של עד 56 ק"מ. כך, איש עסקים שמתגורר בפרפר יוקרתי בצפון גוש דן וטוען את מצבר הרכב בשעות הלילה, יוכל לנסוע למשרדו ובחזרה בעזרת המנוע החשמלי הנקי בלבד, מבלי לצרוך דלק כלל. אחלה חיסכון, בעיקר כשלוקחים בחשבון את מחיר קנית הרכב, החל מ-765 אלף שקל.
רשימת האבזור ואבזרי הבטיחות ארוכה מאוד כמובן, ואולי המחמאה העיקרית שניתן לומר על ה-7 אחרי נהיגה בה היא שלמרות ממדי הרכב (אורך, החל מ-5.15 מטרים, משקל, החל מ-2 טון), התחושה היא כשל נהיגה ברכב משפחתי-קומפקטי קטן וקל בהרבה.
הכיפית: ה-Z4
יש מי שקונים מכונית מיני או סופר-מיני קטנה כדי שתהיה "מכונית שנייה" שימושית למשפחה, ויש מי שיכולים להרשות לעצמם מכונית שנייה או שלישית אחרת, ולגמרי "לא שימושית", כמו למשל, ה-Z4.
Z4 היא מכונית כיף טהורה, כמו דו-מושביות ("רודסטר") אחרות, מהמרצדס SLC דרך פורשה בוקסטר ועד מאזדה MX5 ופיאט-אבארט 124. כל אחת ואחת מהן עושה זאת בדרכה שלה – מי מפוארת ומפנקת, ומי נוקשה ואפילו מעט ספרטנית. אבל כולן מעניקות לנוהגים בהן את האפשרות לגעת ברוח ובשמש ולא להסתגר בבועה הממוזגת של המכונית הקונבנציונאלית, כמו זאת שיש לכולם. אם תרצו –רודסטר היא הדבר שהכי דומה לרכיבה על סוס דוהר, ואם אין לכם אחד כזה בחצר, הרי שלפחות החיקוי המוטורי שלו יעמוד בחנייה.
ה-Z4. החדשה שופרה בכל פרמטר כמעט: באורך, ברוחב, בגובה, במשקל, בשלדה, במתלים, בתיבת ההילוכים ובמנועים, בכוונה להפוך אותה למהנה יותר לנהיגה, ל"ביצועיסטית" יותר. מובן, שאבזור הבטיחות והתוספות ה"מפנקות" עלו גם הם בכמה דרגות, והותאמו למציאות של 2019.
Z4 היא מכונית שכיף לנהוג בה. ההנעה היא אחורית (לצמד הגלגלים מאחור), היא מחוברת לכביש, לנהג, לסביבה, היא מחזירה תמורה מלאה של הנאה לצמד היושבים בה. מובן, שמדובר במכונית נישה, שתימכר אצלנו במספרים זעומים. גם בגלל המחיר - החל מ-359 אלף שקל לדגם הידני (עם מנוע 2 ליטר המפיק 197 כ"ס), ועד 589 אלף שקל לדגם ה-M40i - וגם בגלל השימושיות המעטה. אחרי הכל, כמה אנשים בישראל יכולים להרשות לעצמם מכונית דו-מושבית ועוד במחיר כזה? אגב, גם בחו"ל מכוניות רודסטר אינן להיט מכירות היסטרי. ב-5 החודשים הראשונים של 2019, למשל, נמסרו במדינות האיחוד האירופי רק כ-4,000 מכוניות מדגם Z4. דגמים פופולריים יותר של ב.מ.וו הצליחו כמובן הרבה יותר: מה-3 ומה-X1 נמסרו מעל 45 אלף יחידות, כל אחד.
החלומית: ה-8
מצד אחד מדובר במכונית מרוץ חוקית לכביש. מצד שני, אתם כן יכולים להקפיץ אתה את הילד לגן, ואחר כך לרחף לכם לעבודה. ה-8, על מגוון גרסאותיה, היא מכונית קצה אלגנטית, שמצוידת בכל מה שעולה על הדעת, ממנועים עתירי הספק (בנזין, V8, עם 530 כ"ס ותאוצה חלומית של 3.9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש), דרך מערכת הנעה ומתלים סופר-מתוחכמת – כולל היגוי לגלגלים האחוריים לשם שיפור אחיזת הכביש וחוויית הנהיגה, וכמובן אבזור בטיחות מלא, מערכות מולטימדיה וסאונד, וגג נפתח (לדגם הקבריולה). המחיר בשמיים: מ-1.3 מיליון שקל, כפול ממחירה של מזראטי גיבלי, למשל, אבל פחות מגרסת AMG של ה-S קלאס קופה מבית מרצדס. כל שנותר לכם זה לבחור.
