שתף קטע נבחר

אחרי 70 שנה: בעקבות תעלומת הפרוכת של הרצל

ממש באקראי גילה ד"ר יצחק וייס, חוקר של תולדות הרצל, תמונה של הפרוכת המסתורית על ארונו של חוזה המדינה - ועדות לכך שאביו שנספה באושוויץ השתתף בעיצובה. הרעיון שהעלה קרם בד וגידים, ובטקס השנתי לפטירת הרצל - 70 שנה לאחר שנעלמה - נחשף השחזור המדויק: "עכשיו יידעו שהיה בעולם יהודי בשם ארתור וייס, אמן, אבא שלי"

 

בשנת 1936 עוצבה פרוכת מיוחדת ויפהפייה שיועדה לכיסוי ארונו של חוזה המדינה, בדרכו האחרונה בהחלט – לקבורה בישראל. אלא שמלחמת העולם השנייה דחתה את העלאת עצמותיו של בנימין זאב הרצל, וכך יצא ארונו מכוסה בפרוכת המיוחדת באוגוסט לפני שבעים שנה – ומאז נעלמו עקבותיה.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

 

התעלומה הדירה ועדיין מדירה שינה מעיניהם של חוקרים במשך עשורים, והיום (ג') צפוי אולי תיקון היסטורי באזכרה השנתית הממלכתית להרצל. זאת לאחר שד"ר יצחק וייס גילה באקראי תמונה ששפכה אור על התעלומה, והביאה ליצירתה של פרוכת זהה לזו המקורית, שעיצב (בין היתר) אביו – אמן היודאיקה ארתור וייס שנספה בשואה.

 

קראו עוד בערוץ היהדות : 

 

"יום אחד נכנסתי לחנות ספרים עתיקים בירושלים", מספר ד"ר וייס. "על אחד הקירות ראיתי עמוד שער של עיתון משנת 1949, ובו כותרת המבשרת על העלאת עצמותיו של הרצל לישראל. זה תפס את מבטי. בתמונה ראיתי את הפרוכת שכיסתה את ארונו - ונשארתי מסומר למקומי. בניגוד למה שחשבתי, הפרוכת עוצבה לפני המלחמה. אמי אמנם סיפרה לי שאבי היה מעורב בהכנתה, אך לא האמנתי. חשבתי שזה בלתי אפשרי, כיוון שאבי נרצח באושוויץ".

 

הפרוכת המקורית והמשוחזרת (מרכז הרצל - ההסתדרות הציונית העולמית)
83 שנים ביניהן: הפרוכת המקורית והמשוחזרת(מרכז הרצל - ההסתדרות הציונית העולמית)

 

אחוז התרגשות הוא החל לחפש אחר השורשים של אותה פרוכת, וביקש את כל המסמכים שיכולים להצביע על ההיסטוריה שלה מהארכיון הציוני. מדובר במאות עמודים שהובילו למסקנה כי מדובר בחיפוש אחר מחט בערימת שחת. רגע לפני שהיה על סף ייאוש, הוא מצא מסמך שמתאר את המידות של הפרוכת, ובתחתיתו - את חתימתו של אביו.

 

כל אות נדגמה ידנית

"דרישת השלום" המפתיעה הזו הביאה את וייס, חוקר מומחה להרצל ומחבר הספר "הרצל – קריאה חדשה", עם רעיון שאותו הגדיר כ"הזוי" – לשחזר את הפרוכת, לרגל שבעים שנה להעלאת עצמותיו לקבורה בישראל. "אמרנו בתגובה שזה לא הזוי, זה נפלא", אומר עודד פויר, מנהל מרכז הרצל בירושלים. "ערכנו מחקר עצום להבין את התכנון, המידות, סוג האותיות, סוג הבדים והאם האריגה היא ביד או במכונה, ומצאנו את האמנית רונית גור, שהפרויקט הפך לחלק ממנה (כמו מכולנו). היא עמלה על השחזור בתהליך ארוך שנמשך כמה חודשים, עד לתוצאה היפהפייה והמרגשת".

 

ארתור וייס ()
השתתף בעשיית הפרוכת של הרצל שנים מעטות לפני שנשלח לאושוויץ. ארתור וייס

 

גור והצוות דגמו אות-אות, "במטרה להעביר את זה לרזולוציה הנכונה ולגודל הנכון", כדברי פויר. "הכול נעשה ביד, כדי שמי שיראה את זה, ירצה לשמוע את הסיפור. הרעיון הוא לפתוח את השיח; להבין איזו עוצמה הייתה להרצל כמנהיג, ואיזו התגייסות הייתה רק כדי להנציח את זיכרו". התוצאה – שחזור מדויק לחלוטין, למעט במידות. "הפרוכת המקורית הייתה בגודל של למעלה מארבעה מטרים".

 

החיפושים עלו בתוהו

השערות רבות מסתובבות לאורך השנים בניסיון להבין מה עלה בגורלה של הפרוכת מקורית. בהסתדרות הציונית העולמית הודו כי מדובר באחת התעלומות הגדולות שניצבו בפניהם, שגילה כבר 70 שנה. "זה הפריע לנו כארגון, שהפרוכת הזאת לא נמצאת בידיים שלנו", אומר יעקב חגואל, סגן וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית.

 

לוויית הרצל (הארכיון הציוני המרכזי - ההסתדרות הציונית העולמית)
הלוויית עצמותיו של הרצל בירושלים(הארכיון הציוני המרכזי - ההסתדרות הציונית העולמית)

 

יש האומרים כי נגנבה על ידי אספן סודי, אשר צאצאיו שומרים עליה עד היום בביתם, ואולי גם קוראים את השורות הללו; יש החושבים כי מדובר ברצף מחדלים שתאמו לאותה העת – ולעובדה כי ירושלים הייתה עוד בירה לאומית בהתהוות. הפרוכת אמנם הייתה אמורה להימסר לקק"ל, אך האם נשכחה אחרי ההלוויה או שמא התלכלכה ועברה לניקוי שממנו לא חזרה? אין איש יודע.

 

"בצוואתו ביקש הרצל שהעם היהודי יעלה את ארונו לארץ, כשיוכל", מספר פויר. "לכבוד כך התגייסה קהילת וינה שבאוסטריה, ונשות ויצ"ו גייסו אמני יואדיקה ואדריכלים כדי לתכנן את הכיסוי של הארון - כיסויי מופלא שמשלב גם פסוקים מהתנ"ך – מחזון העצמות היבשות ומתהילים - ואת המשפטים האחרונים של 'מדינת היהודים' של הרצל, המדברים על חזון אוניברסלי ופתרון בעיות העולם".

 

בעקבות מלחמת העולם שעצרה את התוכניות, כאמור, הגיעה הפרוכת למשמרת בארץ ישראל ככל הנראה בשנת 1939, ונשמרה במוסדות הלאומיים בבניין קק"ל, שם המתינה. כעשור לאחר מכן התקבלה ההחלטה שוב להעלות את העצמות, והפרוכת הוטסה לווינה.

 

ד
ד"ר יצחק וייס. "זו פעולה ההנצחה הגדולה ביותר"

 

"עם תום ההלוויה בהר הרצל", מספר פויר, "מקפלים את הפרוכת והיא מגיעה למשרדי קק"ל, יש פתקון שקיבלו את זה – ומאז היא נעלמת. ב-1960 מחפשים אותה שוב. רוצים להציג אותה במה שהפך להיות חדר הרצל ולימים מוזיאון הרצל, אך הפרוכת איננה. מתחילים חיפושים, התכתבויות שמעורבים בהן גם נציגי יהדות אוסטריה בקונגרס הציוני. כולם רוצים לדעת לאן נעלמה הפרוכת".

 

"זו סגירת מעגל עבורי"

היום כאמור תוצג הפרוכת בטקס האזכרה הממלכתי - ומשם תעבור לתצוגת קבע במוזיאון הרצל. "אבא שלי נרצח באושוויץ כשהייתי בן 3", אומר ד"ר וייס. "לא הכרתי אותו, ופתאום קם לתחייה עבורי. שחזור הפרוכת היא סגירת מעגל, שהרי גם אני וגם אבי התעסקנו בחייו של הרצל. ובעוד שהוא כיסה את גופו, אני כיסיתי את הגותו.

 

יעקב חגואל עם הפרוכת המשוחזרת (מרכז הרצל - ההסתדרות הציונית העולמית)
יעקב חגואל עם הפרוכת המשוחזרת(מרכז הרצל - ההסתדרות הציונית העולמית)

 

"אבא שלי היה אחד משישה מיליון יהודים שנספו בשואה, מאותם אלמונים שאת רובם אינכם מכירים. עכשיו, אחרי הספר שכתבתי והשחזור של הפרוכת, הרבה מאוד אנשים יידעו שהיה בעולם אדם יהודי בשם ארתור וייס, אמן, שהעתק המדויק של הפרוכת שלו יוצג במוזיאון הרצל, וזו פעולת ההנצחה הגדולה ביותר".

 

"אנחנו רואים בזה סגירת מעגל", מוסיף חגואל. "מדובר בדבר היסטורי. אנחנו לא שוכחים את חלומו של הרצל לפני יותר ממאה שנים בקונגרס הציוני בבאזל". לדבריו, שחזור הפרוכת עלתה כמה אלפי שקלים, והתמורה הרגשית שלה גדולה הרבה יותר.

 

אחד השרטוטים המקוריים שעל פיהם פעלו המשחזרים (מרכז הרצל - ההסתדרות הציונית העולמית)
אחד השרטוטים המקוריים שעל פיהם פעלו המשחזרים(מרכז הרצל - ההסתדרות הציונית העולמית)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מרכז הרצל - ההסתדרות הציונית העולמית
83 שנים מפרידות ביניהן
מרכז הרצל - ההסתדרות הציונית העולמית
מומלצים