שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זעקת הספורטאים הנכים: "לא סופרים אותנו"
    הוועד הפראלימפי נאלץ לבקש הלוואות, ונבחרת הכדורסל שלו מאיימת לא להופיע לאליפות אירופה. שנה לפני האולימפיאדה, הספורטאים הנכים שצריכים את הכסף מהמדינה כדי להגיע לטוקיו לא מקבלים אותו כבר חודשים בגלל סחבת ביורוקרטית. משרד הספורט מבטיח פתרון בקרוב: "תקציב הספורטאים יגדל"

    "ככה רוצים שנביא כרטיס לטוקיו? זה לא ראוי". מתחילת 2019 הספורטאים הפראלימפיים נאלצים להתמודד עם מציאות קשה. בין האימונים המפרכים, התחרויות החשובות והחלומות על האולימפיאדה בעוד שנה, הם מוצאים את עצמם במצב כלכלי בעייתי. הסיבה: כספי המלגות החודשיות, שמאפשרים להם להתכונן בראש שקט למשחקים בטוקיו, מתעכבים כבר שבעה חודשים. והכל בגלל סחבת ביורוקרטית.

     

    התסבוכת הזו נולדה בעקבות מהפכה שהתרחשה בשנה שעברה: במקום שהטוטו יעביר כספי תמיכות לספורטאים ולאיגודים השונים, המדינה תעשה זאת. כדי ליישם את המהפכה, משרד הספורט צריך לקבוע קריטריונים לחלוקת הכסף. הבעיה: עד כה הדבר לא נעשה – והכסף תקוע. התוצאה: הרפורמה שגובשה במשרד הספורט, שאמורה להשוות את סכומי הכסף שיקבלו הספורטאים הפראלימפיים לאלו של הספורטאים האולימפיים, לא יצאה לפועל. במקום לקבל מלגות כמו הספורטאים האולימפיים, הספורטאים הנכים שאמורים לייצג אותנו בטוקיו לא קיבלו שקל מתחילת השנה.

     

    י
    רגב. איפה הכסף?(צילום: אורן אהרוני)

     

    הספורטאים הפראלימפיים הם לא היחידים שסובלים מהסחבת (כל איגודי הספורט לא קיבלו תמיכות מאז תחילת 2019), אבל המצוקה שלהם מורגשת באופן מיוחד. הם מביאים הישגים בקביעות, אך נותרו מקופחים – והקושי היום־יומי שלהם עובר מתחת לרדאר. רבים מהם אף עלולים להפסיק את פעילותם.

     

    בחודש שעבר פנו 150 מהם באמצעות השחיינית ענבל פיזרו לשרת התרבות והספורט מירי רגב, והבהירו לה שהמצב הזה לא יכול להימשך. "אנחנו בשנה קריטית של קביעת הקריטריונים לאולימפיאדת טוקיו 2020", כתבה פיזרו בין היתר. "אנחנו מסתמכים על הכסף הנ"ל לקיום יום־יומי, והמחסור בכסף משפיע על היכולת שלנו להתאמן כמו שצריך".

     

    לעומתם, הספורטאים האולימפיים דווקא מקבלים בתקופה הזאת את המלגות כרגיל: הוועד האולימפי מכניס ידיים לכיסו, בזכות קרן מיוחדת שהקים שנועדה למנוע מצבים כאלה, ולמעשה מממן את המלגות בעצמו עד שיגיע הכסף מהמדינה. לוועד הפראלימפי, לעומת זאת, אין כסף בקופה – והוא נאלץ לקושש הלוואות.

     

    כרמי ולוסטיג. דואגים לספורטאים האולימפיים (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    כרמי ולוסטיג. דואגים לספורטאים האולימפיים(צילום: אורן אהרוני)

     

    "אנחנו כל הזמן שומעים הבטחות", אומר יו"ר הוועד שוקי דקל. "יש לנו קופה ריקה, כי גירדנו מאיפה שיכולנו עד עכשיו, וזה עניין מאוד כואב. לכולם ביחד המלגות שוות 300 אלף שקל בחודש בלבד. זה הקיום שלהם, והם לא יכולים לעבוד. ביקשתי השבוע הלוואה מהוועד האולימפי, שתי מנות של 600 אלף שקל, והם ישר הסכימו. זאת שנה קריטית לספורטאים שלנו. אני רוצה שהם ימשיכו להתאמן בשקט, אבל לא יכול להימשך המצב הזה שלא קיבלנו שקל מהמדינה מתחילת השנה".

     

    מלגות או לא להיות

    לנוכח המצב, שחקני נבחרת ישראל בכיסאות גלגלים החליטו לפתוח בקמפיין, שלושה שבועות לפני שיעלו למטוס אל אליפות אירופה בפולין, שבה הם ינסו להשיג את הכרטיס לאולימפיאדה. עם ההאשטאג #מלגותאולאלהיות, הם מקווים לגייס את תמיכתם של ספורטאים אולימפיים, פוליטיקאים ודמויות מפורסמות שיעזרו להפעיל לחץ. "אנחנו צריכים להתאחד וללכת למסע עד שלא יסרבו לנו", מספר יוזם הרעיון, הקפטן אלון דור און. "החלום הרטוב שלנו הוא להעפיל לאולימפיאדת טוקיו, אבל מאוד קשה להתכונן ככה. חצי משחקני הנבחרת עם משפחות, אפילו מרובות ילדים. הם צריכים להיעדר בכל פעם שבוע מהבית בגלל מחנות אימונים".

    אתם מתחילים להרים ידיים?

     

    "נעשו כל מיני פניות, אבל שום דבר לא זז. אולי את המחאה שלנו פחות שומעים, כי אם זה היה אחד כמו אורי ששון, אז כולם היו עומדים על הרגליים האחוריות ועוזרים לו. אף אחד לא היה מחכה כל כך הרבה זמן לקבל כסף שמגיע לו".

     

    כדורסל בכיסאות גלגלים (צילום: אורן אהרוני)
    אלון דור-און. הקמפיין של נבחרת הכדורסל(צילום: אורן אהרוני)

     

    ומה לגבי האפשרות שהנבחרת תחליט לא להופיע לאליפות אירופה במחאה? "כספורטאי שהיה בכל אליפויות אירופה האחרונות, אחד הסיוטים הגדולים שלי זה לשבור את הכלים ולעשות דבר כזה", אומר דור און, שמבהיר באותה נשימה: "אם לא תהיה ברירה, לא נעלה על הטיסה לאליפות אירופה".

     

    שי ברביבי, שחקן הנבחרת שגם שר ורקד בפסטיגל, מוסיף: "כספורטאי שמסתובב הרבה בווינגייט ומכיר הרבה ספורטאים שכן מצאו את הדרך לקבל את המלגות, אתה מבין שההתייחסות היא בעצם זלזול בספורטאים הפראלימפיים. שהם לא שווים. אנשים פה היו צריכים לוותר על אימונים או על העבודה, כי לצערי לא סופרים אותנו, ואנחנו בכל דבר מספר 2. זה משפיל".

     

    "רוצים מה שהובטח לנו"

    גם מורן סמואל, מדליסטית הארד בחתירה מריו, כועסת: "אני רוצה שכל אדם יחשוב עם עצמו אם הוא היה מוכן לעבוד 30 שעות בשבוע במשך 8 חודשים, ללא תמורה כספית. שחקן כדורגל בינוני בליגה

     השנייה מרוויח כפול ממני בחודש. אנחנו רק רוצים ורוצות את מה שהובטח לנו, תמורת המאמצים לשגרר את המדינה ולייצג אותה על אחת הבמות התרבותיות הכי חשובות ויוקרתיות בעולם – האולימפיאדה. תעזרו לנו לעשות אתכם גאים".

     

    מנכ"ל הוועד הפראלימפי ניסים סספורטס דווקא אופטימי: "אנחנו צריכים להכיר את הטוב למשרד הספורט, כי צריך לזכור שעד לפני כמה שנים הספורטאים לא קיבלו שום מלגה. אין ספק שלא תקין שכל כך הרבה חודשים ספורטאים לא קיבלו כסף ושזה לוקח כל כך הרבה זמן, זאת איוולת. אבל הם הולכים לחלק לספורטאים של ישראל כסף גדול יותר, שלספורט הפראלימפי יהיה יותר משמעותי".

     

    מורן סמואל (צילום: עוז מועלם)
    סמואל. "שחקן כדורגל בינוני בליגה השנייה מרוויח יותר ממני"(צילום: עוז מועלם)

     

    במשרד הספורט לא התייחסו לעובדה שהכסף לא עבר לספורטאים, והסתפקו בתגובה הבאה: "המשרד גאה כי המבחן החדש עליו עמל, פורסם. לראשונה, התנאים של ספורטאים אלו יהיו שווים לספורטאים האולימפיים ותקציבם יגדל. המועד האחרון הנקבע להגשת הבקשות הוא ה־6 באוגוסט. לאחר מועד זה המשרד יבחן, ידון בבקשות ויפרסמן. אין ספק כי זוהי בשורה גדולה לספורטאים הפראלימפיים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אורן אהרוני
    שחקני נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים
    צילום: אורן אהרוני
    מומלצים