שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בינתיים רק בעכברים: חוקרים מישראל פיתחו חיסון נגד סרטן העור

    מדענים ישראלים, בהובלת חוקרת מאוניברסיטת תל אביב, פיתחו טיפול חדש נגד סרטן העור המשלב ננו-חלקיקים, אימונותרפיה ונטרול גורמים מעכבים בסביבת הגידול. האסטרטגיה המשולשת מראה תוצאות מרשימות - בינתיים רק בעכברים

    בשנים האחרונות יותר ויותר טיפולים חדשים נגד סרטן נשענים על אימונותרפיה: רתימת מערכת החיסון למאבק נגד הגידול. כניסתן של תרופות דוגמת קיטרודה והאיפילימומאב (שם מסחרי: ירבוי) לשימוש קליני העניקה תקווה לחולי סרטן רבים, בראשם חולי מלנומה. אך למרות ההתרגשות הרבה, מחקרים מראים שרק כ-60 אחוזים מחולי המלנומה מגיבים לטיפולים האימונותרפיים. האחרים נאלצים להמתין לפיתוח של טיפולים חדשים.

     

    עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :

    ענבי זעם: מדוע ענבים מתלקחים במיקרוגל?

    חידת הנצנצים שלא יורדים

    הצבעים האמיתיים של הדינוזאורים

     

    כעת מדענים מאוניברסיטת תל אביב - בראשות פרופ' רונית סצ'י-פאינרו - בשיתוף חוקרים ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת ליסבון בפורטוגל ומאוניברסיטת טורינו באיטליה, פיתחו טיפול חדש נגד מלנומה המשלב שלוש אסטרטגיות: אימונותרפיה, התחשבות בסביבת הגידול הסרטני וחיסון בעזרת ננו-חלקיקים. הטיפול המשולב משפעל את תאי מערכת החיסון לפעול באופן ממוקד נגד תאי הסרטן ומונע מסביבת הגידול לעכב את פעילותם. המחקר התפרסם הערב (יום ב') בכתב העת המדעי Nature nanotechnology.

     

    ננו-חיסון מגביר את הרגישות של סרטן העור לאימונותרפיה ומוביל להרג תאי הסרטן (איור: מעין הראל, אוניברסיטת תל אביב)
    ננו-חיסון מגביר את הרגישות של סרטן העור לאימונותרפיה ומוביל להרג תאי הסרטן(איור: מעין הראל, אוניברסיטת תל אביב)

     

    חיסון עם ננו-חלקיקים

    בעוד רובנו מכירים חיסונים רק בהקשר של מניעת מחלות מדבקות כמו שפעת, השימוש בהם לטיפול נגד סרטן תופס תאוצה בשנים האחרונות. העיקרון שעומד מאחורי טיפול זה הוא הזרקה של חלבון קטן שמאפיין את התאים הסרטניים, בליווי חומרים שמעודדים את השפעול של תאי מערכת החיסון. כך תאים אלו מזהים את החלבון ומחסלים תאי סרטן שמציגים את החלבון הזה על המעטפת שלהם.

     

    על אף התוצאות החיוביות של חיסונים כאלו נגד סרטן, במקרים רבים יעילותם נמוכה, בעיקר בגלל הצגה לא יעילה של החלבונים לתאי מערכת החיסון. כדי להתגבר על בעיה זו צוות המחקר של פרופ' רונית סצ'י-פאינרו מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת ז'ואאו קוניוט (Conniot) וד"ר אנה סקומפרין (Scomparin) בשיתוף עם קבוצת המחקר של סטפן יונג ממכון ויצמן למדע וחוקרים נוספים, פיתחו ננו-חלקיקים מיוחדים. החלקיקים מכילים את החלבונים של תאי הסרטן המעוררים את התגובה החיסונית, בליווי חומרים המעודדים את שפעול תאי מערכת החיסון (מולקולות בשם CpG ו-MPLA).

     

    התאים שתוקפים בפועל את הגידול הם תאי T, אך מי שאחראים לשפעולם הם תאים אחרים של מערכת החיסון, התאים הדנדריטיים, שמציגים לתאי T את החלבונים המסמנים גורמים עוינים שיש לחסל. עטיפת שני המרכיבים יחד בתוך ננו-חלקיקים - חומרי המטרה של תאי החיסון והחומרים המעודדים את פעילותם - מבטיחה שהתאים הדנדריטיים יבלעו אותם יחד, ומגבירה את יעילות התגובה החיסונית. כדי להבטיח שרק תאים דנדריטיים יבלעו את הננו-חלקיקים (ולא תאים אחרים בסביבה), הוסיפו החוקרים על פני השטח של החלקיקים מולקולת סוכר בשם מנוז, שיכולה להיקשר לקולטן שנמצא על פני השטח של תאים אלו.

     

    מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור (איור: גליה טירם, אוניברסיטת תל אביב)
    מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור(איור: גליה טירם, אוניברסיטת תל אביב)

     

    כדי לבדוק את יעילות החיסון החדש, הזריקו החוקרים תאי מלנומה עכבריים לעכברים והמתינו שבוע לביסוס הגידולים. לאחר מכן הזריקו לעכברים את הננו-חלקיקים. במקביל קיבלו העכברים טיפול אימונותרפי המונע מהגידול לנטרל את פעילותם של תאי מערכת החיסון נגדו, ובמקביל מעודד את ההפעלה של תאי T נגד הגידול. זה נעשה באמצעות נוגדן נגד PD-1 (מקבילה של התרופה קיטרודה שהוזכרה קודם), ומולקולה נוספת, OX40-L שיעילותה בחיסונים נגד סרטן הודגמה במחקרים קודמים.

     

    18 יום לאחר הזרקת תאי הסרטן, הגידולים אצל העכברים שקיבלו את הטיפול המשולב של חיסון הננו-חלקיקים והאימונותרפיה היו הקטנים ביותר ביחס לעכברים בקבוצות הביקורת. אף על פי כן, העכברים לא נרפאו לגמרי והגידולים שלהם המשיכו להתפתח.

    כניסה של ננו-חיסון לתאים של מערכת החיסון מובילה להפעלה של מערכת החיסון נגד תאי הסרטן (צילום: רונית סצ'י-פאינרו)
    כניסה של ננו-חיסון לתאים של מערכת החיסון מובילה להפעלה של מערכת החיסון נגד תאי הסרטן(צילום: רונית סצ'י-פאינרו)
     

     

    לעכב את הדיכוי

    בדיקה מדוקדקת יותר של המתרחש בתוך הגידולים, הראתה כי 18 יום לאחר הזרקתם לעכברים חדרו לתוכם תאים הנקראים "תאים מיאלואידים מעכבים". אלה תאי דם שכניסתם לסביבת הגידול מעכבת את פעילותם של תאי החיסון נגד הסרטן, ומאפשרת לגידול להמשיך להתפתח. גידולים סרטניים בבני אדם עם הסתננות גבוהה של תאים אלו מאופיינים בפרוגנוזה גרועה ופיתוח עמידות לטיפולים. כדי לנטרל את השפעתם החליטו החוקרים להוסיף לטיפול הנסיוני את התרופה איברוטיניב (Ibrutinib) המעכבת פעילות התאים הללו.

     

    הטיפול המשולש, הכולל את חיסון הננו-חלקיקים, אימונותרפיה ואיברוטיניב, הכפיל את פרק הזמן שנדרש להתחדשות הגידולים מ-18 ל-40 יום. כמו כן, כ-65 ימים לאחר הזרקת הגידולים כ-67 אחוזים מהעכברים שקיבלו את הטיפול המשולש נשארו בחיים, לעומת רק כ-20 אחוזים מהעכברים בקבוצות הביקורת.

     

    צוות החוקרים (מימין לשמאל):  ד
    צוות החוקרים (מימין לשמאל): ד"ר אנה סקומפרין, פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ד"ר ג'ואוו קוניוט, פרופ' הלנה פלורינד(צילום: גליה טירם)

     

    בחינת הגידולים העלתה כי חיסון הננו-חלקיקים גרם ליותר תאים של מערכת החיסון לחדור לתוך הגידול, לעומת חיסון עם חלבונים חופשיים בתמיסה. חדירה של תאי מערכת החיסון לגידול, בעיקר תאי T היא מאפיין חיובי עבור חולי סרטן ובדרך כלל מקושרת לאחוזי הישרדות גבוהים יותר של המטופלים, משום שחדירתם לגידול מאפשרת להם להרוג את התאים הסרטניים ביתר יעילות.

     

    תוצאות המחקר מראות כי טיפולים שמתמקדים בתאים הנמצאים בסביבת הגידול, ולאו דווקא בתאים הסרטניים עצמם מוכיחים את יעילותם וכדאי להרחיב את השימוש בהם. השימוש המשולב בכמה אסטרטגיות איפשר שפעול יעיל של תאי מערכת החיסון בסביבת הגידול, תוך עיכוב תאים אחרים שמפריעים לפעילותם. כיוון שחיסונים נגד סרטן, טיפולים אימונותרפיים ושימוש בתרופה איברוטיניב נמצאים כבר בבדיקה בניסויים קליניים נפרדים, החוקרים מקווים שהצעד הבא בקליניקה יהיה לשלבם יחד בטיפול בחולי מלנומה. בנוסף, בעתיד מקווים החוקרים לבדוק את יעילות הטיפול המשולש בסוגי סרטן נוספים דוגמת סרטן הלבלב, המעי והערמונית.

     

    "המלחמה בסרטן בכלל, ובמלנומה בפרט, הולכת ומתפתחת לאורך השנים, באמצעות מגוון שיטות טיפוליות כמו: ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה; אך גישת החיסון, שהוכחה כיעילה כל כך כנגד מחלות נגיפיות לסוגיהן, טרם הוכתרה כהצלחה לטיפול בסרטן", אמרה פרופ' סצ'י-פאינרו. "במחקר שלנו הראינו שניתן לייצר חיסון יעיל כנגד סרטן העור מלנומה".

     

    "המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין - גישת החיסון - לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה", הוסיפה פרופ' סצ'י-פאינרו. "אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן, וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם".

     

    למחקר המלא:

    https://www.nature.com/articles/s41565-019-0512-0

     

    יעל גרופר, כתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי ותלמידת דוקטורט במכון ויצמן למדע

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איור: מעין הראל, אוניברסיטת תל אביב
    ננו-חיסון מגביר את הרגישות של סרטן העור לאימונותרפיה ומוביל להרג תאי הסרטן
    איור: מעין הראל, אוניברסיטת תל אביב
    מומלצים