שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אנחנו לא הבעיה של ש"ס. היא הפתרון שלנו
    המזרחים המסורתיים לא מתרחקים מהמפלגה ומאריה דרעי. להיפך: זאת האופציה היחידה שנותרה עבור מי שרוצה חברתיות בממשלת ימין. מאמר תגובה

     

    תמונה של אריה דרעי (צילום: אבי מועלם)
    השר אריה דרעי(צילום: אבי מועלם)

    בתגובה ל"לא לפיד. מזרחים מסורתיים הם האיום על ש"ס" מ-5 באוגוסט

     

    בוא נדבר רגע על משהו: אריה מכלוף דרעי. "מכלוף" מפריע להרבה אנשים מסוג מאוד מסוים, ולכן הפתיע אותי שזה הפריע גם לד"ר מוטי גיגי, שאותו אני מעריכה מאוד. במאמר כאן אתמול (יום ב') הוא הגדיר את התוספת מכלוף "יציאה מהארון", עם רמיזה קטנה שהיא נעשתה לצורכי קמפיין.

     

     

    אז ככה, ד"ר: כשהייתי בבית הספר היסודי הבטתי באריה דרעי, עם כל ההילה ממרום תפקידיי ההנהגה שאליהם הגיע בגילו הצעיר, חותם את שמו כך: אריה–מכלוף-דרעי. אני לא מציינת את זה כדי לעשות סדר כרונולוגי אלא כדי להבהיר שזה היה הרגע הראשון שבו כילדה הרמתי ראש.

     

    גדלתי בצפון תל אביב ורק מהבושה מהסביבה שהקיפה אותי הורדתי את הגרש משם המשפחה שלי. כך הייתי "עגמי" במקום עג'מי - בבית הספר, בין חברים, אפילו בתיבת הדואר של ההורים שלי. אבל ברגע שראיתי את ה"מכלוף" החזרתי ישר. הבטתי בו, איש ציבור מרהיב בעיני ילדה צעירה, והבנתי שאם הוא יכול – גם אני יכולה. אז החזרתי. מאותו רגע סיפור חיי השתנה.

     

    עברו הרבה מים מאז בנהר המדויק שהתווה לי מנהיג ציבור ענק, וייסדתי יחד עם עוד כ-60 איש ואישה את תנועת תור הזהב. היא מורכבת ממאות פעילים ואלפי עוקבים, כל אחד מהם שייך למחנה פוליטי אחר. אפשר לומר שיותר מ-50% מאיתנו הם הומלסים פוליטיים מכל המגזרים. כלומר, מצביעים בכל פעם למפלגה אחרת אף שהרוב שייכים לצד הימני של המפה הפוליטית. מה משותף לנו? רצון לקידום הפריפריה, שיח מסורתי, ציונות מזרחית ועוד.

     

    ד"ר גיגי טוען שאנחנו המסורתיים – שלחלקנו אין כרגע בית פוליטי - הם הבעיה של ש"ס. בנימין נתניהו הולך על קמפיין בינלאומי, מנהיג חזק וכו', לימין המאוחד אין ממש קמפיין, משה כחלון נבלע בליכוד, אביגדור ליברמן וכחול לבן מנהלים קמפיינים סמי-אנטישמיים ואורלי לוי עברה למפלגת-סדין-אדום בעבור רבים מאיתנו (לא בגלל "פשעי העבר" אלא בגלל חברי ההווה שלה, למשל מרב מיכאלי).

    מורן עג'מי (מושיק שמע)
    מורן עג'מי(מושיק שמע)

    בזמן שד"ר גיגי כותב שאנחנו הבעיה של דרעי, ש"ס מניפה בגאווה את הדגל החברתי. זה אפילו סלוגן הבחירות שלה: "הכוח החברתי בממשלה". אין פה בעיה, יש פה מתמטיקה פשוטה: עמיר פרץ ואורלי לוי בחיים לא (לפחות לא למי שרוצה ממשלה ימנית), כחלון כבר לא, אז נשארנו עם דרעי.

     

    גם לכתוב "נשארנו עם דרעי" זה לא מדויק, כי לא מדובר בברירת מחדל. מדובר בשר ביצועיסט שהרים את הפריפריה למקומות שאף אחד לפניו לא ניסה אפילו. הוא נכנס לוואקום שקודמיו השאירו ומילא אותו בעשייה וחזון. בהוראתו הפריפריה התחדשה במיזמים, תוכניות להעצמת בני המקום והרחבת ההגדרה של מה זו פריפריה, כך שגם דרום תל אביב תיכלל בה. למשל, פיתוח עסקי של ערים, פיתוח פרסונלי ודאגה לנוער וצעירים בשעות "הברזלים". הכול מתוך רצון לקדם את בני המקום, שיקדמו הם עצמם את העיר שלהם, שיישארו בה וייפתחו אותה בעזרת סט כלים מגוון שקיבלו מהשר דרעי. את כל זה הוא עשה בזמן שהוא חווה התקפות מרושעות מהתקשורת ומהאליטות.

     

    מכירים את זה שאתם מסתכלים על אבא שלכם וממש גאים בו? חושבים שהוא האדם חכם וצנוע? לי זה קורה הרבה. כשאני נחשפת לכל מה שדרעי עשה בקדנציה האחרונה, ולכל מה שהוא מתכוון לעשות, אני נזכרת שהוא איזו מהפכה הוא יצר פה בזמן שעבד בשקט ובצניעות. ממש כמו אבא שלי, רק בענק.

     

    לא סתם הצטרפתי לדברר את הקמפיין המסורתי-חילוני שלו. אני שם כי זה המקום היחיד שנכון להיות בו במערכת הבחירות הנוכחית. אני מוכנה להמר שאם התושבים בפריפריה ייחשפו לעשייה העצומה של דרעי עבורם בקדנציה האחרונה, ש"ס תגיע רחוק מאוד.

     

    במובן הזה ד"ר גיגי פספס פעמיים: פעם אחת כשטען שהכול ציני, ופעם שנייה כשטען שהמסורתיים הם בעיה עבור דרעי. האופציה היחידה בבחירות הקרובות בעבור אנשים כמוני, שחשוב להם החברתי בממשלה ימנית, היא ש"ס.

     

    • מורן עג'מי היא ממייסדי תנועת תור הזהב ודוברת הקמפיין החילוני-מסורתי של ש"ס

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים