צילום: שי יחזקאל

דנה זרמון: "קוליטיס זו לא מחלה פוטוגנית, לא נעים לדבר על זה"

שנתיים אחרי שאובחנה אצלה המחלה האוטואימונית, מלכת האינסטגרם לומדת להשלים עם המצב: "בהתקף אי אפשר לצאת מהבית, לעבוד ולפגוש חברים"

דנה זרמון: "היה לי קשה להסביר את עצמי. אנשים היו בטוחים שאני מבריזה מהעבודה כי אני מזלזלת ושאני לא זמינה כי אני איזו דיווה" (צילום: שי יחזקאל  סגנון: ראובן כהן )
דנה זרמון: "היה לי קשה להסביר את עצמי. אנשים היו בטוחים שאני מבריזה מהעבודה כי אני מזלזלת ושאני לא זמינה כי אני איזו דיווה" (צילום: שי יחזקאל סגנון: ראובן כהן )

 "קיבלתי את האבחון הרשמי כשחזרתי מתאילנד אחרי ירח הדבש שלי, לפני שנתיים. מחלת הקוליטיס כבר התחילה לפני כן, קצת אחרי החתונה. היו לי תסמינים מאוד מלחיצים, כמו דם בצואה, כאבים מטורפים בגוף וחולשה. כבר דמיינתי את הנורא מכל. זו הייתה תקופה מאוד מלחיצה. אחרי שאובחנתי הרגשתי איזושהי הקלה, כי זה משהו שאפשר לחיות איתו, אבל גם הרגשתי תסכול. זאת מחלת מעי דלקתית אוטואימונית (מחלה שבה מערכת החיסון מזהה בטעות תאי גוף ורקמות כאויבים ותוקפת אותם – ח"ג) והיא כרונית, כלומר לכל החיים. אפשר להימנע מהתקפים, אבל המחלה תמיד תהיה שם. זה כבר סטייט אוף מיינד מתסכל מאוד בפני עצמו, במיוחד בהתחלה, כשניסיתי להבין וכעסתי על המצב.

 

"ההתקף הראשון היה ארוך מאוד, חודשיים ומשהו, והיה כרוך בכאבי תופת. היו לי שלושה התקפים גדולים. המחלה משבשת את שגרת החיים לחלוטין - אי אפשר לצאת מהבית, להתחייב לעבודות, לפגוש חברים"

"ההתקף הראשון היה ארוך מאוד, נמשך חודשיים ומשהו, והיה כרוך בכאבי תופת. אחרי שהוא נרגע, קצת התכחשתי לזה, חשבתי שזה כמו דלקת שחלפה וזהו. אבל מהר מאוד ההתקף חזר, ובמשך שנה ומשהו הלך ובא. היו לי שלושה התקפים גדולים. המחלה משבשת את שגרת החיים לחלוטין - אי אפשר לצאת מהבית, להתחייב לעבודות, לפגוש חברים. אחד הדברים שכולם אוהבים לעשות הוא ללכת לאכול ביחד, אבל לא יכולתי להכניס שום דבר לפה כי כל דבר שאכלתי עשה לי רע. היה לי גם קשה מאוד להסביר את עצמי. אנשים היו בטוחים שאני מבריזה מהעבודה כי אני מזלזלת ושאני לא זמינה כי אני איזו דיווה.

 

"לא רציתי לחשוף את המחלה, היה לי מאוד קשה להודות בה, בעיקר בפני עצמי. ואז, כשהחלטתי 'לצאת לאור', זה עשה לי ממש טוב. התגובות שקיבלתי היו תומכות מאוד, והרבה אנשים אמרו שעזרתי להם, כי זו לא מחלה פוטוגנית, לא נעים לדבר עליה. סובלים בה מכאבי תופת, מחוסר יכולת לתפקד. פשוט חרא, תרתי משמע. גיליתי שהמון אנשים סובלים ממנה, ולא היה לי מושג. היום אני עושה הרבה דברים כדי שהמחלה תהיה בשליטה – אני לוקחת כל בוקר תוסף ברזל וכל ערב את התרופות שלי, ועכשיו התחלתי להוסיף לשגרה גם טיפות שמן CBD, שגם מאוד עוזרות, יחד עם הכושר והתזונה".

 

לא מוותרת על כושר

"פעמיים בשבוע אני עושה אימון אישי בקבוצות אצל תומר טנצר, אימונים פונקציונליים - גם אירובי, גם כוח, TRX, ובנוסף אני מנסה לשלב פעמיים בשבוע גם אירובי בחדר כושר – ריצות, סקי או גם וגם. כבר שנים אני הולכת וחוזרת לכושר, מאז התיכון, אבל לאחרונה התחלתי ממש להקפיד, מינימום פעמיים בשבוע מאז ההתקף האחרון שלי.

 

"בגלל המחלה לא יכולתי להתמיד במשך תקופה ארוכה, כי פתאום קיבלתי התקף שנמשך חודש־חודשיים, והגוף היה מאוד חלש אחר כך. אחרי ההתקף האחרון החלטתי שאני חייבת לחזור לעשות כושר, הרגשתי שהגוף שלי חזק, והייתי בטוחה שזה מה שיעזור לי להתמודד עם ההתקף הבא, וזה באמת ממש עזר לי. מאז לא היה לי התקף, טפו־טפו־טפו, אני הרבה יותר חזקה - גם פיזית וגם מנטלית".

 

"התבגרתי מאוד, קיבלתי פרופורציה וכלים להתמודד עם דברים שהם לא בשליטתי" (צילום: שי יחזקאל  סגנון: ראובן כהן )
    "התבגרתי מאוד, קיבלתי פרופורציה וכלים להתמודד עם דברים שהם לא בשליטתי"(צילום: שי יחזקאל סגנון: ראובן כהן )

     

    אוכלת כמעט הכל - אבל במידה

    "התזונה שלי מורכבת בגדול מהכל, אבל באמת במידה. אני מנסה לא להעמיס ומקפידה מאוד להימנע ממטוגנים ואלכוהול שעושים לי רע מאוד בגוף, ולא מתעכלים. אני שותה קצת יין, אבל רק יין, וגם לא הרבה, כוסית או שתיים מקסימום. וגם כשאני עושה את זה, אני קצת מתחרטת בדיעבד ששתיתי ומשתדלת להימנע.

     

    "אף פעם לא עשיתי דיאטות משוגעות כי אני לא מאמינה בזה. הייתי מתבוננת מהצד ולא מבינה למה אנשים עושים את זה לעצמם ולא מבינים שצריך איזון. היו לי תקופות שהייתי מורידה פחמימות לכמה ימים, אבל לא הייתי מחזיקה מעמד מעבר ליומיים. אני אוהבת פחמימות יותר מדי. אני פשוט לא מאמינה בקיצוניות, שרק עושה אותי עצבנית ורעבה, וכל העולם מבין שאני בדיאטה.

     

    "כשזה מגיע לקוליטיס, ההמלצה של הרופאים היא לא לאכול הרבה ירקות טריים ומוצרי חלב ולאכול הרבה לחם לבן, אבל בפועל הרגשתי איום ונורא. כשיש לי ימים קשים עם כאבי בטן וביקורים תכופים בשירותים אני כן אוכלת לחם, וזה הדבר היחיד שמרגיע לי את המערכת".

     

    לוקחת את הדברים בקצב שלה

    "ניסיתי הרבה טיפולים משלימים – רפלקסולוגיה, דיקור, הילינג, תקשור. אני חושבת שניסיתי כל טיפול קיים, אבל בפועל ביומיום קשה לי מאוד לשלב אותם בצורה קבועה בשגרה כי הלו"ז שלי מאוד גמיש ומשתנה. מצאתי שספורט הכי נכון לי, להקפיד על תזונה, ובעיקר לעשות דברים בקצב שלי וברוגע שלי.

     

    "במהלך השנתיים האלה למדתי שדברים באים בקצב שלהם ושאני לא צריכה להילחץ משום דבר. למדתי המון. התבגרתי מאוד, קיבלתי פרופורציה וכלים להתמודד עם דברים שהם לא בשליטתי"

    "התחלתי לעשות דברים באיזי גם בכל מה שקשור לעבודה. אני תמיד שואפת לעוד עשייה ועוד דברים כי זאת אני, אבל במהלך השנתיים האלה, השנה הראשונה נועדה לקבלה והשלמה, ובשנה השנייה התחילה ההתמודדות. למדתי שדברים באים בקצב שלהם ושאני לא צריכה להילחץ משום דבר. למדתי המון. התבגרתי מאוד, קיבלתי פרופורציה וכלים להתמודד עם דברים שהם לא בשליטתי.

     

    "הדוגמה הכי טובה שיש לי היא הבקרים. קשה לי ממש עם בקרים. אני צריכה לקום בקצב שלי ביקיצה טבעית, גם אם זה בשבע בבוקר. בדרך כלל אני קמה בשמונה, ומשתדלת לצמצם את העבודות שמצריכות ממני להתעורר בחמש בבוקר. אני אוהבת לשתות קפה בשקט שלי, לאכול משהו קטן, ואז להתחיל את היום. הטריט הקבוע שלי בזמן האחרון הוא פרוסת לחם קל עם כף ריקוטה וכפית ריבת תות. ממליצה על זה לכולם".

     

    מדברת על הכל

    "אני לא הולכת לפסיכולוגים. אני נעזרת מאוד באמא שלי ובגיא, בעלי, כי פשוט הכי כיף לי לפרוק הכל מולם ולהתייעץ איתם. זה גם עוד משהו שלמדתי עם הזמן. עם אמא שלי זה היה קיים תמיד, ועם גיא למרות שתמיד הייתה לנו תקשורת חיובית, בשנתיים האחרונות משהו מאוד העמיק בשיחות שלנו. הרגשתי שאני חייבת להסביר לו מה אני מרגישה פיזית ונפשית. הוא היה שואל אותי למשל למה אני לא מוציאה את הכלבה שלנו לטיולים ולא הבין שאני לא יכולה לקום מהמיטה. לכן ממש למדתי לתקשר את התחושות שלי וזה מדהים. היום, כשאני כבר ממש בתוך זה, יותר קל לי לראות את הטוב שקרה לי. וזה גם הביא טוב. לפני שנה לא יכולתי לראות את זה בכלל".

     

    באמת חיה את הרגעים שהיא רוצה לחלוק עם העולם. מהאינסטגרם של זרמון (צילום: מתוך האינסטגרם של danazarmon@)
      באמת חיה את הרגעים שהיא רוצה לחלוק עם העולם. מהאינסטגרם של זרמון(צילום: מתוך האינסטגרם של danazarmon@)

       

      אומרת את האמת (גם באינסטגרם)

      "אנשים חושבים שהאינסטגרם זה שקר, אבל אני בחיים לא מעלה דברים שלא תואמים את המציאות שאני חיה אותה. תמיד אעלה דברים שקשורים למה שאני הכי רוצה לחלוק עם העולם. המשפט שלי בביו הוא 'רגעים ששווה לחלוק', כי כשהתחלתי את האינסטגרם לא התייחסתי אליו ככלי עבודה אלא כאלבום אישי שלי שבו אשמור את כל הרגעים שאני רוצה לזכור, ועל הדרך אנשים מצטרפים למסע שלי, ומאוד מרגש שהמסע שלי מעניין אותם.

       

      "אני באמת חיה את הרגעים שאני רוצה לחלוק עם העולם. יש לי במה ואני גם חולקת רגעים שהם קצת יותר אינטימיים או פחות זוהרים. יש לי בהייליסט אחד שנקרא 'ריל לייף', שבו אני משתפת גם דברים פחות כיפיים. המנטרה שלי היא שהחיים לא מושלמים. אנחנו יכולים להעלות תמונות מושלמות, אבל הן לא מוחקות לגמרי את המציאות. יכול להיות שבבוקר הרגשתי לא טוב ולקח לנו שעתיים לצאת מהמלון, או שגיא צרח עלי שחם לו ואין לו כוח לצלם.

       

      "מצד שני, אני חושבת שהאינסטגרם כן צריך לשמר את הבועה הוורודה הזאת, כי זה מה שמייחד אותו. הטוויטר והפייסבוק הפכו להיות זירה של מריבות ופוליטיקה, ורק באינסטגרם יש מקום לתעד רגעים יותר חיובים וכיפיים. בתוך הסטורי יש לנו ממש כלים ליצור שאלונים וסקרים, וככה אפשר לדבר ישירות עם הקהל בצורה אותנטית ולא לייצר פוסט ארוך וטרחני. אנשים יודעים שאני בן אדם אמיתי, וכן, גם מגיע לי שיהיו לי רגעים טובים שבהם אני נראית טוב ומרגישה, ולא רק את הרגעים ה'אמיתיים'. אמיתי זה גם לחלוק את הרגעים היפים".

       

      מתגעגעת לחו"ל

      "הורדתי רגל מהגז מכל הנסיעות לחו"ל שהן חלק בלתי נפרד ממי שאני. בחודשים האחרונים לא טסתי, עשיתי הפסקה קטנה, וזה היה מדהים, הגוף שלי ממש נרגע"

      "הורדתי רגל מהגז מכל הנסיעות לחו"ל שהן חלק בלתי נפרד ממי שאני, אבל כשהייתי בהתקף היה לי ממש לא טוב בגוף. טיסות והבדלי שעות לא טובים לגוף והבנתי את זה בדיעבד. בחודשים האחרונים לא טסתי, עשיתי הפסקה קטנה, וזה היה מדהים, הגוף שלי ממש נרגע. אני אוהבת מאוד לטוס לחו"ל. זו הדרך המושלמת לחוות חוויות וליצור זיכרונות ולהתקרב לאנשים שאני אוהבת וגם להתקרב לאנשים שאני פחות מכירה. אני אוהבת לשלב חופשה עירונית עם בטן־גב. אחד הטיולים הכי כיפיים שהיו לי היה לתאילנד ולסינגפור - שילוב מושלם, חוויה מדהימה של עולם שונה לגמרי משלנו".

       

      עובדת, אבל בתנאים שלה

      "אני מאוד אוהבת לעבוד, ליצור וליזום, כיף לי ואני עושה את זה בתנאים שלי, ולאו דווקא מה שהעולם המערבי הגדיר לנו – לעבוד משמונה עד חמש. אני מאמינה שהעבודה שומרת על שפיות, שגרה ואיזון, אבל צריך לדעת איך לא לתת לה להשתלט על החיים. אחת הסיבות לכך שהקמתי את ’אינסטה־אקדמי’ היא כדי שיהיה לי בסיס משלי ולא אהיה תלויה רק בהצעות שמגיעות אלי. זה לא קשור רק לכסף - מאוד קשה למצוא שקט פנימי כשרק מחכים לעבודה הבאה, במיוחד בישראל, כששום דבר לא באמת סוגר את הפינה.

       

      "פתחתי את בית הספר כשזיהיתי צורך בקהל. אנשים מחפשים איך להבין את הפלטפורמה – האינסטגרם הוא לא סיפור סינדרלה אלא עסק לכל דבר שהם בונים בו קהילה ומשתפים את התוכן שלהם, וכך הם זוכים לפרנסה והזדמנויות. אנשים חושבים שרק אם יש מאות אלפי עוקבים, זה שווה משהו, אבל זה ממש לא נכון. אני שמה דגש על תוכן נכון וממוקד שגם מביא את הקהל וגם את הלקוחות המסחריים.

       

      "התרגשתי, כי אני לא נכנסת לתוך המודל של דוגמנית 1.80 מטר, מידה 34". מתוך הקמפיין של אינטימה  (צילום: דודי חסון)
        "התרגשתי, כי אני לא נכנסת לתוך המודל של דוגמנית 1.80 מטר, מידה 34". מתוך הקמפיין של אינטימה (צילום: דודי חסון)

         

        "בית הספר נתן לי המון שקט, זה המקום שלי שבו אני יכולה להתמקד ולהיות עקבית, אנחנו עוד מעט פותחים את המחזור ה־20 שלנו. במקביל אני פרזנטורית של ’אינטימה’ וגם של ’אוראל בי’. כשאינטימה הציעו לי להיות הפרזנטורית שלהם התרגשתי, כי אני לא נכנסת לתוך המודל של דוגמנית 1.80 מטר, מידה 34. לא שאני חושבת שאני שמנה בשום צורה, אני חושבת שאני פצצה, אבל כיף שיש גושפנקה מחברה מסחרית כל כך גדולה, וזה גם מה שאהבתי בקמפיין. גם לאוראל בי היה הכי קל להביא קמפיין עולמי שכבר השקיעו בו מעבר לים, אבל הם החליטו ללכת על מישהי מקומית, ומבחינתי זו מחמאה ענקית".

         

        איפור: נגה תמיר במוצרי M.A.C /// שיער: גיא סמואל במוצרי Label.M /// ע. צלם: איתי ונטורה /// ע. סגנון: אייל חג'בי /// ז'קט: קים פרץ /// בגד גוף: אדידס /// מכנסיים: מייקל קורס /// קפוצ'ון: קים פרץ /// טופ ומחטב: אינטימה /// נעליים: זארה

         

        הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
        הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד