שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יין: תומס ואיליין עושים את זה

    לאחר המתנה ממושכת פתח אבי אתגר את "תומס" ו"איליין", מהנודעים שביינות אוסטרליה, ומצא זוג מוצלח במיוחד

    לאחר שפרקה את מזוודת המתנות שהביאה מהמסע באוסטרליה, היא פנתה לקרטון אחד נוסף שהיה עטוף במיוחד, מגולגל בפסי דבק לאורך ולרוחב, שנשאה כל הדרך משדה-התעופה על ברכיה, כמו היה תינוק רדום.
    מרוב העטיפות, שהיו מכוסות במדבקות "זהירות! שביר!", "זכוכית" ו"נא לטפל בזהירות מרובה", דמה יותר מבצע פתיחת הקרטון להשתלטות על יעד מבוצר, לפריצת כספת כשאין לך את צירוף הספרות המתאים. לבסוף, הגיחו שני בקבוקים מתוך ההריסות. שני בקבוקי יין. האחד "תומס" והשני "איילין". היינות הבכירים ביותר לבית הארדי'ז (hardy’s) ומן הנודעים שביינות אוסטרליה.

    אפילו הצרפתים מאמצים

    מפתיע לגלות את החשיבות הרבה לה זוכים כיום יינות אוסטרליה בעולם. במיוחד לנוכח העובדה שחלקם בתנובת היין העולמית אינו עולה על 2%. שמותיהם של יינות אוסטרלים נישאים בכל פה אצל אוהבי יין ברחבי העולם, ורעיונותיהם מתקבלים בהערכה בכל מקום בו עושים יין. אפילו מגדלי היין בדרום צרפת, האיזור המתפתח ביותר במולדת היין, מאמצים אותם.
    את קפיצת הדרך הגדולה עשתה תעשיית היין באוסטרליה ב-15 השנים האחרונות. מספר הייקבים שם צמח ליותר מ-1,100 ויצוא היין זינק משמונה ל-200 מיליון ליטרים. האוסטרלים יודעים טוב, כנראה, מאחרים, להפיק יינות נגישים, כאלה שאפשר ליהנות מהם מיד, מבלי שנצטרך להמתין להם שנים עד שיתפתחו. והם גם עושים באוסטרליה כמה מן היינות הטובים בעולם.
    את שני הבקבוקים שלנו השכבנו, שינוחו מתלאות הדרך. אחר-כך המתנו להזדמנות "נאותה", כי הרי יינות כאלה לא שותים סתם כך. אחר כך היה סתם חם. אך ברבות הימים, עם שוך התירוצים והחום, כששום הזדמנות "הולמת" אינה מפציעה, ואפילו שום שר לפיתוח אזורי לא הופך לנשיא, החלטנו שדי, וזהו זה.

    גוף מלא

    בעצת מספר חכמי ש"ס (שותים סדרתיים), הוחלט שהזוג תומס ואיילין אכן הגיע לפרקו וכי הגיעה העת להוליכם בדרך כל בשר. אז נכון, לא כל בשר מתאים ליינות כאלה, אבל יש, תודה לאל, כמה מקומות בהם אפשר לפגוש נתחים צלויים היטב. יש את גילי'ז בירושלים, וישנו יועזר בר יין ביפו, וגם על מיט-בר בשדרות ח"ן בתל-אביב שמעתי דברים טובים.
    את שני הבקבוקים: תומס הארדי, קברנה, 94' ואיילין הארדי, שיראז, 97', אפשר להשיג גם כאן, תמורת 295 שקלים לקברנה ו-275 שקלים לשיראז. טעמנו מהם עת קלה לאחר שחלצנו את הפקקים ועוד לפני שהגיעו הבשרים. מפתיע כמה הם כבר עגולים ומעניקים את טעמיהם וניחוחם. אלה יינות מהנים, כהים, מרוכזים כל כך, שלרגע נדמה שאפשר ללעוס אותם.
    את הקברנה, שענביו מגיעים מקונווארה (Coonawarra) בדרום מערב אוסטרליה, לא רחוק מהאוקיאנוס ההודי, מיישנים שנה וחצי בחביות עץ אלון צרפתי. השיראז מתארח בהם שנתיים, ואכן בשומת הווניל שהוא קולט מהן ניכרת בו. בשני היינות בולטים טעמי הפירות הכהים, בקברנה זה בעיקר שזיפים שחורים יבשים ורמזים לפלפל שחור, בשיראז שולטים טעמי האוכמניות הכחולות עם תבלינים כמו קינמון, מוסקט ופלפל אנגלי. מי שמכיר אגב, את ניחוחו של טסק מקטרות (לפני שהוצת) ימצא אותו גם כאן, בשיראז. הקברנה של תומס הארדי, שהוא על שמו של מייסד השושלת, והשיראז של איילין, אחותו של תומס, הם יינות מלאי עצמה, בעלי גוף מלא וסמיכים. על השיראז אפשר אפילו לומר שהוא "ריבתי" (מלשון ריבה).
    כיוון שניתחי האנטריקוט הצרובים והמדממים במיט-בר היו האח והאחות ליינות אז מדובר בחתונה מוצלחת. ככה זה לפעמים בחיים, קורה שנישואי קרובים עולים יפה.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נדב נויהוז
    אבי אתגר
    נדב נויהוז
    צילום: דודו פריד
    תומס ואיליין. ממשפחה טובה
    צילום: דודו פריד
    מומלצים