זה התחיל עם משברון בגן של בתו הקטנה אלה (ארבע), שם חלו ילדים באבעבועות רוח, מחלת ילדים שלכאורה אמורה הייתה כמעט להיעלם מהעולם בזכות חיסונים. הגננת פנתה אל ד"ר מאיר עזרא אליה לקבלת עצה, והוא, מומחה ברפואת ילדים, התיישב עם אשתו, ד"ר רעיה עזרא אליה, וביחד גיבשו יוזמה שנועדה למנוע את חזרת מחלות הילדים של פעם – החצבת, השעלת והפוליו - שמספר החולים בהן זינק בחדות בשנים האחרונות.
הרעיון שהם גיבשו כלל הכנסת קריטריון כניסה לפעוטונים ולגני הילדים עד גיל 3: הצגת אישור על התחסנות, סוג של תעודת כשרות לגנים, שתחייב את הנרשמים להיות מחוסנים. המטרה הייתה יצירת סביבה מחוסנת, כדי להגן על ילדים שאינם יכולים להתחסן מטעמי גיל או שמערכת החיסון שלהם מוחלשת או שלא פיתחו נוגדנים למרות החיסונים.
בני הזוג חילקו ביניהם את העבודה: הוא לקח על עצמו את עניין ההסברה ובדיקת פנקסי החיסון, היא יצרה דף הסבר ולוגו, במטרה לגייס לפחות עשרה גנים לקראת שנת הלימודים. אבל זמן לא רב לאחר מכן שמע ד"ר עזרא אליה על הקמת הגן המחוסן הראשון ברמת־השרון, בבעלות איתי ברשדסקי ובתמיכת ד"ר ליאור אונגר מהמרכז הרפואי שיבא תל־השומר - מי שהפך לסמן ימני במאבק במתנגדי החיסונים.
"ברגע הראשון אמרתי, היי, זה רעיון שלי", נזכר ד"ר עזרא אליה, "אבל חיברו בינינו וישר התאחדנו. ברשדסקי התחיל את העשייה בפועל ואני הבאתי את התשתית הארגונית, שכוללת את הליווי החשוב של אנשי מקצוע, אלה שמבצעים בדיקת פנקסים ומדריכים את הצוות וההורים. זה תפס מהר, יש לנו כיום כ־400 מתנדבים פעילים".
במהלך השנה הצפופה בפעילות הוקמה עמותת "מחוסגן", שאותה מנהלת סתיו אברהמי, ובהמשך זכו ד"ר עזרא אליה, ד"ר אונגר וד"ר בן הורביץ מעמותת "מדעת" - שאף היא מנגישה מידע בנושא - בתואר אנשי השנה של "ידיעות אחרונות". כיום רשומים כבר כ־800 גנים ש"חוסגנו" או שהם בתהליך כזה בכל רחבי הארץ, ורבים עוד בדרך. את חלקם הגדול גייסו ד"ר עזרא וחבריו בעבודת שטח מאומצת, שמשמעותה המעשית הייתה להיכנס למכונית בסוף יום עבודה מתיש ולנהוג קילומטרים רבים ליישובים קהילתיים בגליל, לגני ילדים במרכז ולקיבוצים בדרום ולקיים ערבי הסברה להורים חוששים.
"אני מכיר את העובדות"
ד"ר עזרא אליה (42) למד רפואה באוניברסיטת תל־אביב, התמחה ברפואת היילוד בטיפול נמרץ, וכיום עובד בקליניקה הצמודה לביתו. אגב, אליה הוא שם המשפחה של אשתו, שצירף לשמו. "קל לתייג הורה חושש כמתנגד חיסונים ולאבד אותו, זה גם מה שהצד השני היה רוצה שנעשה", מסביר ד"ר עזרא אליה. "אבל לרוב מדובר באנשים שנמצאים על רצף מסוים, מדחיינים דרך שכחנים ועד אלה שהפחידו אותם. הרבה פעמים, שיחה של חמש או עשר דקות עם רופא סוגרת את הסיפור, אבל יש גם את אלו שחשופים יום־יום לזבל שרץ ברשתות החברתיות, ושם נדרשת לעתים שיחה ארוכה יותר. בסופו של דבר, הם רוצים לשמוע ולהיות חלק מהקהילה.
"צריך תמיד להבין ממה ההורה חושש. יש את אלה שמעלים ספקות לגבי יעילות החיסון, לאחרים יש ספק לגבי הבטיחות, יש מי שצפו בסרטונים המציגים ילדים שכביכול הפכו לאוטיסטים אחרי שקיבלו חיסון, אחרים שמעו שיש אלומיניום בחיסון נגד חצבת. מה אני עושה? עובר איתם על הטענות, מראה להם, למשל, שאין אלומיניום בתכולת החיסון, מציג עובדות שאפשר להוכיח.
"יש שמאמינים שאנחנו גוף שממומן על ידי משרד הבריאות. אבל אחרי שאני מגיע לגן, יושב על כיסא ומסביר, כבר ברור להם שזה לא המצב. במצבי קצה אני כן מציף מי מרוויח ממכירת ויטמינים ותוספי תזונה, ואיזה הומיאופת עושה קופה מ'ייעוץ חיסונים'.
"היה למשל טיעון, שהחיסון אינו יעיל אחרי חמש שנים. אמרו שלא צריך לתת כי כבר אין חצבת, והנה - הגיעה החצבת וכמו בניסוי ענקי הוכיחה שאיפה שמתחסנים אין, ואיפה שלא מתחסנים יש. אז עברו לטיעון, שלפיו חשוב לחלות כי אז יהיו לך נוגדנים לכל החיים, אבל עובדה היא, שאחרי שתי מנות החיסון מקבלים כיסוי של 97%, אז למה להסתכן?
"בשנות ה־90 הסתובב הסיפור שחיסון גורם אוטיזם. אחרי שהוכח שוב ושוב שזה לא נכון, טוענים עכשיו שזה גורם הפרעות נוירולוגיות. מה הם מראים? למשל, אחת מתופעות הלוואי של חיסונים היא עליית חום. אם הילד נמצא בגיל שבו הוא מועד ללקות בפרכוסים כתוצאה מעליית חום, ואם יש נטייה כזאת במשפחה, אז ייתכן שמה שקרה אחרי החיסון הוא לא מה שהם קוראים 'הפרעה נוירולוגית', אלא פרכוס חום פשוט, שקורה לאותו ילד בכל מחלה ויראלית.
"כרופא ילדים, אני מכיר את העובדות ויכול להסביר אותן בצורה לוגית. צריך לבוא להורים עם ידע ועם סבלנות וניסיון, ולא להתייחס להורה כאל אויב, כאל פרא אדם שמפיץ מחלות. הידע והניסיון הם הדרך היחידה לקחת אותו בחזרה אליך".
"הרוב שפוי ונורמלי"
למה אתה לא מתעמת עם אלה שמפיצים מידע כוזב?
"ה־Value for money מול מתנגד חיסונים שואף לאפס. את האנרגיה שאני צריך להשקיע בעניין אני מעדיף להפנות ל'מחוסגן'. אישית מעניין אותי לברר מאיפה הם באים, מהיכן כיווני המחשבה שלהם. חלק מהם מקורבים לכתות או לקבוצות מסוימות, אחרים מאמינים בכדור הארץ השטוח. זה יכול להיות כיף להשפיל אותם ולהראות שהם מטומטמים וקונספירטיביים, אבל אני לא עושה את זה, זה לא מקדם אותי או את הנושא.
"בישראל לא המציאו כלום. יש תנועה עולמית שמתנגדת לחיסונים, כל הטיעונים, אחד־אחד, לקוחים מהשיח בארצות־הברית. כשלאדם נגמרים הטיעונים ההגיוניים, אז הוא הולך לתיאוריות קונספירציה. תכלס, רוב ההורים רוצים סביבה מחוסנת לילדים שלהם, אין מה להילחם במתנגדי חיסונים אם הרוב הוא שפוי ונורמלי".
נשמע כמו התעסקות מתישה.
"בסופו של דבר כיף להצליח וגם נעים לאגו. אני רושם לי נקודות זכות כשאני מקבל את הטלפונים האלה, של 'חיסנתי בזכותך'.
תראי מה קרה פה בשנה שבה אנחנו פעילים. בעבר לא דיברו על סטטוס חיסונים בגן. זה נחשב חדירה לפרטיות. כיום לגיטימי לחלוטין לעסוק בזה. חבר שאל אותי פעם: 'מה אכפת לך אם ילד אחר מחוסן או לא?' אז אבהיר, שכהורה בלבד, לא כרופא, לא מעניין אותי אם ילד לא מחוסן לטטנוס. זה לא משפיע על הילד שלי, לא על הסבא המבוגר ולא על מדוכא החיסון. חצבת, לעומת זאת, קל לפרוט למספרים ולהסביר: היא מאוד מידבקת. אם ילד לא מחוסן - בין אם לא הגיע לגיל חיסון, או אם הוא מדוכא חיסון או שזה לא תפס אצלו - במפגש עם ילד חולה חצבת באותו חלל, אחרי שעתיים יש לו 90% סיכון להדבקה. עכשיו, 999 ילדים מתוך 1,000 חולים לא ימותו, אבל אחד לאלף כן.
"עד כה בארץ נפטרו קשישה, ילדה והדיילת שנפטרה לאחרונה מסיבוכי חצבת; יש אדם שמטופל במכונת לב־ריאה - שזה הכי קרוב למוות, ויש ילד שסובל מנזק מוחי בלתי הפיך. לולא הרפואה המודרנית היו יותר. זה כמו שאף אחד לא היה מכניס את הילד שלו ללונה פארק, שבכניסה שלו כתוב על שלט 'כאן על המתקנים נהרג רק אחד מתוך אלף'. כמו שהלונה פארק חייב להיות בטוח, ככה גם גן הילדים. כשהחצבת תבוא בדלת ותפגוש ילד מחוסן - היא פשוט לא תעבור.
"למה אין חצבת ביישובים ערביים? האם יש שם תנאים בריאותיים טובים יותר? האם שירותי הבריאות אצלם טובים יותר? לא. אין אצלם חצבת כי הם לא מתחכמים, ומחסנים. כששיעור החיסון יורד, שם החצבת מתפרצת".
גם את הנתונים היבשים, שמצביעים על כך שמאז אמצע 2018 ועד אמצע חודש אוגוסט השנה התגלו בישראל 4,306 מקרי חצבת לעומת 34 מקרים בלבד בשנה הקודמת, מצליח עזרא אליה להעביר באופן כריזמטי, מה שהפך אותו ל"מסביר הלאומי" בתחום ולמרואיין מבוקש. הוא יכול גם לפרט יותר: "נוסף על מקרי המוות, יותר מ־420 בני אדם אושפזו, נרשמו עשרות מקרים של דלקת ריאות כתוצאה מסיבוכי המחלה ושמונה מקרים של דלקת קרום המוח", הוא מציין. "חמור יותר - כל אלו שחלו חשופים בעתיד להתפרצות של דלקת מוח שעלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך גם עשור אחרי ההידבקות".
ייחוס משפחתי
ההפתעה מגיעה כשמאחורי העשייה החברתית מתגלה ייחוס משפחתי מרשים. הסב, מאיר עזרא ז"ל, הוריש למשפחתו לא רק את שמו, אלא גם את אימפריית המזון "נטו", שהקים בשנות ה־40 של המאה הקודמת ועברה לניהול אביו של מאיר, דודי עזרא. נטו היא חברת המזון החמישית בגודלה בישראל, והיא נסחרת בבורסה בשווי שוק של יותר ממיליארד שקל.
מאיר הוא בנם האמצעי של דודי ורוחלה. רן (35) הוא האח הקטן במשפחה ועדי עזרא (43) הבכור, הוא שם מוכר יותר, הן ממדורי הכלכלה בעיתונות והן ממדורי הרכילות, שכן הוא בעלה המצודד של בר רפאלי ואבי בנותיה.
היו לך מחשבות להצטרף לעסק המשפחתי?
"מגיל צעיר ידעתי שלא אלך לעסק המשפחתי. היה לי ברור שאני רוצה להיות רופא. אחי, עדי, הוא חכם, מוצלח, חריף, מקסים ומאוד דומיננטי, שנינו זכרי אלפא. כל אחד צריך היה למצוא את המסלול המתאים והנכון לו, בטח כשהגילים שלנו קרובים כל כך".
יכולת להיות פחות אלטרואיסט בבחירות המקצועיות שלך.
"אדם בלי גב כלכלי שלומד רפואה וצריך לתחזק את עצמו הוא הגיבור, הוא הלא אנוכי. הוא הרי יכול ללמוד מחשבים, ללכת להייטק ולעשות מיליונים. לי נתנו ביטחון כלכלי לכל החיים, ביטחון בעצמי מהבית, שאני יכול לעשות מה שאני רוצה. היה לי חשוב להוכיח שיש לי דרך משלי, שאני עצמאי, אז עבדתי וחייתי חיים סטודנטיאליים. זו נשמעת גבורה, אבל הייתי עם רשת הביטחון הכי חזקה בעולם. גם לא עשיתי את זה בשושו, הרמתי דגל גדול בגאווה על זה שאני עובד, כי רציתי להוכיח שאני יכול להצליח לבד.
"אני מודה שעצם זה שאני קם בבוקר ותורם לסביבה, מרגיש לי נעים. אין פה אלטרואיזם בלי גבול. בין אם זה לשחק עם ילד חולה במרפאה ולהרגיע את אמא שלו, או שיש לידה שמסתבכת באמצע הלילה והתינוק חי בזכותך והצלת את החיים שלו, זה הדבר הכי טוב בעולם. כיף לחזור הביתה מתורנות כזאת".
מלבד הופעות במדיה, שסייעו להעלאת המודעות לנושא החיסונים, הצליח עזרא אליה לגייס מפורסמים שלקחו חלק בקמפיין הראשון שקרא להתחסנות. כך, לצד גיסתו, בר רפאלי, שהעלתה תמונה עם יד שחובקת את זרועה כסימן למאבק, עשו כמותה גם גל גדות, מיה דגן, יעל גולדמן ואנחל בונני, כולם חבריו האישיים, שגרים בסמיכות אליו בשכונה, חלקם מבלים איתו בחופשות או שילדיהם היו עם בנותיו בגנים.
"אני מאוד גאה בבר על מה שעשתה לטובת הקמפיין, היא ועוד סלבס נוספים. מתנגדי החיסונים עשו לי טובה גדולה כשאמרו וכתבו שבר קיבלה כסף בעבור הקמפיין. התשובה שלי –
'זו גיסתי, נראה לכם ששילמתי לה?' – גמרה להם את הסיפור. הרי מי שמשקר על א' ישקר גם על ב'. ומה הם יגידו על גל גדות? שגם היא קיבלה כסף?"
על מה מדברים אצלכם בשולחן המשפחתי? על כמה גנים "חוסגנו" או על מה שעשתה השבוע המניה של נטו?
"אם היה לך רופא במשפחה, ילדים והיריון בדרך (בר ועדי מצפים לבן ראשון אחרי שתי בנות, קנ"ו), על מה הייתם מדברים בארוחות? על עסקים לא מדברים כמעט בכלל. מדברים אצלנו בשולחן על מה שמדברים כולם, על פוליטיקה, צוחקים על אחי הקטן שהוא טבעוני, אבל אין ספק שמאז שהגיעו הילדים של כולם התרומה שלי עלתה".
כדאי לדעת
=========
שיעור ההתחסנות בישראל נחשב לגבוה, כ־96%, ועדיין ישראל ניצבת במקום השישי בעולם בשיעור תחלואת החצבת, אחרי מדגסקר, אוקראינה, גיאורגיה, צפון מקדוניה וקירגיסטן.
המקומות שבהם שיעור הלא מחוסנים גבוה הם קהילות חרדיות ויישובים "רוחניקיים", בעיקר בגליל. כשמגיעה אליהם החצבת, התוצאה היא "פיגוע המוני", כי ההידבקות מהירה.
גם באזורים מחוסנים קיים סיכון של זליגת המחלה לאוכלוסיות בסיכון: תינוקות שטרם חוסנו (מתחת לגיל שנה), מדוכאי חיסון (כמו חולי סרטן, שמקבלים תרופות כימותרפיות) או קשישים, שהמערכת החיסונית שלהם חלשה יותר.
