שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הורים טובים, הורים רעים: התשובה בכף היד
    מהו סינדרום "נאמנויות חצויות", כיצד הוא משפיע על האושר הפנימי ומה תפקידם של ההורים שלנו בהתפתחותו? לאונדרו דניאל בוחן את הנושא לפי הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית

    מה מכתיב את היכולת שלנו להתמודד כהלכה עם אתגרי החיים, היכולת שלנו להיות מאושרים, לקבל החלטות נכונות, להרגיש שלמים עם עצמנו ועם מי שאנחנו - האם מדובר בגורמים תורשתיים, מולדים, שבאים מהביולוגיה שלנו ואולי מהנשמה, או שאולי אלו חוויות היום-יום וההתנסויות בבית הורינו והסביבה החברתית הקרובה שיקבעו בסופו של דבר איך נפעל ואיך נתמודד עם מכשולי החיים?

     

    שאלה של תורשה או השפעה חברתית, ואולי הכל יחד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    שאלה של תורשה או השפעה חברתית, ואולי הכל יחד(צילום: shutterstock)
     

    אין ספק שלתורשה שלנו יש מרכיב חשוב בדרך שבה אנחנו מתמודדים עם המציאות שלנו, אבל גם לחוויות נרכשות ונלמדות יש משקל לא מבוטל בהקניית כלים חיוביים להצלחה בחיים או בניית חסמים שפוגעים באפקטיביות שלנו להשיג יעדים ולהרגיש מאושרים.

     

    לפי הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית, שנחקרה במשך יותר מ-40 שנה על ידי ד"ר ארנולד הולצמן ואומתה מדעית בבתי חולים פסיכיאטרים בישראל, ישנם יותר
    מ-30 סינדרומים שעלולים להיווצר במהלך הילדות שלנו, לרוב כתוצאה מהתנהלות לקויה של ההורים כלפי הילד, שפוגעים קשות ביכולת של האדם הבוגר להרגיש שלם עם עצמו, שמח, ועם יכולת לקבל החלטות בצורה אופטימלית.

     

    את כל הסינדרומים הללו שפוגעים בשלמות הרגשית של האדם, ניתן לזהות בכף היד באמצעות מדע הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית. אחד מהנפוצים והמשמעותיים ביותר, שפוגעים בשמחה הפנימית של האדם, ביכולת שלו לקבל החלטות ולהרגיש שלם עם עצמו, הוא סינדרום הנקרא "נאמנויות חצויות" או באנגלית "Split Loyalties".

     

    כיצד מזהים את הסינדרום בכף היד של אדם בוגר? אם המפרק העליון של אצבע האמה (האצבע האמצעית) נוטה כלפי אצבע הקמיצה אז אתם סובלים מסינדרום "נאמנויות חצויות".

      ()
     

    נאמנוית חצויות - כשאין לנו על מי לסמוך

    אדם עם סינדרום "נאמנויות חצויות" מרגיש שאין לו על מי לסמוך בחיים מלבד על עצמו. זה יכול להוביל להרגשה של מועקה, ריקנות והרגשה שאין לאדם מי "שיתפוס אותו" אם יצטרך גיבוי בחייו. אנשים כאלה (מדובר בסינדרום נפוץ למדי), מתקשים בקבלת החלטות וגם אחרי שהחליטו משהו ימשיכו לחשוב אם ההחלטה שקיבלו הייתה נכונה.

     

    למשל, אדם כזה שהולך לקנות נעליים, יתלבט הרבה זמן האם לבחור בנעליים הפתוחות או הסגורות, הלבנות או החומות - בסופו של דבר, תתבצע החלטה אישית והוא יקנה את הנעליים בהן בחר, אך כשהוא יגיע הביתה הוא יתחיל להתלבט בינו לבין עצמו ולשאול "אולי היה צריך לקנות את הנעליים השניות?"

      

    מה עושים? אנשים שיש להם נאמנויות חצויות רצוי שיהיה להם תחביב מאוד שונה מהעיסוק המרכזי, כדי לאזן את עצמו. לדוגמה, מהנדס מחשבים ביום יכול להיות צייר בשעות הפנאי.

     

    אתיולוגיה של הסינדרום: איך זה נוצר אצל האדם?"נאמנויות חצויות", כמו רוב הסינדרומים שלנו, נוצר במהלך הילדות המוקדמת - הילד צריך להחליט או בין ערכים מתנגשים שקיימים בין אבא ואמא שלו, או בין ערכים מתנגשים שלו לבין אחד מהוריו.

     

    מה לבחור והאם הבחירה היא נכונה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מה לבחור והאם הבחירה היא נכונה?(צילום: shutterstock)
      

    לפי פיאג'ה, פסיכולוג התפתחותי, ילד עד גיל 4-5 חי במה שנקרא "החשיבה המאגית" או באנגלית Magical Thinking. זה אומר שמבחינת הילד ההורים שלו מושלמים ולא יכול להיות מצב שהם טועים במשהו.

     

    עכשיו, תתארו לכם מצב שלאבא ואמא שלו יש ערכים שונים, או דעות שונות לגבי דבר מסוים, או הם מסוכסכים ביניהם וכל אחד מושך נושאים מסוימים לצד שלו. למשל, האמא מתנגדת לשתות מים בבקבוקי פלסטיק בגלל הזיהום הסביבתי ואבא פעמיים בשבוע מביא שישיות של בקבוקי מים מינרליים הביתה כי הוא טוען שזה יותר בריא, מה שיוצר ויכוחים בבית. או שפשוט ההורים לא מצליחים להסכים על שום נושא עקרוני בינם לבין עצמם.

     

    לפי החשיבה המאגית של הילד הקטן, ההורים שלו תמיד צודקים. אבל אם גם אמא וגם אבא צודקים, אז מי צודק יותר? זה יוצר אצל הילד קונפליקט גדול מאוד בו הוא מרגיש שאם ייקח צד בסכסוך, למשל ישתה מהבקבוק שאבא הביא, אז האמא תהיה נגד הילד ולהיפך. אם הוא יסרב לשתות מהבקבוק ויצדד באמא, יתייצב הילד כביכול כנגד האבא.

     

    הדבר גורם לתהום מאוד קשה בנפשו של הילד שתלווה אותו כמעט כל חייו, בקושי לקבל החלטות, בהרגשה של דכדוך, דיכאון וריקנות.

    מה הם שומעים שמשפיע עליהם? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מה הם שומעים שמשפיע עליהם?(צילום: shutterstock)
      

    "נאמנויות חצויות" יכולות להופיע גם כשהערכים של אחד ההורים מתנגשים עם הערכים והרגישויות של הילד עצמו שגדל לאדם בוגר. לדוגמה (מופיעה בספרו של הולצמן), ילד הולך עם אביו ברחוב והם רואים אדם שמקבץ נדבות. האב, שעובד מאוד קשה לפרנסתו לא רואה בעין יפה שאנשים מקבצים נדבות במקום ללכת לעבוד. הוא מסרב לתת נדבה ואומר משהו כמו "שייצא לעבוד אם רוצה כסף". האירוע הקטן הזה נחרט במוחו של הילד.

     

    בבגרותו, כשייתקל שוב באדם שמקבץ נדבות, הרגישות הגדולה שלו כאדם עצמאי ואהבת הזולת ידחפו אותו לתת תרומה לאותו קבצן. אך במוחו יעלה הזיכרון של האבא, שבתור ילד ראה אותו כ"כל יכול" מתוך אותו שלב של "חשיבה מאגית". הוא ייזכר שהאבא לא נתן נדבה לקבצן ההוא כי חשב שלא מגיע לו.

     

    'אז מה עושים"' ישאל עצמו הילד שעכשיו הוא אדם בוגר, 'האם אתן נדבה כי זה מה שמרגיש לי נכון, או אהיה נאמן לערכים של אבא שלי?' כל החלטה שהוא יבצע תציב אותו בנאמנות חצויה: אם הוא יהיה נאמן לעצמו ויתן כסף לקבצן, הוא לא יהיה נאמן לאבא שלו. אם יהיה נאמן לאבא שלו ולא יתן נדבה,אז לא יהיה נאמן לעצמו.

      

    הקונפליקט הזה יוצר אצל האדם קושי מאוד גדול שיכול להביא אותו לדיכאון וקושי מאוד גדול להחליט דברים בחייו הבוגרים.

     

    אז בתור הורים, כיצד תחנכו את הילד בצורה שתימנע היווצרות של "נאמנויות חצויות"? קודם כל רצוי שתשדרו על אותו גל כשאתם מול הילדים. רצוי שוויכוחים עקרוניים או הבעת דעות סותרות לא יתבטאו ליד הילדים. רצוי שלא לדבר סרה נגד ההורה השני, דבר שיצור קונפיקט מאוד קשה אצל הילד, קונפליקט שילווה אותו כל ימי חייו.

     

    בנוסף, תמיד תחשבו איזה ערכים הייתם רוצים להנחיל לילדיכם, ערכים שהייתם רוצים להקנות להם לצורך העצמתם ואושרם הפנימי.

     

    לאונרדו דניאל – מומחה לכירולוגיה אבחונית ופסיכו דיאגנוסטית, מחבר הספר Mastering Change

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מה מספרות כפית ידינו?
    צילום: דני בכר
    לאונרדו דניאל
    צילום: דני בכר
    מומלצים