30 שנה לנפילת חומת ברלין
(צילום: רויטרס)
בסוף השבוע מציינים בברלין 30 שנה לנפילת החומה, אחד האירועים הדרמטיים ביותר שעיצבו את סוף המאה ה-20, סמל להתמוטטות הקומוניזם ולסיומה של המלחמה הקרה. המוני תיירים מתמגנטים אל העיר בתקופה המרתקת והטעונה הזו ומתחקים אחר שרידי חומת ברלין ואזורי המוות שנועדו להרתיע ולהרחיק את תושבי מזרח העיר מלהתקרב אל מסך הבטון שמאחוריו מסתתרים חיי חופש ודמוקרטיה.
קיבצנו עבורכם מבחר אתרים היסטוריים וחווייתיים שבהם אפשר לחוש את תקופת החומה והמלחמה הקרה.
נתחיל מהאתר החדש ביותר שנפתח אתמול. מתחת לאזור המוות של ברנאואר שטראסה, פינת ברונן שטראסה, נחפרו בתקופת החומה מנהרות בריחה. אחת מהן, משנת 1970, נחשפה על ידי השטאזי, המשטרה החשאית של מזרח גרמניה, תשעה חודשים אחרי שהחפירות החלו והגישה אליה נאטמה.
חזרה ל-2019, עבור המבקרים במקום נחפרה מנהרה בגובה שני מטר לאורך של 30 מטרים ובעומק של 7.5 מטרים מתחת לפני האדמה. משתי נקודות ניתן להתרשם במנהרות מכיוון מערב למזרח וממזרח למערב. למעשה, המנהרה החדשה היצוקה 76.5 טון של לוחות בטון חותכת באמצע את המנהרה המקורית ומאפשרת להתרשם משני צידיה.
ניתן לרכוש כרטיסים לסיור באנגלית באזור הבונקרים ליד תחנת גזונטברונן, שימו לב שיש מספר סיורים. לאתר המדובר יש לבקש לצאת לסיור באות "אם" בדלפק בכתובת BRUNNENSTR. 105 , 13355.
כתובת אתר המנהרות: BERLIN UNTERWELTEN, BRUNENSTRAßE 105, 13355.
לצד תחנת הרכבת פרידריך שטראסה עומד מבנה בצבע תכלת שתפקד כנקודת מעבר של נוסעים מכיוון מזרח ברלין אל המערב. מעבר לטרמינל עם נקודות בידוק, מכס וביקורת דרכונים, היה ארמון הדמעות המקום שבו נפרדו בני משפחה ממזרח העיר מקרוביהם מהמערב. למעשה, רק מהמערב היו יכולים להגיע לביקור במזרח.
הכניסה לאתר חופשית וניתן להתרשם מהתצוגה שמסגירה איך מהמערב הבריחו את מיטב תרבות המערב המשוקצת כמו, למשל, תקליטים של דיוויד בואי. לאחר נפילת החומה הרסו הרשויות את המסדרון מארמון הדמעות לתחנת הרכבת הסמוכה. בשנות ה-90 המבנה הפך לדיסקוטק אך הקפיד להחזיק בשם המקורי ורק משנת 2008 הוא נפתח כאתר שמבקש להדגים את תפקידו ההיסטורי. הכתובת: Reichstagufer 17, 10117.
גשר גליניקה הוא שמו הרשמי של "גשר המרגלים" ששוכן על התפר של שכונת שטיגליץ במערב ברלין עם בירת ברנדנבורג, פוצדאם. על הגשר שנבנה מעל נהר ההאוול ה-CIA וה-KGB מרגלים מעת לעת. יש שמזהים אותו כגשר טום הנקס מהסרט של ספילברג שנושא את שמו. עבור התיירים הישראלים הוא תמיד יהיה גשר שרנסקי, המקום שבו נתן שרנסקי, אז אסיר ציון, עשה את דרכו אל החופש ב-1986.
מעבר לערך ההיסטורי שלו, הגשר הפך לאטרקציה גם בזכות המיקום הפסטורלי יחד עם הפוויליון המצועצע של אחוזת הציד גליניקה שעל שמה הוא נקרא, הנהר האדיר והנוף לאחוזת בבלסברג.
ממש מאחורי מוזיאון הריגול, שגם לו יש זווית אל התקופה המדוברת, ניצב לו מגדל שמירה בעומקו של אזור המוות. תמורת סכום סמלי תוכלו לטפס בסולם אל עמדת השומר או להסתפק למטה בלחיצה על כפתור שמפעיל את הפנס האימתני שמעליו. כתובת: Erna-Berger-Straße, 10117.
טופוגרפיה של הטרור: טופוגרפיה היא תורת הגבהים ומה שנמצא מתחת לפי השטח, במתחם שעליו עמדו בעבר מטות הגסטאפו וה-SS, אלו מרתפי עינויים. המבנים הנאציים נמחקו ומה שנותר הוא התוואי של המרתפים. השכבה התחתונה שייכת לתקופה הנאצית, מעליה שכבה היסטרית מתקדמת לתקופת מלחמת העולם השנייה – זו של החומה והמלחמה הקרה.
מעל לחומה ניצב בניין מאסיבי ששייך לכאורה לגרמניה של היום ששולטת באיחוד האירופי בזכות העוצמה הכלכלית שלה. זהו משרד האוצר. אלא שאותו מבנה מקפל לתוכו שלוש תקופות בבת אחת. במקור, הוא הוקם כבניין התעופה של ה"לופטוואפה", חיל האוויר הנאצי, והלשכה של הרמן גרינג שעמד בראשו.
בתקופת המלחמה הקרה היה זה בית המפלגה הקומוניסטית. מאותו בניין, היינץ הולצפפל, פקיד מזרח גרמני שעבד בבניין, הצליח לברוח עם אשתו ובנו מעל לחומה בעזרת אומגה. הסיפור מתועד דרך קומיקס שתלוי על הבניין ממול החומה, שבאזור זה היא חשופה בחלקה, עדות לשבירתה מלפני 30 שנה.
איסט סייד גאלרי: בין שכונת פרידריכסהיין לקרוצברג, נמתח השריד הארוך ביותר של החומה. 1,300 מטרים של חומה שהפכה ב-1990 לגלריה הפתוחה הארוכה ביותר בעולם, כאשר אמני קיר מכל העולם הגיעו לצייר יצירות שעוסקות בשלום, אחווה ודמוקרטיה. אם בתקופת המלחמה הקרה ציירו על הצד המערבי של החומה, הרי שלאחר נפילתה אפשרי היה לצייר סוף כל סוף על הצד המזרחי שלה, במה שנחשב עד אז לאזור המוות.
בצד המערבי יש מכשול נוסף שהפך לערך נוסף למבקרים – נהר השפרה ונקודת מבט נפלאה אל גשר אברבאום, שמככב ב"ראן לולה ראן" וב"זהות בלתי ידועה" עם ליאם ניסן בסצנה שבה מונית מתרסקת אל הנהר.
בגלריה שמתחדשת מדי פעם, אם משחיקה או מפני ונדליזם, ניתן למצוא יצירות כמו "ארץ אבות" - ציור שמשלב את דגלי גרמניה וישראל. לצד היצירה שעליו חתום גינטר שפאר, ישנה פואמה של ורדה כרמלי, האמנית הישראלית היחידה בגלריה. לאחרונה, למרבה הצער, הושחתה היצירה בגרפיטי ובקרוב היא אמורה להיצבע מחדש ולהחזיר עטרה ליושנה.
ציור אייקוני נוסף הוא של נשיקת האחים - אריך הונקר ראש ממשלת גרמניה והפטרון הרוסי ברז'נייב. היצירה שהיוותה השראה לבנטון עם הפרסומת של ביבי ואבו מאזן מתנשקים נחשבת למונה ליזה של הגלריה.
ברנאואר שטראסה: אתר ההנצחה הרשמי לתולדות החומה מאפשר לנו הצצה אל אזור המוות, אל חומה נקייה מאמנות או מחשיפה עקב אירועי ה-9 בנובמבר 1989. המקטע שמעביר את התחושה הכי אותנטית והכי סטרילית של חומת ברלין. לצד החומה ניצב מוזיאון עם תצפית אל אזור המוות.
30 צפייה בגלריה
אחד מהלוחות שמסמנים את המקומות שבהם נורו מזרח גרמנים שניסו לערוק
(צילום: שימרי טוריס)
לאורך תוואי החומה הוצבו עמודי מתכת שדרכם ניתן להשתחל מצד לצד כמו במשחק ים-יבשה באופן שמדגים את הקלות הבלתי נסבלת של החיתוך הכירורגי של אותו אזור לכדי שני יקומים נפרדים.
לאורך הרחוב מפוזרות לוחיות עגולות בנקודות שבהן ירו על אזרחים מזרח גרמנים שניסו לערוק באותו אזור אל מערב העיר. על אותו רחוב יש גם אזכור לעריקה של קונרד שומאן, חייל מזרח גרמני שקפץ מעל גדר התיל שעליה הוא שמר ותועד על ידי המערב גרמנים ככלי תעמולה.
אגב, לאחר נפילת החומה הוא זכה להתעמת עם חבריו ממזרח גרמניה שהאשימו אותו בבגידה ובסופו של דבר הוא שם קץ לחייו. בתור סמל לעריקה שהתחוללה ברחוב בתחילת הקמת החומה, כשרק פרסו בו תלתליות, מתנוסס הצילום המפורסם על בניין ולצדו פסל צנוע של הקפיצה ההיסטורית. באותו בניין מסתתרת הכניסה למנהרת הבריחה שנחשפה. באיזור זה ניתן להבחין גם בטורים של פסים מתכתיים שמסמנים מנהרות בריחה. כתובת המוזיאון ממול החומה: Bernauer Str. 111, 13355.
לצד תחושת המחנק שהעניקה החומה שהפרידה באופן פיזי את המזרח ברלינאים מהאפשרות לחיי חופש כמו במערב, החיים במזרח התנהלו תחת משטר דיכוי של חיים בפחד מפני המשטרה החשאית והלשנות של אזרחים משתפי פעולה. כל מי שנחשד כי אינו נאמן למשטר נאסר.
בשכונת ליכטנברג נמצא המטה המרכזי של השטאזי ששימש גם את אריך מילקה, השר לביטחון המדינה שהיה ממונה על הארגון שהוציא צווים שדיכאו באכזריות כל התקוממות נגד המשטר, כולל ההפגנות הסוערות שקדמו לנפילת החומה. ניתן להתרשם מחדרי העבודה שלו וכן מהמערך הטכנולוגי של אמצעי הריגול, ממקרופונים ועד כלי נשק, שהופנו כלפי האזרחים המזרח גרמניים.
כתובת: Ruschestraße 103/Haus 1, 10365.
אתר ההנצחה הוהן שונהאוזן הוא שם מכובס לבית הסוהר של השטאזי. הוא נמצא באתר נפרד ומרוחק בכארבעה קילומטרים ממוזיאון השטאזי. בשל עבודות שיפוץ שיימשכו עד סוף שנת 2020, מתקיימים אך ורק סיורים מתואמים מראש עם מספר מטיילים מוגבל בשפה האנגלית.
כתובת: Genslerstraße 66, 13055.
נקודת המעבר המפורסמת ביותר בזכות ג'יימס בונד עם הסרט אוקטופוסי בכיכובו של רוג'ר מור ובזכות "המרגל שחזר מן הכפור" של ג'ון לה קארה. הנקודה שהפכה ל"דיסנילנד של המלחמה הקרה" כוללת נקודת בידוק משוחזרת שעד לאחרונה שחקנים מחופשים לחיילים אמריקנים הצטלמו עם תיירים והחתימו דרכונים עם חותמות של מזרח גרמניה והכל תמורת תשלום.
לאחרונה העירייה החליטה להפסיק את פעילותה של מלכודת התיירים הזו. נקודת המעבר שנקראה צ'ארלי על שום האות השלישית , האות C, למעשה מהווה את נקודת המעבר השלישית שעליה הסכימו המעצמות עם חלוקת העיר. אותו מעבר שימש נקודת גבול וביקורת לקבוצות תיירים ממדינות המערב שהגיעו לסיור מוגבל להצצה מסקרנת בברלין המזרחית.
כפי שסיפרנו לכם לפני כחודש קרוב לצ'ק פוינט צ'ארלי נפתחה אטרקציה של סיור תיירותי במציאות מדומה אל מזרח ברלין של תקופת החומה.
באותו אזור ניתן למצוא גם את מוזיאון החומה שמתיימר להתחקות אחר סיפורי בריחה והמכשולים שניצבו בפני אותם אמיצים שניסו לערוק אל המערב החופשי.
כתובת: Friedrichstraße 43-45, 10969.
לא הרחק משם, בהליכה אל כיוון "טופוגרפיה של הטרור" ניתן להגיע אל חניון מכוניות הטראבי, על שם הטרבאנט, הלוויין הראשון ששוגר לחלל על ידי מזרח גרמניה. המכוניות המזרח גרמניות עשויות פיברגלאס, קרטון דחוס ומנוע של מכסחת דשא. מדי פעם ניתן להיתקל בשיירות של מכוניות טראבי שנחשבות לאטרקציה לחובבי מוטוריקה נוסטלגית.
ואם כבר נוסטלגיה, יש בכל זאת רומנטיקה לחיי היום-יום של המזרח, ה-אוסט, או אם תרצו "אוסטלגיה" שאותה ניתן לחוש במוזיאון ה-DDR, הדוייטשה דמוקרטישה רפובליק "הרפובליקה הגרמנית-דמוקרטית" שדמוקרטית היא מעולם לא הייתה ובכל זאת הייתה בה תרבות נאיבית וצנועה שחלק מהגרמנים עדיין מתרפק עליה. המוזיאון עוסק בעיקר בסגנון החיים במזרח. בעיצוב ותרבות. אתם מוזמנים להתרשם מסלון מזרח גרמני עם ערוץ אחד ותמונה של המנהיג אריך הונקר. לשם שינוי בלי ברז'נייב ובלי נשיקה.
מעבר לערך ההיסטורי, החינוכי והתיירותי. במוזיאון לאמנות עכשווית, המבורגר באנהוף, הבינו את הערך האמיתי של החומה כיום. בתוך לוח בטון, מאלה שהרכיבו את החומה, הוצבה גם עמדה למשיכת מזומנים. כנראה שהקפיטליזם ניצח וגם ידע לנצל את הפוטנציאל העסקי מחומת ברלין. המשימה הושלמה.
