1. בכל זן של קנאביס רפואי יש מאות רכיבים פעילים, קנבינואידים, שלשילובם יחד יש כוח סינרגטי המכונה "אפקט הפמליה". כיום מתבצעים מחקרים למציאת התמהיל המדויק של רכיבים עבור כל מצב רפואי.

2. התיעוד המוקדם ביותר לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים מופיע בכתבים סיניים מ־ 2,700 לפנה"ס, בהם הוא מוזכר כאמצעי להפחתת כאב, לטיפול במלריה ולעיכוב ירידה בזיכרון.

3. בשנות ה־ 80, בעקבות זיהוי קולטני קנאביס בגוף האדם, זוהתה גם המערכת האנדוקנבינואידית, המעורבת בוויסות מערכות פיזיולוגיות רבות.

4. המרכיב הפסיכו־אקטיבי בקנאביס נקרא THC והוא בודד וסונתז לראשונה בישראל על ידי פרופ' רפאל משולם באמצע שנות ה-60.

5. מחקר שנערך על חולדות, עכברים וקופים באוניברסיטת נוטינגהאם הראה כי קנאביס רפואי יכול להגן על המוח מפני נזק הנגרם משבץ.

6. המערכת האנדוקנבינואידית קשורה, בין השאר, למערכת הרבייה. חוסר איזון שלה עלול להוביל לפגיעה בפריון ובהתפתחות ההיריון.

7. לפי מחקרים, החומרים הפעילים בקנאביס הרפואי משפיעים ועוזרים במצבי חרדה, אפילפסיה, פיברומיאלגיה, כאבים כרוניים, ובמצבים נוירולוגיים, רגשיים ודלקתיים.

8. מחקרים בחיות הראו כי מרכיב ה־ THC בקנאביס רפואי מקדם התחדשות תאי עצב בהיפוקמפוס, אזור במוח שלו תפקיד מרכזי בזיכרון לטווח ארוך, ולרוב הראשון להיפגע ממחלת האלצהיימר.