בטקס בחירת הפרזנטורית מהמגזר הערבי עבור רשת הנעליים סקופ – אף אחת לא נשאלה על שלום עולמי. על רקע עץ חג המולד שזהר במרכז קניון ביג בנצרת, שהיה עמוס אנשים ביום שלישי האחרון, התייצבו עשרות צעירות במטרה להגשים חלום ולנסות את מזלן כפרזנטורית ייעודית של הרשת למגזר הערבי. הזוכה במקום הראשון תצטלם בקמפיין משותף עם הפרזנטורית הראשית דניאל גרינברג, בת זוגו של הזמר אייל גולן.
המהלך של סקופ שמובילים בעלי הרשת, האחים רוני ופרדי אינסאז', מבורך ואמיץ בשוק העסקים המקומי ובענף האופנה בפרט. בימים שראש הממשלה בנימין נתניהו מסית באופן קבוע נגד המגזר הערבי, המהלך הזה עלול להיתפש כצעד חתרני, או דווקא כגשר לדו קיום, כפי שאמר רוני הבעלים לאחר שהכריז על הזוכה במקום הראשון, מועמדת מספר 8, מירה כאחלי בת ה-24 ממעלות-תרשיחא: "בעזרת השם זה יביא את השלום".
כמה שעות קודם לכן, השלום התחיל בתוכן. בשלב המיונים שנפתחו בשעות הבוקר המוקדמות לקחה חלק הפרזנטורית גרינברג, ובשעות אחר הצהריים נותרו 10 מועמדות סופיות בלבד. חלקן מוסלמיות, היתר נוצריות, כולן מערי ויישובי הצפון: נצרת, כאבול, אום אל פחם, מעלות-תרשיחא. עבורן, זכייה בפרס הראשון אינה רק צילומים לקמפיין עבור אחת מרשתות הנעליים הגדולות בישראל, אלא דריסת רגל בענף הדוגמנות הישראלי.
"זאת הזדמנות מעולה להיכנס למגזר היהודי – במקום להידחף לשם", אומרת כאחלי, בעלת תואר ראשון בתקשורת מהמכללה האקדמית כנרת, החתומה בסוכנות עלית מודלס הישראלית ואוחזת בחשבון אינסטגרם עם 60 אלף עוקבים וחנות בגדים במעלות-תרשיחא. "להרבה בנות מהמגזר הערבי אין הזדמנויות לעבוד בתחום. אני לא יודעת אם זה כיוון שאנחנו ערביות או שאין לבנות מהמגזר את המודעות איך להיכנס לעולם הדוגמנות". כאחלי ייצגה את ישראל בתחרות miss earth שהתקיימה בפיליפינים ב-2016, לאחר שנבחרה כנציגה של מגזין הנשים ליילק (ב-2011 היתה זו הדוגמנית הודא נקאש שייצגה את ישראל באותה תחרות).
מאחורי ההחלטה של סקופ יש כמובן שיקולים כלכליים. לרשת 20 חנויות במגזר הערבי ובתחילת 2020 היא צפויה לפתוח שבע חנויות נוספות. מהלך כזה צפוי לחזק את הרשת בקרב לקוחות המגזר, שיראו בכך מחווה אישית. "30 אחוז ממחזור המכירות של הרשת מגיע מהמגזר הערבי. הרגשנו שאנחנו חייבים לבוא ולעשות מהלך, להראות להם שאנחנו רואים אותם", אומר רוני אינסאז' בשיחה עם Xnet.
"הלקוחה מהמגזר הערבי היא אמינה ואוהבת את חווית הקנייה. בהשוואה ללקוחה הישראלית, יש אצלן פחות מכירות באינטרנט או קניות בחו"ל", הוא מוסיף, ומכוון להרגלי הקנייה שהפכו לעקב אכילס של רשתות האופנה הישראליות, שמתלוננות כי האונליין פוגע בהן.
הוא לא רואה במהלך של הרשת צעד אמיץ, ובמקביל הוא גם אינו חושש שמהלך כזה עלול לפגוע במותג. "אני לא חושב שיש גזענות בארץ", הוא אומר, "אצלנו מאמינים בדו-קיום, ולכן גם הזוכה תצטלם יחד עם דניאל גרינברג. אף אחד בשוק האופנה לא חשב על צעד דומה לשלנו ואולי המהלך שלנו יוביל למהלכים נוספים של חברות אחרות".
כדי לרענן את זכרונו של אינסאז': בעבר ליהק מותג האופנה מאוזנר את לוסי אהריש לעונה אחת, אולם רובם ככולם, מותגי האופנה הישראלים לא מלהקים פרזנטוריות מהמגזר הערבי, עוד מהימים שבהם רנא רסלאן היתה מלכת היופי של ישראל בשנת 1999. האם לאחר 20 שנה, ישראל מוכנה לשינוי?
על המסלול האדום שהונח בכניסה לחנות המותג צעדו המתמודדות נרגשות. הרוב צעדו משוחררות, אחרות מאופקות יותר, כמו אסמאא סלטי, מאפרת ומעצבת שיער בת 26 מנצרת, שאוחזת בחיג'אב אופנתי שכיסה את שיערה מתחת למגבעת שחורה שהבליטה את עיניה הכחולות. בשיחה שתורגמה מערבית על ידי בעלה מאליק סלטי, היא מספרת כי היא רואה חשיבות לדמות של פרזנטורית מוסלמית עם חיג'אב.
"אני יכולה לשפר את הדימוי של המגזר הערבי", ענתה כשנשאלה על ידי השופטים האם אישה ערבייה דתייה יכולה להיות דוגמנית. ההתרגשות וחוסר הניסיון בלטו אצל חלק מהאחרות, אולי זו גם תמימות או שליטה מוגבלת בניואנסים של השפה, כמו אחת המתמודדות שנשאלה על ידי פרדי אינסאז' מה דעתה על הרשת, וענתה בסתמיות: "סבבה".
לצד שני בעלי הרשת ששימשו כשופטים והסטייליסטית יולי סגרדה – מי ששלטו ביד רמה במיקרופון היו שתי נשים משפיעות מהמגזר הערבי: אשת הטלוויזיה רובא נאסרלה, ויארא משעור, העורכת הראשית של ירחון הנשים ליילק שנוסד בשנת 2000. "מאז שייסדתי את ליילק, המשימה שלי היא לקדם את מעמד האישה הערבייה. לאורך השנים פניתי למותגים מובילים ושאלתי למה אין פרזנטור או פרזנטורית ערבייה, וקיבלתי תירוצים כתשובות: התזמון לא נכון, הם מודאגים שבחורה ערבייה לא תלבש את מה שהם ירצו, או שאין בחורה מפורסמת מספיק", היא מסבירה.
היו את רנא רסלאן, ניראל קראנתאג'י שזכתה בריאליטי "הדוגמניות", הודא נקאש שעשתה בעיקר קמפיינים קטנים למעצבות והשתתפה ב"הישרדות".
"תמיד היו תירוצים. כשראיינתי למגזין את השחקנית לונא מנסור, שיכולה להיות פרזנטורית מצוינת, שאלתי אותה אם פנו אליה והיא אמרה שמעולם לא. אף פעם לא הבנתי למה אנחנו יכולים לקנות מאותם מותגים, והם לא יכולים לייצג אותנו. אין שוויון".
איך, לדעתך, מהלך כזה של סקופ יקרין על המגזר הערבי?
"בחירה בפרזנטורית ייעודית משדרת ללקוחה מהמגזר שיש מותג שרואה בה שווה. בנוסף, הרשת מעניקה צ'אנס לבחורה ערבייה להתקדם בתחום הדוגמנות. תוך לילה היא תהיה מפורסמת, ומלבד זה יהיה לה מקור פרנסה. אני חושבת שכל המותגים צריכים ללכת בעקבותיהם. בשנים האחרונות נפתחים יותר ויותר עסקים בתחום האופנה והיופי במגזר, כך שהתחרות גדלה, ולכן על המותגים הישראלים יש חובה להסתכל על המגזר הערבי באופן שווה. כוח הקנייה מתחזק ויש יותר ויותר כסף במגזר. הקניון הזה הוא אחד החזקים בארץ ואתה יכול לראות בעצמך כמה אנשים מסתובבים כאן בשעה הזו עם שקיות".
כשופטת, מה את מחפשת בפרזנטורית?
"בחורה שנעים להקשיב לה ולהסתכל עליה. לדוגמנית ערבייה יש כיום חסמים בחברה הישראלית. אולי זה נובע מאי הבנה, אולי מגזענות. אני מקווה שיום אחד תהיה פרנזטורית ערבייה לכל המדינה. אני רוצה שמי שתזכה תייצג את המותג ולא רק את המגזר הערבי, כמו שדניאל גרינברג היא פרזנטורית שמייצגת את המותג ולא רק מגזר מסוים".
