זו הייתה הזדמנות פז לבכירי מערכת המשפט להשמיע את דברם לציבור. הם התייצבו בהרכב מלא בכנס העמותה למשפט ציבורי ‑ והציגו חזית אחידה של אטימות שזועקת לשמיים. הגדילה לעשות המשנה ליועץ, דינה זילבר, שהפכה לגיבורת האוליגרכיה. היא קראה להמוני האזרחים להגן על הפרקליטים. להגן? היא רצינית? הרי 90 אחוז ממה שמתפרסם בתקשורת הוא הזדהות מוחלטת עם הפרקליטות. אז מה היא בדיוק מציעה? לסתום את הפה למי שלא מוכן להצטרף לשורת המקהלה? חיפשתי בדברים שלה מילה אחת, רק אחת, של חשבון נפש. כלום. שי ניצן הריע בהתלהבות. מצא מין את מינו. הרי הוא הוא התערב נגד מינויה של ד"ר מאיה פרידמן במכון לרפואה משפטית, למרות שזכתה במכרז, רק משום שהיא הגישה חוות דעת מקצועית ועצמאית, שלא מצאה חן בעיני ניצן. זו הייתה בריונות. אבל מותר לו. שלטון החוק זה הוא. אהרן ברק הצטרף לחגיגה והשמיע דברי תמיכה. ככה זה כשחיים בבועה. רק רן נזרי, המשנה ליועץ, העז להשמיע בכנס ביקורת מאוד מעודנת. זה רק עניין של זמן עד שגם הוא יהפוך ל"מסית".

גם נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות, פיספסה את ההזדמנות. היא האישיות המשפטית הבכירה ביותר. היא יודעת שחלק מהטענות שהושמעו בשבועות האחרונים, שמתווספות לטענות שמושמעות כבר שנים ‑ הן טענות מבוססות. מדובר בשופטת רצינית. עורכי דין גומרים עליה את ההלל. היא רצינית. היא מקצועית. היא עניינית. אבל מה שאנחנו שומעים הוא פזמון אחיד, בולשביקי, על כך שכל ביקורת היא הסתה. די. מספיק. אתם באמת לא מבינים שהתגובה הקבועה הזאת רק מחמירה את הבעיה? האם גם השופט דוד רוזן שהביע יותר מתמיהות על סגירת התיק של רות דוד, שממשיך להבאיש, הוא מסית ומדיח? גם השופטת הילה גרסטל, שמביעה חוסר אמון? גם ינון סרטל, שכיהן כסגן פרקליט המדינה, והשמיע ביקורת נוקבת על כתב האישום נגד נתניהו, שייך לחבורת המסיתים?

לא כל אמירה נגד הפרקליטות או נגד האקטיביזם היא ביקורת עניינית. נאמרים גם דברים מבזים ומיותרים שראויים לגינוי. אבל הנה השיטה: במקום להתמודד עם 90 אחוז מהביקורת, שהיא עניינית וכואבת וצודקת, מתייחסים לעשרה אחוזים. זו שיטה שכל כולה התחמקות. בכל דיון ציבורי, בכל נושא, יש שוליים של הבלים. בכל הפגנה של השמאל יצוץ מישהו עם דברי בלע נגד המדינה. זה אומר שכל השמאל נגד המדינה? בכל הפגנה של הימין יניף מישהו שלט בעל אופי פשיסטי. זה אומר שכל אנשי הימין פשיסטים? מי ש"מתמודד" עם העשרה אחוזים, לא רוצה להתמודד עם ה־90 אחוז. זו תרבות הוויכוח שאתם רוצים להנחיל?

מדובר באנשים חכמים בדרך כלל. הם לא אנשי זדון. אבל הם מתעקשים על ציפוף שורות. ביום שבו הם יודו בטעויות שלהם, ביום שבו הם לא יתנכלו לביקורת ‑ הם רק יועילו לשלטון החוק. אבל הכנס האחרון מבהיר שהם נאטמים יותר ויותר. אלה לא המבקרים שלהם שפוגעים בשלטון החוק. את המלאכה הזאת הם עושים בעצמם. והבעיה היא שהם עושים אותה קצת יותר מדי טוב. √