סיכומי השנה והעשור מגלים את מה שהיה די ברור לכל אדם עם אוזניים מתפקדות: הפופ הלטיני נמצא בתור הזהב שלו. בדיוק כמו בשנתיים האחרונות, גם ב-2019 להיט דובר ספרדית כבש את צמרת הקליפים הכי נצפים ביוטיוב: Con Calma של דדי יאנקי.
רוסליה בהופעה בלונדון
(צילום: עינב שיף)
גם המקום השני, Con Altura, הוא להיט דובר ספרדית, אבל הרבה יותר מעניין. כי רוסליה, הזמרת מאחוריו, היא כוכבת מסוג אחר. ילידת קטלוניה, בת 26, שהגיעה למרכז הבמה הגלובלית בשנתיים האחרונות מכיוון אמנותי לא צפוי: פלמנקו. שש שנים היא למדה את יסודות הז'אנר. בגיל 20 היא עוד העבירה את הידע לאחרים, כמורה.
- עוד ביקורות מוזיקה:
אבל במקביל, רוסליה כתבה שירים ושיתפה פעולה עם יוצרים. השילוב בין קול חזק, לנוכחות בימתית שאי אפשר להתעלם ממנה וכישרון כתיבה, הפכו אותה לטאלנט שמסוגלת לחבר בטבעיות בין מקצבים של פלמנקו לפזמונים קליטים. תחילה, צברה מעמד בזכות שיתוף פעולה עם ג'יי בלווין הקולומביאני, בלהיט Brillo. בנובמבר 2018 יצא האלבום השני שלה, El Mal Querer, שהתקבל פחות או יותר בתזמורת של כלי נשיפה. הביקורות במעוזים כמו "פיצ'פורק" או "הגרדיאן" התחרו על סופרלטיבים כלפי היוצרת, שהניחה את הגשר בין הפופ הלטיני ועולמות מוזיקליים ניסיוניים. אחר כך הגיעה סגירת המעגל עם בלווין בצורת Con Altura, ולצדה גם טראק עם ג'יימס בלייק. זו הייתה השנה שבה רוסליה הוכיחה: יש אנשים שמסוגלים לרקוד על כל החתונות.
את הקפת הניצחון האחרונה שלה לעונה עשתה רוסליה בשבוע שעבר מול אולם מפורק. פיזית, הקהל החריב את בריקסטון אקדמי (O2) בלונדון בצרחות, בכל פעם שזיהה את השיר הבא. הם שרו את כל המילים באקסטזה. אגב, סביר להניח שרובם לא יודעים מילה בספרדית חוץ מ"גרסיאס".
המופע של רוסליה הוא מסע מפותל באישיות האמנותית המורכבת שלה. רגעים של פופ טהור וכיפי נמהלים בקטעים שמתאימים יותר להיכלי תרבות למיניהם מאשר למועדון שרובו מיועד לצופים בעמידה. היא מלווה במוזיקאי עם מחשב וכמה פדים להקשה, זמרי ליווי וצוות רקדנים. על הבמה ישנה במה נוספת, מוגבהת, עליה היא מבלה את רוב הסט. משם היא די מביסה את המסך הענק מאחוריה, שמקרין חומרים ויזואליים משתנים.
באופן חריג, הקהל התלהב מהשירים ומההעמדה שלהם בצורה שיוויונית. יש לרוסליה כמה תנועות ספציפיות - סיבובים מהירים של היד, תנועות רגליים קצובות - עם אפקט ממכר כמו מחיאות הכפיים של MALAMENTE, הלהיט שסוגר את ההופעה. השירה שלה מתפקעת מביטחון, כנראה תוצאה של "השנתיים הכי טובות בחיים שלי", כפי שאמרה בהתרגשות לפני ההיסטריה של Con Altura, פצצת מצרר שאין להתפלא שהעולם התמכר אליה.
אלא שעם הגעתה לנקודת השיא בקריירה, רוסליה ניצבת בפני צומת דרכים. Con Altura פרץ עבורה דלתות שקודם נכנסו בהן דמויות כגון ג'ניפר לופז ושאקירה. ומנגד, נדמה שהיא מאוד מחוברת ליסודות שעליהן צמחה: מוזיקה יותר מהורהרת, איטית, לא המרוץ הדורסני לפסגת הבילבורד. השאלה הגדולה, בסוף ההופעה המרשימה שלה, היא לאן רוסליה ממשיכה מכאן?
