צילום: שי יחזקאל

בשם האם: "אני רוצה שחולי סרטן אחרים לא יחמיצו את הסיכוי שלהם"

לאחר מות אמו מסרטן גילה ניר ארז שפספס תרופה שיכלה להציל אותה, והיום הפיתוח שלו עוזר לחולי סרטן אחרים: "נחלתי כישלון והחלטתי לעשות תיקון דרך עזרה לאחרים"

"כשמטופלים מתקשרים אלינו ומספרים שהמחלה נבלמת או שהיא התכווצה, זו התרגשות גדולה".  ניר ארז (צילום: בני גם זו לטובה)
"כשמטופלים מתקשרים אלינו ומספרים שהמחלה נבלמת או שהיא התכווצה, זו התרגשות גדולה". ניר ארז (צילום: בני גם זו לטובה)

כשהרופאים בישרו לאמו של ניר ארז בשנת 2009 שהיא חולה בסרטן שד מסוג טריפל נגטיב, הוא ידע מיד שהסיכויים שלה לשרוד את הסרטן נמוכים. נמוכים מאוד. מדובר בסרטן השד האלים ביותר - הוא עמיד לטיפולים שנחשבים ליעילים ביותר עבור שאר סרטני השד, והתקדמותו מהירה ואגרסיבית מאוד. ארז, מהנדס כימיה בהשכלתו, בוגר מכון ויצמן, עבד באותה תקופה בחברת התרופות רוש והיה אחד מהאחראים על תחום האונקולוגיה בחברה.

 

"עבדתי ב'רוש' מאז 2003 ונחשפתי להמון מחקרים, מאמרים ומידע על תרופות ועל טיפולים לסרטן", הוא מספר. "אין תרופה חדשה שלא עברה דרך הידיים שלי, אין התוויה חדשה שלא ידעתי עליה. אני מכיר את כל מומחי האונקולוגיה בארץ, וגם לא מעט אונקולוגים בחו"ל, ומכיר היטב את הטיפולים במחלות הסרטן על סוגיהן השונים. כשזה הגיע לפתחי, לבית שלי, ידעתי שהמצב מאוד לא טוב. הסרטן הזה, שבו לוקות כ־15% מהנשים המאובחנות בסרטן שד, הוא אלים ביותר, ולמרבה הצער הוא כמו טפלון – לא מגיב לשום דבר, כך שהמחלה מתקדמת בצורה מאוד מהירה ואגרסיבית משום שאין שום דבר שיכול לעצור או להגביל אותה, והחולות בדרך כלל לא מאריכות ימים, בוודאי לא כשהמחלה הופכת לגרורתית.

"אמא שלי נפטרה בדיוק בזמן שבו היא הייתה אמורה לעזוב את העולם על פי הסטטיסטיקות. ואף על פי כן, כשהיא נפטרה אני הייתי בשוק. זה היה קשה מאוד עבורי"

 

"אמא שלי הייתה מטופלת על ידי שתי אונקולוגיות שנחשבות למובילות בתחום בארץ ומאוד סמכתי עליהן, אבל ידעתי היטב מה צפוי לבוא. אופציות הטיפול שהוצעו לה, שילוב של שתי תרופות כימותרפיות, היו כאלה שאחוזי התגובה אליהן עמדו על 1%־2%. המשמעות היא שהמטופלת מקבלת את כל הסוללה של תופעות הלוואי – ומדובר בתרופות שבאמת הורסות כל חלקה אפשרית בגוף - כשבסופו של דבר הסיכוי שהן באמת יעשו משהו ויבלמו את המחלה שואף לאפס. אני המלצתי לה לא ללכת על זה, אבל היא החליטה לעשות זאת בכל זאת, ואני יכול מאוד להבין את זה".

 

למרבה הצער, התחזיות הקודרות היו מדויקות. לאחר ארבע שנים של מאבק בסרטן אמו של ארז נפטרה. "המוות שלה לא היה מפתיע", הוא אומר. "מהלך המחלה ידוע היטב, וכשאתה נותן טיפולים סטנדרטיים לפי הפרוטוקולים הסטנדרטיים - הכל ידוע. אתה יודע בדיוק מתי המטופל הולך לעזוב אותך. אמא שלי נפטרה בדיוק בזמן שבו היא הייתה אמורה לעזוב את העולם על פי הסטטיסטיקות. ואף על פי כן, כשהיא נפטרה אני הייתי בשוק. פתאום היא לא מתקשרת אלי בשמונה בבוקר, ואין דבר כזה שהיא לא מתקשרת אלי. זה היה קשה מאוד עבורי".

 

עם כל הידע שלי - נחלתי כישלון חרוץ

שנתיים לאחר מותה של אמו, בכנס בינלאומי שאליו נסע, נתקל ארז בפרסום על תרופה ביולוגית לסרטן מסוג טריפל נגטיב – אותו סוג סרטן שממנו נפטרה אמו. "זה היה כנס של חברות תרופות קטנות יחסית, והתרופה הניסיונית שהם פיתחו לא הייתה מוכרת לי, למרות שהיא כבר הייתה במחקרים כמה שנים. היא נוסתה עד אז על 85 חולות, ומה שהדהים אותי לגלות היה שבמקום 1%־2%, סיכויי ההישרדות איתה הגיעו ל־29%. אז נכון שזה לא המאה אחוז שכולנו היינו רוצים, ונכון גם שאף אחד לא מבטיח לי שאם אמא שלי הייתה מקבלת את הטיפול הזה, היא הייתה נמנית עם אותם 29% וניצלת, אבל העניין הוא שאף אחד לא הנגיש לי את המידע הזה. הוא היה קיים, הוא היה פתוח בארצות הברית ובאירופה, אבל לא פה בארץ.

 

"כשגיליתי את זה, הרגשתי נורא. בהתחלה כעסתי מאוד על שתי האונקולוגיות. אנחנו עובדים יחד במשך שנים ואני יודע שהן הטובות בתחומן. ניגשתי לשתיהן וביקשתי לדעת איך לא ידעתי על זה. אבל בסופו של דבר הבנתי שבשורה התחתונה אני הוא זה שנכשל. אני פספסתי. עם כל הידע שלי - נחלתי כישלון חרוץ, שהוא רק שלי.

 

"אנשים שואלים אותי מה זו תקווה. אם רוצים לשים ערך מספרי, תקווה זה להעלות את הסיכוי להישרדות מ־1% ל־29%. זו התקווה שאני החמצתי"

"אני ממש לא יכול להאשים את האונקולוגים. הבנתי שאין רופא שיכול לדעת הכל. ישנם כיום 20 אלף מחקרים בנושא סרטן שמתנהלים בעולם, מתוכם כ־150 בסך הכל נערכים בארץ. כמה שהאונקולוגים לא יקראו, ילמדו וישתתפו בכנסים – אין סיכוי שיוכלו להכיר את כולם, וזה בטח בלתי אפשרי לסנן כל מטופל בהתאם לקריטריונים שלפיהם המחקר מגייס כשמדובר ב־20 אלף מחקרים. בוודאי ובוודאי שזה לא אפשרי במערכת הציבורית בארץ.

 

"בתחום האונקולוגיה המצב חמור במיוחד. ישנם כ־110 אלף חולי סרטן בישראל, ובערך 140 אונקולוגים שאמורים לבנות להם תוכניות טיפול, לטפל בהם ולעקוב אחריהם. זה אבסורד. המצב הזה גורם לכך שהמטופלים יפספסו הזדמנות לטיפולים מתחת לרדאר – טיפולים שיכולים להעלות את הסיכויים שייתנו להם ולבני המשפחה שלהם תקווה. אנשים שואלים אותי מה זו תקווה. אז אם רוצים לשים ערך מספרי, תקווה זה להעלות את הסיכוי להישרדות מ־1% ל־29%. זו התקווה שאני החמצתי".

 

לעשות תיקון דרך עזרה לאחרים

התובנה ביחס למגבלות המערכת הרפואית וההחלטה לקחת אחריות אישית להחמצת הסיכויים להציל את אמו הולידה אצלו רעיון – לנסות לעזור לחולי סרטן אחרים להגדיל את הסיכויים שלהם להישרדות. "העובדה שעשיתי טעות – שהנחתי הנחות וטעיתי – הייתה גורלית מבחינת החיים שלי", הוא אומר. "ואז החלטתי שאני הולך לנסות לעשות תיקון דרך עזרה לאחרים".

 

הרעיון היה להקים חברה שתנגיש לחולי סרטן את התרופות ואת הטיפולים החדשניים ופורצי הדרך ביותר לסרטן שנמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים – תבדוק עבורם את האופציות הקיימות וגם תעזור להם ותלווה אותם בתהליך השגתם, ובו זמנית תעזור לאונקולוגים ותציג לפניהם אופציות טיפול נוספות עבור המטופלים שלהם מעבר לפרוטוקולים הסטנדרטיים, שייתכן שיעניקו להם סיכויים גבוהים יותר. כדי לבחון עד כמה ריאלי הרעיון שלו נפגש ארז עם 15 אונקולוגים בכירים. "רציתי לשמוע מהם פידבק. אמרתי להם: 'אל תגידו לי את מה שאני רוצה לשמוע משום שאתם אוהבים אותי - תגידו מה דעתכם באמת'. כל 15 האונקולוגים נתנו לי את ברכת הדרך, וכמה מהם אפילו שיפרו את התוכנית שלי".

"לא הייתה לי תוכנית עסקית, לא ידעתי שום דבר על איך מקימים חברה. אבל ידעתי שעם היכולות והכישורים שלי, ועם התובנה שלי על הנושא – אצליח"

 

בשלב הזה הוא החליט לעזוב את עבודתו בחברת רוש ולהקים את "טרייל אין פארמה". "למרות שהייתי בתפקיד טוב מאוד בחברת רוש והשתכרתי היטב, הרעיון בער בי", הוא מסביר. "רציתי לעזור לחולים אחרים ולבני המשפחות שלהם, משום שסרטן זו מחלה משפחתית, והחלטתי להפנות לכך את כל המשאבים שלי. לא הייתה לי תוכנית עסקית, לא ידעתי שום דבר על איך מקימים חברה. אבל ידעתי שעם היכולות והכישורים שלי, ועם התובנה שלי על הנושא – אצליח.

 

חברת טרייל אין פארמה מורכבת מצוות של אונקולוגים בכירים ואנשי מחקר קליני שלומדים לפרטים את הרקע הקליני הספציפי של החולה (ההתמחות היא בסרטן גרורתי, בסרטנים אלימים ובגידולי מוח אלימים). לאחר מכן הם סוקרים את הספרות המחקרית ואת מאגרי המידע העדכניים ביותר בתחום הסרטן ואוספים מידע על המחקרים ועל הטיפולים המתקדמים הקיימים הרלוונטיים למצבו של החולה ולמחלתו.

 

המידע מנותח ומסונן בהתאמה אישית לחולה, ומופקת ממנו רשימת טיפולים שניתן להציע לו. רשימת הטיפולים המוצעים כוללת הרבה פעמים לא רק תרופות שנמצאות במחקר קליני אלא גם תרופות חמלה - תרופות שכבר עברו את שלושת שלבי המחקר הקליני ועכשיו ממתינות לאישור ה־FDA. לאחר שהמטופל והאונקולוג בחרו את הטיפול המתאים ביותר, הצוות מלווה את המטופל בתהליך. בנוסף מבצעת החברה גם סקירות ספרות עבור חולים במחלות סרטן נדירות.

 

"התחלתי את הדרך יחד עם שני אונקולוגים בכירים. בנינו נוהל עבודה מסודר עם תהליך פנימי של בקרת איכות, ניתוח וסינון של מקורות המידע. היום אנחנו כבר עובדים עם 12 אונקולוגים בכירים ומלווים מאות חולי סרטן. ההתמחות שלנו היא אך ורק בסרטן גרורתי, בסרטנים אלימים, כמו סרטן הלבלב, סרטן הקיבה, סרטן שד טריפל נגטיב וכו’ ובגידולי מוח שהם אלימים מכורח הביולוגיה שלהם. לצד הסיפורים המרגשים יש כמובן גם אכזבות, אבל כשמטופלים מתקשרים אלינו ומספרים שהמחלה נבלמת או שהיא התכווצה, זו התרגשות גדולה".

 

    איזה פיתוח הוליד המשבר הרפואי של ע"ד גלית קרנר?  הקליקו על התמונה:

     

    "הרופא פספס וכמעט איבדתי את החיים" (צילום: אילן ספירא)
    "הרופא פספס וכמעט איבדתי את החיים" (צילום: אילן ספירא)

     

     

    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד