אל חמשת בתי הספר לאדריכלות הפועלים בישראל, עומד להצטרף בית ספר שישי והוא יוקם בבאר שבע. המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון יזמה את המהלך להקמת בית ספר לאדריכלות ולעיצוב בבירת הנגב, והיא ממתינה לאישור סופי מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). בית הספר לא יקום במתחם המכללה בשכונה א' בעיר, כי אם במבני האבן ההיסטוריים בבסיס הצבאי "מחנה ורד" בעיר העתיקה, שצה"ל פינה לפני כארבע שנים. בעיריית באר שבע אישרו, כי המכללה מקדמת תוכנית מפורטת לשינוי ייעוד של מחנה ורד, ברוב שטחיו (כ-15 דונם מתוך 17).
לערוץ האדריכלות של Xnet נודע, כי בעקבות האישור העקרוני של המל"ג להקמת בית הספר, הזמין נשיא מכללת סמי שמעון, פרופ' יהודה חדד, את האדריכל הירושלמי אריה רחמימוב לערוך את המסגרת האקדמית (הכוללת את תוכנית הלימודים) ולגייס את סגל ההוראה. מי שהייתה שותפה למהלך היא ד"ר חופית יצחק בן-שלום המתמחה בתחומי אקלים ובנייה ירוקה.
"אנחנו רואים בבאר שבע ובנגב מעבדה לימודית", מספר רחמימוב (77), שמתכונן לפתיחת בית הספר. "אנחנו רוצים לאפשר לסטודנטים להכיר את הסביבה המדברית, את היישובים הכפריים, יישובי הבדואים וכמובן שאת באר שבע שהיא עיר מדברית. החשיבות היא בעצם הקמת המוסד בבאר שבע. הנגב מתפתח, ונראה אך טבעי שיקום בית ספר שמצד אחד יהיה פעיל בסביבה, אך גם כזה עם ראייה רחבה יותר וכלל ארצית. היבטים שאנחנו נדגיש כבר בשנת הלימודים הראשונה הם סביבה וביו-אקלים בראייה אזורית, שכונתית ובניינית".
לדבריו, הימצאותו של בית הספר בסביבה ההיסטורית של העיר העתיקה תהיה רקע הולם להדגשת נושאי המורשת הבנויה והשימור. את התחום הזה ילמד גיורא סולר, מבכירי אדריכלי השימור בארץ. גם תוכנית לחילופי סטודנטים עם מוסדות בעולם אמורה לפעול במסגרת הלימודים, כמו גם קשרים ושיתופי פעולה עם בתי הספר הקיימים לאדריכלות ברחבי הארץ.
נכון להקים בית ספר נוסף לאדריכלות בתקופה שבה מעמד האדריכלים נחלש?
"אני לא מזדהה עם העמדה הזו. אם אתה מסתכל על הפריסה של אנשי המקצוע מתחום האדריכלות, בינוי הערים והעיצוב, אני חושב שהבוגרים משתלבים בהרבה תחומים בהם לא השתלבו קודם. אני חושב שהחדשנות בתחום פורצת גבולות".
אבל השכר נמוך.
"יכול להיות, אבל מי שמצטיין מתוגמל בסדר והביקוש עולה. לא שמעתי שיש בעלי מקצוע מתחום האדריכלות שמסתובבים מובטלים. אוכלוסיית המדינה תכפיל את עצמה תוך כ-30 שנה, ואחוז לא קטן מהם יגיעו לנגב. נכונה לנו תקופה מעניינת בתחום בשנים הקרובות, ובמיוחד בנגב יש הזדמנות לחשיבה חזונית, ואתגר ממדרגה ראשונה למקצוע שלנו".
מתלבטים היכן ללמוד אדריכלות? כל המידע בעמוד הבא:
אם המל"ג תתן את אישורה הסופי בחודשים הקרובים, תצא המכללה הבאר שבעית במסע פרסום להרשמת סטודנטים, במטרה לפתוח את הלימודים באוקטובר הקרוב – כמו כל המוסדות האקדמיים. אם יתעכב האור הירוק, מקווים במכללה לפתוח את הלימודים בסמסטר ב' או לכל המאוחר בסמסטר קיץ. בימים אלה כבר נמצאת התוכנית בבדיקה של ועדת בדיקה אקדמית (ועדת אקרדיטציה), ובכפוף לחוות דעתה, תחליט מל"ג אם לאשר את פתיחת התוכנית.
ד"ר אבשלום דנוך, המשנה לנשיא וראש מינהל אקדמי במכללת סמי שמעון, אמר ל-Xnet כי ראשוני הסטודנטים ילמדו עדיין בקמפוס בשכונה א', שאינו רחוק מדי מהאתר העתידי בעיר העתיקה. טרם נבחר אדריכל לתכנון הקמפוס, הוא מציין, ועד כה ליווה את המהלך - ואף ערך לו תכנון מוקדם - האדריכל חיים דותן, שתכנן למכללה כמה מבנים בעבר. אישור המל"ג יגרור בחירת אדריכל וגיוס תקציב בנייה, שאמור להגיע למאות מיליוני שקלים, מתורמים ומגופים ציבוריים. השאיפה היא להתחיל את הבנייה בפועל בשנתיים הקרובות.
לא יותר מ-48 סטודנטים במחזור
השנה הראשונה אמורה להתחיל במינון מצומצם של 35 תלמידים, ולהתרחב לכדי 48 תלמידים בשנה. "לא יותר", מציין רחמימוב, "כי הדגש הוא על בית ספר לא גדול במספר הסטודנטים. אנחנו יודעים שיש בתי ספר שבהם יש הרבה יותר (בבצלאל לומדים 96 סטודנטים בשנה א', מ"י), אבל הקשר האישי בין המורים לסטודנטים חשוב לנו".
הוא מגלה, כי 38 אנשי סגל כבר גויסו, והביעו הסכמה בכתב להתחיל ללמד ברגע שהמוסד יתחיל לפעול. בשלב זה הוא נזהר מחשיפת שמותיהם, אך מציין כי ביניהם יהיו אדריכל בדואי ומספר ניכר של אדריכלים ואנשי מקצוע תושבי הנגב. "אנחנו רואים חשיבות גדולה בשילוב מגוון קהילות", הוא מדגיש, "אנחנו רואים ברב-תרבותיות של הנגב ערך בפני עצמו".
לא רק אדריכלות תילמד שם; התחרות תתבטא גם במגמות העיצוב התעשייתי והתקשורת החזותית, שהמכללה מבקשת לכלול בקמפוס העתידי בעיר העתיקה. בעתיד, מתכוונים בהנהלת המכללה להרחיב את תוכניות הלימודים גם לעיצוב פנים ועיצוב מוצר. רחמימוב מספר שבמקביל תוקם גם מכינה קדם-אקדמית ומעונות סטודנטים, במגמה להעיר את העיר העתיקה המאובנת של באר שבע ולחזק את האזור המוזנח והמפוקפק בלילות כמוקד של אקדמיה, תרבות ובילוי.
אם בית הספר ייצא לדרך, יהפוך רחמימוב לזקן ראשי בתי הספר לאדריכלות בישראל. יליד 1943, הוא למד בטכניון, ולאחר שלוש שנות לימוד בחר להשלים את השכלתו האקדמית והמקצועית באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה בפינלנד (כיום אוניברסיטת אלטו). עם שובו לישראל ב-1970 הצטרף לסגל ההוראה בטכניון, שם לימד במשך שמונה שנים. לאחר מכן נדד דרומה, בעקבות מינויו לראש היחידה לאדריכלות מדברית במכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון, השוכנת במדרשת שדה בוקר שבנגב.
אחת העבודות הראשונות של רחמימוב הייתה שיקום, שימור ופיתוח עכו העתיקה (בשיתוף האדריכל סעדיה מנדל), שהוכרזה לימים כאתר מורשת עולמית של אונסקו. מאז תכנן שורה של פרויקטים ותוכניות אב ומתאר משמעותיות. במדרשת שדה בוקר תכנן מבנים המתאימים לאקלים המדברי, כגון בית הספר הבינלאומי ללימודי מדבר, מרכז הדרכה לגדנ"עים ושכונה סולארית, וגם שכונות בבאר שבע ותוכנית אב לנחל באר שבע. בעשור האחרון עמד רחמימוב בראש הוועדה למורשת עולמית בוועד הישראלי לאונסקו. בימים אלה מתכנן משרדו את "מרכז קדם" ומרכז המבקרים באתר "עיר דוד" הסמוך לכותל המערבי.
