טורפות את העולם: 10 ישראליות שמדריכות סיורים קולינריים בחו"ל 

איילת ויפעת מכירות את כל הסוחרים בזאגרב, ליאור עובדת במסעדת מישלן באנגליה ושרון שגרירת הפטיסרי הצרפתי. הכירו את הנשים שיגלו לכן את סודות האוכל המקומי

הכי פריז: גלי (מימין) השתתפה בסיור קולינרי שערכה שרון  היינריך (משמאל). כיום הן נשואות ושותפות בעסק   (צילום: Paris Chez Sharon)
הכי פריז: גלי (מימין) השתתפה בסיור קולינרי שערכה שרון היינריך (משמאל). כיום הן נשואות ושותפות בעסק (צילום: Paris Chez Sharon)

מהודו ועד ניו יורק - הכירו את הישראליות שייקחו אתכן לטיולי אוכל ברחבי העולם:

 

שרון היינריך, פריז

Pariz Chez Sharon

"לפני יותר מעשור, בגיל 31, הגשמתי חלום, עברתי לפריז והתחלתי לכתוב בלוג שהוקדש לפריז, לקונדיטוריה ולמה שביניהן. עם השנים הפכתי ל'שגרירת' המתוקים הצרפתיים בישראל בפרט ובעולם בכלל, ועוקבים החלו לבקש שאקח אותם למקומות שעליהם אני כותבת. את גלי, אשתי ושותפתי לעסק, הכרתי כשהגיעה לסיור. הסיורים שלנו נמשכים בדרך כלל שלוש־ארבע שעות, ולמרות שאנחנו מתמחות במתוקים הם כוללים גם דברים נוספים – ביקור בשוק מקומי, בחנויות של חומרי גלם ושל ספרים וציוד".

 

לא כולם יודעים ש: "בפריז יש רק בוטיק קינוחים אחד ששייך לאישה. שמה קליר דמון ובעיניי ויטרינת המתוקים שלה ב־Des Gateaux et du Pain היא המרתקת בעיר".

 

המלצה חמה: "הפטיסרי של קארל מרלטי (Carl Marletti) המוכשר והלבבי. תמצאו אותו ברובע החמישי של פריז".

 

לפרטים: https://parischezsharon.blogspot.com אינסטגרם: parischezsharon@

 

קרני תומר, סינגפור

Wok'n'Stroll

הקימה את חברת התיירות הקולינרית הראשונה בסינגפור. קרני תומר  (צילום: Wok'n'Stroll)
    הקימה את חברת התיירות הקולינרית הראשונה בסינגפור. קרני תומר (צילום: Wok'n'Stroll)

     

    "הגעתי לסינגפור ב־2010, בעקבות עבודתו של בעלי. מרגע שהתמקמתי התחלתי לחקור את המטבח המקומי, שמשקף תרבות של מדינת מהגרים מכל דרום־מזרח אסיה. אחרי שנתיים עשיתי קורס מורי דרך (שהיה קשה ומורכב יותר משני התארים שעשיתי בעבר), והקמתי את חברת התיירות הקולינרית הראשונה פה. כיום מגיעים אלינו לקוחות מכל העולם ויש סיורים בהרבה שפות, אני מדריכה בעברית ובאנגלית בלבד. הקהל הישראלי פתוח מאוד לעולם הקולינרי, ולכן תמיד משעשע אותי להציב בפניהם את 'אתגר הדוריאן' - פרי שאהוב מאוד על הסינגפורים, אבל הריח הבעייתי שלו נישא למרחקים. לא כולם מסכימים לטעום ויש לי הרבה סרטוני וידיאו מצחיקים של סצנות בחילה ועוויתות של האמיצים שהסכימו. אני, אגב, מאד אוהבת את הדוריאן והוא טעים לי".

     

    לא כולם יודעים ש: "סינגפור מציעה לאונסק"ו להכיר במתחמי האוכל המפורסמים שלה, ה־Hawker centers, כנכס תרבותי. העבודה בהם נחשבת קשה ולא מתגמלת, אבל למרות זאת חבר'ה צעירים תופסים את מקומם של העובדים המבוגרים, כדי לשמר את התרבות הזו".

    המלצה חמה: "ארוחת הבוקר המלאזית במסעדת Coconut Club. קוראים לארוחה Nasi Lemak והיא כוללת אורז מאודה בחלב קוקוס עם עוף מטוגן, שבבי למון גראס, אנשובי, בוטנים מטוגנים ומלפפון, ברוטב סמבל - צ'ילי מתוק־חריף".


    לפרטים:
    woknstroll.com.sg אינסטגרם: woknstroll@   

     

    ענבל כץ, אמסטרדם

    Streat Bites

     

    חולקים אהבה לאוכל. ענבל כץ והבעל גיא  (צילום: Streat Bites)
      חולקים אהבה לאוכל. ענבל כץ והבעל גיא (צילום: Streat Bites)

       

      "גיא, בעלי, ואני חולקים את האהבה לאוכל, לאירוח ולבילוי בחברת אנשים. כשגרנו בישראל, לקחנו חלק במיזם EatWith, ואירחנו בבית אלפי אנשים לארוחות שבישלנו. כשעברנו לאמסטרדם, בסוף שנת 2017, ידענו שאנחנו רוצים לשמר משהו מהיכולת הזאת. בסיורים שלנו, בעברית ובאנגלית, אנחנו מתמקדים באוכל רחוב. בשלוש שעות סביב השוק המרכזי אנחנו טועמים מנות ייחודיות וגם מדברים על התרבות הקולינרית, שהושפעה מאוד מאינדונזיה וסורינם – ארצות שהולנד שלטה בהן בעבר. אנחנו מקפידים על קבוצות אינטימיות כדי לתת תחושה של סיור עם חברים מקומיים, ואנחנו בעצמנו נהנים בכל פעם מחדש".


      לא כולם יודעים ש: "כמחצית מאוכלוסיית אמסטרדם היא בכלל לא הולנדית, אלא בליל של מהגרים מכל העולם. כך ניתן למצוא כאן גם דוכנים של אוכל מרוקאי, טורקי, וייטנאמי, דרום אמריקאי ועוד".


      המלצה חמה: "Moeders – מסעדה שמגישה אוכל הולנדי מסורתי 'של אמא'. האווירה בהתאם: התפריט מחולק לפי שמות של אמהות, שלכל אחת מאכלים משלה, הכלים הם כלי וינטג' לא תואמים והקירות מלאים בתמונות של אמהות".


      לפרטים: מייל: hello@streatbites.com  פייסבוק: אמסטרדם פודיז

       

      הדר רגוניס, מדריד

      "רגוניס טורס"

       

      עזבה חיים נוחים. הדר רגוניס  (צילום: באדיבות רגוניס טורס)
        עזבה חיים נוחים. הדר רגוניס (צילום: באדיבות רגוניס טורס)

         

        "בשנת 2006 עזבתי חיים נוחים ועבודה כמתכנתת – הגשמתי חלום ועברנו לגור במדריד. אני מדריכה מאז 2008, ומ־2013 יש לי חברה משלי. אני עושה סיורים מסוגים שונים באזורים מגוונים בספרד, כולם נערכים בעברית. אני מתמחה באמנות ובהיסטוריה של יהדות ספרד, אבל בגלל שאני מאוד אוהבת אוכל ובעיקר מתוק – נולד לי גם סיור קולינרי שמתמקד בקונדיטוריות ובמתוקים. במהלך הסיורים אנחנו מזמינים כמות גדולה של אוכל, כדי שכולם יוכלו לטעום מהכל. את מה שנשאר אנחנו נוהגים לתת לחסרי בית שאנחנו פוגשים בדרך. יום אחד קרה לי מקרה יוצא דופן: קפץ עליי מחוסר בית בתודות ובחיבוקים. התברר שאחד המטיילים יום קודם התרגש מהמחווה, חזר אל אותו אדם בלי ששמתי לב, ונתן לו שטר של מאה אירו".

         

        לא כולם יודעים ש: "לכל אזור בספרד יש מאפים ייחודיים לו, ויש גם קינוחים לימים מיוחדים. בחג המלכים, למשל, שמצוין בתחילת השנה, אופים עוגה בצורת טבעת, כמו כתר, וטומנים בבצק שעועית אחת ודמות אחת של מלך. מי שמקבל את המלך, זוכה ליחס של מלך לכל אותו היום, ומי שמקבל את השעועית – נאלץ לשלם על העוגה".

         

        המלצה חמה: "Santa Eulalia - קונדיטוריה צרפתית־ספרדית, שנמצאת ממש במרכז מדריד, אבל בסמטה קטנה ולא מתוירת. יש בה קינוחים מצוינים וקרואסון שקדים חלומי".

         

        לפרטים: ragonistours.com

         

        טל הולצמן סגל, ברצלונה

        My Secret Barcelona

         

         

        טל הולצמן סגל (משמאל) באחד הסיורים. "לישראלים יש נטייה להשוות" (צילום: ליאת גונן ליהי)
          טל הולצמן סגל (משמאל) באחד הסיורים. "לישראלים יש נטייה להשוות"(צילום: ליאת גונן ליהי)

           

          "הרעיון לערוך סיורים קולינריים עלה לי בעקבות סיור מדהים שעשיתי עם שרון היינריך. הייתי בת 40, טסתי עם אמא שלי ואחיותיי לפריז, ולא הבנתי למה צריך סיור – יש גוגל. בדיעבד, הבנתי כמה זה כיף להסתובב עם מקומית ולהכיר את העיר דרכה. לכן, כשעברנו לברצלונה לפני שלוש שנים, מיד חשבתי על זה. הסיורים שלי מתמקדים בשכונת גרסיה, שכונה מאוד מיוחדת, שלא כל כך מוכרת לקהל הישראלי. הם כוללים בעיקר קולינריה, אבל לא רק. אני מתרשמת מהסקרנות של הישראלים לגבי האוכל המקומי וגם מהנטייה להשוות בין ברצלונה לישראל – במחירים (כוס יין במסעדה ב־2 אירו) ובתרבות (בירה לארוחת בוקר? פה זה מקובל)".

           

          לא כולם יודעים ש: "בין ינואר למרץ חוגגים בקטלוניה את הקלסוטדה, לכבוד הירק המקומי קלסוט – משהו בין בצל לכרשה. צולים אותו, מקלפים, טובלים ברוטב רומסקו – ואוכלים. הוא מוגש במסעדות בעונה הזו, ובשכונה שלי יש גם עמדות גריל ברחובות, שצולים עליו קלסוט ובשר, וזה הופך לחגיגה. בסוף הערב כולם שיכורים ורוקדים על השולחנות".

           

          המלצה חמה: "Quimet y Quimet - בר מסורתי (בודגה) שבו מייצרים לבד יין, ורמוט וליקרים. האוכל, לעומת זאת, מוגש מקופסאות שימורים – אבל צריך להגיד שפירות ים, ובעיקר צדפות, משומרים פה ברמה מאוד גבוהה".

           

          לפרטים: אינסטגרם: mysecretbarcelona@

           

          אפרת דביר, אורוויל

          "לאושר יש טעם של קארי"

          מטבח פיוז'ן מרתק. אפרת דביר  (צילום: Edoardo Grassi)
            מטבח פיוז'ן מרתק. אפרת דביר (צילום: Edoardo Grassi)

             

            "בגיל 35 נסעתי לטיול קצר להודו. כשהגעתי לעיירה טירוואנאמלי, התאהבתי במקום וגם בסטיב, אנגלי שגר שם. חיינו יחד עד 2008, ילדתי את בתנו ובישלתי במסעדה שפתח. בעשר השנים האחרונות אני גרה באורוויל עם בן זוגי יובל. התחלתי לעשות סיורים ב־2017: אחרי שהוצאתי ספר בישול בעברית, נוצר ביקוש. אני אוהבת להנגיש את האווירה הקולינרית, את חומרי הגלם, השוק והחוות המקומיות ותופרת סיורים בהתאמה אישית לקבוצות קטנות בלבד. חלק מהם כוללים גם סדנאות בישול. הישראלים אוהבים את השוק ומסעדות מקומיות - אבל פחות אמיצים לגבי אוכל רחוב, וזה דווקא מאתגר אותי. אני מנסה להתאים את הסיור לרמת המוכנות והעניין להיחשף לאוכל מקומי 'אסלי'".

             

            לא כולם יודעים ש: "באורוויל חיה קהילה בינלאומית מגוונת, ויש בה סצנה קולינרית שמזכירה מקומות אחרים עם מהגרים - אנשים מביאים את האוכל המסורתי שלהם, עושים עליו טוויסט ומשלבים עם חומרי הגלם המקומיים. התוצאה היא מטבח פיוז'ן מרתק".

             

            המלצה חמה: "אידלי - ארוחת הבוקר המקומית, שמורכבת מכופתאות מאודות עשויות מאורז ועדשים מותססות, המוגשות עם צ'אטני בטעמים שונים וסאמבר, מרק עדשים חריף".

             

            לפרטים: efratdevir@gmail.com

             

            ענבר רונן, ניו־יורק

            NYC Sweet Tours

             

            החלום הניו-יורקי. ענבר רונן  (צילום: אדם שרבל)
              החלום הניו-יורקי. ענבר רונן (צילום: אדם שרבל)

               

              "ניו־יורק הייתה חלום במשך הרבה מאוד זמן. יום אחד לפני ארבע שנים פשוט קמתי, ארזתי את תמצית חיי במזוודה וטסתי אל הלא נודע. התחלתי מאפס. היות שאני אוהבת מאוד מתוקים ולמדתי קונדיטוריה ושוקולד – התחלתי לחקור את 'המפה המתוקה' של העיר, עד שלפני כשנה הבנתי שאני יכולה להעביר את הידע שלי הלאה. הסיורים שלי מתמקדים אך ורק במתוק, וכוללים הרבה הסברים על המקום, השף, ההיסטוריה ועוד. הם מתנהלים בשכונות כמו סוהו, לואר איסט סייד ואזור רוקפלר סנטר, שבהן מרחקי ההליכה קצרים. אני עוצרת רק במקומות שאני מכירה היטב וממליצה רק על מה שטעמתי, אבל במהלך הסיורים אני לא אוכלת - זה נראה לי פחות מקצועי".

               

              לא כולם יודעים ש: "הקרונאט, השילוב של הקרואסון עם הדונאט שהמציא דומיניק אנסל, מצליח לשמור על הבאזז כמעט שבע שנים ברציפות. התור עדיין שם, הכמות היומית נגמרת לפני הצהריים, וכל לקוח יכול לקנות רק עד שתי יחידות".

               

              המלצה חמה: "MarieBelle - בוטיק שוקולד בלב הסוהו, שבו הכל מיוצר בעבודת יד ובעיצוב יפהפה. בר הקקאו שלהם מגיש את השוקו החם הכי טעים שטעמתי".

               

              לפרטים: nycsweettours.com פייסבוק: nycsweettours   

               

              מיכל מילרד, רומא

              Eatingtheworld

               

              התחילה באדריכלות בכלל. מיכל מילרד  (צילום: באדיבות מיכל מילרד)
                התחילה באדריכלות בכלל. מיכל מילרד (צילום: באדיבות מיכל מילרד)


                "לרומא הגעתי לראשונה בשנת 1998, חייתי בה שש שנים ולמדתי אדריכלות פנים. בהמשך למדתי קונדיטוריה בפריז, ואז חזרתי לישראל ועבדתי בתחום במסעדות שונות. לפני שלוש שנים הגשמתי חלום, חזרתי לרומא ופתחתי את העסק. אני אוהבת סיורים קולינריים, כי הם חושפים את המטיילים לתרבות המקומית וגם נותנים טיפים להמשך השהייה. הקהל הישראלי צמא לידע ואוהב לאכול. אני אוהבת לקחת את מי שמסייר איתי למקומות קטנים ומשפחתיים, כאלה שהבעלים מכירים אותי אחרי פעמיים־שלוש, זוכרים מה אני אוהבת, ואם אני מגיעה עם מישהו עם מגבלות (צליאק וכדומה), מכבדים את הבקשות שלי ועושים שינויים בהתאם - זה דבר שנדיר לראות באיטליה. דבר נוסף שאני עושה, זה סדנאות בישול עם שפים מקומיים".

                 

                לא כולם יודעים ש: "הרומאים נאמנים מאוד למסורת שלהם ולמטבח המקומי. יש להם פיצה אופיינית, שתי מנות של ארטישוק וארבע מנות של פסטה שנחשבות למקומיות – האהובה עליי מכולן היא קרבונרה".

                 

                המלצה חמה: "בית הקפה Tazza d’oro ומסעדת Da Enzo al 29".

                 

                לפרטים: eatingtheworld.org  פייסבוק: Eatingtheworld

                 

                יפעת ואיילת שטיבל דורון, זאגרב

                "הפנינה האדריאתית"

                 

                אוהבות להפתיע את הישראלים. יפעת ואיילת שטיבל דורון  (צילום: אלבום פרטי)
                  אוהבות להפתיע את הישראלים. יפעת ואיילת שטיבל דורון (צילום: אלבום פרטי)

                   

                  "הגענו לקרואטיה בעקבות אהבתנו לזמרת דוריס דרגוביץ. טיילנו הרבה, התאהבנו והחלטנו להישאר. בתחילה, בשנת 2016, פתחנו מסעדה. אחרי שהיא נסגרה התבקש שנעבור לסיורים – כי הכרנו את סצנת האוכל בעיר וכבר היו לנו קשרים עם בעלי מסעדות ועם סוחרים בשוק. הסיור שלנו נמשך כארבע שעות, ונערך בקבוצות קטנות בעיר העתיקה (העילית) של זאגרב. את הקהל הישראלי אנחנו אוהבות להפתיע בתחילת הסיור עם פירות יער, כי בארץ הם יקרים ופה הם זמינים, זולים ונהדרים. ההיי־לייט של הסיור הוא המאפה המקומי, השטרוקלה – מאפה דמוי לזניה עם גבינות. הוא נאפה במקום, ברגע ההזמנה, ומצטלם נהדר לסטורי באינסטגרם".

                   

                  לא כולם יודעים ש: "לצד המקומות המסורתיים, החלו להיפתח בזאגרב מקומות עדכניים. רק לפני שנתיים, למשל, נפתחה פה לראשונה מאפייה ארטיזנלית בשם Korica, שמתמחה במאפים ולחמי מחמצת. בעקבותיה נפתחו קונדיטוריות מיוחדות נוספות בעיר".

                   

                  המלצה חמה: "Boban - המסעדה שלנו לאירועים מיוחדים ופגישות חשובות. היא מעוצבת להפליא, האוכל מעולה ומוקפד, עם נגיעה איטלקית, והמחירים טובים. אל תפספסו את הניוקי כמהין".

                   

                  לפרטים: croslo.com פייסבוק: הפנינה האדריאטית

                   

                  ליאור שבא, לונדון

                  מדריכה ב־ARTernative

                   

                  שגרירה של הממלכה. ליאור שבא  (צילום: באדיבות ARTernative)
                    שגרירה של הממלכה. ליאור שבא (צילום: באדיבות ARTernative)

                     

                    "תמיד ידעתי שאהיה שפית, מגיל שמונה. למדתי קולינריה בבלגיה, הגעתי לסטאז' במסעדת Sat Bains בנוטינגהם, שלה שני כוכבי מישלן, ומאז אני שם. כעת אני עובדת במסעדה כסו־שף ובסופי השבוע, כשאני מגיעה ללונדון, אני מעבירה סיורים קולינריים. בסיורים שלי – שנבנו עם טליה ודניאל מ־ARTernative – אני מרגישה ממש 'שגרירה' של הממלכה, ומנסה לתת טעימה מכל מה שיש ללונדון להציע, וזה לא מעט. סיור אחד מתקיים בשוק האוכל בורו (Borough Market) והשני, שמתמקד בקולינריה הקלאסית, מתקיים בקובנט גארדן ומגיע לאזור סוהו וצ'יינה טאון".

                     

                    לא כולם יודעים ש: "בלונדון יש מיזם שמזכיר קצת את Eatwith שיש לנו בארץ - ארוחות משובחות בבתים פרטיים או במקומות מיוחדים, שמאפשרים ליהנות מאוכל טוב וגם להכיר עוד אנשים. מילת החיפוש היא SupperClub – ויש כל מיני כאלה. אחד מוצלח, לדוגמה, הוא The Water House Project".

                     

                    המלצה חמה: "דוכן הדונאטס בבורו מרקט. הן עדינות, קלילות ונדיבות במילוי, ומצליחות להפתיע דווקא במקום שחשבנו שכבר אין מה לחדש בו".

                     

                    לפרטים: liorshva.com  פייסבוק: ARTernativeGuide

                     

                     

                    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
                    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
                     
                    הצג:
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד