קחו נשימה עמוקה: וינטג' ואיקאה. כן, הבנו בעצמנו שמדובר בפרובוקציה, ולא ננסה לטעון אחרת. כשרובנו מחפשים פריטי וינטג', או אפילו סתם רטרו מוצלח (כלומר לא ישן באמת, אלא חדש שמאזכר עיצוב מקורי ישן), לא נעלה בדעתנו להגיע לענק הצהוב-כחול שמציע רהיטים מחומרים קלים, זולים ודחוסים, כמו קרטון ושבבית. זה הרי ההיפך המוחלט מהאיכויות המיוחסות לווינטג'.
אז איך ייתכן שיש בכל זאת קשר, ושהוא אפילו לא לגמרי מופרך? קודם כל, משום שאיקאה, כמו רוב חברות הריהוט של ימינו, שואבת הרבה השראה מפריטי וינטג' קלאסיים. מה זה שואבת? שותה בקש, ישירות מן המקור. ולא מדובר רק על קו הרטרו המוצהר שלהם, קולקציית ''שטוקהולם''. הקולקציה הזו היא גישוש, בחלקו מוצלח, של רהיטים במראה וינטג'י מובהק, רק בחומרים ובגימורים של איקאה.
מדובר באופן כללי בפריטים שמבוססים על עיצובים מקוריים, שהפכו לאיקוניים וקיבלו פרשנות עדכנית בחומרים הקלילים והעכשוויים של איקאה - כמו במבוק. במקרים הללו לא מדובר בחיקוי, אלא ביצירה מקורית שמתייחסת לעבר, עם זהות עכשווית ועצמאית.
למשל, הספרייה המינימליסטית מסדרת svalnas . לכאורה, זה המוצר הכי איקאי שיש - קלילה ומודולרית, עשויה במבוק ומגיע במגוון קומבינציות:
למעשה, עקרונותיה נוסחו אי אז בפיפטיז, כמו שקל להבין כשמסתכלים בספרייה של המעצב הדני פול קדוביוס ( Poul Cadovius).
קדוביוס הלך לעולמו לפני כעשור בגיל 100, ורשם על שמו לא פחות מ-400 פטנטים עיצוביים. אחד הנודעים שבהם היא ספריית הקיר שאותה עיצב בשנות ה-50 של המאה שעברה מתוך שאיפה לתת לאדם המודרני מענה מעשי במקסימום אלגנטיות ובמינימום מקום (כבר אז התלוננו האנשים על צפיפות ויוקר המגורים). מערכת המידוף המודולרית שהמציא הפכה איקונית, פריט אספנות של ממש.
גם המערכת של איקאה היא מודולרית. ניתן לחבר בין כמה יחידות, להחליף בין מדפים עמוקים יותר ופחות, ואף להתקין שולחן כתיבה וארגזי אחסון, בדיוק כמו במערכת המקורית של קדוביוס. ראו כמה מרשימה התוצאה כשהיא משתרעת על קיר שלם:
דוגמה בולטת אחרת הוא שרפרף העץ העגול בעל שלוש הרגליים המכופפות. המקור, בעיצובו של המעצב הפיני אלוור אלטו, נחשב לאחד מסמליו של הוינטג' המודרני, בזכות הפשטות השימושית והאלגנטית שלו. מייצרת אותו, בגרסת המקור, חברת artek:
גם בני דודיו האיקאיים מצטיינים בשימושיות שלהם, ואין נוחים מהם כרהיט קטן, שמשנה את תפקידו בהתאם לצורך:
כיסאות nordmyra, בעלי הגב המעוגל, מזכירים בקוויהם כסאות עץ פשוטים מפעם. כשהם צבועים בצבעים שונים, בפרשנות אישית של הרוכשים, הם מקבלים מראה מובהק של כיסאות וינטג' מקוריים, שעברו צביעה:
וכמובן, לאיקאה יש היסטוריה ותיקה מספיק כדי להוציא מהדורות חדשות לפריטים שלה עצמה. למשל, כורסת ekenaset, שמככבת בתמונה הבאה עם שידת וינטג' מאחוריה:
אז כן, טהרני הוינטג' אולי יתרעמו: העץ של פעם איכותי יותר והעבודה קפדנית יותר. הם צודקים ברוב המקרים, אך גם אוהבי הז'אנר המקצועיים לא תמיד אוהבים לחיות בבית שכולו וינטג', ולעיתים היד פשוט אינה משגת לקנות עוד רהיט מקורי ולחדשו. ברוב הבתים, דווקא השילוב בין חדש לישן מעניין והרמוני יותר, ויצרנית רהיטים תעשייתית, דווקא בזכות קלילותה ונגישותה, מאפשרת לקהל רחב ליהנות מרעיונות חכמים של מעצבי שנות ה-50 וה-60.
- דיקלה מנחם-טבת היא הבעלים של סטודיו חיית וינטאג'
לעיצוב הבית.
