במוצאי שבת האחרונה, כמה דקות אחרי ששר הביטחון נפתלי בנט השמיע בטלוויזיה את הצהרתו התמוהה על כך שבכהונתו הקצרה צנח מספר שיגורי הרקטות מעזה ב-80 אחוז, נורו עוד שתי רקטות אל עבר המועצה המקומית אשכול. גם הפעם ראש המועצה גדי ירקוני לא הציץ אל עבר הטלפון שלו בתקווה לשיחה מלשכת השר. הוא ידע שלא תהיה כזאת, שבנט לא בא, בנט גם לא מטלפן. למעשה, ירקוני מספר כי חוץ ממפגש חפוז אחד במבצע "חגורה שחורה", הוא, כראש המועצה המופגזת ביותר בעוטף עזה, לא זוכר אפילו שיחה אחת עם בנט, מאז שמונה לשר ביטחון לפני 100 ימים. "יש לי מילים חמות וטובות על שרי הביטחון הקודמים, בוגי וליברמן", אומר ירקוני השבוע. "לשניהם היה קשר חם עם ההתיישבות, הם גם הגיעו הרבה לאזור. גם בנט, כשהיה שר חינוך, היה מגיע מדי פעם. אבל להפתעתי הרבה, מהיום שהוא מונה - לא הרגשתי את קיומו. הוא הגיע פעם אחת במפתיע לשדרות, לביקור של שתי דקות, וזה מאוד מאכזב אותי".
אתם חשים שינוי באסטרטגיה של הצבא מאז נכנס בנט לתפקיד?
"בכלל לא. אני לא רואה שהצבא מגיב יותר חזק או יותר חלש".
במשך שנים ארוכות בנה בנט את עצמו לתפקיד הזה, לרגע שבו ייכנס ללשכה שבקומה ה-14 בבניין הקריה. היה נדמה שאין לו כבר סיכוי, אבל אז, בנובמבר, זה סוף-סוף קרה. איך התחולל הנס? בשבוע שעבר, סיפר ראש הממשלה נתניהו לתומכיו בפרהסיה על הדרך שבה מונה בנט. המונולוג הארסי הועלה כמובן לעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה; שחלילה אף אחד מ-2.4 מיליון העוקבים לא יפספס. נתניהו סיפר שם שבנט מונה לתפקידו רק מסיבה אחת: לחסום הקמת ממשלה בראשות כחול לבן. "גנץ אמר, 'כמעט היה לי את זה, כמעט העברנו (את בנט לכחול לבן)", אמר נתניהו לקהל תומכיו. "אז עשיתי מהלך מהיר, מיניתי שר ביטחון. למה אתם לא צוחקים מהסיפור?"
הקהל בסרטון דווקא צחק, בנט ממש לא. אבל גם אחרי זובור ציבורי של ראש הממשלה, הוא מתאפק שלא להגיב. יהיו שיאמרו, ממש כפי שהוא עושה מול ירי הרקטות של חמאס. "הרגשות שלי לא מעניינים. זו הפוליטיקה", אמר בנט למקורביו השבוע.
שר בכיר מספר שהסרטון הזה הוא רק חלק מהמתקפה של נתניהו נגד שר הביטחון שלו. "עכשיו בקמפיין, נתניהו כל ערב משחיל את המשפטים האלו על בנט", הוא אומר. "ביבי מדבר על כל אלה שבצד השני, על כחול לבן, על גנץ, על פרץ, מרצ, ליברמן, ואומר: אין להם 61 מנדטים, אז אולי הם בונים על חלק מהקואליציה? ואז הוא מוסיף בציניות: אבל ש"ס הצהירו חד-משמעית שהם איתי ועם הליכוד. יהדות התורה הצהירו חד-משמעית שהם איתי ועם הליכוד, אז אולי... ואז הוא מחכה שהקהל יגיד, 'בנט!' וכשהקהל צועק 'בנט', ביבי עונה: 'אתם אמרתם'".
7 צפייה בגלריה
גם אחרי המינוי, בנט סופג לא מעט ארס מראש הממשלה
גם אחרי המינוי, בנט סופג לא מעט ארס מראש הממשלה
גם אחרי המינוי, בנט סופג לא מעט ארס מראש הממשלה
אבל בינתיים, בנט שר ביטחון, עם כל היוקרה והעוצמה שמגיעות עם התואר הזה.
"כן, אבל ביבי שומר עליו צמוד. בפעמיים האחרונות שראש הממשלה נסע לחו"ל, הוא הגדיר את שר החוץ ישראל כץ כאחראי כללי למצב בארץ, ומינה אותו באופן חריג גם כממלא מקום לראש הממשלה - וגם כאחראי על הקבינט המדיני-ביטחוני בהיעדרו. זה נועד כדי למנוע מבנט לכנס את הקבינט. ביבי מגלה אליו יחס מזלזל".
אם הקרב הזה לא מספיק, אז בשבועות האחרונים הספיק השר בנט ליצור חזית חדשה גם מול השב"כ, כשביטל בהינף עט צו מעצר מינהלי נגד פעיל ימין קיצוני; לעצבן לא מעט אלופים עם הצהרות לוחמניות שאין יותר מדי מאחריהן; להוציא צווי הרחקה נגד פעילי שמאל קיצוני; להחליט להרוס דווקא עכשיו בית מחבל, שנהרס כבר בעבר; לחטוף ביקורת ממשפחתו של הדר גולדין; ולהעדיף להמשיך בקמפיין של ימינה מאשר לייצג את ישראל בוועידת הביטחון במינכן, שנחשבת לפורום החשוב בעולם בנושא; וזו רק רשימה חלקית. מצד שני, יש גם המשבחים את הרצינות שבה הוא מתייחס לדיונים - גם אם השפעתו עליהם נמוכה - ואת הברית שלאט-לאט נבנית בינו לבין הרמטכ"ל כוכבי. ואלו רק 100 הימים הראשונים של בנט בתפקיד.
רק מעטים יודעים זאת, אבל כאשר נתניהו ובנט מדברים ביחידות, הם עוברים לשוחח באנגלית. זו מעין מניירה קטנה שלהם; כאילו לאותת שבמערכת היחסים המורכבת בין שני האישים האלו היו עליות, מורדות - בעיקר מורדות - אבל יש איזה חיבור. החיבור הזה, יחד עם האנגלית, נעלמים לחלוטין כשהם מחליפים ביניהם מתקפות פוליטיות. השבוע, אחרי סרטון ההשפלה שהעלה ראש מממשלה, החליט בנט להשיב מהלומה משלו, ועוד במקום הכי כואב לנתניהו: הזירה האיראנית. בשיחה עם מקורבו טען בנט כי בתקופת נתניהו, ישראל לא הייתה מספיק התקפית נגד איראן. "אחת המטרות בעבר הייתה דווקא למנוע פגיעה באיראנים. בנט אומר הפוך: צריך לגרום להם לשלם מחיר כבד על הטרור שלהם".
אז מה התוכנית שלו?
"הוא מתכוון לנהל מערכה רציפה של החלשה וייבוש של איראן, כדי שפחות דם וחמצן יזרמו בזרועות התמנון שהיא שולחת לסוריה, לבנון ורצועת עזה. פחות חמצן יגיע לזרועות האלה, פחות כסף, פחות אמצעים, והן ייחלשו, עד שיהיה נמק. כעת בתוכנית 'תנופה' החלטנו על מינוי מפקד פיקוד איראן".
הוא מדבר גם על מתקפה צבאית?
"ישראל מגבירה פעילות בסוריה. בנט רוצה לגבות מהם עוד-ועוד מחיר, עד שהעם הפרסי יגיד להנהגה שלו: 'תפסיקו לבזבז את המשאבים הלאומיים שלנו בהרפתקות'. היעד שלו זה להוציא את איראן מסוריה. Get out, אין לכם מה לחפש פה".
ההתבטאויות האלו של בנט מעוררות ביקורת בקרב אנשי ביטחון בכירים ביותר. אחד מהם אמר השבוע: "שמעתי את האמירה שלו, שצריך ללכת על ראש התמנון במקום על זרועות התמנון. זו אמירה מיותרת. הרי מה הוא עושה אחרת מקודמו? לא ראינו אותו עושה אחרת בעזה, ובמיוחד לא ראינו שהוא עוסק בראש התמנון האיראני. מה, הוא תוקף את איראן בתוך איראן? הוא רוצה מערכה מלאה עם איראן? לא. אז למה לדבר? לא צריך לרוץ לעשות מלחמה כוללת עם איראן, והאמירה הזאת שלו שטחית מאוד ופוליטית מאוד, ולא חשובה אסטרטגית".
"הבעיה של בנט היא משולשת", מנתח אלוף (מיל') גיורא איילנד. "אחת, קשה לו מאוד להטביע את חותמו בפרק זמן קצר. שתיים, מראש החשיבות של שר הביטחון לא ניכרת באופן מיידי, כי כל דבר שהוא פחות חשוב נקבע על ידי הרמטכ"ל וכל דבר שהוא מאוד חשוב נקבע על ידי ראש הממשלה. ושלוש, כששר ביטחון הוא לא ממפלגת השלטון, אז יש גם מגבלות נוספות, ואנחנו רואים איך ראש הממשלה מזלזל בו בכל מיני פורומים פומביים. הבעיה המשולשת הזאת של בנט מתבטאת בין היתר בהתבטאויות מיליטנטיות מיותרות שלו. כל האמירות בסגנון, 'אנחנו - במשתמע אני, בנט - נדע לסלק את האיראנים מסוריה', יש בהן ביטחון יתר ואין בהן תועלת עניינית בלשון המעטה".
העובדה הזאת יכולה לגרום לו למשוך לכיוונים מסוכנים או קיצוניים יותר?
"אני חושב שהיכולת שלו מוגבלת. הוא יכול לנסות, אבל הוא לא באמת יכול לעשות, כי ההחלטות החשובות מאוד זה לא הוא; לא הוא זה שמחליט אם לצאת למלחמה ואפילו לא אם לצאת למבצע גדול. אז הוא נותן הצהרות שיוצרות כותרות שמנסות למצב אותו כ'מר ביטחון'. חלק מן האמירות שלו הן לא במקום, כמו האמירה של ללכת על ראש התמנון. אבל אפשר להגיד לזכותו שהוא בא לעבוד. והוא כמובן מאוד נהנה מהמשמעות הפוליטית ומהמעמד שמקנה לו תפקיד שר הביטחון".
בנט לוטש את עיניו ללשכה בקריה כבר מאז מבצע "צוק איתן", אבל ספק גדול אם כך דמיין את תחילת הקדנציה שלו. ב-12 בנובמבר, בארבע לפנות בוקר, חיסל צה"ל ברצועת עזה את בכיר הג'יהאד האיסלאמי, בהאא אבו אל-עטא. ב-11 בצהריים התיישב בנט לראשונה על כיסא שר הביטחון. מלחמה על היום הראשון.
בעוד חיל האוויר תוקף ברצועת עזה ולמעלה מ-500 רקטות ופגזי מרגמה נורים אל עבר ישראל, כולל גוש דן, דאגה לשכתו של בנט לשגר לאוויר נשק מסוג אחר: תמונות שלו, בפנים חמורות סבר, משוחח עם הרמטכ"ל כוכבי. לצילומים צורפו הצהרות מפי השר הטרי בסגנון, "מי שמתכנן לפגוע בנו ביום, לעולם לא יהיה בטוח שיעבור את הלילה". במקביל, וכאקט מינהלי ראשון בתפקיד, ניצל בנט את סמכויותיו כדי להכריז באופן חריג על, "מצב חירום מיוחד בעורף" - פעולה שמבחינה מעשית כמעט ולא הייתה לה משמעות, אך זכתה להבלטה תקשורתית רחבה.
לדברי בכירים לשעבר במערכת הביטחון, האפיזודה הזאת דווקא מאפיינת חלק מההתנהלות של בנט במשרד הביטחון מאז: הוא נוטל לעצמו קרדיטים על מעשיהם של אחרים, לא מפספס הזדמנות לדברר את עצמו, ומפוצץ יותר הכרזות ריקות מתוכן מאשר מטרות אויב. "לא ראיתי שהוא עושה משהו", מנסח זאת בכיר מאוד לשעבר במערכת הביטחון, שמכיר היטב את המשרד, "הוא בעיקר מדבר הרבה".
7 צפייה בגלריה
תמונות חמורות סבר עם הרמטכ''ל
תמונות חמורות סבר עם הרמטכ''ל
תמונות חמורות סבר עם הרמטכ''ל
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
כך למשל, הכרזותיו של בנט השבוע על האסטרטגיה המוטעית, לדעתו, שבה נקטה ישראל נגד איראן בשנים האחרונות, לא מצאה חן בעיני הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, מי שמכיר היטב את התמנון האיראני, על שלל זרועותיו. "התפנית במדיניות נגד איראן התרחשה בתחילת 2017, משום שהקבינט קיבל כבר אז החלטה, ועל כך מגיע לו הקרדיט", מבהיר רא"ל (במיל') איזנקוט. כתוצאה מכך הוביל איזנקוט במאי 2018 את מבצע "בית הקלפים", שכלל תקיפות אוויריות נרחבות בסוריה, בין השאר נגד מטרות של משמרות המהפכה האיראניים. "מה שהשתנה", עוקץ איזנקוט את בנט, "זה מדיניות העמימות, לא המדיניות כלפי איראן".
כשאיזנקוט נשאל כיצד העריך את תפקודו של בנט כחבר קבינט, ענה שהוא מעדיף שלא להשיב.
"התפיסה שיצר איזנקוט וממשיך איתה גם כוכבי, של להילחם בהתבססות של איראן בסוריה, זה אתגר מספיק גדול", אומר אלוף לשעבר במטה הכללי. "לא צריך לרוץ לעשות מלחמה כוללת עם איראן, והאמירות של בנט שטחיות ופוליטיות מאוד".
לדברי אותו אלוף, הניסיון של בנט למצב עצמו כאסטרטג צבאי נועד לכישלון. "הרמטכ"ל כוכבי הרבה יותר מנוסה ממנו", מסביר אותו אלוף. "זה היה נכון גם בתקופת ליברמן, אבל ליברמן לא ניסה להתפאר במסלול הפיקודי שלו, לא אמר כל הזמן, 'הייתי רב-סרן פה, נלחמתי שם'. ליברמן היה שר ביטחון אזרחי, כמו משה ארנס; בנט מנסה לשחק על המגרש הצבאי. כשהוא בא ומציג את הניסיון הצבאי שלו, זה במידה מסוימת מעורר גיחוך".
"לי בולט שהוא לא ממש מבין בתחום שעליו הוא מופקד. הגישה שלו פשטנית וילדותית", מצטרף אלוף אחר, שהשתחרר לא מזמן. "הוא מקשקש אמירות על מודיעין מדויק ועל חימושים מדויקים, ואיך זה יהרוג את האויב. התפיסה הזאת לא עומדת במבחן המציאות".
איזנקוט, למשל, זוכר היטב את האמירה של בנט מיוני 2019 כי, "מדיניות הממשלה, לפיה לא מחסלים מחבלים שמשגרים בלוני נפץ, מסכנת חיים ופוגעת בהרתעה". לדבריו, מדובר ב"אמירה פופוליסטית". "לקפוץ ולומר משהו על בלונים, שבשעתו היו בכלל בלוני תבערה, מקבל היום פרספקטיבה כשאנחנו נתקלים במשהו הרבה יותר חמור - בלוני נפץ", אומר הרמטכ"ל לשעבר.
7 צפייה בגלריה
גדי איזנקוט כנס המכון מחקרי ביטחון לאומי INSS
גדי איזנקוט כנס המכון מחקרי ביטחון לאומי INSS
גדי איזנקוט כנס המכון מחקרי ביטחון לאומי INSS
(צילום: דנה קופל)
ואכן, בשבועות האחרונים הלכה והתגברה תופעת בלוני הנפץ, שגם אותה, לצד ההצהרה על ירידה של 80 אחוז בשיגורים, בנט הצהיר כי יחסל. "אנחנו לא מרגישים ירידה בהיקף הרקטות, שטויות", אומר תושב אחד הקיבוצים בעוטף. "שום-כלום מבחינתנו. זה לא לעניין שהוא בכלל אמר את זה". לדברי רפי בביאן, קב"ט המועצה האזורית שדות נגב, "השינוי היחיד שהיה לאחרונה זה חיסול אל־עטא, שכולנו מבינים שבנט לא היה קשור אליו".
אבל לצד הביקורת הנוקבת, יש גם כאלו שמצביעים כי תחת בנט מתחוללים שינויים חיוביים, שכבר מורגשים בשטח. במשרד הביטחון מספרים שעד כניסתו של בנט לתפקיד, תקיפות צה"ל ברצועה כוונו נגד מטרות "רכות" יחסית של חמאס. "בנט אמר: 'אם אתם כבר מפעילים מטוסי קרב בעזה, שיתקפו מטרות איכות'", טוען גורם במשרד. "אני גם לא זוכר שהיו לפני כן תקיפות בתגובה לבלוני נפץ, ועכשיו יש. אלו תקיפות שלא תמיד שומעים עליהן בתקשורת".
מה האג'נדה של בנט מול עזה?
"מקל וגזר, אבל מקל וגזר שעובדים, בניגוד לאלו של ליברמן. ליברמן היה פתאום מחליט שהוא סוגר את כל המעברים, ואז זה היה יוצר מרמור בצד השני. זה לא פוגע בחמאס שסוגרים מעברים, אלא באוכלוסייה האזרחית, ואנחנו צריכים את האוכלוסייה איתנו, או לפחות לא נגדנו".
מי ששואל את בנט עצמו מהי המדיניות שלו כשר ביטחון כלפי עזה, מקבל תשובה מעט שונה. "בסוף יש שתי אפשרויות", אמר למקורבו. "או שתהיה הפסקה טוטאלית של הכל - רקטות, בלונים, מחאות אלימות, או שתהיה פעולה כואבת מאוד מצידנו". לדבריו, הזמן שהוא מקציב לחמאס עומד על חודשים בודדים. "איננו ששים אלי קרב, אך אם הם יחדשו נגדנו את הטרור", הוא מזהיר, "יכול להיות בעזה אביב מכאיב".
למה לא לצאת לפעולה כבר עכשיו?
"בנט אומר: בואו נכין את זה כמו שצריך, נתכונן בצורה סדורה, אל תמדדו אותו בסטופר".
יש סיכוי להסדרה עם חמאס?
"הוא לא מאמין בהסדרה. הסדרה זה דיל שבו אומרים, 'אתם תיתנו, ואנחנו ניתן'. מבחינתו, הוא לא במשא ומתן איתם. המעשים בשטח יקבעו".
לגבי עניין אחד כמעט ואין מחלוקת: בנט לוקח את תפקיד שר הביטחון ברצינות. "הוא הגיע למשרד אחרי תקופה שבה לא היה לנו שר במשרה מלאה", אומר עובד במשרד הביטחון. "יש לו רמת קשב מאוד גבוהה, שאני לא זוכר שהייתה קודם לכן. אם אני משווה אותו לבוגי, ליברמן או ביבי, הם היו מגיעים למשרד פעם-פעמיים בשבוע, עושים הערכת מצב והולכים הלאה. בנט כל הזמן במשרד. בצה"ל מאוד מרוצים, כי התחושה היא שיש דרג מדיני שעובד בשבילך. מישהו נמצא שם ומקשיב".
גיורא איילנד, שבקיא מאוד במה שמתחולל בצמרת הביטחונית של ישראל, מסכים. "אפשר להגיד לזכותו שהוא בא לעבוד. הוא נפגש לא רק עם רבי-אלופים אלא גם עם הדרגים האחרים, מסייר בשטח, ולא מסתפק רק בהערכות המצב של יום חמישי עם האלופים. הוא מבין שמשרד הביטחון זה לא משהו שאפשר לחפף אותו, ושזה אתגר לא קטן".
7 צפייה בגלריה
פיצוץ תקיפה  צהל  צה"ל רפיח עזה
פיצוץ תקיפה  צהל  צה"ל רפיח עזה
פיצוץ תקיפה צהל צה"ל רפיח עזה
(צילום: AFP)
והאתגר הזה אפילו גדֶל, כשמולך ניצב ראש ממשלה שעמל כבר שנים ארוכות על סטטוס "מר ביטחון הישראלי". זה אולי מה שעומד מאחורי ההתקרבות בין בנט לרמטכ"ל כוכבי. בנט לא רוצה להיות שר ביטחון שהקשר עם הצבא מתנהל מעל לראשו. "שמעתי את סיפורי האימה שנתניהו עקף את ליברמן. אצלי זה לא קורה". "מבחינה מסוימת הוא שואב את הכוח שלו בקבינט מהחיבור לרמטכ"ל. הם מגיעים מאוחדים בתפיסתם, וזה מקל עליו בתוך הדיון", אומר שר בקבינט.
יש שטוענים שדווקא קִרבה כזאת מעידה על חולשה: בין רמטכ"ל דעתן לבין ראש ממשלה מנוסה, בנט מנסה שלא ללכת לאיבוד ונצמד למי שהוא יכול. "בנט מבין שכדי ליצור לעצמו מעמד הוא צריך לחבור לרמטכ"ל", אומר חבר קבינט. אגב, גם כוכבי הרוויח מהחיבור לבנט: בחודש שעבר אישר שר הביטחון את התוכנית הרב-שנתית של הרמטכ"ל ("תנופה", זאת למרות שעדיין אין תקציב מדינה.
גורמים אחרים בקבינט מספרים שממילא לבנט יש מרחב תמרון מוגבל כשר ביטחון, ולכן הוא נסמך על המלצות הצבא. "קווי המדיניות הביטחונית היום די ברורים: לעשות את הדברים בלי לחצות את קו המלחמה", אומר אחד מהם. "המגעים העקיפים עם חמאס ממשיכים, הפעולות מול האיראנים בסוריה נמשכות, וגם ביהודה ושומרון ממשיכים באותה פעילות. בנט ממש לא הטביע מדיניות ביטחונית חדשה או הביא הצעה חדשה לדיון, מה גם שאנחנו בתקופת ממשלת מעבר. בפעמים האחרונות שהקבינט התכנס, זה היה יותר דיווחים של צה"ל".
גם לדברי אדם נוסף שמשתתף בדיוני הקבינט, בנט אינו מתבלט בהם. "בישיבות הספורות שהתקיימו מאז מינויו לשר הביטחון, בנט היה כאחד השרים מבחינת הנפח שלו", הוא אומר. "אבל בואו לא נשכח שהוא בסך הכל שר חדש, ולא צבר את הביטחון והדומיננטיות כדי להוביל דיון. אני גם לא זוכר שנעשה משהו חדש בזמן הזה, למרות שמהכיוון שלו מנסים להציג שהנה, עכשיו הכל שונה".
לתוך הסיטואציה הזאת נפלה מערכת בחירות. עוד מערכת בחירות. עידן התמימות הסתיים מזמן: כמו כל שר ביטחון לפניו - זה כולל גם את דיין, רבין, בן-גוריון, שרון, פרס ועוד - בנט הוא איש פוליטי. הוא ממש לא הראשון וודאי לא האחרון שמנצל את העוצמה הרבה שבתואר "שר ביטחון" גם לקמפיין. הכל שאלה של מינונים, ויש הטוענים שלעיתים, בנט קצת מותח את הגבולות. זה קרה, למשל, בשבוע שעבר, כשבנט ביטל צו מעצר מינהלי של פעיל ימין קיצוני. הצעד נעשה בניגוד לעמדת השב"כ, ומיד העלה טענה כי זה צעד שנועד לאותת לבייס שלו בימין העמוק, זה שמתלבט עדיין בין בן גביר לבין בנט. "שב"כ, לפני שהוא מחליט על מעצר מינהלי נגד יהודי, מבצע כל כך הרבה תהליכים, זה לא נעשה כלאחר יד", אומר גורם לשעבר במערכת הביטחון. "זה עסק רציני. אבל אסור לשכוח שחלק מהתומכים של נפתלי בנט הם אנשים שהיו פעילים במחתרת היהודית של שנות ה־80".
"ביטלתי את הצו לאחר שירדתי לפרטים, וראיתי שמדובר בבחור בן 19 שהוא אמנם לא טלית שכולה תכלת, אבל גם לא פצצה מתקתקת", הסביר בנט למקורביו. "זה מישהו שצריך פשוט להרחיק מיהודה ושומרון. וזה מה שעשיתי. הוא גם צריך כל לילה לישון אצל הוריו מ-11 בלילה עד שש בבוקר ולדווח פעמיים בשבוע למשטרה".
איילנד סובר אחרת: "מותר לו לבטל החלטה של דרג מקצועי, אבל זה צריך להיות במקרים מאוד נדירים, ודאי לא בעניין פרטי של אדם מסוים, שהשב"כ משיקולים מסוימים סבר שצריך להוציא נגדו צו מעצר מינהלי. אני חושב שזו הייתה טעות להתערב בזה".
כמה שבועות קודם, הגיע הצעד ההפוך: בנט הנחה את פיקוד מרכז להוציא צווי הרחקה לפעילי שמאל קיצוני משטחי הגדה. גם אם ההנחיה עצמה לגיטימית, היא נעשתה ללא תיאום עם לשכת הרמטכ"ל והביכה מאוד, כך לדברי גורם במשרד הביטחון, את אלוף פיקוד המרכז, נדב פדן.
7 צפייה בגלריה
האלוף פדן. הובך?
האלוף פדן. הובך?
האלוף פדן. הובך?
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מי שספג את האש במקרה הזה הוא מזכירו הצבאי של בנט, תא"ל עופר וינטר. וינטר הוא חברו של בנט עוד מימי סיירת מטכ"ל. הוא אמנם מונה לתפקיד בידי ליברמן, אך מעמדו התחזק מאוד עם כניסתו של בנט למשרד. "וינטר הוא לפעמים טיפוס בעייתי", אומר גורם במשרד הביטחון. "הוא לא מתואם ב־100 אחוז עם הצבא, לא מעדכן אותם בדברים, משהו שם לא עובד. ראינו את זה במקרה של האנרכיסטים - זה תפקיד המזכיר הצבאי לעדכן את הצבא שצו כזה יוצא. וינטר לא מבין את מקומו וחושב שהוא יותר חשוב מהתפקיד שלו. לפעמים הוא סובל מחטא היוהרה. גם מול אנשי משרד הביטחון וינטר מהווה בעיה", ממשיך אותו גורם במשרד. "לבנט יש אחלה ראש מטה ויש לנו דלת פתוחה לשר, אבל בפעמים שהמזכיר הצבאי נכנס לעניינים הכל מתחרבש".
נתניהו, בוודאי לא טירון פוליטי, ידע היטב את מי הוא ממנה לשר הביטחון. הוא גם ידע שבנט מקבל כך כוח עצום בידיים. אז מה באמת קרה שם?
הסיפור הולך ככה: ב-13 באוקטובר, כשנתניהו עדיין מנסה איכשהו להקים קואליציה, התפרסם צילום שנראה כמו צילום פפראצי, ובו נראו בנט ויועז הנדל יושבים בבית קפה בראש-העין, לא רחוק מביתו של בני גנץ. הצילום בוצע עבור שני אנשים: האחד בבלפור, השני בראש-העין. "בנט רצה להלחיץ את ביבי", אומר גורם פוליטי המעורב בפרטים. "הצילום הזה לא פורסם במקרה. באותם ימים ביבי הציע לו להיות שר התפוצות וחבר קבינט, ובנט אמר לו לא. זה אחרי הנפילה בבחירות הקודמות, כשבנט לא נכנס וכמעט הפך לאזרח. נתניהו אמר לו, 'אני מציע לך הכל ואתה מסרב'".
לדברי אותו גורם, בפגישתו עם הנדל, היתל בנט לא רק בנתניהו, אלא גם בגנץ. "בנט עבד על שני הצדדים", הוא אומר. "כחול לבן נשארה עם כלום ביד, והליכוד ויתרו על הביטחון".
האם עמד בנט לסגור עסקה עם כחול לבן, או שהכל היה בלוף? "אני לא אכנס למהלכים שהביאו אותי למינוי לתפקיד", אמר בנט למקורבו. "אני רק אגיד שאני לא פראייר".
יועץ התקשורת, אבי בניהו: "נפתלי בנט מונה בחטא, רק כדי שלא ילך לגנץ. לתת כפרס ניחומים את משרד הביטחון זה דבר מקומם, תיק הביטחון זה לא פרס תנחומים, זה אחד התיקים הכי חשובים שיש. שר ביטחון שולח כל לילה חיילים למשימות, הוא אחראי על חיי אדם וצריך להסתכל בעיניים של המשפחות השכולות. אבל מה שגלנט וביבי עושים לו עכשיו, אחרי שמינו אותו, זו שערורייה. מה, הוא עושה צחוק? להגיד כאלה דברים כדי לשתות מנדט או שניים מהימין?"
אז כן, המשחק הוא פוליטי, ובנט - שבפעם הקודמת כמעט מצא את עצמו מחוץ למשחק הזה - מנסה לדבר כמה שיותר "ימנית" לציבור שלו. זה ממש לא אומר שגם בפועל המדיניות היא כזו. הוא למשל, מתגלה כשר ביטחון ליברלי בכל הנוגע לאוכלוסייה הפלסטינית. בלשכת מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש), אלוף במיל' אבו־רוקון, חששו מאוד לקראת כניסתו של בנט לתפקיד. "המערכת הייתה בלחץ שמגיע שר ימני, כי המטרה שלנו זה לדאוג לרווחת הפלסטינים", אומר גורם במשרד הביטחון. "לשמחתנו הופתענו, כי מתברר שהוא מאמין במדיניות שנותנת הקלות לאוכלוסייה הפלסטינית, מתוך תפיסה שזה מביא ביטחון".
למשל?
"במשך שנים הייתה בעזה מכסה של 5,000 היתרי עבודה לסוחרים. אף שר לא הסכים לגעת בזה. אנחנו הצגנו לשר, יחד עם הרמטכ"ל והשב"כ, חוות דעת בעד הגדלת המכסה, והוא אישר לנו להעלות אותה ל־5,500 בשלב ראשון. באיו"ש, אין פרויקט שביקשנו ולא אושר". השבוע, אגב, מספר האישורים הועלה ל־7,000.
7 צפייה בגלריה
תמונה עם יועז הנדל הולידה את המינוי?
תמונה עם יועז הנדל הולידה את המינוי?
תמונה עם יועז הנדל הולידה את המינוי?
(צילום: אבי מועלם)
מי שמתנגדים למדיניות המקילה הזאת היא משפחת גולדין, שגופת בנה הדר מוחזקת בשבי חמאס. לאורך שנים דוגלת המשפחה בקו ניצי מול חמאס, מתוך מחשבה שלחץ בלתי פוסק על האוכלוסייה יגרום לחמאס לשחרר את גופותיהם של הדר ושל אורון שאול. בסביבת המשפחה טוענים שלאורך שנים, הביע בנט תמיכה בלתי מסויגת בעמדה הזאת. "הוא תמיד סיפר שאיילת שקד והוא מדברים בקבינט בשפה שלנו, והם תמיד במיעוט", אומרים בסביבת המשפחה. "אבל כשהוא הפך להיות שר הביטחון, התאכזבנו. הוא בישר לנו שכל מה שקשור לעניינים כלכליים והומניטריים כנגד הרצועה, הקשורים ברווחת תושבי עזה, לא נמצאים על השולחן. זה אחרי שבמשך חמש שנים אמר ההפך. התנפלנו עליו".
למרות אכזבתה של משפחת גולדין, יש לציין כי בנט ביצע כמה צעדים להחרפת הלחץ על חמאס, כמו עיכוב החזרת גופות מחבלים למשפחותיהם ומעצר מסתננים מעזה תחת הסעיף של "לוחמים בלתי חוקיים".

פצעים שלא הגלידו מלשכת נתניהו

מי שלא פעם משלמת את המחיר על המתקפות נגד בנט, היא אשתו, גילת. בנט, כידוע, זיגזג לאורך השנים בין הדת לבין החילוניות, הוריד והניח את הכיפה לסירוגין. אשתו גילת הייתה חילונית כשנפגשו. כשהתפוצץ תיק 4000 פורסם שאחת הבקשות של נתניהו הייתה לפרסם באתר "וואלה!" כי גילת, קונדיטורית במקצועה, עבדה במסעדות לא כשרות. השבוע שאל אותו מישהו אם העובדה שאשתו חילונית משפיעה על בוחריו. הוא ענה שכן, קצת. אבל הוא כן מתרגז כששמה של אשתו משורבב לוויכוח ולמתקפות עליו. "באמת, בהן צדקי, לי זה לא מזיז", הוא אמר למקורבו. "אבל אני כן לוקח ללב כשמשרבבים את שמה של גילת לכל זה".
כלכלית, כך הוא נוהג לספר, אין לו דאגות. הוא אחרי שני אקזיטים: החברה שבראשה עמד, "סאיוטה", שהתמחתה באבטחת מידע, נמכרה ב-145 מיליון דולר והפכה את בנט לאדם עשיר. בהמשך יגיע אקזיט נוסף, הפעם עם חברת "סולוטו", שנמכרה במחיר דומה. בימים אלה מושקע בנט בחברת סטארט-אפ נוספת, "Payoneer", המתמחה בפתרונות תשלום בכרטיסי אשראי. חלקו של בנט בחברה נמצא בנאמנות עיוורת. במערכת הפוליטית מתרוצצת שמועה שהקמפיינים הפוליטיים שלו כירסמו לא מעט בהון שצבר. "הקמפיין היחיד שבו הוצאתי מכיסי כסף היה, אני כמעט בטוח, הקמפיין של הימין החדש, שנתתי ערבות אישית", הסביר השבוע למקורב. "נכון, היה אקזיט. אבל אני לא אוכל שמונה סטייקים ביום ולא קונה פרארי. מה הכסף כן נותן לי? שני דברים: אחד, את החופש, את החירות, לעשות מה שאני רוצה. השני זה לקנות מלא ספרים".
הוא היה כבר אחרי האקזיטים כשגויס כמילואימניק במלחמת לבנון השנייה. שם, כך הוא נוהג לספר, הייתה החוויה המעצבת שלו, זו שבגללה נטש את המסלול ההייטקיסטי והחליט ללכת לתחום הציבורי. אחרי המלחמה שמע בנט שנתניהו, אז יו"ר האופוזיציה, מחפש ראש לשכה, וביקש להיבחן לתפקיד. קבעו לו פגישת היכרות בבית קפה ברעננה, עם ראשת הלשכה באותו זמן. קוראים לה איילת שקד. בנט התקבל.
7 צפייה בגלריה
''בכל מה שקשור לשרה נפתלי ואיילת יצאו עם מטענים''
''בכל מה שקשור לשרה נפתלי ואיילת יצאו עם מטענים''
''בכל מה שקשור לשרה נפתלי ואיילת יצאו עם מטענים''
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שנים ארוכות שהמערכת הפוליטית רוחשת שמועות שונות וסיפורים לגבי מה הביא בסופו של דבר לקרע בין שקד ובנט לבין שרה ובנימין נתניהו. בנט עצמו סיפר לא מזמן למישהו ששאל אותו בנושא, שכבר בפגישה הראשונה עם הזוג, חש ששרה לא מחבבת אותו. בסוף גם בנט וגם מי שהביאה אותו, שקד, מצאו את עצמם בחוץ. יש הטוענים כי זה משום ששרה נתניהו גילתה שבעלה שילם להם מכיסו הפרטי. אחרים ריננו כי על השניים נפל החשד שהם המקור להדלפה בפרשת 'ביביטורס'. בנט מסרב לומר מה קרה שם באמת, אך מכחיש בתוקף את השמועות הללו. "כל הלשכה הייתה קן הקוקייה", מספר גורם שהיה באותה עת בלשכה. "נפתלי ואיילת יצאו עם מטענים, שלא לומר פציעות, בכל מה שקשור לשרה".
לא בטוח שהפצעים הללו הגלידו. לכן, בנט מבין שיש שתי דרכים שבהן הוא נשאר בקומה ה־14 בקריה, גם אחרי הבחירות: הראשונה היא שגוש הימין ינצח ומפלגתו תהיה דומיננטית. השנייה היא מצב של בחירות רביעיות, שישאירו אותו עוד חודשים ארוכים בתפקיד. למה? "סבירות לא רעה שאוכל להמשיך, כי אין פה אף ראש מפלגה אחר בימין ששואף להיות פה", הוא נוהג להסביר, "לא דרעי, לא ליצמן ולא גפני".