משפיעניות אופנה ברשת הפכו למזוהות במיוחד עם עידוד לצריכת יתר, התאבססות שמחייבת רכישה של פריט ה"מאסט־הב" הבא והעלאת רף הגירויים הוויזואליים והמהירות שלהם לגבהים חדשים. ככל שהעיסוק בקיימות ואופנה מתחשבת בסביבה עולה, מפת המשפיעניות הולכת ומשתנה ומשובצת בעוד ועוד משפיעניות שלוקחות את מושכות הנוכחות הוויראלית לכיוון לגמרי אחר. בין שמדובר בעידוד למעבר למלתחת קפסולה איכותית ומינימליסטית, קידום של מותגים בעלי אג'נדה ירוקה או החזרת הזוהר והנחשקות לחנויות ואוצרות יד שנייה - קטגוריית ה"גרינפלואנסריות", השייכת למשפיעניות הירוקות, הולכת ונהיית רוחשת, מעניינת ומזמינה. אלו חלק מהשמות שכדאי להתחיל לעקוב אחריהם.
1. ארין בויל: צרכנות מודעת
ארין בויל היא הבלוגרית מאחורי Reading my tea leaves. היא מקדמת אורח חיים מקיים תחת הסלוגן "לחיות בקטן" ומשגרת את משנתה המינימליסטית לעולם מביתה הקטן שבניו יורק. בשנת 2016 בויל פרסמה ספר בשם Simple Matters שעוסק בארגון ועיצוב חללי מגורים קטנים וצרכנות מודעת והפכה לשגרירה מוערכת ופוטוגנית של סגנון חיים מודע ומתחשב שלא נותן לאג'נדות לכבות את התשוקה הפנימית לשיק ולסטייל. בויל מרבה לכתוב ולשתף בידע שלה בתחומי מלתחה מינימליסטית מהודקת. הבלוג שלה מלא בהמלצות על מותגים עם מצפון ומחויבות לנושאים סביבתיים ועצות לשינוי דפוסי מחשבה צרכניים ותרגום שלהם למעשים בשטח.
2. נטלי קיי: הגברת המודעות לאופנה בת קיימא
נטלי קיי היא בלוגרית נוספת שמצליחה לשלב בין תכנים ירוקים לאהבה וחיבור לעולמות האופנה והעיצוב. הבלוג שלה Sustainably Chic פועל מ־2014 ומתבסס על ההחלטה של קיי להישאר פעילה בעולמות האופנה (מהם הגיעה לכתיבת הבלוג) רק אם היא מקדמת את מה שחשוב לה: הגברת המודעות לאופנה בת קיימא. אחת הקטגוריות המושקעות והמפותחות בבלוג שלה היא מדריך מפורט של מותגים ירוקים המחולק בנוחות לקטגוריות שונות: החל במותגי הנעלה, דרך הלבשה תחתונה, פנאי וספורט וכלה בבגדי גברים.
3. קורינה: מינימליזם גרמני
גם מי שכמונו, עוד קצת שוברת את השיניים בגרמנית, תיהנה להציץ בעמוד החמים והיפה של קורינה, בלוגרית גרמנייה שמקדמת בעמוד שלה צרכנות אתית ובעיקר מדגמנת היטב אהבה לפריטי יד שנייה. רבים מהטוטאל־לוקים שלה מורכבים רק מפריטי יד שנייה, והשאר מעודדים פאשניסטות שחיות על מילים כמו "גיוון" ו"חידוש" לשקול התאהבות במלתחה מינימליסטית ולהשאיר את המקסימליזם לקטגוריית סידורי פרחים (ואם קראתן במדור "הפותחן" על טירוף הפאמפאס, תוכלו לקבל מקורינה השראה כיצד לשלב אותם היטב בפיד).
4. ולריה: הבנקאית שהפכה למדריכת יוגה
ולריה בת ה־32 היא בלוגרית ירוקה עם וי כחול. הבלוג שלה Water Thru Skin מלווה את המעבר שלה מעולם הבנקאות הפרטית להוראת יוגה ולהיותה בלוגרית במשרה מלאה בנושאי קיימות, בדגש על אופנה, טיפוח ותיירות.
5. לורן סינגר: חיים נטולי פסולת
לפני כשמונה שנים קיבלה לורן סינדר החלטה לאמץ סגנון חיים נטול פסולת, ומאז הפכה לאחת הפעילות הנעקבות והפורות ביותר בתחום. היא המנכ"לית של חנות בשם Package Free, שמרכזת מוצרים של מותגים שמחויבים לנושאים סביבתיים (החל ממקלוני אוזניים רב פעמיים וכלה בפצצות אמבטיה שנייר ממוחזר מחליף את עטיפת הפלסטיק המוכרת שלהן) ומתפעלת את הבלוג Trash is for Tossers. עמוד האינסטגרם שלה מציע עולם תוכן אסתטי ומזמין, במיוחד לחובבות אופנה וביוטי ששוקלות שינויים קלים עד משמעותיים במלתחה ובארון הביוטי.
6. אדיטי מאייר: צלמת ואקו־פאשניסטה
אדיטי מאייר היא צלמת ואקו־פאשניסטה ובעלת האתר adimay.com, שבו היא כותבת על נושאים שקשורים לאופנה וקיימות ומעבירה ביקורת על נושאים חברתיים כמו גיוון בייצוגים האופנתיים המוכרים לכולנו. הכישורים הארטיסטיים שלה ניכרים גם כשהיא אוחזת במצלמה וגם כשהיא ניצבת מולה.
7. אחת משלנו: ליאת לוי עזרן
ליאת עברה לגור לפני כשנה וחצי ברומא, לאחר שעבדה בארץ בשנים האחרונות כסטייליסטית בהפקות אופנה והקימה אתר ובלוג אופנה שבו סיקרה טרנדים, חדשות ושבועות אופנה וכתבה על נושאים שקשורים בהיסטוריה של האופנה. בחודשים האחרונים היא עשתה מעבר לכתיבה על נושאים שקשורים בקיימות ואופנה.
מתי ולמה חשבת על הטוויסט הזה בפעילות שלך?
"באיזשהו שלב הרגשתי מיצוי, וההחלטה המשפחתית לגבי המעבר הגיעה בול בזמן עבורי. ברור היה לי שהעיסוק באופנה יימשך, אך גם היה לי ברור שמיציתי את עניין הסטיילינג וההלבשה ושאמשיך לכתוב עד שאבין במה ארצה להתמקד. בשלב הראשוני למעבר חיינו כחודשיים בבית מלון, וכל אחד מבני הבית היה מצויד במזוודה קטנה. הייתי מוקסמת מהעובדה שאני מסתדרת עם מזוודה אחת בכל התקופה הזו ושאפשר להסתדר גם בלי כמויות הבגדים/נעליים/תיקים שאמורים להגיע אוטוטו מהארץ דרך הים.
"כשעברנו לדירה שלנו והמכולה הגיעה חשכו עיניי למראה קופסאות הקרטון שעליהן הכיתוב ליאת בגדים/ליאת נעליים/ליאת תיקים וכו'. לא האמנתי למראה עיניי (כשעזבנו הייתה חברה בארץ שהייתה אמונה על האריזה, לכן השוק הגיע כאן באיטליה), בייחוד לאור העובדה שהסתדרתי עם מעט מאוד פריטים בתקופה הראשונית. הרגשתי שאני לא ממש זקוקה לכל מה שהגיע. הבנתי עם הזמן שהרגלי הצריכה שלי היו מעוותים לגמרי. עם פירוק של ארגז ועוד ארגז התמונה התבהרה... סבלתי מעודף של כל פריט אפשרי.
"במקביל למעבר ולהתאקלמות באיטליה, עניין משבר האקלים החל לעשות כותרות ומצאתי את עצמי מבלה מול המחשב במטרה לחקור ולהבין את התמונה הכללית והספציפית הקשורה לתרומתה של תעשיית האופנה למשבר האקלים. נרשמתי לקורס אונליין בנושא קיימות וסביבה, ולאחר מכן המשכתי לקורס העוסק בקיימות ואופנה בעולם משתנה, והיום אני לומדת על התמודדותה של אופנת העילית עם השינויים הגלובליים".
כיצד הכתיבה על הנושא השפיעה על הרגלי הצריכה הפרטיים שלך?
"אין ספק שהרגלי הצריכה שלי השתנו ככל שהמחקר והידע שלי התרחבו. מאז ומתמיד שיח ערכי היה קיים הן בפן האישי והן בדרך שבה אני מגדלת את ילדיי, אבל משהו בכל זאת השתנה כשהבנתי עד כמה המציאות עגומה. מעניינת העובדה שדווקא באיטליה, מדינת הסטייל וארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לענייני אופנה, מצאתי לנכון לצמצם את ארון הבגדים שלי ולחשב את המסלול מחדש לגבי הרגלי הצריכה שלי והפרופורציות המשתנות בתוך ארון הבגדים שלי. כיום אני כמעט לא רוכשת בגדים חדשים, ואם כן, אז יד שנייה ווינטג'. בכלל אני חושבת שבעתיד ארון הבגדים של כולנו ישנה את הפרופורציות והנתח הגדול יורכב מבגדי יד שנייה ווינטג' ונשכיל להשתמש בפריטים הקיימים אצלנו בארון".
