בזמן שרוב הספורט בעולם משותק בגלל התפרצות נגיף הקורונה, דווקא ענף הסומו - שכולל מגע פיזי והתחככות של גברים גדולי ממדים זה בזה, ממשיך לפעול. רק השבוע ננעלה באוסקה אליפות האביב הגדולה בסומו, שנערכה כמתוכנן במשך 15 ימים עם מספר הגבלות מסוימות.
לראשונה בתחרות סומו מאז מלחמת העולם השנייה כניסת קהל נאסרה, לספורטאים נערכה מדי יום מדידת חום וטקס שתיית המים המסורתי מהמצקת בוטל. עם זאת, גם תחת המגבלות הללו עין מערבית מתקשה להבין כיצד בזמן שבו אפילו ענף כמו סנוקר, שאינו כולל מגע בין המתחרים, יצא לפגרה - דווקא ענף ספורט כל כך מועד לפורענות בכל הקשור להדבקה ממשיך לפעול.
4 צפייה בגלריה
סומו מול יציעים ריקים השבוע באוסקה
סומו מול יציעים ריקים השבוע באוסקה
סומו מול יציעים ריקים השבוע באוסקה
(צילום: רויטרס)
יש מספר סיבות להתעקשות של הסומו להמשיך בפעילות. מספר מקרי הקורונה ביפן עומד נכון להיום על 1140, לא המון בהתחשב בכך שמדובר במדינה של 126 מיליון איש. עם זאת, מספר המתים היחסי ביפן הוא די גבוה – 42 קורבנות גבתה המחלה בארץ השמש העולה, מקום 14 בעולם. ביחס למקומות אחרים החיים ביפן לא עברו שינוי קיצוני מדי, בתי הספר אומנם הופסקו – אך לאחרונה הוחלט כי יחזרו לפעילות בתחילת אפריל, וברחובות של הערים הגדולות אפשר עדיין לראות לא מעט אנשים. טוקיו, בירת יפן, הייתה אמורה לארח את האולימפיאדה הקרובה. אומנם היום נקבע כי היא תידחה, אבל נכון לתחילת מארס הקולות בוועד האולימפי עוד היו אחרים - וכדי לשמור על סיכוי כלשהו לקיום המשחקים במועד, היפנים רצו לנסות ולהציג שגרה ספורטיבית מסוימת.
ויש עוד עניין - סומו הוא ענף הכרוך בהמון מסורת. האזכור הראשון שלו בספרות היפנית הוא משנת 712 ועד היום הענף כולל המון חוקים ונהלים אנכרוניסטיים להחריד. עד כמה אנכרוניסטיים? קחו לדוגמה את המקרה הבא: לפני כמה שנים ראש עיר שהתארח באחת התחרויות ביפן התעלף בזמן ששהה בזירת הקרב. חובשות שהיו במקום מיהרו לעברו כדי לטפל בו, אך השופט גירש אותן בגלל חוק ישן שאוסר על נשים להיות בזירה. ההתנהגות מעוררת המחלוקת של השופט עוררה ביקורת בינלאומית, איגוד הסומו היפני התנצל, אבל החוק המפלה נותר בעינו.
כפי שניתן להבין בענף הסומו לא אוהבים שינויים – ביטול של תחרות גדולה זה כנראה יותר מדי עבורם גם בזמן שמגפה עולמית משתוללת. כך או כך וגם אם עצם קיומה שנוי במחלוקת – מול יציעים ריקים נקבעה באליפות האביב היסטוריה. האקוהו שו (35) זכה בתואר ה-44 בקריירה שלו, שיפור לשיא כל הזמנים שבו הוא מחזיק, והישג המבסס את מעמדו כמתאבק הסומו הטוב בעולם וככל הנראה הטוב בהיסטוריה.
באופן מפתיע, דווקא בענף שמזוהה כל כך עם יפן, ה"מייקל ג'ורדן" של הסומו הוא כלל לא יפני, או לפחות לא יפני במקור כפי שיוסבר בהמשך. האקוהו שו נולד ב-1985 במונגוליה תחת השם דבאג'רגאל מונחבאט למשפחה מיוחסת. אביו ג'יג'ידין מונחבאט הוא גיבור לאומי של ממש במונגוליה – הוא היה המדליסט האולימפי הראשון מהמדינה כשזכה במדליית כסף בתחרויות ההיאבקות באולימפיאדת מקסיקו סיטי 1968. למרות זיקתו להיאבקות וענפי הקרב, ג'יג'ידין דווקא קיווה שבנו יעסוק בכדורסל – ואכן כילד האקוהו (דבאג'רגאל דאז) התאמן עם הכדור הכתום, אך במקביל גילה עניין רב בסומו, עקב באדיקות אחרי הענף וקרא בשקיקה מגזינים בנושא. בשנת 2000, כשהיה בן 15, דבא'גרגאל התייצב ביפן כדי להגשים את חלום הסומו שלו. הייתה לו רק בעיה אחת, הוא היה רזה מדי. דבאג'רגאל שקל 62 ק"ג בלבד באותם ימים – ואף מכון סומו לא היה מוכן לקבל אותו. למזלו, מתאבק מונגולי אגדי בשם קיקושוזאן נחלץ לעזרתו והפעיל את קשריו כדי להכניס אותו לאימונים במכון הסומו מיאגינו שבו הוא מתאמן עד היום. שם הוא גם קיבל את שם הזירה שלו האקוהו שו. האקו פירושו ביפנית "לבן" בעוד "הו" היא ציפור סינית מיתולוגית.
האקוהו נכנס אל תוך אחת המסגרות הנוקשות בעולם. מתאבקי סומו צעירים עוברים "סדרת חינוך" שלא אחת גולשת לאלימות של ממש. האקוהו סיפר שכמתאבק צעיר היו נוהגים להכות בו במשך שלושת רבעי שעה ברציפות. "בכיתי כל יום באותה תקופה. 20 הדקות הראשונות היו כל כך כואבות, אבל אחר כך אתה כבר פחות מרגיש את הכאב. למרות זאת הייתי בוכה, גם כשאמרו לי שזה רק לטובתי", הוא נזכר.
למרות חוסר הניסיון שלו בסומו ההסתגלות של האקוהו הייתה מדהימה והפריצה שלו הייתה מטאורית. הוא השתלב בהצלחה רבה בסבב הסומו המקצועני ובגיל 22 בלבד כבר עלה לדרגת יוקוזונה, הדרגה הגבוהה ביותר שמתאבק סומו יכול להגיע אליה. בסך הכול 72 מתאבקים בהיסטוריה הגיעו למעמד הרם הזה ורק שבעה לא נולדו ביפן, האקוהו הוא אחד מהם.
4 צפייה בגלריה
האקוהו (הימני) בזירת הסומו
האקוהו (הימני) בזירת הסומו
האקוהו (הימני) בזירת הסומו
(צילום: AP)
הנער הרזה ששקל 62 ק"ג, שוקל כיום 158 ק"ג ומתנשא לגובה של 1.92 מ'. למרות הסטיגמה שמתאבקי סומו הם כבדים ומגושמים, כמות השומן בגופו של האקוהו אינה שונה מזה של אדם ממוצע והוא נחשב גם למתאבק גמיש מאוד – דבר שמשרת אותו בזירה. איך הוא עושה זאת? שילוב של משטר אימונים מפרך במיוחד עם כמויות אוכל עצומות שאדם רגיל היה מתקשה לעכל. תפריט יומי של מתאבק סומו מורכב מלא פחות מ-20 אלף קלוריות – הכמות המומלצת לאדם מבוגר רגיל היא בסביבות 2,500 קלוריות. המנה הקלאסית של מתאבקי סומו נקראת "צ'אנקונאבה" ומורכבת מדגים, טופו, בשר וירקות והכול בכמויות גדולות במיוחד. בנוסף מתאבק סומו יאכל בין חמש לעשר קערות אורז מדי יום וישתה הרבה בירה שתורמת אף היא קלוריות רבות.
קרב סומו ממוצע נמשך שניות ספורות. החוקים פשוטים מאוד – הראשון שיוצא מהזירה או לחלופין שאחד מאיברי גופו שאינו כפות רגליו נוגע ברצפה, מפסיד. האקוהו ניחן ביכולת קריאה מצוינת של היריב וכוונותיו – והוא יודע להגיב בזמן. הוא נחשב למתאבק חזק מאוד ומפעיל כוח רב גם בדחיפה וגם בהתגוששות עם היריב. עם זאת, למרות ההערכה העצומה ליכולותיו והישגיו – סגנון הקרב של האקוהו נחשב לשנוי במחלוקת. הוא ספג לא פעם ביקורת על כך שהכה את יריבו גם לאחר שהקרב הוכרע ושסטר ליריביו – פעולה שנחשבת לא מכובדת ליוקוזונה. האקוהו התנצל על האירועים הללו והסביר כי הוא מרגיש כאילו יש "שני האקוהו שונים – זה שבזירה וזה שמחוצה לה".
מאז שהחל בקריירה המקצוענית שלו ועד היום, האקוהו שבר אינספור שיאים בזירה. הוא מחזיק בכמות התארים הגדולה ביותר (44, הבא אחריו בדירוג עם 32 תארים בלבד), במספר הניצחונות הגדול ביותר בקרבות בקריירה (1,160), במספר הניצחונות הגדול ביותר בשנה אחת (86 – הישג שרשם פעמיים) ועוד. הנתונים הללו מעידים על היציבות של האקוהו לאורך הקריירה והם מדהימים על אחת כמה וכמה בענף כמו סומו שיכול להיות מוכרע באופן מאוד גבולי - מה שמשאיר פתח להפתעות.
4 צפייה בגלריה
מנות גדולות כבר אמרנו?
מנות גדולות כבר אמרנו?
מנות גדולות כבר אמרנו?
(צילום: AP)
פרנסי ענף הסומו ביפן חייבים המון להאקוהו. ב-2011 ספג הענף מכה תדמיתית איומה כש-23 מתאבקים סולקו אחרי שהתברר כי היו מעורבים בהטיית קרבות בשערורייה שגם ארגון הפשע היפני היאקוזה היה מעורב בה. עבור ענף שמבוסס על כבוד ומסורת – זו עלולה להיות מכת מוות. למזלם של ראשי הענף, נוכחותו של ספורטאי אטרקטיבי כמו האקוהו בצמרת שמרה על העניין ביפן סביב הענף.
אף שהוא כבר בן 35, האקוהו עדיין נחשב ליגה בפני עצמו. עם זאת, גם הוא כבר חושב על היום שאחרי הפרישה – ולשם כך אפילו ביצע מהלך מרחיק לכת. על פי התקנון, בעל תפקיד באיגוד הסומו היפני חייב להיות בעל אזרחות יפנית. וכדי לקבל אזרחות שכזו, האקוהו נאלץ לוותר על האזרחות המונגולית שלו ובנוסף לשנות את שמו לשם יפני – וכך שם הזירה שלו גם הפך לשמו הרשמי בתעודת הזהות. עד שישתלב באיגוד הסומו, האקוהו צפוי להמשיך למלוך בזירה ולדחוף החוצה כל יריב שיעמוד בפניו - ראיתם, אפילו נגיף הקורונה לא הצליח לעצור אותו.