בסרטים זה נגמר תוך שעה וחצי, מקסימום שעתיים. במציאות, לצערנו, זה לוקח הרבה יותר זמן.
נגיף הקורונה הספיק לא מעט מאז התפרץ בסין, בסך הכל לפני שלושה חודשים, אך הוא עומד להישאר איתנו עוד זמן רב. בחודש וחצי בלבד מאז נחת בארץ, הצליח לגבות כאן 43 קורבנות בנפש ולהדביק יותר מ־7,500 איש, בהם שר הבריאות יעקב ליצמן ורעייתו. וזרועו עוד נטויה.
התנהגותו המתעתעת של הווירוס מובילה לכך שצעדים שננקטים עכשיו יישאו פרי רק בעוד שבועיים, ולכן קשה לנבא לאן פנינו מועדות. מה שבטוח הוא שהשיא לפנינו: מספר החולים המאומתים מכפיל את עצמו בכל חמישה ימים, באזורים מסוימים (כמו בני־ברק) אותרו התפרצויות אגרסיביות, וההערכה המקובלת היא שבמהלך השבוע הבא נגיע לכ־500 חולי קורונה במצב קשה, מה שיאתגר מאוד את מערכת הבריאות.
7 צפייה בגלריה
הנגיף יישאר איתנו עוד זמן רב
הנגיף יישאר איתנו עוד זמן רב
הנגיף יישאר איתנו עוד זמן רב
(צילום: מוטי קמחי)
ובכל זאת, נדמה שבנקודת הזמן הזאת ניתן לראות את תחילתו של הסוף, וליתר דיוק, את סופה של ההתחלה. קרב הבלימה, המוצלח יחסית, של ממשלת ישראל בנגיף, מנע עד כה אובדן שליטה בסגנון איטליה, ספרד וכפי שמסתמן גם ארצות־הברית. אצלנו, בתקווה שלא נגלה בימים הקרובים שאנחנו דוהרים לעבר קטסטרופה, מנבאים האופטימיים שכבר אחרי פסח נרגיש הקלה בסגר וחזרה איטית, מהוססת, לסוג של שגרה. "בסוף כל מנהרה צריך לראות את האור", אומר חבר צוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות, פרופ' רן בליצר.
שיחות עם שורה של מומחים משרטטות את אסטרטגיית היציאה של ישראל ממשבר הקורונה: מתי וכיצד ניתן יהיה לשחרר את הסגר, איך מניעים מחדש את המשק, האם בתי הספר יפתחו אי פעם מחדש ומתי נחזור למגרשי הכדורגל ולחופשות בחו"ל. קחו אוויר, זה לא עומד להיות קל.
"הבשורות הטובות הן שכל הנתונים מראים שההפנמה של הנחיות משרד הבריאות בשבועיים האחרונים נתנה את אותותיה", אומר בליצר, ראש מערך החדשנות בקופת חולים כללית ומי שבשבועות האחרונים ייעץ לראש הממשלה בנימין נתניהו בטיפול במגפת הקורונה. "המספרים המוחלטים עוד עולים, אבל קצב הגידול בנדבקים ובמאושפזים הולך ומתמתן", מצטרף אייל גבאי, יו"ר קופת חולים מאוחדת ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה. "האינדיקציות מראות שאנחנו לא במסלול של איטליה".
"גם באיטליה המצב משתפר בימים האחרונים, כמות המתים וההדבקות החדשות יורדת דרמטית", אומר התעשיין ד"ר צבי מרום, מנכ"ל חברת BATM המפתחת בדיקות לגילוי קורונה ופעילה גם באיטליה, שגם השתתף בדיונים סביב נושא הקורונה במשרד ראש הממשלה. "בישראל, אם לא יהיה ברדק, לקראת סוף הפסח נראה את עקומת הנדבקים שטוחה".
"אבל יש גם בשורות פחות טובות", קוטע בליצר את ההתלהבות. "בגרף התחלואה הקשה נמשכת העלייה המתמדת והמסוכנת במספר החולים הקשים והמונשמים. לצד זאת, בחלק מהמגזרים, אנחנו רואים המשך של עלייה דרמטית גם בהיקפי ההדבקה. אם התופעה הזאת תמשיך, היא יכולה לזלוג ולהביא להמשך התחלואה בציבורים רחבים". שני האתגרים הללו - מספר החולים הקשים והתפרצויות מקומיות או מגזריות - הם שיגדירו את אסטרטגיית היציאה של ישראל ממשבר הקורונה.
השלב הראשון במאבק במגפה הוא בלימת התפשטותה, בראש ובראשונה כדי לצמצם את מספר החולים הקשים. אלו מהווים אחוז נמוך מהחולים, אך גורמים לעומס על המערכת ועלולים להוביל לקריסתה. "באופן לא מפתיע, יש קונצנזוס לגבי שני הנתונים היחידים שחשובים בהקשר הזה", אומר האלוף (במיל') גיורא איילנד, שבימים האחרונים השקיע בלמידת מאפייני הקורונה והמלחמה בה. "הראשון הוא בכמה חולים מונשמים ניתן לטפל בו־זמנית. זה נתון שיכול לטפס לאורך זמן, ככל שאתה פועל לייצר ולרכוש מכונות הנשמה, לפנות מיטות טיפול נמרץ ולהכשיר צוותים רפואיים. הנתון השני הוא כמה חולים שזקוקים להנשמה ישנם בכל רגע נתון. מדובר בגרף עם שני קווים - אם תצליח לשמור על הקו הראשון גבוה יותר מהקו השני, ניצחת".
7 צפייה בגלריה
פרופ' רן בליצר. "הפנמת ההנחיות נותנת את אותותיה"
פרופ' רן בליצר. "הפנמת ההנחיות נותנת את אותותיה"
פרופ' רן בליצר. "הפנמת ההנחיות נותנת את אותותיה"
(צילום: אוראל כהן)
כדי לנצח בקרב על מספר החולים המונשמים לא די בהשגת עוד ועוד מכונות הנשמה. חלק חשוב לא פחות הוא מניעת הדבקה נרחבת של האוכלוסייה. סין, למשל, ניצחה את הקורונה לאחר שהטילה סגר מוחלט על 11 מיליון תושבים במחוז חוביי ומגבלות חריפות על מאות מיליוני אזרחים נוספים. דרום־קוריאה עשתה זאת באמצעות אינספור בדיקות ותוך הסתמכות על מאפייני האוכלוסייה המקומית. "זו החברה הקונפוציאנית ביותר בעולם, מה שאומר היררכיה, משמעת ואחריות אישית", מסביר שגריר ישראל בדרום־קוריאה, חיים חושן. "יש פה גם מסורת חזקה של היגיינה וחבישת מסכות פנים. הקוריאנים הגיבו למחלה במהירות, כפי שהם יודעים, וזה כחודש העקומה משוטחת. היום המפעלים, המסעדות והחנויות עובדים".
"בקוריאה פעלו על פי מדיניות של הכלה - המטרה היא לאתר כמעט את כל הנשאים ולבודד אותם משאר האוכלוסייה", מסביר פרופ' רן ניר־פז, מומחה למחלות זיהומיות מבית חולים הדסה. "ברגע שהצלחת להגיע ל־80 או 90 אחוז מהנדבקים, סגרת את ההתפרצות ואתה יכול לחזור לחיים רגילים לחלוטין".
אלא שהפתרון הישראלי, ככל הנראה, יהיה אחר. "החלשה", מגדיר זאת ניר־פז. "כאן המטרה היא לא לחסל את המגפה אלא לשלוט בגובה הלהבות, כמו שבילי האש שעושים הכבאים ביער. בצורה כזו אתה מאפשר בעירה נמוכה, כזו שלא מסיבה נזק גדול ואתה מסוגל להתמודד איתה".
במקרה של הקורונה, שבילי האש הם המגבלות שמטילה המדינה על האזרחים. ככל שתאלץ אנשים להסתגר בבתיהם ותצמצם את מספר העובדים במשק, כך תנמיך את גובה הלהבות. עד כה שבילי האש בישראל רק הלכו והעמיקו, אך בקרוב אנחנו צפויים לראות חלק מהמגבלות מוסרות, ולא רק בגלל החשש לשפיותם של האזרחים הכלואים בדל"ת אמותיהם. "ככל שנאריך את התקופה שבה המשק בקיפאון, יהיה יותר קשה לצאת מזה", מזהיר גבאי. "עוד ועוד עסקים יקרסו".
הבעיה היא שבגלל הפתולוגיה של הקורונה, המשמעויות של הקלות בסגר מתגלות רק כעבור שבועיים־שלושה. לכן לגרף בעל שני הקווים של איילנד, מציע פרופ' בליצר להוסיף ממד נוסף: מרווח ביטחון. הלוגיקה היא לתת לרשויות הבריאות אפשרות לטעות, מבלי לגלות את הטעות רק אחרי שכבר מאוחר מדי ומספר החולים המונשמים גבוה ממספר מכונות ההנשמה. "כרגע אנחנו עוסקים בחישוב טווח הביטחון הזה", הוא אומר.
תנאי נוסף להקלה בסגר הוא המשך ביצוע נרחב וקפדני של בדיקות לאיתור הנגיף, כדי לקבל תמונת מודיעין בזמן אמת שתאפשר הטלת סגרים מקומיים ולמנוע זליגה. על פי התוכנית של שר הביטחון נפתלי בנט, מדובר ב־30 אלף בדיקות ביום, יעד שמשרד הבריאות מתמהמה להגיע אליו. "יש לנו תקלה נמשכת ונגררת בהיקף הבדיקות, והיא זו שמכתיבה את הסגר ההדוק כל כך", אומר גבאי. "אם היה אפשר להרחיב את כמות הבדיקות לכל מי שיש לו סימפטומים, למשל, היינו יכולים להקל עם האחרים. אבל במצב היום כמות הבדיקות מאוד מוגבלת.
7 צפייה בגלריה
בקרוב אנחנו צפויים לראות חלק מהמגבלות מוסרות
בקרוב אנחנו צפויים לראות חלק מהמגבלות מוסרות
בקרוב אנחנו צפויים לראות חלק מהמגבלות מוסרות
(צילום: יואב דודקביץ')
"בעיה נוספת היא שרוב רובם של החולים המאומתים נמצא בבית. לחשוב שהם נמצאים בבידוד מלא ולא מדביקים את המשפחות, זו גישה לא מציאותית". ובכל זאת, גבאי מעריך בזהירות ש"איפשהו אחרי יום העצמאות, נוכל לצמצם את הסגר ולהתחיל בהפעלה רחבה יותר של המשק".
כיצד ייראו חיינו לאחר היציאה מההסגר, או כפי שפרופ' בליצר מכנה זאת, "שגרת הקורונה"? זה ממש לא יהיה פיקניק. "נצטרך להקפיד על ריחוק חברתי מרבי, היגיינה ומשק שמותאם ככל האפשר לעבודה מרחוק. מדובר על תקופה של כמה חודשים טובים", אומר בליצר. "לא תהיה הרמת כוסית במשרד", מנסח זאת גבאי.
למשך התקופה הזאת, סט ההתנהגויות האנטי־קורונה יהפוך לחלק מהדנ"א שלנו. ייתכן בהחלט שנאמץ אותו לתמיד. "הסיבה שבמזרח אסיה ישנם קודים חברתיים של ריחוק פיזי, היגיינה ומסכות פנים, היא תוצאה של התפרצות השפעת הספרדית ב־1917", אומר פרופ' ניר־פז. "אלו קודים התנהגותיים שהתקבעו אז, לפני מאה שנה".
מעבר לקודים המזרח־אסיאתייים שיהפכו ללחם חוקנו, ישראל תתנהל עד יעבור זעם באופן שיאפשר טיפול יעיל בהתפרצויות מקומיות. "המדינה תחולק לאזורים, קצת כמו במלחמת המפרץ", מתאר זאת בליצר. "בכל יום יהיו בכל אזור מגבלות שונות, בהתאם להתפשטות המחלה. בבוקר יודיעו ברדיו, 'אזור א' יכול ללכת לעבודה. אזור ג', לצערנו אתם לא יכולים לצאת מהבית'".
כל זאת, כאשר מערכת הבריאות ממשיכה לפעול במלוא המרץ על מנת לעמוד בעומס שבכל זאת יוטל על כתפיה: בתי החולים יטפלו במאות החולים הקשים וקופות החולים יתאמצו לאתר חולים חדשים בקהילה. מי שיימצא חולה לא יישלח לבידוד ביתי, כמו רבים מהם היום, אלא לבתי מלון שיוסבו למלונות קורונה, שם יובטח שלא ידביק איש. "כדי שהשגרה החדשה הזאת תצליח אתה חייב לשמר מערכת מאוד יעילה ונחושה של איתור חולים מוקדם ככל האפשר ובידודם בתנאים נאותים", מבהיר בליצר.
גורם נוסף שיכול לזרז את החזרה לשגרה הוא הבדיקות הסרולוגיות, המסוגלות לאתר אנשים שנדבקו במחלה והחלימו ממנה. "העולם נמצא כעת במרוץ אחר הבדיקות האלה", אומר גבאי. "המחלימים הם אוכלוסייה שאפשר לשחרר אותה לחלוטין", מתלהב בליצר. "רופאים כאלה, למשל, יכולים לחזור למחלקות עם האתגר הכי גדול".
גישה אחרת להסרת הסגר, מקילה יותר, שאותה מוביל מנכ"ל "מובילאיי" פרופ' אמנון שעשוע, מדברת על חלוקת האוכלוסייה לשתי קבוצות: כאלה שנמצאים בסיכון גבוה, כלומר אנשים מעל גיל 65 או בעלי מחלות רקע רלוונטיות, וכל השאר. "הרעיון אומר ש־15 אחוז מהאוכלוסייה תהיה בסגר קפדני, בעוד מרבית האנשים יחזרו לשגרה כמעט מלאה, כולל בתי הספר", אומר איילנד. "זה מתוך הנחה שמספר החולים הקשים ימשיך להיות מתחת למספר מכונות ההנשמה, ובמקביל ייווצר פה, בצורה מבוקרת, חיסון עדר. אחרי שרוב האוכלוסייה הרגילה תידבק בנגיף, תפתח נוגדנים באופן טבעי ותחלים, תוכל בהדרגה להתחיל להוציא זקנים כמוני לרחוב, כי רוב הסיכויים שניפגש עם אנשים מחוסנים ולא מודבקים".
לדברי איילנד, על פי הגישה הזאת "מיד אחרי פסח יהיה ניתן להיפטר מ־90 אחוז מההפרעות לשגרת החיים, אך כנראה שנמשיך ללכת עם מסכות ועדיין יהיו הגבלות על התקהלויות גדולות. אני חולה כדורגל, אבל עם כל הכבוד, אפשר לחיות בלעדיו עוד כמה חודשים".
7 צפייה בגלריה
אלוף (מיל') גיורא איילנד. ''אחרי פסח ניתן יהיה להיפטר מ-90 אחוז מההפרעות לשגרת החיים''
אלוף (מיל') גיורא איילנד. ''אחרי פסח ניתן יהיה להיפטר מ-90 אחוז מההפרעות לשגרת החיים''
אלוף (מיל') גיורא איילנד. ''אחרי פסח ניתן יהיה להיפטר מ-90 אחוז מההפרעות לשגרת החיים''
(צילום: עמית שעל)
התעשיין מרום, ממליץ שהיציאה מהסגר תהיה "הדרגתית־מהירה. זה אומר שלא עושים אותה בשלושה חודשים, אלא בשלושה שבועות. מי שיחזור לעבודה ראשון הם אנשים צעירים ומי שמטפלים באנשים צעירים, למשל הגננות, כי בגני הילדים סביר להניח שגם ההורים צעירים ולכן אין סכנה גבוהה שמצבם יידרדר אם יידבקו". לדברי גבאי, גם תלמידי בית הספר יחזרו ללימודים בשלב מוקדם יחסית. "אבל לגבי ילדים להורים שנמצאים בסיכון, נגיד אב שעובר טיפול במחלת סרטן, נצטרך לקבל הכרעות מוסריות קשות", הוא אומר. "ייתכן שהילד ייאלץ להישאר בבית כדי להגן על אביו".
המעבר ל"שגרת קורונה" חיוני כאמור להבראת המשק, שנכנס בשבועות האחרונים להקפאה. "מבחינה כלכלית לתקופה הזאת יש מחיר שהולך וגדל, וככל שהיא תימשך אפקט הדומינו יתעצם", אומר גבאי. "העסקים הקטנים והעצמאיים מתקשים לשלם את החובות שלהם ומכניסים עסקים גדולים יותר למצוקה. זה יכול להביא למצב שבו כל המערכת הפיננסית תהיה בבעיה".
הפשרת הכלכלה הישראלית מקיפאון הקורונה היא עניין מורכב יותר מאשר רק הסרת הסגר. מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, יחד עם ה־INSS, גיבש בימים האחרונים מסמך המלצות לחילוץ מהמשבר. "המשימה העיקרית לשנת 2020 צריכה להיות להחזיר את המשק לתפקוד שוטף", אומר ראש מכון אהרון ודיקן בית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, פרופ' צבי אקשטיין. לדבריו, אין זמן לבזבז. "צריך להביא חוק תקציב לכנסת עד לסוף אפריל, כדי שנוכל לבצע את המדיניות כבר בתחילת מאי.
"הדבר המרכזי זה השבה מבוקרת של עיקר כוח האדם למשק", ממשיך אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. "יש לנו נתונים על סדר גודל של מיליון איש שלא עובדים, ואנחנו רוצים להחזיר את רובם לתעסוקה. לכן אנשים צריכים לדעת אם הם בריאים או חולים, כדי שמי שיחזור יהיה בריא. לשם כך צריך יכולת ניטור של עובדים ברמה האישית, וכסטארט־אפ ניישן אנחנו יכולים לעשות את זה די מהר".
לדברי אקשטיין, "צריכים לאט־לאט לשחרר את המשק לפי החשיבות של הענפים השונים והמצב הרפואי בכל אזור. ברגע שנדע לגבי כל אחד איפה הוא גר ובאיזה ענף הוא, נוכל לאמץ מדיניות שתתמרץ אותם לצאת לעבוד במקום לחתום אבטלה".
איך?
"למשל לוותר להם על תשלומי פנסיה, להחיל מס הכנסה שלילי על אנשים עם הכנסות נמוכות, לספק מערכת הכשרה מקצועית מהירה ומגוונת, לדחות למעסיקים תשלומי מסים. כל זה דורש חקיקה ותקציבים. אין הרבה זמן, אז אני מקווה שבמשרד האוצר, בנק ישראל והממשלה יעבדו בחול המועד ויגיעו למצב שתוכנית העבודה תתגבש במהרה. הנזק הכלכלי של המשך הסגר מעבר לאפריל הוא בלתי נתפס".
על פי תוכנית החילוץ הכלכלית של משרד האוצר, המדינה תזרים 80 מיליארד שקל למשק, כמחצית מהם למגזר העסקי, בין היתר באמצעות קרנות שיעניקו הלוואות לבתי עסק בתנאים נוחים ובהליך ביורוקרטי קצר. אבל לדברי רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, כסף לבדו אינו מספיק. "איך אתה לוקח מישהו רעב, מסכן ומפוחד, ומביא אותו לצמוח מחדש?" הוא שואל ומיד עונה. "אתה צריך לשדר לו תקווה. אם אתה רוצה לראות השקעות, אתה צריך לגרום לאנשים להאמין שישראל תחזור להיות מעצמה תעשייתית. המשבר הזה מוכיח שמדינה חזקה צריכה לא רק צבא חזק, אלא משק חזק ועצמאי".
7 צפייה בגלריה
המשק נכנס להקפאה וזקוק להבראה. רחובות ריקים בראשון לציון
המשק נכנס להקפאה וזקוק להבראה. רחובות ריקים בראשון לציון
המשק נכנס להקפאה וזקוק להבראה. רחובות ריקים בראשון לציון
(צילום: דוברות עיריית ראשון לציון)
לדברי מרום, שמכהן גם כיו"ר מועצת המנהלים של איגוד ההיי־טק בהתאחדות התעשיינים, דרושה התגייסות כללית להמרצת המשק, לא רק ממשלתית. "לפחות לתקופה, אנשים יצטרכו להסכים לקיצוץ בפנסיות שמנות ובמשכורות גבוהות", הוא אומר. "במגזר הציבורי, שפחות נפגע מהמשבר, אפשר להחליט שמי שמרוויח מעל 20 אלף שקל נותן עשרה אחוזים השתתפות. גם היצואניות הגדולות, במיוחד ההיי־טק, צריכות לעזור לשקם את המשק היצרני".
למרום יש עוד כמה קלפים בשרוול. "ההערכה שלנו היא שהעולם יהפוך להיות פחות גלובלי ויותר אוטרקי", הוא אומר. "לכן מדינות שיהיו להן טכנולוגיה ייחודית או מוצר ייחודי, יוכלו בקלות רבה לסחור בעולם שבו כל אחד שומר על הנכסים והכסף שלו. זו צריכה להיות חלק מהמטרה של מדינת ישראל". למרום יש גם הצעה לנושא שיקום התיירות, הענף שספג את המכה הגדולה ביותר. "אל על, אם תמשיך לחיות, צריכה להתחיל לבצע בדיקות קורונה מהירות של כל נוסע", הוא אומר. "כך נמתג את ישראל כ'מדינה הבטוחה בעולם'".
האם מדינת ישראל, במיוחד לאור מצבה הפוליטי הנוכחי ובצל טענות על התנהלות מבולבלת מול משבר הקורונה, מסוגלת ליישם מדיניות בריאותית מורכבת ולגרור עצמה מחוץ לבור הכלכלי שבו היא נמצאת? האלוף לשעבר איילנד, שמכיר היטב את מערכות המדינה וניהל אופרציות מורכבות בעבר, לא משוכנע. "עד עכשיו נעשו שגיאות רבות, חלקן בלתי נסבלות", הוא אומר. "לדעתי המצב המנטלי עוד לא השתנה אצל מקבלי ההחלטות, ולכן הם עושים שגיאות גם היום.
"במצב של מלחמה טוטאלית, שבו אנחנו נמצאים, המדינה צריכה לגייס לטובתה את כל המשאבים הלאומיים", ממשיך איילנד. "זה אומר שאתה מתעלם מהתפקידים המסורתיים של משרדי הממשלה והגופים השונים, ומחלק משימות על פי עיקרון אחד - למי יש את היתרון היחסי. במקרה של מגפה, ברור שרוב הנטל הוא על משרד הבריאות ולכן אתה צריך לצמצם דרמטית את האחריות שלו רק לטיפול בבתי החולים ובצוותים הרפואיים. בעיניי, כבר בינואר היו צריכים להעביר למשל את כל נושא הרכש של מכונות הנשמה למשרד הביטחון, שיש לו יתרון יחסי בתחום זה. גם העובדה שמד"א אחראי על בדיקות הקורונה היא טעות. מד"א הוא גוף רפואי, לא לוגיסטי, ובנוסף הפרמדיקים הם אנשים סופר־חשובים במצב הנוכחי שאסור לבזבז. הגוף שהיה צריך לקבל אחריות לנושא הזה הוא הצבא".
גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2009־2011, פחות מודאג. "יש שלושה יתרונות מרכזיים למדינת ישראל", הוא אומר. "אנחנו במידה מסוימת מדינת אי, אנחנו מדינה קטנה מבחינה מספרית, ואנחנו במצב כלכלי טוב יחסית. לכן נוכל להשתלט על ההתפרצות מהר יחסית ולעבור לטפל במצב הכלכלי. נצטרך באזור ספטמבר־אוקטובר לראות את האזורים בכלכלה שנפגעו קשה, ואותם לחזק בתוכניות האצה ממוקדות. לזה תהיה עלות משמעותית נוספת, שהמדינה יכולה להרשות לעצמה".
7 צפייה בגלריה
נגיף קורונה מד"א מגן דוד אדום מיגון מסיכה מסכות
נגיף קורונה מד"א מגן דוד אדום מיגון מסיכה מסכות
נגיף קורונה מד"א מגן דוד אדום מיגון מסיכה מסכות
(צילום: דוברות מד"א )
על הטענות שישראל נתפסה בלתי מוכנה למגפת הקורונה, אומר גבאי: "לאירועי קיצון ואסון אי־אפשר באמת להתכונן בצורה הרמטית. אין טעם להחזיק אלפי מכונות הנשמה על חשבון סל התרופות או שיקום כבישים אדומים. הרי הייתה יכולה באותה מידה להיות פה רעידת אדמה. הרעיון הוא שהמדינה תהיה מוכנה באופן גמיש לטפל באירועים האלה".
ואחרי כל זה - איך ייגמר הסרט? מתי, לעזאזל, נחזור לחיים שהיו לנו עד לפברואר 2020? "בעבודה יסודית, אם נתחיל להתנהג כמו דרום־קוריאה, נוכל להגיע למצב שבמרבית האזורים בארץ שבהם רמות ההדבקה תהיינה אפסיות, יהיה שחרור מוחלט של הסגר בסוף יולי", מעריך פרופ' אקשטיין.
"יש הנחה סמויה בשיח שאומרת שהנגיף הזה מתנהג כמו שפעת, ושאיפשהו בין אפריל לאוקטובר הוא פחות מידבק", אומר גבאי. "גם הממצאים לגבי עמידות הנגיף לחום ולחות מראים את זה. העדויות ממדינות דרום כדור הארץ, כמו אוסטרליה וניו־זילנד, יש בהן כדי לתמוך בתזה הזאת, גם אם אף אחד לא יכול להבטיח אותה. לכן בתסריט ארוך הטווח אפשר לראות יציאה מדורגת חזרה לעבודה בסוף מאי, ולצערנו באוקטובר גל שני של הנגיף, אבל שיהיה פחות גבוה ועוצמתי. במשך כל התקופה הזאת נצטרך לשמור על ריחוק חברתי וגם אם נחזור למקומות העבודה, זה לא יהיה עם לחיצות ידיים וכן יהיה עם מסכות".
"לגבי שימוש במסכות, הן מגינות גם מפני סתם שפעת. רעיון לא רע בכלל להמשיך ולחבוש אותן", אומר מרום. "גם הריחוק הפיזי ייעלם בשלב כזה או אחר, אבל בהתחלה למען הזהירות כדאי לשמור מרחק".
מתי להערכתך נוכל לטוס לחו"ל?
"לטוס חופשי זה יהיה איפשהו ב־2021. ייקח זמן עד שחברות התעופה יתאוששו". לדברי אלוף (במיל') איילנד, "ברגע שכל אדם שנכנס למדינה יעבור בדיקת קורונה, נוכל לטוס ללא בעיה. אלא אם כן יש לנו קורונה".
"הסוף?" אומר פרופ' רן בליצר, "הסוף המוחלט הוא חיסון. כשיש חיסון נגמר הדיון", הוא חורז. "ביי-ביי קורונה".
7 צפייה בגלריה
נתב"ג ריק מסיכות מסיכה נגיף הקורונה קורונה ישראל
נתב"ג ריק מסיכות מסיכה נגיף הקורונה קורונה ישראל
נתב"ג ריק מסיכות מסיכה נגיף הקורונה קורונה ישראל
(צילום: AP)
ומתי זה צפוי לקרות?
"אם יהיה לנו מזל, זה יקרה בעוד חצי שנה. אם לא, בעוד שנה וחצי", עונה פרופ' ניר־פז. "לוקח זמן לפתח חיסון שאתה יודע שבאמת עובד".
בסרטים תמיד יש סוף טוב. אתה יכול לראות את הסוף הזה בנקודת הזמן הזאת?
"לא. מצטער".