שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    המעבר בין הדורות ב-MMA

    אם בתחילה הלוחמים התמחו רק באמנות לחימה אחת, כיום הם מוכוונים מגיל צעיר ללמוד את מכלול ההתמחויות. ובכל זאת, יש יתרון לכאלו שהגיעו מרקע מסוים. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il

    כמו בטור שפורסם כאן לפני מספר ימים, גם אני מחזיק בדעה שהיאבקות הוא הבסיס הטוב ביותר שקיים בעולם הלחימה המשולבת. אכן, הראייה לכך היא שכשאתה בוחן את הרשימה היוקרתית של הטובים ביותר (גם על פי משקל/דיוויז'ן וגם על פי רשימת הפאונד פור פאונד), שמונה מתוך עשרה אלופים הגיעו מעולם ההיאבקות. אך אני רוצה לנסות להסביר ביתר שאת מדוע רקע של היאבקות הוא הבסיס הטוב ביותר משאר אמנויות הלחימה בעולם ה-MMA.

     

     

    בספורט קרבי ומורכב כמו MMA, הנחת המוצא היא שיש הרבה דרכים בהם ניתן להפסיד ולנצח בקרב. לכן, לאחר כמעט שלושים שנות לחימה באוקטגון ובזירות הלחימה המשולבת, כל הלוחמים בטופ העולמי יודעים את כל מרכיבי הלחימה ברמה גבוהה מאוד. כולם יודעים סטרייקינג ועובדים עם מאמנים אישיים שמתמחים בתחום; כולם מתאמנים בג'וג'יטסו ברזילאי; וכולם מתאמנים בהיאבקות ו/או ג'ודו כחלק אינטגרלי משגרת האימונים שלהם. בשלב הזה של הספורט, אם לוחם אינו בקיא מספיק ברזי אמנות לחימה כלשהי, הוא ייעצר בשלב די מוקדם על ידי יריב מיומן יותר שיחשוף את חולשתו. אמנם ישנם מקרים של כמה עילויים שנחשבים למומחים באמנות לחימה מסוימת, והם מצליחים לנצח ואף להגיע לטופ העולמי על ידי ניתוב היריבים שלהם לכיוון שלהם(לדוגמה: דמיאן מאיה בתחום הג'וג'יטסו הברזילאי, וג'וניור דוס סנטוס באיגרוף). אך אלה הם מקרים יוצאים מן הכלל.

     

    קיין ולאסקס וג'וניור דס סנטוס (צילום: AP)
    קיין ולאסקס נגד ג'וניור דס סנטוס(צילום: AP)

     

    כאמור, מבין אלה שמתחרים בטופ העולמי, מי שיש לו רקע חזק יותר בתחום ההיאבקות זוכה ליתרון בקרב, שכן המתאבק הטוב יותר קובע היכן הקרב ייערך - בעמידה בעזרת take down defense או על הקרקע. אך לא תמיד היה כך המצב. לוחמי MMA עברו גלגולים ושיפורים עם הזמן. אם נחזור אחורה, נוכל להגדיר בקווים כלליים את ההתפתחות של הספורט בכלל ושל הלוחמים בפרט על פי שלוש קטגוריות:

    דור א': ידעו אמנות לחימה אחת בלבד ואיתה עלו לקרב.

    דור ב': גדלו על ומנות לחימה אחת, ואז למדו נוספות.

    דור ג': גדלו ב-MMA Gym, לומדים את כל אמנויות הלחימה יחד והופכים להיות לוחמי MMA עם כל המשמעויות שבכך.

     

    רוב הלוחמים כיום בטופ העולמי עדיין שייכים לדור השני. רובם באו מאמנות לחימה אחת ועם הזמן רכשו את המיומנויות הנוספות המתבקשות. לוחמי הדור השני שעסקו בהיאבקות מגיל צעיר ואף הגיעו להישגים בתחום, עשו מעבר טבעי יותר לעולם הלחימה המשולבת מאשר לוחמים בעלי רקע אחר, ויש לכך סיבות רבות. מגיל צעיר מאוד, המתאבקים מסגלים לעצמם הרגלי אימון נוקשים ביותר, הרגלי תזונה ומשמעת ברזל בכל מה שקשור לשמירה על משקל מסוים והכנה לתחרות. בנוסף, הם מפתחים עם השנים יכולות נפשיות במהלך האימונים המפרכים והתחרויות שכוללות לחצים מנטליים גדולים מאוד.

     

    אבל רגע, בטח תגידו שזה נכון גם לגבי מתאגרפים ולוחמי ג'וג'יטסו ברזילאי. זה מדויק, אז מה הוא בעצם היתרון היחסי של המתאבק? קודם כל ברמה הפיזית, האתלטיות של המתאבק היא ברמה גבוהה מאוד. האימונים של המתאבק בקולג' וברמה האולימפית הם מפרכים ביותר. למתאבק יש עוד יתרון טכני: המעבר של המתאבק ללחימת קרקע הוא הכי טבעי שיש, ובשליטה על יריב מלמעלה, המתאבק הוא כבר ברמה של חגורה חומה/שחורה בג'וג'יטסו ברזילאי: יכולת השליטה על היריב, עבודת האגן, היכולת לשחק עם משקל הגוף שלו כנגד יריב ששוכב על הקרקע - כולם ברמה הגבוהה ביותר. כל מה שהמתאבק צריך להוסיף הוא ללמוד לעבוד מהגב. המתאבק לא אוהב להיות על הגב, הוא לא מרגיש בנוח כיוון שהוא הורגל לכך שזהו מצב של הפסד. אך  מהרגע שהוא מסגל לעצמו את הטכניקה הזו, הוא הופך להיות לוחם קרקע מיומן מואד. אם נוסיף את המהלומות שמנחית הלוחם בעל רקע בהיאבקות על יריבו ששוכב, תוך כדי שליטה עליו מלמעלה במה שנקרא ground and pound, אז המתאבק ללא ספק נהנה מיכולת גבוהה יותר מלוחמים שאינם בעלי רקע של גראפלינג (טיטו אורטיז בימיו הטובים, ג’ון ג’ונס כיום).

     

    דבר אחרון שהייתי רוצה להתייחס אליו הוא בעיה ופיתרון. כשיש מולך יריב עדיף בתחום הסטרייקינג, הפיתרון הוא הורדה שלו לקרקע, מה שמבטל לחלוטין את הכוח המתפרץ והיכולת שלו לסכן אותך בנוקאאוט (כמו במקרה של חביב נורמגומדוב נגד אדסון ברבוזה). אך כשיש לך בעיה עם יריב שהוא מתאבק עדיף, הפיתרון היחיד הוא להשאיר אותו בטווח פגיעה מרחוק, ולנסות בעצם לפרק אותו לגורמים בסטרייקטינג חכם. הרבה יותר קשה לפתור את בעיית המתאבק מאשר בעיית הסטריקר (כמו בקרב של ליוטו מאצ'ידה נגד יואל רומרו).

     

    רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים