שתף קטע נבחר

משלפוחיתן ארסי לתג שוטר חדרי - השמות של קווצי העור

איך בחרו בשמות המעניינים לקווצי העור? באקדמיה ללשון העברית מסבירים: "הגישה העקרונית של הוועדה היא לשמר שמות מהעבר אם הם אכן נכונים מדעית"

הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית הביאה לאחרונה לאישור רשימה חדשה, והפעם שמות לבעלי חיים ימיים מן המערכה הקרויה קווצי העור (קְווּצֵי - מן המילה קוֹץ). ברשימה כ-200 שמות של כוכבי ים, קיפודי ים ומלפפוני ים. בין השמות: כיפת קוצים אילתית, עֶפרונן משולש (בשל הקוצים דמויי העפרונות), מַטבעון ים סופי, קיפוד קט בֵּיצני, שלפוחיתן ארסי, פתילעת אדמדמה (מלפפון ים מוארך - השם הוא הֶלחם של פתיל ותולעת).

 

לכל השמות החדשים והמחודשים של האקדמיה ללשון העברית 

 

קווצי עור היא מערכת בעלי חיים הנחשבת למתקדמת מהבחינה ההתפתחותית בין חסרי החוליות, מתוקף היותם מאחירי-פה (deuterostomia). פירוש שמם המדעי,"Echinodermata", הוא בעלי עור קוצני.

 

סְגַלְגַּלִּית אֵילָתִית (צילום: באדיבות ד
סְגַלְגַּלִּית אֵילָתִית(צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין)

 

המאפיין העיקרי של קווצי העור הוא גוף בעל צורה וסימטריה מעגלית והעדר ראש או זנב. גופם של קווצי העור ערוך סביב ציר מרכזי, ומבנהו פנטארדיאלי (עיגולי עם חמישה רדיוסים): לכוכבי-הים ונחשוני-הים לרוב חמש זרועות, לקיפודי-הים ומלפפוני-הים חמישה טורים של רגלי-מים, המשמשים לתנועה או לאיסוף מזון, ועוד.

 

את השמות החדשים הכין ד"ר עמרי ברונשטיין בעצה אחת עם פרופ' יוסף הלר, יו"ר הוועדה. הרשימות נדונו בוועדה לזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית בישיבותיה בשנים 2019-2018. כמה מן השמות שנכללו באנציקלופדיה לחי ולצומח עודכנו ברשימה זו.

שָׁבִיט נָקֹד (צילום: באדיבות ד
שָׁבִיט נָקֹד(צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין)

 

ד"ר ברונשטיין, יו"ר הוועדה לחידוש המונחים, סיפר ל-ynet מה היו האתגרים הגדולים בהתאמת שם עברי לקווצי העור. "האתגר נחלק לשלושה חלקים: מדעי, ציבורי ולשוני", הוא אמר. "בציר המדעי, חשוב לנו שהשם ישקף באופן המדויק ביותר תכונה ייחודית למין - למשל תכונה מורפולוגית חשובה/בולטת, היבט התנהגותי מרכזי למין, אזור תפוצה או אפילו בית גידול ייחודי".

 

הוא הוסיף כי "בהיבט הציבורי, אנחנו מנסים שהשמות יהיו מסקרנים ושישקפו את התכונה המרכזית שמגדירה את המין. אנחנו משתדלים שזו תהיה תכונה בולטת שכל אדם יכול לזהות - גם אם אינו איש מקצוע או כמו שאנו חוזרים ואומרים בישיבות שלנו: שם שידבר לנער ולנערה חובבי הטבע. בהיבט הלשוני אנחנו מקפידים כמובן שהשמות יהיו בעברית תקנית".

שַׁלְפּוּחִיתָן אַרְסִי (צילום: באדיבות ד
שַׁלְפּוּחִיתָן אַרְסִי(צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין)

 

אז איך נקבעו שמות ספציפיים? ד"ר ברונשטיין מפרט: :קיפוד הים מהמין Arbacia lixula היה עד לא מזמן אחד משני מיני קיפודי הים הנפוצים ביותר לאורך החוף הים תיכוני של ישראל. בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית באוכלוסיות קיפודי הים לאורך חופי הים התיכון של ישראל וכיום קיפודי הים נדירים מאוד באזורנו. השם העברי המקורי של המין הזה היה 'קיפוד-ים שחור', אך בדיוני הוועדה הוחלט שאין לקרוא למין בשם המחלקה (קיפודי ים) כולה שכן הדבר יכול ליצור בלבול. הסיווג של שמות בעלי החיים בנוי כמבנה מִדרגי (היררכי) מהמחלקה, לסדרה, אל המשפחה והסוג ולבסוף המין".

 

ד"ר ברונשטיין, חוקר בבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב  הוסיף: "הסדרה שאליה משתייכת Arbacia מאופיינת בארבע לוחיות שלד קטנות, שיוצרות כיסוי החופה על פי הטבעת. מכאן, כדי להבליט את המאפיין הבולט הזה שגם מסייע להבדיל בין Arbacia lixula ובין מין דומה שגם הוא נמצא לחופינו (Paracentrotus lividus), נתנו לסדרה את השם כסויי-שת. למין עצמו קראנו 'שחורן כדורי', שגם מבליט את התכונות המאפיינות של המין וגם משמר ככול האפשר את השם העברי הישן שעדכנו".

פְּתִילָה שְׁחֹרָה (צילום: באדיבות ד
פְּתִילָה שְׁחֹרָה(צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין)

 

באקדמיה ללשון העברית גם נתנו שמות לקבוצות נוספות של קיפודי ים, שקצת פחות מוכרות לציבור הרחב, אף על פי שהן כוללות כמה מן המינים הנפוצים ביותר לחופי ישראל, הן בים התיכון והן בים האדום. "אלו הם קיפודי ים המכונים קיפודי ים אי-רגולריים על שם צורתם הפחוסה והיעדר הקוצים הגדולים המאפיינים את אחיהם המפורסמים יותר", הסביר ד"ר ברונשטיין. "מרבית המינים של קיפודי הים האי-רגולריים מבלים את חייהם כאשר הם מחופרים בקרקעית הים החולית".

 

סדרה מפורסמת של קיפודי ים כאלו מכונה באנגלית Sand dollars . השם ניתן להם על ידי המתיישבים הספרדים הראשונים בצפון אמריקה, שגילו על חוף הים שלדים של בעל חיים שדמה למטבע כסף, כמו למשל הדולר הספרדי הקדום. ה"מטבעות" הללו היו למעשה שלדים של קיפודי ים אי רגולריים, שנשטפו אל החוף ואיבדו את המראה הקטיפתי שהיה להם בעודם בחיים. "לסדרה זו לא היה עד כה שם עברי, ועתה הם זכו בשם ׳מטבעוני ים׳", אמר ד"ר ברונשטיין. "אחד המינים הנפוצים לחופי הים האדום נקרא Jacksonaster depressum. הוועדה החליטה לתת לו את השם 'עוגית פחוסה' - המדגיש את צורתם המזכירה לצולל הרעב עוגייה. המשפחה נקראה בהתאמה ׳עוגיתיים׳".

נִזְרִית אֲרֻכַּת-קוֹצִים (צילום: באדיבות ד
נִזְרִית אֲרֻכַּת-קוֹצִים(צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין)

 

מחלקה נוספת בקווצי העור היא מחלקת מלפפוני הים (Holothuroidea). בשונה מהמחלקות האחרות, המאופיינות בסימטריה רדיאלית-מחומשת, למלפפוני הים צורה מאורכת. "בין מלפפוני הים יש סדרה מיוחדת הנקראת .Synaptidae אלו מלפפוני ים בעלי דופן גוף דק במיוחד והם מתייחדים בהיעדר רגלי-מים (רגלי מים הם איבר ייחודי לקווצי עור בעזרתם הם מבצעים תפקידים מגוונים כגון תנועה, נשימה וטיפול במזון)", הוסיף ד"ר ברונשטיין. "בשל תכונה זו קראנו למשפחת ה-Synaptidae 'אל-רגליים' ולמין Protankyra autopista, שהוא מין תָּחוּם לים סוף (תָּחוּם = אנדמי, כלומר שתפוצתו מוגבלת לאזור מסוים) קראנו 'דביקנית ים-סופית'".

 

המחלקה השלישית של קווצי העור שניתנו לה שמות עבריים היא מחלקת כוכבי הים. לכוכבי הים, כמו למרבית קווצי העור, יש מלבד קוצים ורגלי המים, איברים יחודיים הנקראים Pedicellariae. אלו מבנים זעירים הפזורים על פני שטח הגוף של קווצי העור ומזכירים בצורתם קוצים זעירים שבקצותיהם מבנה דמוי צבת משולשת. "האיברים האלה משמשים את קווצי העור להגנה וכן לסילוק טפילים הבאים להתיישב עליהם (האיברים האלה אף מכילים בלוטות ארס והצבתות שלהם מסתיימות במבנה דמוי מחט המשמשת להזרקת הארס). המונח העברי לאיברים האלה הוא ׳קוֹצְבָת׳ – הלחם של קוץ וצבת, וברבים קוצבתות", אמר ד"ר ברונשטיין.

קְטִיפָן אֵילָתִ (צילום: באדיבות ד
קְטִיפָן אֵילָתִ(צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין)

כִּפַּת-קוֹצִים אֵילָתִית (צילום: ד״ר תום שלזינגר)
כִּפַּת-קוֹצִים אֵילָתִית(צילום: ד״ר תום שלזינגר)

 

לדבריו, "במחלקת כוכבי הים יש סדרה של מינים שבהם הקוצבתות מקובעות לגוף הכוכב ולכן קיבלה הסדרה את השם ׳מקובעי קוצבת׳. באחת המשפחות בסדרה זו המינים מאופיינים בשורה של קוצים בולטים לאורך הזרועות, ולכן קראנו להם ׳דורבניים׳. מתוך הדורבניים מין אחד Astropecten aranciaus מתאפיין באזורנו בצבע כתום ייחודי ומכאן השם ׳דורבני כתום׳".

 

ד"ר ברונטשיין התייחס לשינוי שמות של בעלי חיים, שלהם כבר ניתנו שמות בעבר. "הגישה העקרונית של הוועדה היא לשמר שמות מהעבר אם הם אכן נכונים מדעית ועומדים באמות המידה שהגדרנו לתיאור המין ובתנאי תקן הלשון. ככול ששם מן העבר מושרש ונפוץ יותר, כך ניתן משקל רב יותר לשימור השם הישן. גם כאשר שינינו את השם ניסינו שהשם החדש יכיל מרכיבים מהשם הישן או שיזכירו אותו באופן שיקל על המשתמש שמכיר ורגיל לשם הישן".

כִּפַּת-קוֹצִים אֵילָתִית (צילום: ד״ר תום שלזינגר)
כִּפַּת-קוֹצִים אֵילָתִית(צילום: ד״ר תום שלזינגר)

עֶפְרוֹנָן גְּלִילִי (צילום: באדיבות ד
עֶפְרוֹנָן גְּלִילִי(צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין)

    

הוא הוסיף כי מדובר בחלק ממיזם גדול יותר. "כל השמות שאנחנו נותנים, ניתנים למינים מוכרים למדע הנמצאים באזורנו. במקרים מיוחדים נתנו שמות גם למינים בעלי חשיבות מיוחדת, גם אם הם לא ידועים כרגע מישראל", אמר ד"ר ברונשטיין. "למעשה, מאחורי הקלעים של מיזם השמות העבריים, מסתתר מיזם נוסף, מורכב לא פחות ובעל חשיבות מדעית וציבורית רבה - הסקירה הספרותית ובחינת האוספים שבהם מופקדים האוספים הלאומיים כדי לבנות את רשימת המינים הקיימים בישראל. מכאן, שהמיזם הזה מקדם מאוד את המחקר הטקסונומי ומרחיב את הידע שלנו על המגוון הביולוגי בארצנו".

 

אז היכן ניתקל בסגלגלית אילתית, כוכבון גמדי, תג שוטר חדרי וחרוזן גבושישי ולא בים? ד"ר ברונשטיין משיב: "השמות החדשים ישולבו בספרות המדעית, כמו גם בפרסומים פופולריים בעברית. נוסף על כך, השמות יוזנו למערכות מידע דיגיטליות הקיימות כיום ברשת ובכללן לאתר WoRMS (World registry of Marine Species) שהוא האתר הרשמי לסיסטמטיקה ונומנקלטורה עבור כלל המינים הימיים המוכרים, ומהווה משאב חשוב ביותר למדע, למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב. לבסוף - מפעל מתן השמות לבעלי החיים של ארץ ישראל ושל הימים שסביבנו הוא מפעל משותף לזואולוגים ולאקדמיה ללשון העברית. עשרות שנים של שיתוף פעולה הניבו רשימות מפוארות של שמות בעלי חיים, וכל מה שאושר במליאת האקדמיה מפורסם באתר המונחים של האקדמיה ללשון העברית במרשתת".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין
סְגַלְגַּלִּית אֵילָתִית
צילום: באדיבות ד"ר עומרי בורנשטיין
מומלצים