מי יונשם ראשון במקרה של התפרצות נוספת: ההמלצות עודכנו לאחר הביקורת

למי יוקצו מכונות ההנשמה? המסמך עודכן(צילום: MCT)

הוועדה לתעדוף הטיפול בחולי קורונה קשים עדכנה את המלצותיה בעקבות הסערה הציבורית. הוועדה ספגה ביקורת קשה עם פרסום מסמך ההמלצות המקורי, לפני כשלושה שבועות, לאחר שהתברר כי הוא מנחה את הרופאים, במקרה של מחסור בציוד ובאנשי צוות, להגביל את האשפוז במחלקות טיפול נמרץ או את הקצאת מכונות ההנשמה לחולים שסיכוייהם לשרוד נמוכים יותר, בעיקר נכים ובעלי מחלות רקע.

ההמלצות החדשות, שהגיעו לידי ynet, יוגשו היום (ב') למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. בכל מקרה, כרגע אין חשש ממחסור במכונות הנשמה - ורק במקרה שתהיה התפרצות נוספת שתוביל למספר חולים קשה גבוה בהרבה, המסמך יהפוך לרלוונטי.

כל העדכונים על נגיף הקורונה

המסמך המעודכן גובש על ידי ועדה המשותפת למועצה הלאומית לביו-אתיקה, ללשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית ולמשרד הבריאות. לפי ההמלצות, במקרה שמערכת הבריאות תגיע למצב של "אי ספיקה", חולים קשים יחולקו לארבע קבוצות, כשאחד הקריטריונים לתעדוף הטיפול הרפואי הוא "דרגת תפקוד" על פי מדד ECOG.

בדרגה הראשונה יהיו חולים שלפני הידבקותם בנגיף היו ב"תפקוד מלא או עם מוגבלות קלה", והם יקבלו עדיפות עליונה בהקצאת המשאבים, לעומת חולה שלא היה מסוגל לעבוד, אך גם לא היה במצב סיעודי, שיופנה לדרגה השנייה. בדרגת העדיפות השלישית נמצאים חולים שהיו מרותקים למיטה או לכיסא גלגלים ובדרגה הרביעית והאחרונה נמצאים חולים שהיו סופניים גם לפני הידבקותם.

ההמלצות זכו לביקורת חריפה מארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות, מעמותות העוסקות בזכויות אדם ואף ממשרד המשפטים, שמסר כי "הוועדה קבעה שחייהם של אנשים עם מוגבלות שווים פחות". על כן הוועדה שבה והתכנסה כדי להבהיר ולחדד את המלצותיה בנושא, שלא שונו בהרבה ברמה המהותית, אך נוספו להן סעיפים המדגישים את הרציונל מאחוריהן.

כך, במסמך המעודכן נכתב למשל כי "הסטייה היחידה מעקרון השוויון היא רק על בסיס שיקולים רפואיים להצלחת הטיפול ולסיכויי ההישרדות והגמילה ממכשיר הנשמה/אקמו. לפיכך, אם ישנם חולים שמצבם הרפואי הקשה מצריך טיפול מציל חיים שבלעדיו הם ימותו מחד גיסא, וסיכוייהם הרפואיים להפיק תועלת מהטיפול להצלתם בסיכויי שרידות הם טובים יותר מאידך גיסא, הרי הם קודמים לאלו שהסיכויים הרפואיים שלהם, גם אם יינתן להם טיפול מציל חיים, קלושים".

(צילום: AFP)

עוד נכתב כי "חולים שהוחלט לאשפזם ביחידה לטיפול נמרץ ומצבם הידרדר למצב שסיכויי הישרדותם נמוכים מאוד - יש לשקול את הוצאתם מהיחידה והעברתם למחלקה רגילה, על מנת לאפשר טיפול בחולים אחרים שסיכויי הישרדותם גבוהים יותר. ביחס לחולים מונשמים שמצבם הידרדר וסיכויי שרידותם קלושה - יש לשקול הימנעות מהמשך טיפולים משמרי חיים שהם מחזוריים, כגון דיאליזה, תרופות לשמירת לחץ דם וכדומה".

בהמשך המסמך יש התייחסות ספציפית לביקורת שהופנתה נגד ההמלצות הקודמות. "הוועדה הייתה מודעת למשמעויות החברתיות של שימוש במדד תפקודי, בפרט עבור אנשים עם מוגבלויות. מוגבלות לכשעצמה אסור שתיחשב כקריטריון לתעדוף, שכן ישנם מצבי מוגבלות רבים שאין להם כל השלכה על השרידות לטווח קצר. עם זאת, יש חסרים תפקודיים שהם רלוונטיים ליכולת השרידות לטווח קצר. הוועדה סבורה שלא ניתן לוותר על מדד תפקודי מאחר והוא נמצא כמנבא עצמאי של יכולת השרידות".

הוועדה מנחה את הרופא המטפל "להתייחס לדרגת התפקוד בהקשר ליכולות הקשורות לסיכויי ההישרדות. לדוגמה, יש להניח שספורטאי פראלימפי קטוע רגליים הוא בעל סיכויי הישרדות טובים משל אדם הסובל מאי ספיקת לב, גם אם אותו ספורטאי נזקק לעזרה בחלק מפעולות היום-יום".

עם זאת, הוועדה מביאה כדוגמה מקרה שבו יש "שני חולים המטופלים בדיאליזה כרונית עקב כשל כליה, שמחלות הרקע וכשל המערכות שווים ביניהם, אך השרידות צפויה להיות שונה מאוד אם אחד מהם פעיל, ואילו השני מרותק למיטה".

מתנועת לינק20 - ביוזמת קרן משפחת רודרמן - עמותה לקידום צעירים עם מוגבלות, נמסר בתגובה כי "הקריטריונים המעודכנים אינם אלא מכבסת מלים, ניסיון ציני לשלם מס שפתיים לשוויון תוך ריקונו מתוכן. המונחים המקצועיים אולי התעדכנו, אבל דבר לא באמת השתנה - הוועדה עודנה ממליצה על תעדוף פסול ובלתי מוסרי של טיפול רפואי לפי מדדים שאינם רלוונטיים ואשר מדירים מראש כל ישראלית וישראלי החיים עם מוגבלות".

"קשה להאמין שב-2020, אחרי כל ההישגים למען אנשים עם מוגבלות, יש עדיין גוף ציבורי המתייחס למאות אלפי ישראלים כנחותים וכמי שחייהם שווים פחות", הוסיפו. "אנחנו לא נוותר. הניסיון להשתיק את המחאה באמצעות משחק מילים שכולו נוטף דעות קדומות לא יעבור. הקמנו יחד עם עשרות ארגונים חברתיים קואליציה שתפעל יחד כדי לשנות את ההמלצות הפוגעניות ואנחנו נוסיף להיאבק יחד עד לביטול מוחלט של החרפה הזו". חברי התנועה מציינים כי פנו למנכ"ל משרד הבריאות שלוש פעמים בבקשה להיפגש איתו כדי להציג את עמדתם ביחס למסמך, אך לא זכו לתגובה.