שתף קטע נבחר

הממשלה מתרחבת, הייצוג הנשי נותר זעום

מחר תושבע הממשלה הגדולה בתולדות המדינה, אך מבין 36 תיקי השרים רק 6 נשים הבטיחו את מקומן, וישראל תמשיך לדשדש בתחתית דירוג ה-OECD באיזון המגדרי. "עצוב שב-2020 צריך לדבר על המובן מאליו", אמרה השרה לשעבר דליה איציק, מהבודדות שכיהנו בקבינט

 

שלוש שרות בלבד. הממשלה ה-34 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
שלוש שרות בלבד. הממשלה ה-34(צילום: גיל יוחנן)

למרות הממשלה המנופחת - שוב הנשים נעדרות מהתפקידים הבכירים. מחר (ראשון) תושבע הממשלה ה-35 אחרי משא ומתן ממושך בין הליכוד וכחול לבן, אך למרות ריבוי השרים והתפקידים הבכירים שחולקו עד כה ויחולקו עד מחר, רק 6 נשים הבטיחו את מקומן בממשלה (כשישית מסך התפקידים), ושתיים נוספות עדיין ממתינות לשיבוצן הסופי.

 

 

  ()

מסתמן שרוב השרות בממשלה יהיו מרשימת כחול לבן, בהן פנינה תמנו שטה, מירב כהן, עומר ינקלביץ' ואורית פרקש הכהן, אך השרה הקודמת לשוויון חברתי וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי עדיין לא התבשרו על תפקידן הבא.

 

למרות המספר הזעום של הנשים בממשלה, יהיה זה שיא בהיסטוריה של הכנסת, שכן עד כה המספר הגבוה ביותר של שרות בישראל עמד על 4. עם זאת, ביחס למדינות ה-OECD, ישראל ממוקמת במקום ה-31 מתוך 33 המדינות שרובן כבר החלו מזמן לשפר את האיזון המגדרי בפרלמנטים ובממשלות.

 

"הבשורה הטובה היא שתהיינה יותר שרות בממשלה", אמרה השרה לשעבר דליה איציק, שעמדה בראש משרדי התקשורת ואיכות הסביבה. "אבל מדובר בממשלה ענקית, כך שבאופן יחסי זה לא כל כך הרבה". איציק הדגישה כי בתקופתה השרה היחידה מלבדה הייתה לימור לבנת. "זה מאוד עצוב ומאוד מפתיע שב-2020 צריך לדבר על משהו שהוא מאוד מובן מאליו", ציינה. "מהניסיון האישי שלי, נשים בממשלה מביאות איתן זווית ראייה אחרת ומעניינת".

 

  (באדיבות המכון הישראלי לדמוקרטיה)
(באדיבות המכון הישראלי לדמוקרטיה)

דליה איציק (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
דליה איציק(צילום: ירון ברנר)

איציק הוסיפה כי בעיניה מדובר ב"נסיגה אחורה". היא נזכרת כיצד במלחמת המפרץ היא עמדה בפני ביקורת בשל שאלה שלפי שותפיה בקבינט מעולם לא נשאלה בדיונים: "במלחמת המפרץ שאלתי כמה חלב יש, כי דאגתי לאספקה לתינוקות. מישהו ענה לי שזו הפעם הראשונה ששואלים את השאלה הזאת. התנפלתי עליו, התעקשתי לדעת כמה חלב יש, והגיבו לזה מאוד בחריפות".

 

השרה לשעבר ציינה כי "בדרך כלל, מחצית מהשרים הם בקבינט. מוכרחות להיות שתי שרות לפחות בקבינט בממשלה כזאת גדולה, ובהרבה מפלגות משריינים מקומות בפריימריז לנשים - אבל אז התחושה היא שהגעת לשם עם קביים ולא בזכות עצמך". היא הדגישה כי "הכל יותר קשה עבור נשים. הייתי יו"ר הכנסת היחידה בישראל, מה הסיפור? אני לא מצליחה להבין למה. מה יש בתפקיד הזה שרק גברים יכולים לעשות אותו?".

 

מסמך של כחול לבן בו הם מבטיחים ייצוג שוויוני לנשים ()
ההבטחה של כחול לבן לייצוג שוויוני
 

גם ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הצטרפה לדבריה של איציק. "הרכבת הממשלה היא הזדמנות יחידה במינה לשפר את ייצוג הנשים במוקדי קבלת ההחלטות. אסור להחמיץ את ההזדמנות הזו", אמרה פרידברג, שחקרה את נושא ייצוג הנשים בתפקידי מפתח.

 

"לא תיתכן מציאות לפיה סביב שולחן ממשלה כל כך רחב, לא יוותר מספיק מקום לנשים. למרות השיפור המסוים שראינו לאורך השנים, גם היום אנחנו נמצאים בשפל חסר תקדים בהשוואה לעולם: מקום 100 בעולם מבחינת שיעור הנשים בממשלה ומקום 31 מבין 33 בקרב מדינות ה-OECD".

 

בהסתכלות על הממשלות בעבר, אמרה פרידברג כי רק 19 מתוך 251 השרים בישראל היו נשים - 7.5% בלבד, ומתוכן רק מעטות עמדו בראש משרדים בכירים. "קיבלנו תזכורת לחשיבות הדרמטית של ייצוג הולם לנשים רק לאחרונה, במשבר הקורונה", הוסיפה פרידברג. "כשהדירו את הנשים ממוקד קבלת ההחלטות הקריטי במל"ל (הכוונה היא לוועדת המומחים ליציאה מהמשבר - נ"פ), היעדר הנשים היה ניכר היטב במתווה החזרה החסר לשגרה".

 

50 ()
מספר הנשים עולה - אך הייצוג נותר זעום

השרה לשעבר איציק טוענת כי יש צורך בחקיקה כדי לאפשר ייצוג שוויוני בממשלה. "צריך לאפשר לנשים את הקפיצה הראשונה הזאת", אמרה. "צריך שתהיה כאן טלטלה חזקה, כי זה מאוד כואב לראות את זה. מהניסיון שלי, הכרתי שרות שהיו טובות באופן מיוחד, כמו לימור לבנת, שגם אם היו לנו חילוקי דעות - בעיניי היא הייתה שרה טובה מאוד. זה מצחיק שצריך להגיד ולהדגיש את זה כל הזמן".

 

ד"ר פרידברג, יחד החוקרים ד"ר אסף שפירא, ד"ר עופר קניג ופרופ' גדעון רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינו כי "במשך תקופות ארוכות, לרבות בתחילת שנות ה-90, כלל לא כיהנו שרות בממשלה. מאז השתפר המצב באופן מתון, וב-2013 כיהנו לראשונה ארבע שרות באותה הממשלה, אך מאז נבלמה מגמת השיפור, וייצוג הנשים הידרדר".

 

ד
ד"ר חן פרידברג

החוקרים ציינו כי "בניגוד למצב בישראל, בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של ממשלות מאוזנות מבחינה מגדרית או קרוב לכך. בינואר 2020, למשל, מספר השרות בפינלנד, אוסטריה ושבדיה היה גדול ממספר השרים, ובדמוקרטיות רבות נוספות מעל 40% מחברי הממשלה היו נשים (קנדה, ספרד, נורבגיה, גרמניה, שווייץ, פורטוגל ועוד).

 

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, הוסיפה כי "בעולם מתוקן היה צריך שיהיו 17 שרות - מחצית מהממשלה. אנחנו חצי מהאוכלוסייה, ואנחנו צריכות להיות חצי ממקבלי ההחלטות". לדבריה, גם בגזרת מנכ"לי משרדי הממשלה דרוש שיפור. "אנחנו בנקודת התחתית הכי חריפה שהייתה בשנים האחרונות, רק 2 מנכ"ליות. זה מספר שמוכרח לזנק", אמרה.

 

מיכל גרא מרגליות (צילום: עמוד השדולה)
מיכל גרא מרגליות(צילום: עמוד השדולה)

 

"אם אין ייצוג מספיק בממשלה, שלפחות הן תשמשנה כיו"ר וועדות", הוסיפה מנכ"לית שדולת הנשים ברקע ההחלטה של גנץ להציב את מיקי חיימוביץ' כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ואת ח"כ יפעת שאשא-ביטון בראש ועדת הקורונה.

 

בכחול לבן ציינו כי נכון לעכשיו לא יקודמו מועמדים חדשים לתפקידי יו"ר ועדות - אך טענו כי אחרי שתושלם חקיקת החוק הנורבגי, כל יו"ר הוועדות מטעמם יהיו נשים.

 

"למרבה הצער, גם כאן נראה שהייצוג יהיה מזערי. בכנסת ה-20 נשים שימשו כיו"ר וועדה רק מטעם האופוזיציה, והקואליציה לא שלחה נשים. זו הזיה שזה לא נכנס במערכת השיקולים. כחול לבן התחייבו שיהיו 50% נשים בממשלה, ומה שקורה עכשיו זה רחוק מאוד מזה. הם מקבלים כמות אדירה של תיקים והם שמים נשים ראש בראש אחת נגד השניה, זה מביך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
השבעת הממשלה הקודמת
צילום: EPA
מומלצים