שתף קטע נבחר

פקחים מעופפים נגד דיג בלתי חוקי

חוקרים הסתייעו בעופות ים עם משדרים כדי לעקוב אחר דיג בלתי חוקי. האם המיזם החדשני יצליח להתגבר על אחת הבעיות הקשות של שמירת טבע באוקיינוסים?

אחת הבעיות שמאיימות על בעלי החיים הימיים הוא דיג בלתי-חוקי. ההיקף הכלכלי השנתי שלו הוא כחמישית מכלל הדיג בעולם, וב-2018 הוערך שוויו העולמי ב-23 מיליארד דולר. הדיג הבלתי-חוקי מוביל לניצול יתר של משאבי טבע ולפגיעה במינים רבים הנתפסים כשלל לא-מכוון ברשתות הדייגים (שלל לוואי). כמו כל שוק שחור, גורם דיג כזה לנזק כלכלי לאלו הפועלים באופן חוקי ולמדינות המנהלות אותו. מעבר לכך, דיג בלתי-חוקי אף פוגע באספקת מזון לאוכלוסיות עניות והוא קשור גם לפשעים אחרים, כמו פגיעה בזכויות אדם, הלבנת הון, הברחות, סחר בבעלי חיים מוגנים ועוד.

 

 

עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"

האם הגידולים של העבר יהפכו למזון של העתיד?

שיחת וידאו עם צלופח

אל תטוסו רחוק מדי

 

במקרה של דיג בים הפתוח, יש להשתמש באמצעים טכנולוגיים (כמו מעקב בעזרת לוויינים, למשל) כדי לאכוף את האיסור על דיג בלתי-חוקי. אולם מדובר בפעילות יקרה שיכולותיה מוגבלות (כמו, למשל, במקרה של עננות גבוהה) ושגם ניתן בקלות יחסית להתחמק ממנה. ספינות דיג יכולות פשוט לכבות את מערכת הזיהוי האוטומטי שלהן.

 

כעת, צוות חוקרים מצרפת, ניו זילנד ובריטניה ניסה גישה אחרת ויצירתית למדי לעקוב אחרי הדיג הבלתי-חוקי: להיעזר בשירותיהם של אלבטרוסים מצוידים במכשירי מעקב.

 

אלבטרוס (צילום: shutterstock)
אלבטרוס(צילום: shutterstock)

 

מסתבכים ברשת

האלבטרוסים הם מהגדולים ומיטיבי-העוּף שבין הציפורים המעופפות: עם מוטת כנפיים של יותר מ-3.5 מטרים הם מסוגלים לנצל בחוכמה זרמי אוויר לדאייה לאורך מאות קילומטרים במהירות שמגיעה אף ל-80 קמ"ש ובמהלך חייהם הם יעופו למרחק של עד 8 מיליון קילומטר (8 מ-22 המינים של האלבטרוסים נמצאים בסכנת הכחדה).

 

האלבטרוסים נמשכים לספינות הדיג שסביבן מצטברים דגים רבים בציוד הדיג, או כאלו שאינם משמשים למאכל או אינם כלכליים דיים לדייגים ומושלכים אחרי מיון ראשוני על הסיפון. מאות אלפי עופות ימיים מתים מדי שנה כשהם באים במגע עם ספינות דיג, אך ספינות הפועלות באופן בלתי חוקי נוטות שלא לנקוט בצעדים שמקובלים בספינות דיג מורשות, כמו משקלות השומרות על הציוד מתחת לפני המים או אמצעים להרחקת הציפורים ממנו.

 

צוות החוקרים הבינלאומי החליט לנצל טכנולוגיה חדשה, שפותחה במקור כדי ללמוד על האיומים שמציבות בפני העופות הימיים ספינות הדיג הבלתי-חוקיות, כדי לבדוק יישום אחר: מעקב אחר פעילות הדיג הבלתי-חוקי.

 

אלבטרוס (צילום: shutterstock)
אלבטרוס(צילום: shutterstock)

 

מל"ט מדגם אלבטרוס

המחקר החדש פורסם השנה בכתב העת החשוב של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב (PNAS) ובו תואר כיצד במשך שישה 6 חודשים - החל בנובמבר 2018 - שיחררו החוקרים 169 אלבטרוסים בדרום האוקיאנוס ההודי במרחב העצום, והקשה במיוחד לפיקוח, שבין דרום אפריקה לניו זילנד. העופות נאספו בעיקר באיי קרוֹזֶה, איים קטנטנים השייכים לצרפת ששטחם מוקדש לשמירת טבע ולמחקר בשל המגוון הביולוגי העשיר והייחודי שבהם.

 

אגב, באזור שממנו נלקחו האלבטרוסים דיג בלתי-חוקי חיסל בעבר כמחצית מאוכלוסיית לווייתני האורקה. מסכנה דומה סובלים מינים רבים של דולפינים, כרישים וצבי-ים ברחבי העולם.

 

על גב האלבטרוסים הותקנו שלושה סוגי משדרים (למיקום העוף, לניטור אותות הספינות ולמשלוח המידע לבסיס), שפעלו בעזרת פאנל סולארי קטן, במשקל כולל של כ-60 גרם (פחות מאחוז ממשקל האלבטרוסים) המסוגלים לעקוב אחר אותות הרדאר, שספינות חייבות להפעיל כדי לנווט ולהימנע מהתנגשויות. הטווח של אותות אלו קטן מכדי להיקלט במעקב מרחוק. מחוץ לגבולות המים הכלכליים, אזור הים הפתוח שאינו בשליטה טריטוריאלית של מדינה כלשהי, דיג אינו נחשב לבלתי-חוקי, אבל יש להכריז באופן עצמאי על פעילות דיג באמצעות מערכת ניטור כלי שיט. כאשר ספינות הדיג אינן מפעילות את מערכות המעקב, אלא רק את רדאר הניווט, הדבר מעיד על אפשרות לפעילות דיג לא-חוקי.

 

במחקר, 80 אחוז מהאלבטרוסים עם המכשור קלטו כ-5,100 שידורי רדאר מ-353 ספינות בתא שטח עצום של 47 מיליון קמ"ר. על פי הנתונים שנאספו, יותר מרבע מהספינות לא הפעילו את מערכת המעקב במים הכלכליים, ומחוצה להם "דיווחו" האלבטרוסים על כך ש-37 אחוז מהספינות כיבו את מערכות המעקב. זה מצביע על אפשרות לביצוע דיג בלתי-חוקי מצד כשליש מהספינות.

 

עורכי המחקר דיווחו שהאלבטרוסים סיפקו מידע בזמן אמת, זול יחסית, ואמין. עם זאת, בניגוד למערכות ממוחשבות, אי אפשר לכוון אותם למקומות ספציפיים או לשפר את היכולת שלהם.

 

אלבטרוס (צילום: shutterstock)
אלבטרוס(צילום: shutterstock)

 

לפתוח דלתות חדשות למדע

"לפני כשלושה עשורים, כשהחל השימוש במשדרים נקלטי לוויין למעקב פאסיבי אחרי ציפורים נודדות בעזרת הלוויין הצרפתי ARGOS, התקבל המידע מדי 90 דקות", מספר פרופ' יוסי לשם, אורניתולוג מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "הלוויין הקיף את כדור הארץ מדי שעה וחצי וקלט את אותות השידור מגב הציפור כשחלף מעליה. כיום, השתכללה המערכת משמעותית, וניתן לקבל בכל שנייה נתוני נ.צ. גובה ומהירות תעופה. כיום, בעזרת היכולות המדויקות העופות יכולים להוות כלי ניטור מטאורולוגי, והמטאורולוגים יכולים להיעזר בציפורים הנודדות".

 

"החידוש כאן הוא המעבר משימוש בטכנולוגית ניטור לשם מעקב פסיבי ולמידת דפוסי התנהגות, לשימוש בה כדי לנהל טוב יותר את משאבי הסביבה", מוסיף לשם. "היכולת להפוך ציפורים לפקחי שמירת טבע והגנת הסביבה, כולל הגנה עליהן-עצמן מפני פעילות המסכנת אותן ואותנו, היא דבר רצוי במיוחד. בני אדם יכולים לעבוד יחד עם מינים אחרים כדי להשיג תועלות סביבתיות רבות. אנחנו, למשל, עובדים בהצלחה מאז 1983 עם תנשמות לצורך הדברה ביולוגית – בפרויקט שגדל מ-14 תיבות קינון ל-5,000 ושמיוצא לשכנותינו ולעולם. כך הפחתנו את השימוש בחומרי הדברה ב-80 אחוז. המחקר על אלבטרוסים בהחלט יכול לפתוח דלתות חדשות למדע".

 

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים