שתף קטע נבחר

השקעות הענק הסיניות, החשש האמריקני מ"המוסד הסיני" - וההחלטה החשובה הבאה

לאחר שהסינים לא זכו במכרז התפלת המים הענק בפלמחים, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, כעת השאלה היא אם יזכו במכרז לתחנת כוח. תוצאה דומה עלולה להוביל למשבר. בנמלי אשדוד וחיפה, ברכבת הקלה ובמנהרות הכרמל הם כבר משקיעים, ובארה"ב הגבירו לאחרונה את הלחץ על ישראל

 

 

המשבר עם האמריקנים נמנע - וכעת העיניים נשואות להחלטה הבאה הנוגעת לסינים: לאחר שב-ynet פורסם לראשונה כי התאגיד הסיני הבינלאומי האצ'יסון לא זכה במכרז הענק להתפלת מים בפלמחים, השאלה כעת היא לגבי התמודדותה של החברה הממשלתית הסינית צ'יינה הארבור במכרז למכירת תחנת כוח של חברת החשמל ברמת חובב.

 

ועדת המכרזים מצויה במלכוד: אם ההצעה תהיה הטובה ביותר יהיה על החברה לקבלה ובכך תמצא עצמה ישראל שוב בעמדת מגננה מול האמריקנים. היה וההחלטה תידחה - יאותת הדבר לסינים כי העמדה האמריקנית התקבלה וכי הם אינם רצויים במכרזי התשתיות בישראל. מכל מקום, מדובר בהחלטה שצפויה לעורר הדים משמעותיים במשק האנרגיה כמו גם ביחסים בין ישראל לארצות הברית וסין. 

מתקן הטפלה של מים שורק פלמחים (מתוך אתר רשות המים)
מתקן התפלה בפלמחים(מתוך אתר רשות המים)

Предприятие по очистке воды в Пальмахим ()
מתקן ההתפלה. בקרוב: שורק 2, הגדול מסוגו בעולם

במרכז הקמת מתקן התפלת המים הגדול מסוגו בעולם - שורק 2 בפלמחים - זכתה חברת IDE הישראלית. כעת לא ברור כיצד יגיבו הסינים והאם לאחר שנמנע משבר עם האמריקנים - ייפתח משבר חדש עם הסינים. ישראל תטען בפני הסינים שהבחירה בחברה הישראלית הייתה משיקולים כלכליים בלבד, אך יהיה לה קשה מאוד לשכנע את הסינים שאין קשר ללחץ האמריקני.

 

המהלך האסטרטגי של הסינים

הסינים נכנסו בשנים האחרונות בכל הכוח לישראל במהלך אסטרטגי, כדי להשיג אחיזה במשק הישראלי. לפי ההערכות, ההשקעות הסיניות בישראל מסתכמות בכ-50 מיליארד שקל. הסינים זכו עד היום במכרזים רבים בישראל ובהם נמלי אשדוד וחיפה, הרכבת הקלה בגוש דן, מנהרות הכרמל וקו הרכבת עכו-כרמיאל. חברה סינית רכשה את הבעלות על חברת תנובה והסינים ניסו גם להתמודד על רכישת חברות ביטוח בישראל, אך נבלמו על ידי המפקחת על הביטוח. בנוסף הם משקיעים בענפי ההייטק והסייבר.

 

האמריקנים לא אוהבים את המעורבות הגוברת של הסינים במכרזי תשתית לאומית ולחצו על ישראל לרסן אותה. בעקבות לחץ אמריקני, ולאחר שורת דיונים, הקבינט המדיני-בטחוני אישר בחודש אוקטובר האחרון הקמת מנגנון שבראשו יעמוד משרד האוצר, מנגנון שיפקח על השקעות סין במשק הישראלי כדי להבטיח מניעת פגיעה בביטחון הלאומי של ישראל. המנגנון משמש כוועדה מייעצת שתפקידה לבחון היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות בכלל.

Benjamin Netanyahu and Mike Pompeo meeting in Jerusalem last week  (Photo: Ron Przysucha/U.S. State Department)
פומפאו ונתניהו, לפני שבועיים(Photo: Ron Przysucha/U.S. State Department)

עבודות הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
עבודות הרכבת הקלה בתל אביב(צילום: עידו ארז)

מנהרות הכרמל (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
מנהרות הכרמל(צילום: אבישג שאר-ישוב)

הדרישה האמריקנית באה על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לבין סין והטענות של ארה"ב שסין פועלת לריגול באמצעות חברות טכנולוגיה כמו חברת הסלולר וואווי, שארה"ב הטילה עליה סנקציות בטענה שהיא מאיימת על ביטחונה של ישראל. בישראל היתה מחלוקת בין הגופים השונים כיצד להקים מנגנון כזה. מצד אחד ישראל מעוניינת בהשקעות סיניות, אך מנגד יש לשמור על האיזון ולמנוע פגיעה בתשתיות לאומיות.

 

השב"כ המליץ לא פעם: לא למסור נכסים לסינים

בשנים האחרונות היה השב"כ מעורב לא פעם בהחלטות הנוגעות למכירת נכסים כלכליים ישראליים לא "ביטחוניים" לידיים זרות. ברוב המקרים המליץ השב"כ שלא למכור נכסים כאלה לסינים, לעיתים תוך עימות חריף עם משרדי החוץ והכלכלה לגבי התפקיד שסין צריכה לשחק בחברה הישראלית. בשב"כ רואים בסין גורם עם פוטנציאל גבוה של ריגול. כך, למשל, נבלמו הניסיונות של "בנק אוף צ'יינה" להקים סניפים בישראל במגמה להשקיע בחברות הייטק ישראליות. נבלם גם הניסיון הסיני לרכוש חברות ביטוח, כמו הפניקס וכלל ביטוח, ובתי השקעות כמו מיטב דש.

 

בישראל, כמו בכל גופי הביון בעולם, יודעים ש"המוסד" הסיני, ה-MSS, מסבסד חברות סיניות כדי שיחדרו למרכזי מידע וידע. המוסד הסיני מפעיל שתי יחידות - 40־APT ו־10־APT, העוסקות בתקיפות סייבר בדגש על טכנולוגיות ימיות מערביות מתקדמות. הגופים הללו מופעלים מול הצי האמריקני, מה שהגביר את החשש בוושינגטון מהחדירה הסינית לישראל והביא את האמריקנים להתנגד לעסקאות בין ישראל לסין.

 

הצורך בהסדרת הנושא של מכירת נכסים ותשתיות אסטרטגיות למדינות זרות מוכר כבר מראשית העשור. המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה דנה בנושא ולא הצליחה למצוא את נקודת האיזון בין האינטרס של הביטחון הלאומי לרצון בכלכלה חופשית. בשנה האחרונה לקח על עצמו המטה לביטחון לאומי את האחריות ליצירת מנגנון פיקוח על השקעות זרות בתשתיות קריטיות. זהו למעשה שם קוד לדיון על מסע הרכישות הסיני בישראל.

Госсекретарь США Майк Помпео. Фото: AFP (  )
פומפאו. לחץ כבד על ישראל( )

מכולות בנמל חיפה (צילום: דוברות נמל חיפה)
מכולות בנמל חיפה(צילום: דוברות נמל חיפה)

נמל אשדוד (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
נמל אשדוד(צילום: אבי רוקח)

האמריקנים לא הרפו והגבירו את הלחץ שלהם באחרונה. השיא היה בביקורו הפתאומי של מזכיר המדינה מייק פומפאו, שהגיע לפני שבועיים לישראל לביקור בן שמונה שעות, שבו העלה בפני נתניהו את דאגתה של ארה"ב מהמשך המעורבות הסינית במכרזי תשתית.

 

ארה"ב: "פרויקט 'דרך המשי' - מלכודת מוות"

דוברת מחלקת המדינה מורגן אורטגוס אמרה לאחר ביקורו בתדרוך לכתבים ישראלים כי "מזכיר המדינה העביר בישראל את אותו המסר שאנו מעבירים כשאנו נוסעים לבריטניה, תאילנד וכל מקום בעולם כשאנו מדברים עם בני הברית שלנו. המזכיר היה ברור לגבי האיום שזה מציב. הזהרנו את החברים שלנו בעולם וקראנו להם לבדוק טוב טוב את ההשקעות שהסינים עושים. חלק מההשקעות הסיניות לא עומדות בסטנדרטים אמריקניים. פרוייקט התשתית הסיני 'דרך המשי' הוא לדעתנו מלכודת מוות. אם העסקה טובה מדי בשביל להיות אמיתית אז יש סיבה לזה. בארה"ב יש מנגנון לבחינת השקעות בינלאומיות שעלולות להשפיע על הבטחון הלאומי שלנו ואנו מקווים שמדינות בעולם, כמו ישראל, יבחנו את ההשקעות האלה בצורה יותר יסודית".

 

"יש חוקים שמונעים מוואווי להיות חלק מהתשתיות שלנו", הוסיפה. "אנו בודקים גם השקעות סיניות בארה"ב. הממשל הזה לוקח את האיום הזה ברצינות. חברות סיניות שהם חלק מהסייבר, אינטרנט, טלפון, וכל דבר שנוגע לתשתיות קריטיות ישראליות ואמריקניות, כל דבר שנוגע לבטחון הלאומי, חברות אלה הן לא כמו חברות בורסאיות אמריקניות או ישראליות, הן לא חברות חופשיות. הן קשורות למפלגה הקומוניסטית".

 

לדבריה, ארה"ב מבקשת מבנות בריתה לבחון את ההשקעות: "גם בתוך ארה"ב, באיזורים כפריים ומרוחקים, נאלצנו לבחון חלק מן ההשקעות שהסינים ביצעו, גם אנחנו עשינו את הטעות הזו". הדוברת השוותה את המעורבות הסינית במזרח התיכון ובעולם לידה הארוכה של רוסיה במהלך ההיסטוריה: "זה דומה למצב שהיה בזמן המלחמה הקרה. לא הייתם נותנים לרוסיה דריסת רגל בהשקעות במקומות שהן בנות בריתנו, נכון? ארה"ב היתה רוצה לראות תכניות של הפחתת (Mitigation Plan) הפעילות הסינית".

 

כמה שעות קודם לכן פרסמה שגרירות סין הודעה יוצאת דופן שבה תקפה את ההאשמות של מזכיר המדינה פומפאו בישראל לפיה סין מסתירה מידע ואת הלחץ האמריקני על ישראל למנוע השתתפות סינית במכרזי תשתית גדולים בישראל בטענה שהדבר מהווה איום על הבטחון הלאומי של ישראל וארה"ב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נת"ע, אייל פרדיס, ישראל ברדוגו, israelonair.com, אתר רשות המים, דוברות נמל חיפה
ההשקעות הסיניות ומתקן ההתפלה
צילום: נת"ע, אייל פרדיס, ישראל ברדוגו, israelonair.com, אתר רשות המים, דוברות נמל חיפה
מומלצים